שני מרכזים מסחריים חדשים ייפתחו השנה בחריש

מרכז מסחרי MORE בעיר

חמש שנים לאחר פתיחת החנות הראשונה בעיר, ומגוון הנדל"ן המסחרי בעיר עדיין חסר. לצד הקניון ושבעה מרכזים מסחריים שכונתיים פעילים, מתוכננים לקום בשנים הקרובות כתשעה מרכזי מסחר שכונתיים, שיענו על מחסור חיוני במשרדים להשכרה לבעלי מקצועות חופשיים בעיר. שניים מהם יתחילו לפעול כבר השנה


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


"אחד האלמנטים הנדרשים לחריש כדי לעמוד על רגליה באופן עצמאי מבחינה כלכלית הוא הכנסות מארנונה משטחי מסחר ותעשייה גדולים", כך הדגיש ראש העיר יצחק קשת בדו"ח לתושב לסיכום שנת 2022. קשת ציין, כי אחד הנושאים האסטרטגיים המרכזיים המונחים על שולחנו, הינו קידום שיווק שטחי התעסוקה והמסחר של חריש, בין היתר, בכדי להביא לייצוב הרשות המקומית מבחינה תקציבית.

מיפוי שטחי תעסוקה ומסחר. מתוך מצגת רשמית של עיריית חריש

חריש משוועת לשטחי תעסוקה ותעשייה הן כנדל"ן מניב לקופת העירייה והן לשם יצירת מקומות תעסוקה לתושבי העיר, שרובם המכריע עובדים כיום מחוץ לעיר. בנוסף, בעלי מקצועות חופשיים ובעלי חברות קטנות חשים בחסרונם של שטחי משרדים בעיר.

מאור משקאות חריש
מרץ 2017 – החנות הראשונה בשדרת דרך ארץ, "מאור משקאות"

יש מסחר, אבל לא מספיק

תמהיל הנדל"ן המניב הקיים הוא דל יחסית ומתבסס רובו ככולו על חנויות ועסקים קטנים. לצד קניון MORE בכניסה לעיר ניתן למנות כיום את שדרת דרך ארץ החוצה את העיר וכן שמונה מרכזי מסחר פעילים בשכונות אבני חן, החורש ובצוותא.

מרכז מסחרי עמית בחריש
מרכז מסחרי עמית, אחד מתוך שמונה מרכזים שכונתיים פעילים בעיר

בשכונות מעו"ף והפרחים – טרם קמו מרכזים מסחריים אם כי שדרת ההגשמה, נקודת המפגש של שכונות הפרחים ובצוותא מתחילה אף היא להתאכלס בחודשים האחרונים ובשכונת מעו"ף ישנן חזיתות מסחריות נוספות בבנייני המגורים ברחבי השכונה.

מתחמים אלו התאכלסו לאחרונה בבעלי עסקים ובעלי משלח יד שונים, אך הם רחוקים מתפוסה מלאה.

שכונת מעו"ף
שכונת מעו"ף: רוב מכריע של שטחי המסחר טרם שווקו

שכונת מעו"ף שיועדה לשמש כמרכז העסקים העירוני, טרם הצליחה לממש את ייעודה ורוב שטחי המסחר בה טרם שווקו.

רובע חריש דרום, שמיועד לשלב אזורי תעשיה ותעסוקה לצד מגורים, טרם יצא לשיווק ומכרז ראשון לשטחי התעסוקה במתחם הטרפז, התפרסם לאחרונה על ידי רשות מקרקעי ישראל. כך או כך, הערכות שמרניות הן שמלוא הפוטנציאל העסקי בשטחים המדוברים יארך לכל הפחות 10 שנים ויש המנבאים גם משך זמן ממושך יותר. מה אם כן צפוי בשלב הביניים בכל הקשור לנדל"ן המניב בעיר?

'MORE בעיר': הפתיחה במאי הקרוב

על שדרת דרך ארץ במפגש עם רחוב ספיר, מקימה קבוצת מור מתחם מסחר, בילוי, תעסוקה ופנאי שייקרא 'MORE בעיר' שיכלול 5,600 מ"ר מסחר ו- 7,800 מ"ר משרדים.

מור מרכז מסחרי רובעי
הדמיה של מרכז MORE בעיר

המתחם מחולק לשניים ונבנה בצורת האות ר' עם רחבה בין שני אגפי המרכז שבה יתקיימו אירועים ופעילויות שונות.

המרכז המסחרי כולל שתי קומות מסחר, ארבע קומות משרדים ושתי קומות של חניון מקורה והוא צפוי להיפתח לקהל בחודש מאי הקרוב.

במרכז המסחרי מתוכנן לקום מרכז רפואי ומקצועי גדול של 'מכבי שירותי בריאות' וכן סניף של רשת המזון הארצית 'ויקטורי' שצפויה לפתוח במרכז סניף בשטח של 1,400 מ"ר. עוד צפויים להיפתח במתחם סניפים של הרשתות המוכרות רולדין ובורגראנץ', סניף שני בעיר של סופר פארם וכן עסקים נוספים כדוגמת רשת הספורט והכושר Fitness Land.

מרכז האלה: תחילת אכלוס באפריל

שחקן נוסף בשוק הנדל"ן המקומי שהולך ותופס מקום מרכזי בפיתוח התעסוקה והמסחר בעיר, הוא חברת 'ליאם הנדסה'. לצד מרכז משרדים ומסחר שהיא מקימה בשכונת החורש, זכתה החברה בשנה החולפת במכרז הראשון ששווק בהצלחה בשכונת מעו"ף, זאת לצד בניית פרויקט מגורים במזרח העיר וזכייה במכרז להקמת פרויקט מגורים נוסף במתחם רבי הקומות – הטרפז.

מרכז האלה ליאם הנדסה שכונת החורש
הדמייה של מרכז אלה בשכונת החורש

אם לא יחולו עיכובים, באפריל הקרוב יפתח "מרכז האלה" שבונה ליאם הנדסה במפגש הרחובות גפן-האלה. המרכזון המסחרי כולל 2 קומות מסחר ו-2 קומות המיועדות למשרדים וכן קומת מרתף עם חניון.

מרכז האלה ליאם הנדסה שכונת החורש
מרכז האלה של ליאם הנדסה

סך השטח המוערך להשכרה הוא כ-2,800 מ"ר. "קומות המשרדים שווקו כמעט במלואן וצפויות לשמש בעיקר בעלי מקצועות חופשיים, רואי חשבון, עורכי דין וחברות קטנות", מציין לירון כרמון, מנהל סניף רי/מקס חריש. עוד הוא מציין כי בקומת הקרקע מתוכנן להיפתח סניף של שופרסל הפונה לציבור הדתי. "איכלוסו של המרכז צפוי להתחיל באפריל הקרוב", מסכם כרמון.

מתחם MORE בגמלא: אולם אירועים ל-400 איש

לצד שני המרכזים החדשים שייפתחו השנה, מתוכננים ברחבי העיר שבעה מרכזים מסחריים נוספים. אחד הגדולים בהם, ממוקם בהמשך שדרת דרך ארץ במפגש עם רחוב גמלא הוותיק.

'MORE בעיר מרכז מסחרי מור
השטח המתוכנן לבניית מרכז מסחרי כולל אולם רב תכליתי ל-400 איש

המגרש בבעלות קבוצת מור יושב על שטח של כחמישה דונם וצפוי, על פי התוכנית, לכלול שתי קומות של מסחר ומעליהן 8 קומות עבור תעסוקה ומשרדים. על פי הצהרות היזם, המרכז יכלול משרדים, מעונות יום, חדרי כושר, אולם רב תכליתי לכנסים ואירועים וחניון תת-קרקעי.

השטח המתוכנן לבניית מרכז מסחרי בשדרת דרך ארץ פינת רחוב גמלא

לאחרונה אישרה הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה, בקשה להכפלת זכויות הבנייה במתחם שגודלו נקבע לכ-14 אלף מ"ר. עיקר הדיון בבקשה נסוב סביב בקשת היזם להקים אולם רב תכליתי, שישמש הן כאולם כנסים והן כאולם שמחות ואירועים פרטיים המותאם לכ-400 אורחים. בקשת היזם אושרה ולא הוגשו התנגדויות לתוכנית היזם. מקבוצת More נמסר כי מועד תחילת עבודות הבנייה טרם נקבע.



מרכזים מסחריים במעו"ף ובטרפז

לאחר מספר שנים של ניסיונות לא מוצלחים, מכרז של רשות מקרקעי ישראל לשיווק מגרש להקמת מבני מסחר ותעסוקה בשכונת מעו"ף – נחל הצלחה. ליאם הנדסה, האמונה על הקמת מרכז האלה, זכתה במכרז והעבודות להקמת המתחם שישלב מסחר ותעסוקה יחלו, על פי ההצהרות, במהלך השנה הקרובה.

מרכז מסחרי ליאם הנדסה מעו"ף
הדמיית המרכז המתוכנן בשכונת מעו"ף. ליאם הנדסה
מרכז מסחרי ליאם הנדסה מעו"ף
הדמיית המרכז המתוכנן בשכונת מעו"ף. ליאם הנדסה

מדובר במגרש בגודל תשעה דונמים בדרום מזרח השכונה, במיקום הנושק לציר דרך ארץ מצידו האחד ולפרויקט מגורים מצידו האחר. בתחומו צפויה חברת ליאם הנדסה להקים כ-30,000 מ"ר עבור חנויות, משרדים ושימושים נוספים בפריסה על פני מספר מבנים.

מתחם מסחרי מעו"ף כבהה כבהא
מתחם מסחרי מתוכנן במעו"ף של חברת J.B.R נכסים

בקצה הצפוני של שכונת מעו"ף צפויה חברת J.B.R נכסים להקים מתחם תעסוקה ומשרדים שייבנה לצד תחנת דלק. המרכז המסחרי ייבנה על מגרש בגודל שישה דונמים שנמצא בבעלות משפחת כבהה. על פי התוכנית, צפויים להיבנות בשלב הראשון, בחלקו המזרחי של המגרש, תחנת דלק, חנות נוחות ובית קפה/מסעדה. בהמשך, מתוכנן לקום בשטח מבנה נוסף בן חמש קומות שצפוי לספק מענה לשימושים שונים של מסחר ומשרדים. על פי התכניות המאושרות יכלול השטח כ-3,000 מ"ר של שטחי מסחר ושירותים ובימים עלו פועלת החברה מול הוועדה לתכנון ובנייה להגדלה משמעותית בהיקף זכויות הבנייה עד כדי 10,000 מ"ר. לוחות הזמנים לתחילת העבודה על שלב א' של המתחם תוכננו לתחילת שנת 2022 אולם טרם יצאו לפועל. "אנחנו נמצאים בתכנון ומיד אחרי זה נמשיך להיתר. אני מאמין שתוך שנתיים נהיה עם היתר ונצא לבנייה", ציין עו"ד פארס כבהה, נציג היזם. "בחזון, המתחם צפוי להכיל עירוב שימושים שישרתו את תושבי השכונה כמו מסעדות וסופרמרקט, המשרדים יהיו מיועדים לנותני שירות וישנה מחשבה על משיכת גופים או חברות ממשלתית לפעול בתחומי המתחם".

מתחם מסחרי קטן בפרויקט הטרפז על אדמות משפחת כבהה

עוד מציין עו"ד כבהה כי במקביל שוקדת החברה על תכנון של הקמת מבנה משרדים ומסחר נוסף בעיר שבתחומי מתחם הטרפז, גם הוא על אדמות בבעלות המשפחה. "מדובר על מבנה קטן יותר לבניית 2,000 מ"ר של משרדים ומסחר לנותני שירות שונים. התוכנית אושרה ואנו עובדים כעת על תכנון לצורך קבלת היתרים, גם שם התחלת הבנייה צפויה בעוד כשנתיים", סיכם עו"ד כבהה. ראוי להזכיר כי במתחם הטרפז מתוכננים להיבנות כ-20,000 שטחי תעסוקה ומסחר בסך הכל.

מרכז מסחרי יחיד בשכונת הפרחים

שני מרכזי מסחר שכונתיים נוספים מתוכננים בשכונת אבני חן, במגרשים בהם זכתה חברת 'האחים פתחי' טרם החלה הבנייה. מגרש אחד, ממוקם ברחוב שוהם פינת רחוב ענבר סמוך לבית הספר תלמי הדר, והשני במפגש הרחובות שוהם וטופז בקרבת בית הספר תלמי רון.

מרכז מסחרי האחים פתחי שכונת אבני חן
שני מרכזים מסחריים נוספים באבני חן של האחים פתחי

בשני המגרשים יעוד המרכזים הוא לצרכי מסחר, תעסוקה ושירותים. בדצמבר 2020 דחתה המועצה הארצית את תוכנית הקבלן להגדלת שטחי המסחר בשני המגרשים מ-700 מ"ר ל-8,000, מ"ר, תוכנית שאושרה על ידי הוועדה המיוחדת לתו"ב – חריש. עם זאת, המועצה הארצית הוסיפה כי החלטתה איננה סותמת את הגולל על אפשרות הרחבת זכויות הבנייה של שני המגרשים הנידונים בתכנון הולם יותר בעתיד.

מרכז מסחרי שכונת הפרחים רחוב לוטם עם כלביא נכסים ונדל"ן
עם כלביא השקעות ונכסים זכו במכרז להקמת מתחם מסחרי ברחוב לוטם

באוגוסט 2021 רשות מקרקעי ישראל שיווקה בהצלחה את מרכז המסחר השכונתי היחיד בלב שכונת הפרחים, בקצה רחוב לוטם. ההצעה הזוכה על סך 10.5 מיליון שקלים בקירוב הוגשה על ידי 'עם כלביא השקעות ונכסים בע"מ'.


לוח דירות חריש

שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"

ההצבעה על חוק השבת במליאת חריש. ינואר 2021

שנתיים לאחר חקיקת חוק העזר העירוני, "חוק השבת", שגיבשה מועצת העיר, מספר העסקים שפועלים בסופי השבוע בעיר נמוך. החוק טרם אושר על ידי משרד הפנים והסבירות שהוא יאושר כעת על ידי אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, נמוכה. כיצד משפיעה החקיקה שטרם אושרה על הסביבה העסקית בחריש? האם עדיין ניתן להתייחס לחוק השבת כאל "הישג" קואליציוני או שמדובר בחוק ריק מתוכן?


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


ב-20 בינואר 2021, התקבלה במועצת העיר החלטה תקדימית והיסטורית: חוק עזר עירוני לפתיחת עסקים וסגירתם אושר לאחר דיונים ארוכים, מתחים ולחצים מבית ומחוץ. החוק, המוכר בשם "חוק השבת", עבר ברוב של שבעה חברי מליאה.

שני חברי מועצה השייכים לקואליציה הצביעו נגד. "זהו הנושא הרגיש ביותר שחריש התמודדה איתו. במשך שמונה שנות כהונתי כראש המועצה, לא נתקלתי בהתמודדות מורכבת כמו זו שהיתה סביב חוק השבת". ציין אז בסמוך לאישורו, ראש העיר יצחק קשת.

הדיון הפומבי שהתנהל בימים שקדמו להבאת החוק לאישור, יצא למרחקים וגרר התבטאויות רבות של שרים וחברי כנסת מרחבי הקשת הפוליטית וכן מצד רבנים ומנהיגי דעה מהציבור הדתי-חרדי.

חוק השבת מרכזים מותרים לפתיחה
המתחמים העסקיים בהם מותרת פתיחת עסקים בסופי שבוע

נוסח החוק הסופי שאישרה מועצת העיר, מתיר הפעלת בתי אוכל כגון: מסעדות ובתי קפה, קיוסקים וכן עסקי עינוג ציבורי, בימי המנוחה במספר מוקדים בעיר:

  • קניון מור בפאתי העיר;
  • מרכז מסחרי בר ברחוב אודם;
  • מתחם מסחרי דונה בשדרות ההגשמה (בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא);
  • מרכז מסחרי שכונתי עתידי ברחוב תמר בשכונת החורש, מול פארק המועצה;
  • רצועת מסחר עתידית בשכונת מעו"ף;
  • הפארק העירוני העתידי;
חוק השבת באדיבות הליברלים
אילו עסקים מותר לפתוח ביום המנוחה והיכן? מתוך עמוד הפייסבוק של סיעת הליברלים בחריש

חנויות ומרכולים שבתחילה הוגדרו אף הם כמותרים לפתיחה בשבת, בקניון מור בכניסה לעיר ובשכונת מעו"ף, הוחרגו לבסוף והוצאו מהחוק לדרישת חברי המליאה הדתיים.
כפשרה, הורחבה פעילותן של עסקי ההסעדה למיניהם גם לשלושה מוקדי מסחר שכונתיים בעיר ובפארק המרכזי העתידי. יש לציין כי המרכז המסחרי 'שפיר' בשכונת בצוותא לא נכלל בחוק.

בשדרת דרך הארץ החוצה את העיר, נאסר באופן מוחלט על הפעלה של בתי מסחר. מנגד, פעילות בתי קולנוע, אולמות מופעים ומרכזי ספורט הותרו בכל האיזורים בעיר. עוד קבע החוק כי בימי מנוחה, ובשאר ימות השנה, לא יחול האיסור על תחנות דלק וחנויות נוחות, כמו גם מתן שירותי רפואה דחופה בקהילה, בכל שעות היממה.

המציאות המתעצבת בשטח

מה קורה בשטח מאז נחקק חוק העזר? בקניון MORE שבשטחו כבר פעלו עסקים בשבת עוד בטרם גובש חוק העזר, היתר הפתיחה שימר את המצב הקיים, כך גם לגבי תחנת הדלק וחנות הנוחות שקיבלו היתר להמשיך ולפעול בשבת. משחקיית 'פליי פארק' פועלת במקום בסופי שבוע, כמו גם סניף 'סופר פארם' שהחל מאז מאז לפעול אף הוא בימי המנוחה.

קניון מור
'גלידה גולדה' נסגרה. 'מקדונלד'ס' ממשיך לפעול בשבת

לעומתם גלידריית 'גולדה', מי שהחזיקה אז בתואר העסק הראשון בעיר שפעיל בשבת, הסבה לפני שנה וחצי את הסניף לכשר ווהפסיקה לפעול בימי המנוחה. בהמשך היא גם עזבה את הקניון. בית הקפה 'גרג' בחר מראש לפעול רק בימי חול ובמתכונת כשרה ובמצב הנוכחי סניף 'מקדונלד'ס' נשאר היחידי הפעיל בו בשבתות וחגים ולא הצטרפו אליו מאז עסקים נוספים.

מתחם החנויות של דונה בשדרת ההגשמה – מתחיל להתאכלס בעסקים

במרכז המסחרי 'בר', ברחוב אודם פועלים כיום שני עסקים בסופי השבוע: 'קואלה בר' ו'יורו מרקט'.

במתחם המסחר של דונה בשדרות ההגשמה שבנייתו הושלמה בשנה האחרונה, נפתח בינתיים רק עסק אחד לממכר משקאות חריפים שאינו פעיל בשבת. עסקים נוספים טרם הוקמו שם.

במרכז המסחרי ברחוב תמר הממוקם בסמיכות למתחם צמודי קרקע, חלה התקדמות בשנה האחרונה והוכרז על קבלן זוכה במכרז להקמת המרכז. עם זאת, טרם החלה הבנייה.

מעו"ף מתחם מסחרי
השטחים המיועדים לרצועת מסחר בשכונת מעו"ף. הקרקעות טרם שווקו ליזמים

רצועת המסחר בשכונת מעו"ף, שנכללה ברשימת השטחים המסחריים שהותרו לפעול בשבת, היתה ועודנה שטחי בור שלא נעשה עד כה כל ניסיון לשווקם ליזמים. ההערכה האופטימית היא שתהליך פיתוחה יארך שנים ארוכות.

בפארק העירוני העתידי בו יפעלו עסקים בשבת – החלו עבודות הפיתוח והוא אמור להיפתח לציבור בסוף שנת 2023.

דבר אחד כבר ברור לגבי כל אותם השטחים העתידיים שהוזכרו לעיל והוא שאופיים ומתכונת פעילותם יוכרעו, בסופו של דבר, על בסיס שיקולי הכדאיות הכלכלית של היזמים, בעלי העסקים והמפעילים. חשוב להדגיש כי היזמים יכולים לפעול במתחמים אלה בשבת אך אינם חייבים. חוק אינו השבת אינו מחייב אותם לפעול בימי המנוחה.

להבדיל, היות וחוק השבת טרם אושר, בעלי עסקים יכולים תיאורטית לפתוח עסק שפועל בשבת בכל רחבי העיר, ללא קשר לקווים המנחים שהחוק הציע.

מדוע לא אושר החוק עד כה?

בשנתיים האחרונות היתה זו השרה איילת שקד שהחוק הונח לפתחה אך היא לא אישרה את סעיפיו וכעת, עם חילופי השלטון, תעבור הצעת החוק לשולחנו של השר הנכנס דרעי שיידרש לסוגיה. מדוע שקד לא אישרה את החוק?

חבר המועצה יוסי גולדמן עם שרת הפנים איילת שקד. לא אישרה את החוק

"משרד הפנים דרש מאיתנו מספר תשובות בנושאים משפטיים שהעלה. השבנו להם על הכל, אך אז, כמה ימים לאחר מכן, יצאה ההודעה על פירוק הממשלה וההליכה לבחירות", מסביר חבר המועצה יוסי גולדמן ומי שפיתח קשרים פוליטים פוריים עם השרה היוצאת שקד. "להבנתי  היתה מניעה במצב זה על חתימה של חוקי עזר. נאמר לי שזה בעייתי לחתום על החוק בעת של חילופי שרים במשרד", הוא מציין.

חוק השבת
גולדמן: "גם אם החוק טרם אושר במשרד הפנים, תוכנו משפיע על הנעשה בשטח, הלכה למעשה כבר כיום"

עם זאת, גולדמן מציין כי קווי היסוד של החוק ברורים לכולם ומהווים מערכת כללים ברורה גם בטרם נחתם החוק: "בעלי עסקים ותושבים כבר יודעים ומבינים מה מתוכנן להיות בעיר בכל הקשור להפעלת עסקים בשבת, מאיזה סוג מותר לפתוח והיכן. מי שיש לו כוונה לפתוח עסק באופן טבעי בודק מראש את הנושאים הללו, כי בחירת מיקום שגוי, עלולה, ביום שבו החוק ייכנס לתוקף, לעלות מאות אלפי שקלים לבעל העסק (שבחר לפתוח עסק בשבת, ל.ש). בהחלט ניכר כי גם אם החוק טרם אושר במשרד הפנים, תוכנו משפיע על הנעשה בשטח, הלכה למעשה כבר כיום. לראייה, אני לא מכיר אף עסק שיש לו יומרות לפעול בשבת והוא ממוקם באחד המקומות שלא הוסדרו לשם כך".

אין שינוי, אין התקדמות

"לא ראיתי יותר מדי שינויים בעיר מאז שהחוק הזה אושר והוגש למשרד הפנים, לא נפתחו כאן מקומות בילוי חדשים בשבת והמקומות שעובדים בשבת בעיר היו פתוחים עוד טרם החוק. לא נראה שיש כל התקדמות בפיתוח של האזורים הנוספים שמופיעים בחוק", מציין רומן קזרנובסקי, תושב העיר ומנהל עמותת דוברי הרוסית 'חרישניק'.

רומן קזרנובסקי חרישניק

קזרנובסקי  מתייחס למציאות כיום בחריש ולעובדה שאף עסק אינו בוחר לפעול בשבת כאוות נפשו למרות שלא קיים איסור חוקי: "המציאות ברורה. מדובר כיום בתחום אפור, אבל ברור שלא הייתי פותח עסק שפעיל בשבת בדרך ארץ מתוך הבנה שברגע שהחוק ייכנס לתוקף אאלץ לסגור אותו. לגבי השיקולים של העסקים, מדובר בהחלטה כלכלית שלהם בהתאם לאוכלוסיית היעד שלהם".

"יש בעיר כיום כבר אוכלוסייה גדולה שראויה ומעוניינת במקומות בילוי ומסעדות בשבת בעיר, כנראה שבשלב זה אין מספיק בעלי עסקים אמיצים לבוא ולשרת את האוכלוסיה הזו", מוסיף קזרנובסקי. "כמובן שהייתי שמח שיהיה לי הכל בתוך העיר ושלא אצטרך לנסוע החוצה מחריש בשבת, אבל בסופו של דבר אני יכול. הקושי גדול בהרבה עבור אלו שלא מחזיקים ברכב פרטי, עולים חדשים רבים שאין עבורם מענה מספק. אנחנו עיר מעורבת, אמנם לא לאס וגאס, אבל גם לא בני ברק או אלעד והחוק הוא פשרה לכולם. אנחנו מהצד החילוני קיבלנו את הפשרה הזו ואני אופטימי שהסטטוס קוו בעיר יישמר וכל אחד יזכה לפתרונות ולצרכים שלו".

ניהול המרחב הציבורי בהתאם לעקרונות החוק

"הסבירות שחוק השבת יאושר לא גבוהה", מודה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ואחת מאדריכלי החוק. גרינברג איננה מופתעת מהעיכוב באישור החוק והיא מסתמכת בדבריה על מקרי עבר ועל רשויות נוספות שממתינות תקופה ארוכה לתיקונים בחוקי עזר שהגישו.

שני גרינברג חוק השבת
שני גרינברג: "הציפיה שלנו היא שציבור בעלי העסקים בעיר יזרום עם איך שהחוק הזה בנוי"

הסיבה המרכזית בעיני גרינברג היא הדמויות שמאיישות את משרד הפנים בשנים האחרונות ומגיעות מעולם דתי-שמרני: "אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, התנגד לחוק הזה מלכתחילה והוא לא יאשר שום חוק שמתיר פתיחה של עסקים בשבת", היא מדגישה.

אז מה הלאה? גרינברג סוברת כי סטטוס הביניים בו מצוי החוק כיום יישאר על כנו וכי רוחו וסעיפיו כפי שגובשו במליאת המועצה הם שישרטטו את ההתנהלות במרחב הציבורי בעיר גם מבלי אישור ממשלת ישראל. "הציפיה שלנו היא שציבור בעלי העסקים בעיר יזרום עם איך שהחוק הזה בנוי, לדוגמה, הייתי מצפה שעסקים שאינם שומרי כשרות יפתחו את העסק באותם מיקומים המתירים פתיחה בשבת. הסקטור העסקי צריך באופן טבעי לערוך סקר מקדים כדי להבין איפה הכי כדאי לו להקים את העסק. חשוב גם לציין כי ריבוי עסקים מאותו סוג באותו מתחם מעצים את כלל העסקים".

"החוק משרת את הציבור החילוני"

לטענה כי המענים עבור הציבור החילוני נותרו דלים על אף החוק שהצטייר אז כבשורה גדולה המיטיבה עם כלל המגזרים, מזכירה גרינברג כי חלה התקדמות בשנה האחרונה עם היזם שזכה במכרז להקמת המרכז המסחרי ברחוב תמר ועם הפארק העירוני שצפוי לכלול עסקים שפעילות תותר בשבת המצוי בהקמה.

גם לטענה כי בשטחי מעו"ף המיועדים להקמת מתחמי בילוי ופנאי משמעותיים יותר, טרם חלה התקדמות, משיבה גרינברג: "אם היינו בסיטואציה שכבר אין מקום בכל המרכזים שכבר בנויים עבור עסקים שפתוחים בשבת, הייתי אומרת שאנחנו בבעיה אך לא כך המצב בשטח. יש איפה להקים עסקים שפתוחים בשבת וזה נתון לניתוחים ושיקולי כדאיות כלכלית של בעלי העסקים". עוד היא מוסיפה: "עקרונות החוק לחלוטין נותנים מענה ומשרתים את הציבור החילוני, גם בזכות הפריסה הגאוגרפית וגם מבחינת השימושים האפשריים", והיא מסיימת בנימה אופטימית: "מבחינת הניצול בשטח? צריך לתת לעיר ולסביבה העסקית זמן להתפתח וזה יקרה".

ממשרד הפנים לא התקבלה תגובה לשאלות על סטטוס החוק ומהן הסיבות בגינן האישור מתעכב.

לקריאה נוספת: החלטה היסטורית: חוק השבת עבר בהחלטת רוב במליאה


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

כביש 611 מתקדם שלב

מימין: הדמיה של היציאה הדרומית מחריש לכיוון כביש 574. באדיבות: נתיבי ישראל

בימים אלה פורסם מכרז לקבלנים לתכנון וביצוע החלק המערבי של כביש 611. עבודות מקדימות כבר בוצעו בשטח, וגם שלב התכנון המפורט של הכביש כבר הסתיים. העבודות צפויות להתחיל בתוך מספר חודשים, ולהימשך שנתיים וחצי


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


בימים אלה פרסמה חברת נתיבי ישראל את המכרז לקבלנים לתכנון וביצוע החלק המערבי של כביש 611. עבודות מקדימות כבר בוצעו בשטח, וגם שלב התכנון המפורט של הכביש כבר הסתיים.

היציאה למכרז ולשלבי הביצוע על ידי חברת נתיבי ישראל מתוקצבת במסגרת החלטת הממשלה החדשה לחריש שהתקבלה לפני כחצי שנה.

השלב הנוכחי כולל יצירת תוכניות עבודה וביצוע העבודה עצמה. העבודות צפויות להתחיל בתוך מספר חודשים, ולהימשך שנתיים וחצי.

הדמיית כביש 611 בחיבור לשד' האחווה הדמייה: נתיבי ישראל
הדמיה: יציאה משדרות האחווה עד לכביש 574. נתיבי ישראל

פרויקט הקמת הכביש החדש כולל בין היתר את הקמתם של ארבעה גשרים, שביל אופניים לכל אורכו, מעברים לבעלי חיים, שיקום נופי ועוד. הכביש החדש ייצא משד' האחווה סמוך לשכונת הפרחים ויתחבר לכביש 574, ויהיה הבסיס לחיבור ישיר של חריש לכביש 6 בהמשך.

הכביש החדש ייצא משדרת האחווה סמוך לשכונת הפרחים ויתחבר לכביש 574. בעיריית חריש מקווים שכביש זה יהווה בסיס בהמשך לחיבור ישיר של חריש לכביש 6.

ראש העיר יצחק קשת: "הדרישה החד-משמעית שלנו לחבר את חריש לכביש 6 נתקלת כבר כמה שנים בהתנגדות של משרד התחבורה. אנחנו לא מוותרים. כביש 611 החדש מקדם אותנו למטרה, ואני מאמין שיהיו בשורות בעניין הזה".

לקריאה נוספת: אומרים שהיה פה יער: מאות עצים נכרתו ביער חריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

רופאת משפחה במכבי חריש הצילה את חייה של מטופלת שפיתחה התקף אלרגיה חמור  

מימין: ד"ר מירב בנצקי, שרה אורלוי וילדיה

"הצוות של מכבי הם מלאכים שהצילו את חיי וטיפלו בילדים שלי. אין לי מספיק מילים כדי להודות להם" – כך הגיבה המטופלת שהגיעה לביקור אצל רופאת המשפחה, חטפה התקף אלרגיה מסכן חיים בכניסה לבית המרקחת, וניצלה בזכות טיפול מקצועי ומסור


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


 שרה אורלוי (34) תושבת חריש, ביקרה לפני כחודש במרכז הרפואי של מכבי שירותי בריאות בשדרת דרך ארץ בעיר, בעקבות התקף אלרגיה שחוותה כמה ימים קודם לכן.

"תמיד הייתי ילדה קצת אלרגית אבל אחרי הלידות הרגשתי שהמצב של האלרגיה מדרדר. עשיתי בדיקות וגילו שאני אלרגית לחומר ניקל ולפריחה של עצים. ביום שבת התחלתי להרגיש שהלשון והפנים שלי מתנפחות. רצתי עם בעלי למיון ושם טיפלו בי וביקשו שאגיע לרופא המשפחה שלי כדי לקבל תרופות נגד אלרגיה".

סניף קופת חולים מכבי בחריש
סניף קופת חולים מכבי בחריש

שרה הגיעה לרופא המשפחה שלה במכבי שירותי בריאות בחריש, ובתום הביקור ניגשה לבית המרקחת הסמוך כדי לרכוש את התרופות. את מה שקרה כמה רגעים אחרי כן היא משחזרת: "פתאום הרגשתי שהפנים והלשון שלי מתנפחות, בדיוק כפי שקרה לי ביום שבת. הבנתי מיד שמדובר בהתקף אלרגיה אבל לא ידעתי מה לעשות. שני הילדים הקטנים שלי היו איתי והרגשתי שמרגע לרגע המצב רק מחמיר".

בהחלטה של רגע, שרה החליטה לחזור לקופת החולים עם ילדיה ולהזעיק עזרה. היא נכנסה בריצה לתוך המרכז הרפואי והצליחה, בקושי רב, להסביר למזכירה שהיא חווה התקף אלרגיה. המזכירה הבינה את דחיפות המקרה והזעיקה את ד"ר מירב בנצקי, מומחית ברפואת משפחה של מכבי בחריש.

מכבי שירותי בריאות
מכבי חריש, שדרת דרך ארץ

"המזכירה נכנסה לחדר וביקשה שאצא בדחיפות לחדר ההמתנה", נזכרת ד"ר בנצקי ששהתה באותה עת עם מטופל בחדרה. "כשהגעתי לשם ראיתי את שרה באמצע התקף אלרגיה כששני ילדיה צמודים אליה ולא מבינים מה קורה. במקרה של התקף אלרגיה הזמן עובד לרעתנו. בכל רגע שעובר המצב מחמיר. קראתי לצוות הסיעוד, האחיות אוריה ורות, והתחלנו במתן טיפול רפואי כדי לעצור את התקף האלרגיה. הזרקנו לשרה אפיפן והתחלנו במתן חמצן וסטרואידים. במקביל הזעקנו ניידת טיפול נמרץ. כל הצוות הרפואי שנכח במקום באותו זמן נרתם לטפל במקרה".

צוות המזכירות שנכח במקום, אושרת, מאיה וחגית, לא נשאר אדיש למראה הילדים הקטנים של שרה. הם לקחו אותם הצידה, שיחקו איתם, טיפלו בהם והרגיעו אותם כדי שלא ילחצו מהסיטואציה. "האנושיות וטוב הלב של הצוות היה מרגש. הן הבינו שיש פה שני ילדים שעלולים להיבהל ואפילו להישאר בטראומה מהמקרה הזה אז הן טיפלו בהם בזמן שאני קיבלתי טיפול שהציל את חיי", משתפת שרה.

לפני כמה ימים חזרה שרה למרכז הרפואי כדי להודות לצוות שהציל את חייה. "מבחינתי אתם המלאכים שלי, אין לי מספיק מילים כדי להודות לכם על כך שברגעים הדרמטיים האלה נתתם לי להרגיש בידיים טובות".

מעוניינים לעבור למכבי? היכנסו ללינק ותוכלו ליהנות מסטנדרט הבריאות הגבוה בישראל

https://camp.maccabi4u.net/move_hasharon/

לקריאה נוספת: מכבי אקטיבי: בפעם הראשונה בחריש

-תוכן מקודם-

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מפגעי רעש בלב שכונות המגורים: את המחיר משלמים השכנים

מימין: מתנ"ס בצוותא, משמאל: התכתבות של תושבי בנין ברחוב יחד, שסובלים מהרעש במתנ"ס   

הרעש ממגרשי הספורט עד 23:00 בלילה הוא מחריש אוזניים, הנגרייה השיתופית "מנסרת" לתושבים בשעות הערב ואירועי הבר/בת מצווה במתנ"ס גורמים לשכנים לאטום את החלונות – וגם זה לא עוזר. מדוע הרעש בחריש אינו מטופל כמו בערים רבות אחרות?


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


על פי נתוני משטרת ישראל בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022 (ינואר-ספטמבר) התקבלו במוקד הטלפוני 887 תלונות על רעש מתושבי חריש, רובן, ככל הנראה, תלונות על שכנים שמרעישים, אולם חלקן עסקו גם בתלונות על רעש הנובע מפעילות במבנים ציבוריים בניהול העירייה.

נגרייה שיתופית באתגרי העתיד: רעש של חיתוכים, ניסורים וקדיחות

רחלי הלל, מתגוררת בשכונת הפרחים, בסמוך לתיכון אתגרי העתיד. לדבריה, ישנן פעילויות בשטח בית הספר, בשעות אחר הצוהריים והערב שמלוות ברעש רב, אבל מה ששבר את גב הגמל מבחינתה, הוא רעש החיתוכים, נסירות, קדיחות ופטיש שנשמע אחת לשבוע, כשהנגרייה השיתופית פועלת במקום.

"אנחנו חוזרים הביתה אחרי יום עבודה וזה מה שאנחנו צריכים לשמוע? נגמר המקום בחריש?" היא תהתה בפוסט שכתבה והוסיפה: "מדוע חוג נגרות (שהוא חוג מבורך לדעתי) לא נפתח במקום מיועד לכך? שטח ניטראלי, שטח שהרעש של החיתוכים, הניסורים והקדיחות לא יפריע לנו?".

מתנ"ס בצוותא: הפך לאולם אירועים בלב השכונה

"אי אפשר לשבת במרפסת"

הרעש הנגרם מפעילות בית הספר אינו היחיד בעיר. שיר בנסאדון, תושבת רחוב יחד, מתגוררת בסמוך למתנ"ס בצוותא, שמשמש בשנה האחרונה כאולם אירועים פרטיים. "האולם מושכר על ידי עיריית חריש לתושבים פרטיים לטובת חגיגות בר / בת מצווה, אירועים שמתקיימים עם מוזיקה מאוד חזקה. הרעש הוא בלתי נסבל. אי אפשר לשבת במרפסת וגם סגירה ואטימה של כל חלונות הבית לא תמיד עוזרת. מדובר במטרד ממשי". למרות התלונות החוזרות ונשנות, תושבי הבניין טרם זכו להתייחסות או למענה מחברי המועצה או מגורמים רשמיים של העירייה.  "קשה לי להבין למה באמצע שכונת מגורים יש מקום לאירועים פרטיים. זה פשוט לא מתאים", מסכמת בנסאדון.

פוסט אנונימי שהתפרסם באחת מקבוצות הפייסבוק של חריש, הצביע גם הוא על תופעה דומה, אולם כיוון זרקור דווקא למגרשי הספורט שפעילים מדי ערב עד השעה 23:00 ובשעות המנוחה.

כדורגל מגרש ספורט צילום: גבריאל פינקלשטיין
מגרש כדורגל בחריש, פעיל עד 23:00 בלילה. צילום: גבריאל פינקלשטיין

"הצרחות, הקללות, הצעקות מהמגרש במיוחד משעות הצהריים ועד 23:00 כללל יווםםם פשוט גיהנום", כתב התושב האנונימי. "אנחנו לא נגד משחקי כדורגל ולא נגד הנאות, אבל כששולחים לשם ילדים בין 16:00-14:00 ובימי שישי ושבת שצורחים, והדף הכדור חודר לתוך הבתים זה מאוד מתסכל".

אין מדיניות רעש

סיון דהן, תושבת שכונת מעו"ף ומתכננת ערים במקצועה, מאמינה שרעש הוא חלק אינהרנטי מעירוניות אולם יש לפקח עליו.

סיון דהן
סיון דהן: "כרגע אין בחריש מדיניות בנושא"

"מפגע רעש הוא עניין סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. עם זאת, קיימים חוקים ברמה הארצית לעניין רעש ומפגעים, אבל הם לא תמיד מכסים את כל המפגעים. זו הסיבה שחוקי עזר עירוניים בנושא מפגעי רעש, שמתאימים למאפייני התושבים הם כלי חשוב בידי הרשות כדי לנהל את החיכוכים, אבל כרגע אין בחריש מדיניות בנושא".

על פי אתר משרד הפנים, כ-80 רשויות ברחבי הארץ חוקקו חוק עזר ספציפי למניעת רעש, וקבעו תקנות במסגרת מדיניות זו.

שעות פעילות במגרשי הספורט בעיר ללא הפסקה. מתוך אתר עי

כך לדוגמה, בתל אביב "עיר ללא הפסקה", הפעילות במגרשי הספורט מוגבלת עד השעה 20:30 (שעון חורף) או 21:30 (שעון קיץ).

מספר רשויות שלא הסדירו את הנושא נאלצו להתמודד עם מפגעי הרעש משטחים ציבוריים בבית משפט, זאת לאחר שתושבים הגישו תביעות כנגדן. כך לדוגמה, השופט אליהו בכר פסק לטובת תושבי הרצליה נגד עיריית הרצליה, כי התאורה בגן רש"ל בעיר תופעל בימי חול עד לשעה 20:00 בלבד ובשעות 16:00-14:00 לא תתקיים פעילות במגרש ובימי שישי ובערבי חג עד לשעה 14:00. בכפר סבא, בתביעה אזרחית של תושב המתגורר בסמוך לבית ספר, קבע השופט כי לא ניתן לקיים פעילות ספורט או פעילות מרעישה בשטח מגרש הספורט המקורה בין השעות 16:00-14:00 והחל מהשעה 20:30.

מותר להרעיש עד 23:00

עידית ינטוב, המשנה לראש העיר ויו"ר ועדת חוקי עזר בחריש, מתייחסת לנושא: "אין לנו צורך בחוק ספציפי לרעש כי אנחנו עובדים עם החוק הכללי, כך ציין בפני היועץ המשפטי לעירייה".

עידית ינטוב צילום אורן קלר
עידית ינטוב: מגרשי הספורט ננעלים בשעה 23:00. צילום: אורן קלר

עוד היא מציינת כי מגרשי הספורט ננעלים בשעה 23:00 בלילה כי עד שעה זו "מותר להרעיש", ולדבריה, רוב התלונות שמגיעות לפתחה, אינן תלונות על רעש הנובע מהפעילות במגרשים אלא ההפך: "אני מקבלת תלונות הפוכות – שאין לאנשים איפה לשחק כיוון שרוב המגרשים נסגרים מוקדם או סגורים בשבת", היא מציינת.

ינטוב גם מתייחסת לתלונות של בנסאדון על קיום האירועים במתנ"ס בצוותא: "אני באמת לא חושבת שאפשר למנוע מהאנשים לחגוג אירועים במתנ"ס. אין בחריש אולם אחר וקשה למנוע את האפשרות היחידה הזו מתושבי העיר. עם זאת, אני מסכימה שזה קשה לדיירים שמתגוררים קרוב לשם".

אוזן קשבת לתושבים

הקרבה של מגורים למבנים ציבוריים ושימושי מסחר אינה המצאה ייחודית לחריש. העיר נבנתה בהתאם לתפישה של "עירוב שימושים", גישה שלטת בתכנון ערים. מצדדי הגישה טוענים כי השימושים השונים בשטח תא נתון מאפשרים הפחתה משמעותית של תלות ברכב פרטי וזיהום אוויר, כיוון שהתושבים יכולים לצעוד רגלית או לרכוב באופניים למקומות עבודה, מוסדות חינוך, מסחר ותרבות.

גני ילדים בחריש
עירוב שימושים: גני ילדים בשכונת אבני חן הסמוכים לבנייני מגורים. צילום: אורן קלר

"אני בעד עירוב שימושים ועירוניות שוקקת שיוצרים תנועה ערה ברחובות העיר ולא הופכים את חריש לפרבר של שינה, אבל כל זה בתנאי שרשות מהווה "אוזן קשבת" לתושבים שלה ומייצרת הסדרים שמתאימים לתושבים", מדגישה דהן ומצביעה על תופעה נוספת ייחודית לחריש: "בדרך כלל בעיר נוצרות קהילות סביב מבנים שמספקים או צורכים את הפעילות הזו. הגיוני שאנשים שמתפללים יגורו ליד בית כנסת. לאלו שלא – בית הכנסת עלול להפריע. אותו דבר עם מוסדות חינוך. כך הרעש פחות מפריע לאלו שמשתמשים במבנה. אבל בחריש תחת התפישה של "חריש לכולם", מוסדות הציבור אינם מותאמים בהכרח לרוב תושבי השכונה ולכן גם סף הסבלנות לרעש הוא נמוך יותר. זה יוצר יותר הפרעות ויוצר יותר תנועה בבקרים. זו טעות לדעתי בחלוקת השימושים".

רחוב שקט הוא יקר יותר

אריאל שרעבי, אדריכל ומתכנן ערים, מעריך שחריש אינה "עירונית דיה" אלא נבנתה יותר כפרבר שינה, ולכן הרעש, שמלווה באופן אינהרנטי עיר, נתפס מוזר בחריש. "בעיר רגילים לחיות את הרעש – זה רעש שמלווה את ההוויה של התושבים בעיר, לא גרים בעיר כדי להתנתק אלא להיות חלק מפעילות שמתרחשת כל הזמן".

רחוב אלנבי, תל אביב: רועש, מסחרי ומתאים לצעירים. צילום: ויקיפדיה

שרעבי אינו מעודד מפגעי רעש אלא מאמין בכוחו של עירוב השימושים להביא לאיזון בעיר ללא יד מכוונת: "בערים ותיקות נוצרו חלוקות טבעיות במהלך השנים בין רחובות שקטים יותר ושקטים פחות, אלו רחובות שגם פונים לאוכלוסיות שונות ומציעים דיור במחירים שונים. כך לדוגמה, רחובות אלנבי וביאליק בתל אביב, הם רחובות סמוכים מאוד, אולם הראשון הוא רחוב עמוס, מסחרי ורועש ופונה בדרך כלל לאוכלוסייה צעירה יותר, בעוד שרחוב ביאליק הוא שקט. ההפרש במחירי הדירות בין שני הרחובות יכול להגיע ל-50% למרות שאין כמעט מרחק ביניהם.

"ברגע שחריש תתבגר ויהיו בה רחובות שההתמחות שלהם היא לספק עניין, שאר הרחובות יוכלו לספק מקומות שקטים למגורים. זה שילוב שעובד. יש כוח קנייה שמגיע מהרחובות השקטים, כוח עבודה שמתגורר ברחובות הרועשים ומגוון דירות שמאפשר לאוכלוסיות שונות לגור ביחד ולחלוק במרחב הציבורי. התפקיד של הנהגת העיר הוא ליצור את הכלי שיאפשר לזה לקרות".

"זה לא תכנון, זה ניהול"

יובל כהן, חבר ועד מנהל ב"מרחב", עמותה הפועלת לקידום מושג העירוניות, לשיפור התכנון האזורי בישראל, לצמיחה חכמה ולצמצום הפערים במרחב הציבורי, מאמין גם הוא ביתרונות עירוב השימושים ומציין כי קונפליקטים כאלה הם חלק מכל הערים הגדולות בישראל ובעולם.

פריז
תקן רעש מתקדם שקיים בערים כמו ניו יורק, מילאנו ופריז.

"גרתי במילאנו מעל מועדון לילה – מעולם לא שמעתי כלום. זה לא קשור לתכנון עיר אלא ניהול עיר. הקונפליקטים האלה הם חלק מכל עיר, אבל הם מנוהלים בשלל דרכים. בתל אביב לדוגמה, קובעים את שעות הפעילות של פריקה וטעינת סחורות כדי לא להפריע לתושבים. בחיפה ורמת גן ערכו תוכניות לניהול חניה כדי להפחית את הרעש. ברעננה, הפארקים נסגרים בשעות הערב ובערים אחרות מגבילים את שעות הפעילות של עסקים. תושבי חריש צריכים לדרוש מנבחרי הציבור שלהם שילמדו את הנושא וצריכים לדרוש אכיפה.

מתנ"ס בצוותא
מתנ"ס בצוותא: אירועים במרחק הליכה מהבית – יכול להיות נוח אך צריך להיות מנוהל היטב

"לגבי המתנ"ס שמשמש כאולם אירועים פרטיים בתוך שכונת מגורים, זה נדיר בעיני ולא מופיע בדרך כלל בתב"ע, צריך לבדוק אם אפשר לדרוש לבטל את זה. מצד שני, עיריית חריש יכולה להרים את הכפפה ולהיות הרשות הראשונה בארץ שמיישמת תקן רעש מתקדם שקיים בערים כמו ניו יורק, מילאנו ופריז. זה יכול להיות מאוד נוח ללכת רגלית לאירוע ולהרשות לעצמך לשתות, במקום לקחת את הרכב – אבל זה טוב רק אם זה מנוהל נכון בעזרת חוקי עזר שמשתלטים על הכאוס".

ינטוב מסכמת גם היא: "אולי באמת צריך לחוקק משהו, אולי צריך לשנות את תקנות המתנ"ס ולהגביל את עוצמת הרעש שם. אני אבדוק עם היועץ המשפטי מה ניתן לעשות או לשנות".

מעיריית חריש נמסר: "העירייה כבר חוקקה חוק עזר עירוני בנושא מפגעי רעש, והיא מטפלת בתלונות על מפגעי רעש בהתאם לחוק העזר. לפני מספר חודשים הוכנס לשימוש מד-רעש לצורך פעילות הפקחים בעניין זה.

"בהתאם לחוק, התאורה במגרשי הספורט נכבית בשעה 23:00. במקרה של תלונה על רעש לאחר שעה זו, העירייה מטפלת על פי חוק העזר.

באולמות של העירייה מתקיימים אירועים רבים מכל הסוגים, ובמקרה של תלונה על רעש לאחר השעה 23:00 העירייה מטפלת על פי חוק העזר".

לקריאה נוספת: דוח מבקר הרשות לשנת 2021: "מבול של פניות מוצדקות למרכז לתושב"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

הארנונה לא עוצרת: הממשלה דורשת העלאות נוספות בחריש

בשנת 2023 תתייקר הארנונה בחריש בשיעור של 1.37% בלבד, אולם בשנים הבאות, הארנונה תתייקר משמעותית, בהשוואה לערים אחרות. כך לפחות דורשת ממשלת ישראל בעקבות תקציבי העתק שהיא הזרימה לעיר בהחלטת הממשלה החדשה. משרד הפנים: "תוכנית פרטנית לעיר חריש נמצאת בדיונים בימים אלו"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


בחודש מאי השנה הודיע משרד הפנים על העלאת תעריף הארנונה באופן ארצי  ב-1.37%. על פי העלייה האוטומטית צפוי תעריף הארנונה למגורים בחריש לשנת 2023 לעמוד על 50.30 שקלים למ"ר לשנה. כך לדוגמה עבור דירה של 100 מ"ר (כולל השטחים הציבוריים), ישלם תושב חריש 5,030 שקלים בשנה או 838 שקלים כל חודשיים.

לשם השוואה, בפרדס-חנה כרכור השכנה, תעריף הארנונה למגורים לשנת 2023 יעמוד על 39.19 שקלים למ"ר לשנה. בחדרה, שם מונהגת שיטת גבייה דיפרנציאלית למגורים בהתאם לשטח הדירות, יעמוד תעריף הארנונה לדירות ששטחן עד 125 מ"ר, בשיעור של 49.17 שקלים למ"ר ובעפולה תעריף הארנונה למגורים לשנת 2023 יסתכם ב- 39.74 שקלים למ"ר לשנה – שלושתן עם תעריפים זולים יותר מחריש.

רחוב תאנה שכונת החורש בניינים
הארנונה בחריש יקרה יותר מערי הסביבה

כדאי להזכיר כי חישוב הארנונה הנהוג בחריש הוא בשיטה המחמירה ביותר: ברוטו-ברוטו. בשיטה זו תעריף הארנונה כולל את כל שטח הדירה, לרבות קירות חיצוניים ופנימיים של הנכס, וכן מיסוי על החלק יחסי של שטחים משותפים כמו מבואות הבניין וחדרי מדרגות.

כבר לא זול כאן: "הארנונה בשמיים"

בשנים האחרונות התייקרה הארנונה בחריש במאות שקלים, אולם רק בשיעור שקבע משרד הפנים. בשנת 2018 התייקרה הארנונה בשיעור של  2.18%, בשנת 2019 היתה עלייה של 0.32%. בשנת 2020 עלות הארנונה התייקרה ב- 2.58% והתווסף גם היטל שמירה לחיוב החודשי, ובשנה החולפת התייקר חשבון הארנונה בשיעור של 1.92%.

דמי שכירות שרק הולכים ומתייקרים בשילוב עם תשלומי ארנונה גבוהים, הביאו את גל אלנברג וארוסתו, סטודנטים במכללת אורנים, לחשב מסלול מחדש לאחר שנתיים של מגורים בעיר: "בפברואר הקרוב נעזוב למגדל העמק", מציין גל. "המניעים הם כלכליים בעיקר. השכירויות עולות והארנונה בשמיים. במגדל העמק לעומת זאת מצאנו דירה דומה ב- 2,000 שקלים וארנונה של 400 שקלים בחודשיים, בעוד בחריש אנחנו משלמים 3,000 שקלים דמי שכירות חודשיים וכ-750 שקלים ארנונה לחודשיים לדירת 3 חדרים", הוא משתף. "הגענו הנה בזכות המחירים ובעקבות עבודה באיזור, אך כעת אנחנו עוזבים ואאלץ גם לעזוב את עבודתי. כבר לא כל כך זול כאן", הוא מסכם.

גרעון מצטבר תופח

הביקורת הציבורית על דמי ארנונה גבוהים בחריש אינה חדשה. את הסיבות לתעריף הגבוה ולחוסר היכולת להביא להקלה על כיס התושב, נועצים בעירייה בהיעדר נדל"ן מניב בתחומי הרשות כגון אזורי תעסוקה ותעשיה, ולנוכח העובדה שהעיר מתוקצבת על ידי משרדי ממשלה באמצעות החלטות ממשלה ומענקי ייצוב ואיזון.

ארנונה מחצבת ורד גרעון
מתוך מצגת עיריית חריש: 87% מההכנסות מארנונה הן ממגורים

על פי נתוני עיריית חריש 87% מהכנסות העירייה מארנונה בשנת 2021 נבעו מארנונה למגורים ו-13% בלבד מארנונה מעסקים. בשנה זו גבתה עיריית חריש 56 מיליון שקלים דמי ארנונה מתושבי העיר, כך פרסם מבקר הרשות בדו"ח לשנת 2021. רק לשם השוואה, תקציב העירייה לשנה זו עמד על 247 מיליון שקלים.

ראוי לזכור כי ארנונה למגורים היא גרעונית ביחס להוצאה העירונית הממוצעת עבור בית אב, בכל הרשויות בארץ וחריש אינה יוצאת מהכלל. עם זאת, היעדרו של אזור תעסוקה גם בשנים הקרובות, צפוי להוביל לגרעון הולך וגדל בעיר.

ארנונה מחצבת ורד
מתוך מצגת עיריית חריש: גרעון מובנה של 18 מיליון שקלים בשלוש השנים הקרובות

על פי נתונים שמסרה עיריית חריש לוועדת הגבולות, בשלוש השנים הקרובות 2025-2023 חריש תצבור גרעון כולל של 18 מיליון שקלים, זאת על אף ולמרות שחריש תקבל במסגרת החלטת הממשלה החדשה 60 מיליון שקלים מענקי איזון.

החלטת ממשלה
החלטת הממשלה החדשה כוללת תנאים בנוגע למיסוי הארנונה בעיר; צילום: קובי גדעון, לע"מ

"האותיות הקטנות" בהחלטת הממשלה

בשבועות הקרובים צפויה מליאת המועצה לאשר את צו הארנונה לשנת 2023. על אף שעדכון הארנונה אחת לשנה קבוע בחוק ההסדרים ואינו נתון לשיקול דעת של שרת הפנים, לרשויות המקומיות ניתנת האפשרות להגיש בקשה לאישור חריג משיעור העדכון שנקבע, בקשה שתועבר לבחינתם ושיקול דעתם של שרי הפנים והאוצר. עם זאת, מרחב התמרון של חריש מוגבל למדי עד כדי מילכוד של ממש. חריש אינה "מרשה" לעצמה לדרוש הנחות במיסוי ארנונה לתושבים ממשרד הפנים.

מוקד שירות לתושב מרכז שירות לתושב דוברות עיריית חריש
הממשלה דורשת: מיצוי גבייה והעלאת תעריפים. בתמונה: מרכז שירות לתושב. צילום: דוברות עיריית חריש

למעשה, מתרחש תהליך הפוך בו הממשלה דורשת מעיריית חריש לייקר את תעריף הארנונה לתושבים בשיעור ניכר.

כזכור, בחודש אפריל השנה חתמה הממשלה על החלטה להמשך תקצוב העיר חריש ביותר מחצי מיליארד שקלים. אחד מסעיפי ההסכם המופיע תחת תכנית הייצוב הרב שנתית מציין מפורשות כי העלאת תעריף הארנונה בעיר בשיעור גבוה יותר מה"טייס האוטומטי" הוא כורח המציאות: "הקצאת התקציב תותנה בעמידה באבני דרך שיוגדרו במסגרת התוכנית, לרבות בעניין מיצוי גביית הארנונה והעלאת התעריפים בחריש", דברי ההחלטה.

המדינה דרשה העלאה של 5%

באוקטובר האחרון ערכה עיריית חריש מבצע גבייה בקרב חייבים בדמי ארנונה ומים והזרימה לקופת העירייה 15 מיליון שקלים לקופת הרשות, וזאת במסגרת התחייבותה למצות את הליכי גביית הארנונה.

אך מה לגבי חלקו השני של המשפט בהחלטת הממשלה? האם תתבצע בחריש העלאת תעריפים בדמי הארנונה מעבר לשיעור שקבע משרד הפנים?

שלמה קליין
סגן ראש העיר שלמה קליין: "מאמצים להקטין את עליית הארנונה הצפויה ואת האחוז בה היא תתייקר"

"המדינה מחייבת אותנו להעלות את הארנונה כתוצאה מהחלטת הממשלה החדשה וייצוב חריש. אנו עושים את כל המאמצים להקטין את עליית הארנונה הצפויה ואת האחוז בה היא תתייקר", הודה סגן ראש העיר, שלמה קליין, בתשובה לפנייתנו בחודש מאי השנה. "היינו רוצים כמה שפחות להעלות את הארנונה למגורים, היא ממילא גבוהה", הוסיף.

"מתוכננת להיות עלייה בארנונה", אשרר שוב קליין בחודש נובמבר האחרון, "היא עשויה להתבצע בבת אחת או על פי פריסה של העלאה הדרגתית לכמה שנים. כרגע אנחנו מנסים כמה שיותר למתוח את זה כדי שהעלייה תהיה מינורית. אנחנו מנסים לעשות זאת בצורה שכמה שפחות תפגע בתושב", ציין קליין.

בניינים רחוב תאנה תמונה כללית
המדינה דרשה העלאה משמעותית של כ-5% בתעריף הארנונה בחריש לשנה הקרובה. העירייה התנגדה

גורם בעיריית חריש חשף השבוע, כי בראשית המשא ומתן שהתנהל בחודשים האחרונים מול משרדי הממשלה, דרשה המדינה העלאה משמעותית של כ-5% בתעריף הארנונה בחריש לשנה הקרובה אך העירייה התנגדה לכך. בשנה הקרובה, כך נראה, הארנונה לא תתייקר מעבר לתעריף שנקבע בחוק.

משרד הפנים מאשר בתגובה לפניית 'חריש סיטי: "תוכנית פרטנית לעיר חריש נמצאת בדיונים בימים אלו. אין בשלב זה צפי לעניין העלאת תעריף הארנונה מעבר לעלייה בשיעור העדכון הקבוע בחוק. כמו כן, המועד לקבלת הכרעה לעניין עדכון בתעריף לשנת 2023 הסתיים ובמסגרתו לא נכללה העלאת תעריף בחריש".

"התושבים לא צריכים לשאת בפערים הללו"

במילים אחרות, בשנת 2023 חשבונות הארנונה יתייקרו אך ורק בהתאם לשיעור שנקבע בחוק. אבל מה צפוי בשנים הבאות? האם חריש תשתבץ בראש טבלה לא מחמיאה של ערים עם תעריפי ארנונה גבוהים במיוחד? מדוע בעיר  עם פערים מהותיים בסוגיות תשתית, תחבורה ותעסוקה, נדרש התושב לשאת בעול של מיסוי כבד כל כך?

יוחאי פרג'י
פרג'י: "לשקול להקפיא את הארנונה לשנה אחת"

יוחאי פרג'י, יו"ר האופוזיציה, מסרב לקבל את המהלך להעלאת תעריף הארנונה בעיר כגזירת גורל ומתייחס בדבריו בעיקר להשפעה על בעלי העסקים בחריש: "רק לאחרונה הוכנסו תקנות המקשות על בעלי העסקים כמו היכולת למקם ציוד בחזית העסק, או החלטה החניה בתשלום, שמשפיעה על התנועה בקרבת החנויות, אז לפחות שאת הארנונה לא יעלו להם".

הביקורת שמשמיע פרג'י מופנית לא רק כלפי העירייה המיישרת קו עם ההוראה, אלא גם כלפי המדינה: "התושבים צריכים לשלם יותר מערים אחרות בגלל שחריש היא עיר חדשה בבנייה וללא מקורות תקציביים? המדינה החליטה שתקום פה עיר, אז היא צריכה לתקצב אותה. התושבים לא צריכים לשאת בפערים הללו".

דרך ארץ עסקים
פרג'י:"אי אפשר להפיל הכול על בעלי העסקים שבחרו לפתוח עסק בחריש או על התושבים"

"אין לנו הכנסות עצמיות למעט ארנונה", הוסיף פרג'י," אין לנו אזורי תעסוקה או תעשייה, שמזמן היו צריכים להיות כאן, ואי אפשר להפיל הכול על בעלי העסקים שבחרו לפתוח עסק בחריש או על התושבים. אדרבא, צריך לעודד את העסקים כאן. באופן רחב יותר אומר, שבתקופה של ריבית עולה שבה הכול מתייקר, אפשר בהחלט לשקול להקפיא את הארנונה לשנה אחת, עם כל הכבוד לטייס האוטומטי".

לקריאה נוספת: דוח מבקר הרשות לשנת 2021: "מבול של פניות מוצדקות למרכז לתושב"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

דו"ח מבקר הרשות לשנת 2021: "מבול של פניות מוצדקות למרכז לתושב"

דו"ח מבקר הרשות מכוון זרקור בעייתי לגביית כספים בעירייה וניהול תבר"ים (תקציבים בלתי רגילים). המבקר מצדיק את תלונות התושבים בנושא חיובי הארנונה, תוהה מדוע אין המועצה גובה חובות עתק שנצברו על ידי חברות בעיר ומתריע בפני הפסדים גדולים. פרק מיוחד הקדיש המבקר לניהול המתמשך והבעייתי של בניית התיכון באבני חן


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


דו"ח מבקר הרשות לשנת 2021 פורסם אתמול (שני) וכיוון זרקור לשני תחומים עיקריים הלוקים בחסר: גביית כספים בעירייה וניהול תבר"ים (תקציבים בלתי רגילים) המיועדים לפרוייקטים של בנייה ותשתיות.

נראה כי לראשונה קיבל הציבור, שהעלה באופן תדיר טענות ותלונות כנגד מוקד הארנונה בעיר, אסמכתה רשמית לחולשתה של המערכת.

מרכז שירות לתושב
מרכז שירות לתושב: עומס רב ותלונות רבות של התושבים

המבקר כותב באופן ברור: "נמצא שעל אף הגידול ב- 430% בחיוב השנתי בשנים 2021-2018 ועל אף האכלוס המסיבי חברת הגבייה לא נערכה לקליטת עובדי גבייה במרכז שירות לתושב ולא הצליחה לקלוט עובדים מוכשרים. בפועל, לאור העומס הרב והתלונות הרבות של התושבים, קלטה חברת הגבייה עובדים שאין להם שום ניסיון בגבייה מה שהצריך זמן הדרכה והכשרה והגדיל את העומס על המערכת".

ארנונה: "המועצה מפסידה כסף רב"

עובדה ידועה היא כי הכנסות עיריית חריש מסתמכות כמעט בלעדית על גביית ארנונה ממגורים. למרות זאת, המבקר חושף כי עיריית חריש הפסידה כספי ארנונה ממגורים כיוון שלא ערכה, למרות הדרישה הרגולטורית, סקר מדידות של כלל הנכסים בישוב. "נכון למועד הביקורת, המועצה סיימה סקר מדידות בחלק מהבניינים חדשים; לא בוצע סקר נכסים כולל עד היום".

ארנונה בניין המועצה בניין העירייה
חלק מהבניינים שנמדדו בשנת 2018 חויב לראשונה בהתאם למדידה החדשה רק בשנת 2021

המבקר מסביר מהי החשיבות: "הסקר מהווה כלי האפקטיבי ביותר כדי לזהות שינויים בנכסים או טעויות בחיוב נכסים, כולל נכסים שאינם מחויבים בארנונה או שאינם מסווגים בצורה נכונה". ומצביע על התוצאה: "כל עוד המועצה אינה עורכת סקר מדידות מלא בכלל הנכסים ביישוב היא מפסידה כסף רב".

המבקר מוסיף כי "בפועל חלק מהבניינים שנמדדו בשנת 2018 חויב לראשונה בהתאם למדידה החדשה בשנת 2021 דבר שגרם הפסד רב למועצה. מדובר בכ-20 בניינים ומעל ל -400 בתי אב. מחלקת הגבייה טענה שאי החיוב בזמן נבע ממגבלות קורונה על אף שהקורונה החלה במרץ 2020!!!".

"הפתעה לתושבים": שטח הדירה גדל

במרץ 2021 תושבים רבים הופתעו לגלות כי חשבון הארנונה שלהם התייקר במאות שקלים כיוון ששטח החיוב בדירתם גדל בצורה משמעותית לאחר מדידה חוזרת שביצעה העירייה אך לא הודיעה לבעלי הנכס.

בניינים רחוב אורן תמונה כללית מבט על
מבול של פניות מוצדקות למרכז לתושב: תושבים אשר גילו להפתעתם ששטח הדירה שלהם גדל

כעת לראשונה, מציין המבקר כי העירייה פעלה בניגוד להוראות החוק: "המועצה לא שלחה מכתב תוצאות סקר מדידה בהתאם לחוק לתושבים ולא נתנה לתושבים את האופציה להשיג על המדידה לפני החיוב בפועל. הנ"ל לא רק פגע בתושבים אלא הביא למבול של פניות מוצדקות למרכז לתושב מתושבים אשר גילו להפתעתם ששטח הדירה שלהם גדל וחיוב הארנונה שלהם גדל. מה עוד שגילו חיוב רטרו מתחילת 2021 שהביא לחוב כספי לכל אחד ואחת מהם וזאת מבלי לתת להם את האפשרות לבדוק או להשיג על החיוב".

העירייה בתגובה לטענות המבקר מפנה אצבע מאשימה לראש מחלקת הגבייה שפוטר, וטוענת שהוא פעל בניגוד להוראות גזבר המועצה, המנהל הישיר של מחלקת הגבייה. "הוראות החוק היו ידועות למנהל מחלקת הגבייה שפעל בניגוד לחוק ולהנחיות בעלי התפקיד בעירייה. הכנסת הנכסים בטרם סיום תפקיד של מנהל המחלקה הייתה על מנת לחפות על המחדל, דבר שגרם לנזק גדול לעירייה. העירייה הביאה להפסקת פעילות חברת הגבייה והחלפתה החל מינואר 2022".

יד רכה מול חייבים בעייתיים

איבוד כספים ממקור ההכנסה העיקרי של העירייה בא לידי ביטוי גם בתופעה נוספת, ירידה באחוזי גבייה מארנונה מתושבים ועסקים שמפגרים בתשלום: 25% בלבד בשנת 2021 בהשוואה ל-57% גבייה מחייבים בעייתיים בשנת 2019.

המבקר מצביע על הגורמים: "אי טיפול בחייבים הבעייתיים, אי ביצוע אכיפה מסיבית ואי נקיטת הליכי גבייה מסיביים כנגד חייבים בעייתיים" ומסכם: "נמצא שהמועצה כמעט ואיננה מבצעת פעולות אכיפה וגבייה ואיננה ממצה את פעולות האכיפה המנהלית (עיקולים) שעומדות לרשותה". עוד מציין המבקר שהמועצה מצליחה להגיע לאחוזי גבייה שוטפת של 87% בלבד, מה שמביא בכל שנה לתפיחת חובות חדשים.

דוח מבקר 2021
טבלת 25 חובות הארנונה הגדולים ביותר. 6 עסקים חייבים יחד 2.35 מיליון שקלים

המבקר בחן את 25 החובות הגדולים ביותר נכון ל-30 ביוני 2021 והראה כי עיקר החובות הן של חברות (עסקים). חוב של 6 עסקים בלבד (הגדולים ביותר ) הסתכם ב-2.35 מיליון שקלים.

"אנו רואים שלמרות החובות הגדולים רוב החייבים ננקט נגדם הליך של טופס 1 בלבד דהיינו התראה ראשונה לפני עיקול וטופס 3 טרם נשלח לרוב החייבים הגדולים דהיינו לא בוצעו עיקולים", מזהיר המבקר.

דרך ארץ חניה חוק החניה
למרות חובות הארנונה הגדולים לא בוצעו עיקולים. לעסקים המצולמים אין קשר לכתבה

חברות ועמותות – חיובי מים שלא שולמו

גם חייבי חשבונות המים גדלו משמעותית. על פי המבקר עיקר חייבי המים הם חברות או עמותות שעברו לטיפול משפטי, אולם באפריל 2021, כך טוענת חברת הגבייה, הופסקו הליכי האכיפה בהוראה ישירה ועד להודעה חדשה בגלל תקופת הקורונה והקושי הכלכלי של התושבים.

"הביקורת רואה בטענת חברת הגבייה לעיל כטענה מאוד חמורה, מדובר באי ביצוע אכיפה בניגוד להוראות החוק", מזהיר המבקר אך אינו מציין מי נתן את ההוראה להפסקת ההליך המשפטי, שחודש מספר חודשים לאחר מכן.

אבל לא רק התושבים והעסקים חייבים כספי ארנונה לעירייה. מדו"ח המבקר עולה כי גם עובדים בעיריית חריש צברו חובות בסכום מצטבר של 274 אלף שקלים ו"המועצה לא נוקטת בהליכים מספיקים להסדרת החובות הנ"ל".

מאות מיליוני שקלים בניהול תב"רים

תחום נוסף שזכה לביקורת מעמיקה של המבקר הוא ניהול התקציבים הבלתי רגילים (תב"רים). תב"ר משמש את הרשות המקומית למימון פרויקטים שונים לפיתוח התשתיות בתחומה ולבניית מבני חינוך וציבור. לרוב, מקורות התב"ר הם ממענקים המועברים לרשות ממשרדי ממשלה, ממוסדות ציבור או ממקורות עצמיים והלוואות. התב"ר מנוהל בנפרד מכספי חשבון התקציב הרגיל ויכול לשמש את המועצה רק למטרה מוגדרת מראש שלשמה נועד.

מתחם גני ילדים בבנייה ברחוב טופז שכונת אבני חן
דוגמה לפרויקט שנבנה באמצעות תב"ר. מתחם גני ילדים בבנייה ברחוב טופז שכונת אבני חן.

עד יוני 2021 הופעלו ברשות 143 תב"רים שונים בהיקף תקציבי של 688 מיליון שקלים. מדובר במספר גבוה של תב"רים יחסית לרשויות אחרות, וההסבר נעוץ במהותה של חריש כעיר חדשה בתנופת בנייה.

על אף זאת, רק בספטמבר 2021 הכין גזבר העירייה נוהל לאישור תב"ר, נוהל שטרם אושר.

המבקר בודק בדו"ח את הליך אישור וביצוע התב"רים והאם התקציבים שנועדו לביצוע התב"רים נעשו בהתאם לחוקים ולנהלים הקיימים. מבדיקתו עולה כי בחלק מהמקרים הרשות החלה לבצע את העבודות לפני קבלת אישור משרד הפנים בניגוד להנחיות והוראות החוק. עוד נמצא כי לא היו הרשאות תקציביות מהמשרד המממן וחלק מההרשאות היו פגות תוקף. "דהיינו המועצה הפסידה את הכספים או שהמועצה הייתה צריכה לפנות לחדש את ההרשאות".

התיכון הממלכתי – כשל תכנון וכשל תקציבי

המבקר מתייחס בדו"ח ספציפית לבניית התיכון הממלכתי בשכונת אבני חן ומפרט שרשרת התרחשויות שמעוררת שאלות. על פי המבקר, מהנדס המועצה לשעבר הוביל תכנון המתפרס על שטח קרקע גדול מאוד ובמ"ר גדול משמעותית מתיקצוב משרד החינוך.  מהנדסת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש לא אישרה את היתר הבנייה בטענה שמדובר בתכנון בזבזני. למרות עשרות פגישות וויכוחים וניסיונות חוזרים ונשנים לקדם את היתר הבנייה ההיתר לא התקדם.

תיכון חריש - הדמייה
2017: הדמיית התיכון בהתאם לתכנון הראשוני. לא קיבל התר בנייה. גל אקסלרוד, באדיבות עצמון אדריכלים

שנתיים חלפו וניסיונות לגשר על הפערים באמצעות אנשים נוספים לא צלחו. כאשר ישראל שלו, מנהל אגף החינוך גילה כי התכנון הקיים לא עונה על הצורך והתפישה החינוכית אותה מוביל אגף החינוך, קיבלה המועצה החלטה להפסיק את עבודות הקבלן שכבר עבד בשטח, ולצאת לתכנון חדש – על חשבונה. הקבלן הגיש דרישת תשלום של כ-12 מיליון שקלים בעוד שהמועצה נוטה לאשר לו סכום  של כ-3 מיליון שקלים בלבד. המבקר מעריך כי "לפי ההתנהלות זה הולך לתביעה משפטית".

"אנו עדים לכך שהמועצה המשיכה בתכנון הישן והליכי הביצוע בניסיון לאשר תכנון שאינו ישים לא מבחינה הנדסית ולא מבחינה פדגוגית", ציין המבקר ומתריע : "המועצה אמורה לעבוד בהתאם לנוהל תב"רים מפורט אשר יקבע שיטות עבודה והתקשרויות לרבות קביעה של נוהל אישור תכנון הפרויקט אשר יהיה ישים הן מבחינה תכנונית והן מבחינה פדגוגית. מן הראוי שהחלטות מעין אלו יהיו בידי וועדה מקצועית ולא בידי מהנדס המועצה בלבד".

הדמייה של התיכון בהתאם לתכנון החדש. 15 דונם במקום 33 – איפשר הקטנת עלויות פיתוח

המבקר מוסיף כי "לטענת המועצה בטרם התקבלה ההחלטה נבדק הנושא של המשמעויות הכספיות של הביטול ולאחר שהובן שככל הנראה לא רק שלא יהיה פה הפסד כספי לטענתם אלא חסכון הוחלט על תכנון מחדש" –  אולם מערער על קביעה זו ומסביר: "בעקבות שינוי התכנון נתקבלה פרוגרמה מאושרת ושטח הפרויקט הועמד על כ-15 דונם מה שאפשר הקטנת עלויות הפיתוח. מאידך גיסא נתקבל מהקבלן הקודם דרישה ע"ס 12 מיליון שקלים ממנה אושר לו כ 2.2 מיליון שקלים. דהיינו לטענת ההנדסה ההפסד שנגרם נחסך בפרויקט החדש!!! . במאמר מוסגר הביקורת מציינת שהחיסכון אמור לממן פרויקטים אחרים ולא הפסדי תכנון. מה עוד אי אפשר להשוות בין בנייה על שטח של כ-33 דונם לבנייה על שטח של כ-15 דונם ".

המבקר מוסיף כי על אף החלטת המועצה על הפסקת העבודה ויציאה לתכנון ומכרז מכרז חדש הנושא לא הובא לדיון במליאת המועצה ותוהה מדוע החליטה המועצה בהמלצת מחלקת ההנדסה לוותר על 3 מיליון שקלים, התחייבות שניתנה מטעם המשרד להגנת הסביבה עבור בנייה ירוקה בתיכון.

"נטענה טענה שעלות השקעה בבנייה ירוקה בהתאם למפרט של המשרד להגנת הסביבה הנה מעבר להתחייבות הכספית של המשרד דהיינו 3 מיליון ועל כן לא ניצלו התקציב אולם לא הוצג בפנינו שום  תחשיב מפורט של המועצה או של יועץ או של קבלן בגין העלויות הנ"ל. מה עוד  האם נלקח בחשבון מרכיבים נוספים של יעילות בעקבות בנייה ירוקה כגון בידוד שיביא לחסכון בעליות מיזוג עתידי או חיסכון בתאורה עתידי וכו"?. תוהה המבקר.

תיכון ממלכתי אבני חן
תיכון ממלכתי אבני חן. הבנייה נעצרה

גם המצב הנוכחי של התיכון שעבודתו הופסקה בשל הקפאת הליכים של חברת מחאמיד תאופיק, הקבלן המבצע אינו משביע רצון. לדברי המבקר, לפי מידע ממחלקת הנדסה תוספות ודרישות כספיות של הקבלן עבור תוספת חריגים מעבר לחוזה הנם מעל ל- 1.4 מיליון שקלים. עלות הפרויקט בכללותו נאמדת במעל 61 מיליון שקלים אולם בשלב זה "הקבלן נכנס לאחרונה לצוו הקפאת הליכים כך שלא ניתן לדעת איך ומה יתקדם בפרויקט", מסכם המבקר וממליץ: "יש לבצע בדיקה לחשבון המאושר ובמיוחד חריגים שמאושרים על ידי הפיקוח ללא התחשבות בתקציב המאושר של הפרויקט".

ראש העיר יצחק קשת התייחס לדו"ח 2021: "אנחנו מתייחסים לביקורת ברצינות רבה. חלק ניכר מהליקויים שהועלו בדוח כבר תוקנו, האחרים בתהליכי תיקון. בין היתר חשוב שתדעו שכבר בינואר 2022 החלפנו את חברת הגבייה, ובמהלך השנה נערכנו להחלפת כל המערכת הממוחשבת של הגבייה. בחודש הבא נעלה לאוויר מערכת חדשה וידידותית יותר למשתמש, הכוללת טפסים מקוונים חדשים ו"תיק תושב" חדש שיאפשר מעקב מקוון אחרי תשלומים ופניות ויחסוך לכם זמן יקר".

לקריאה נוספת: דו"ח מבקר הרשות לשנת 2020 /  דו"ח מבקר הרשות לשנת 2019


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

טובעים באירועי קיצון: 180 מיליון שקלים הושקעו במערכת הניקוז בחריש והעיר מוצפת

הצפות ברחבי חריש. 6 דצמבר 2022. צילומים: מתוך הרשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

בשבוע שעבר חריש הוצפה במספר מוקדים בעיר ולא בפעם הראשונה. בחורף 2020 חוותה חריש שני מקרי הצפות משמעותיים. עיריית חריש הסבירה כי מדובר במקרה קיצון שגרם לקריסת המערכת אבל סקירת מומחים מצאה כי הנחיות הניקוז לבינוי בעיר לא יושמו וכי התשתית הקיימת אינה מסוגלת להתמודד בהצלחה עם המשימה בשנים הבאות, אלא אם יתבצעו שינויים מידיים. הוועדה המיוחדת: "אין כשל תשתיות בחריש"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


ב-6 בדצמבר 2022, חריש הוצפה במספר מוקדים ברחבי העיר, באזור הכניסה בסמוך לקניון, בסמוך לכיכר הזיתים ובמספר מוקדים בשכונות. מכוניות שייטו בחניות, עסקים טבעו במים ותושבים ניסו לצלוח את "נהר חריש" שזרם במרכז העיר.

הצפה בדרך ארץ
הצפה בדרך ארץ ב-6 בדצמבר 2022. צילום: לא ידוע מהרשת החברתית

כדאי להזכיר כי ההצפה בשבוע שעבר אינה הראשונה בעיר. לפני שנתיים, ב-21 בנובמבר וב-25 בנובמבר 2020 אירעו בחריש שני מקרי הצפה דומים בשני מוקדים עיקריים. גם אז, הגשמים שניתכו הפכו את שדרת דרך ארץ לתעלה ונציאנית ומכוניות שטות נראו לראשונה בעיר, עסקים הוצפו וספגו נזקים, דירות ומכוניות ניזוקו מהמים והעיר נתפסה במראות לא מחמיאים ושאינם מתאימים לעיר חדשה ועדכנית.

הצפה ראשונה: ההצפה בדרך ארץ ב-21.11.20 צילום: יעקב פנחס
הצפה שנייה: הצפה בדרך ארץ 25.11.20 צילום: ליז דאוטקר

בשנתיים שחלפו מאז מקרי ההצפה הראשונים בעיר ביצעה עיריית חריש עבודות תחזוקה לפני החורף, התריעה לתושבים במהלך חורף 2020 שלא לחנות במקומות מועדים לפורענות ואף הוסיפה בקיץ האחרון קו ניקוז נוסף בקרבת הקניון.

הצפות בשבוע שעבר בחלקה המזרחי של דרך ארץ. צילום מתוך הרשתות החברתיות

"חווינו לפני זמן קצר אירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות ביותר שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך וכתוצאה מסחף של רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו הצפות בכמה מוקדים בעיר", כתב ראש העיר יצחק קשת בתגובה להצפה בשבוע שעבר והוסיף: "לצערנו, אירועי גשם חריגים כאלה קורים בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר. מעבר לפעולות היערכות שגרתיות של ניקוי תעלות ניקוז וקולטני גשם שערכנו בקיץ, לפני מספר חודשים הוספנו קו ניקוז ראשי בכניסה לעיר בשד' דרך ארץ, ולמרות שההיערכות שלנו לא מנעה את ההצפות – הרי שבסופו של דבר כל המים נוקזו בתוך זמן קצר יחסית".

לא רק בדרך ארץ: הצפות ברחבי העיר

מקרה קיצון כל שנתיים

לפני שנתיים ההסבר שניתן לתושבים נכתב ברוח דומה. קשת פירט כי 140 מ"מ מים ירדו ביום אחד, כ-20% מממוצע הגשם השנתי בחריש. "אין בשום עיר מערכת ניקוז שמסוגלת לקלוט כמויות עצומות כאלה בזמן קצר כל כך, וזו הסיבה להצפות הגדולות שספגה העיר בסוף השבוע". עוד ציין: "חריש היא עיר חדשה והתשתיות שבה הן מהטובות ביותר שיש בישראל ומתוכננות על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר, ועם קולטני גשם בעלי יכולת ספיקה גבוהה ביותר. אבל היותה של חריש עיר חדשה לא אומר שיש לנו יכולת להתכונן ולהיערך לכל תרחיש קיצון, והאמת צריכה להיאמר: אין לנו שום אפשרות להבטיח שמה שקרה בסוף השבוע לא יקרה שוב".

"בעיה רוחבית בכל העיר"

אמר וצדק. המחזה אכן קרה בשנית ותוך זמן קצר מאוד, שנתיים בלבד. כמה מים ירדו הפעם והאם מדובר שוב במקרה קיצון?

44 מ"מ של משקעים בחצי שעה. מתוך מדידת התחנה בחריש

ארז צוריאל, מנהל מחלקת גנים ונוף בעיריית חריש, פרסם ברשת החברתית כי על פי המדידה בחווה המטאורולוגית, מערכת טכנולוגית חכמה לאיסוף נתוני מזג האוויר הפועלת בחריש המצויה בתחום אחריותו, ירדו במשך חצי שעה 44 מ"מ של משקעים.

אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע סבור שכמות זו אינה מצדיקה את השימוש ב'מקרה קיצון'. הוא מסביר מדוע. "אירועים נמדדים על פי הסתברויות. ישנם אירועים שסביר שיתרחשו אחת למאה שנה (1%), הסבירות של אחרים היא אחת ל-50 שנה (2%), וכן הלאה. הסבירות לירידת 44 מ"מ של גשמים במשך חצי שעה באזור שלנו היא של 20% כלומר – אחת לחמש שנים – כך על פי סקירה הידרולוגית שבוצעה עבור תוכניות לפיתוח חריש דרום".

כמות המים שירדה – הסתברות של אירוע אחת לחמש שנים. המערכת ערוכה לאירועים של אחת ל-50 שנים

"מבחינתי, השימוש בביטוי 'אירוע קיצון' מעיד על חוסר הבנה של הסיטואציה. אנחנו לקראת עלייה באירועים קיצוניים שילכו ויתגברו בעקבות שינויי האקלים. הנהגת העיר צריכה לשאול את עצמה: האם אנחנו יודעים להתמודד עם האירועים האלה? ההנהגה חייבת לאמץ ראייה הוליסטית ששומרת על המתרחש בעיר עצמה ועל המרחב כולו ולא להתחבא מאחורי הגדרה של אירוע קיצון".

דרישה לבדיקה מעמיקה

עו"ד אמיר סלע, תושב העיר, מסכים עם זנזורי. הוא פנה למבקר העירייה ומבקר המדינה בדרישה לחקור את כישלון מערכת הניקוז בעיר. "הודעתה של העירייה רוויה בסתירות פנימיות – כך אירוע חריג לשיטת העירייה שב וחוזר באופן תדיר. ובכן בשפה העברית הפשוטה אירוע חריג אינו תדיר. כך גם פירוט אודות רסק הגזם שצף ואטם את מערכת הניקוז מעלה שאלה – מי נושא התפקיד אשר לא חיבר בין מצב טופוגרפי של עירנו לאפשרות שזו התוצאה שתתרחש עם רסק הגזם, בשעה שפיזר אותו מעל כל גינה בעיר"?

יוחאי פרג'י
יוחאי פרג'י: "הבעיה היא בעיה רוחבית בכל העיר, מה אנחנו עושים כדי שדבר כמו זה לא יקרה שוב?"

שאלות דומות צצו גם אצל יוחאי פרג'י, חבר המועצה ויו"ר ועדת הביקורת. "פניתי למבקר הרשות וביקשתי לבדוק אילו עבודות ניקוז נערכו לחורף על מנת למנוע הצפות כמו בפעם שעברה. לדברי ראש העיר הסיבה לכך זה הגזם, אז על דעת מי פיזרו גזם ברחבי העיר ולמה? ואם הבעיה היא הגזם, אז מדוע לא פינו את הגזם עד עכשיו?"

פרג'י מוסיף ומקשה: "בשנה הקודמת בוצעה עבודה בדרך ארץ והיה מקטע שהיה סגור שלושה חודשים. במה הצינור החדש סייע להצפה הנוכחית? והכי חשוב, הבעיה היא בעיה רוחבית בכל העיר, מה אנחנו עושים כדי שדבר כמו זה לא יקרה שוב?"

בינוי חריש גרם להצפות ביישובי הסביבה

ניתן לעשות הרבה. כך לפחות סוברים אנשי מקצוע ומומחים המעורים בנעשה בחריש. "לא הפתיע אותי שזה קרה בחריש", מציינת ד"ר יעל גרנוולד, החתומה על עבודת חקר שבחנה מקרי הצפות שאירעו בשנת 2018 ביישובי הסביבה, מייסר, מצר, ברקאי ומענית כתוצאה מבניית חריש.

הצפות גרונוולד
חריש הוקמה, הקרקע המחלחלת קטנה ב-90% וישובי הסביבה הוצפו

במסמך המפורט שהכינה גרונוולד במסגרת תפקידה כעמיתת ממשק מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה, באגף לשימור קרקע במשרד החקלאות היא מנתה שורה של פתרונות לניקוז מים ולניהול מי נגר, שהופיעו בתוכניות המתאר ובתוכניות המפורטות לבינוי חריש, אך לא יושמו בפועל בבניית העיר וכתוצאה מכך נגרמו הצפות ונזקים גדולים ביישובי הסביבה.

2018: ההצפות בכפר מייסר בעקבות בינוי חריש. מתוך המצגת של ד"ר גרונוולד
2018: ההצפות בכפר מייסר. הנחיות הניקוז לא יושמו בפועל בבנייה של חריש

בעקבות ההצפות החמורות, משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עיריית חריש השקיעו 16 מיליון שקלים בתוכניות להעמקת נחלי הסביבה נרבתה וברקאי כדי שיוכלו לקלוט את עודפי המים ולמנוע נזקים נוספים לישובים.

הניקוז קיבל עדיפות נמוכה

גרונוולד מציינת כי תוכניות בינוי העיר כללו פתרונות לניקוז מים בשטח הרשות מתוך הבנה כי חריש נדרשת לנהל את זרימת מי הנגר (מי גשמים שזורמים מעל האדמה לאחר שהקרקע רוויה). לדוגמה: הקפדה על כך ש־20% משטחי המגרשים יישמרו להשהיית נגר; יצירת איי תנועה נמוכים ממפלס הכביש על מנת שיספגו את מי הזרימה; הכוונה של מרזבים לשטחים ירוקים ולא לתעלות הניקוז; שימוש בחומרי סלילה וריצוף חדירים למים ובניית טרסות מדורגות להשהיית המים ולמניעת זרימה חזקה.

בדו"ח שחיברה במרץ 2021 מציינת נגר כי פתרונות הנגר לא יושמו בעיר. מדוע? גרונוולד מעריכה כי הלחץ הממשלתי לבניית אלפי יחידות דיור בזמן קצר עשה את שלו. "אין ספק שישנו מכלול גדול של שיקולים המשפיעים על החלטות עקרוניות בוועדות, בייחוד בוועדה עמוסה כל כך כמו הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש, נראה היה, שנושא הניקוז קיבל עדיפות נמוכה בשל עומס עבודה".

עוד היא מציינת כי מרבית ההנחיות בנספח הנגר הן מנחות ולכן הן בגדר המלצה, וניתנים לשיקול ולגמישות תכנונית – מה שלעיתים קרובות גורם להזנחת התחום. "מדיווחי הוועדה המקומית המיוחדת חריש, עולה כי היא נעזרה ביועץ ניקוז רק בשנה אחת (2017) מתוך שנות הפעילות של הוועדה. ייתכן ואם היו נעזרים ביועץ ניקוז לאורך כל התקופה, ניתן היה להימנע מהנזקים, ולהקים מערכת טובה יותר ברחבי העיר".

תוכנית הוליסטית ולא פלסטר

זנזורי מחזק את דברי גרונוולד. "עבודת המחקר של גרונוולד מציגה פער בין תכנון וביצוע. אלו טעויות שנעשו וכעת צריך להתמודד עם התוצאות. אם חריש לא תנהל את מי הנגר שלה כמו שצריך היא תפגע בעצמה ובישובים במורד הסביבה. בתוכניות של חריש היו מקומות ספציפיים שהוזכרו על ידי אנשי המקצוע כמקומות מומלצים לניהול נגר, אבל חריש לא ביצעה זאת כמו שצריך ואז נוצר כפל של בעיות. חובתה של חריש להתמודד עם המצב, לאמץ פתרונות מבוססי טבע ולא "פלסטרים" קטנים בכמה נקודות בעיר".

"בעיות הניקוז של חריש לא יכולות להסתכם בתוספת של צינור אחד", אומרת ד"ר גרנוולד ופוסקת כי בעיר נוצר כשל מבני. "אם היו נערכים ובונים פתרונות נגר במעלה העיר ומווסתים ולא נותנים לכל המים לרדת בלי שום ניהול – חומרת ההצפה היתה נמוכה משמעותית. בנוסף, מערכת הניקוז תוכננה כך שהיא הסתמכה בין היתר על פתרונות ויסות נגר בתחומי העיר אבל אלו לא בוצעו ולכן אנו מקבלים הצפות של הבתים והעסקים, כפי שנראה בחריש".

הפארק ברחוב אודם – יכול לשמש כמלכודת נגר ולהשהות זרימת מים אבל תוכנן בצורה שגויה

"הפרשי הגבהים בעיר חייבים להילקח בחשבון. לדוגמה, הפארק הגדול ברחוב אודם, הוא שטח מושלם ליישום פתרונות לניהול נגר – אם היו מפתחים אותו בצורה של קערה שסופגת ומשהה מים. במקום זה בנו אותו כגבעה שמוסיפה לזרמי המים כמות גדולה. ברגע שיש אירועי קיצון המים זורמים מאוד מהר – אבל אם יש מלכודות נגר ברחבי העיר – הן מאיטות את זרם המים ולא הכל נכנס בבת אחת למערכת הניקוז".

תוכנית הוליסטית

מה ניתן לעשות כדי שההצפות לא יחזרו? גרונוולד מייעצת: "יש פתרונות בתוך העיר שניתן ליישם אבל צריך להחליט שזה באג'נדה ולדעת שזה יעלה הרבה. ישנן ערים שאומרות, 'או.קי. יש שכונה שמוצפת מדי פעם, נשלם מדי פעם פיצויים ונימנע מכאב הראש הזה'. זה לא בלתי סביר כי הטיפול אינו מסתכם בלהוסיף צינור לניקוז של עיר שלמה. צריך טיפול שורשי והוליסטי".

מה עיריית חריש צריכה לעשות כעת?

"אני ממליצה לראש עיריית חריש להיפגש עם ראשי הערים של נס ציונה ושל הוד השרון. שתי הערים סבלו מהצפות חוזרות במשך שנים רבות, ושני ראשי הערים לקחו את המושכות לידיים בנושא והחליטו שהם מטפלים בזה בצורה שיטתית.

"בנוסף, אני מציעה שראש העיר יהיה מעורב באופן אישי בניהול תוכניות הנגר של חריש דרום, שדברים יעשו כמה שיותר מוקדם, בשלב של פיתוח השטח. אני יודעת שבתוכניות של חריש דרום כבר עובדים אחרת, מתייעצים עם רשות הניקוז והנחלים ומערבים אותה, יש נכונות לעשות זאת טוב יותר ונספח ניהול הנגר שופר מאד בעקבות העבודה המשותפת".

גם זנזורי מסכם את הנושא בנימה דומה: "צריך לבנות תוכנית לכלל העיר בשיתוף עם רשות הניקוז שמפרטת איך מתמודדים עם השטפונות ואילו פתרונות נדרשים בעיר ומחוצה לה. אם הנהגת חריש לא תכין תוכנית עבודה הוליסטית להתמודדות עם כמויות נגר גדולות, היא תצטרך להתמודד עם הצפות כל שנה מחדש".

הוועדה: אין כשל תשתיות בחריש

טענתה של גרונוולד על כשל מבני במערכת הניקוז מתחזקת לנוכח הנתון שהיא מציגה לפיו מערכות הניקוז בעיר צריכות להתמודד עם אירועים שמתרחשים אחת ל-50 שנה. דבריה אינם עולים בקנה אחד עם הצהרות הוועדה המיוחדת לתו"ב – חריש.

בתגובה לשאלת חריש סיטי על כשל תכנוני של מערכת הניקוז בעיר נמסר מהוועדה כי: "מבדיקת האירוע עולה באופן ברור. לא היה כשל תשתיות בחריש. מדובר באירוע גשם קיצוני עם כמויות מים חריגות שירדו בזמן קצר מאוד. כתוצאה מכך ובעקבות רסק גזם שזרם למערכת הניקוז נגרמו ההצפות. כל ההצפות נוקזו וטופלו על ידי עובדי העירייה בלוחות זמנים קצרים". לשאלה על אי יישום הנחיות נספח הנגר בהיתרי הבנייה בחריש – לא התקבלה תגובה מהוועדה.

תגובת משרד הבינוי והשיכון: "משרד הבינוי והשיכון השקיע משאבים ומאמצים רבים בהקמה בנייה ופיתוח העיר חריש, בין היתר הושקעו כ-180 מיליון שקלים בתכנון ובהקמת מערכות ניקוז שתוכננו ע״י צוות מתכננים מנוסים. התכנון קיבל התייחסות של בקרים מקצועיים, וקיבל את כל האישורים הנדרשים מהגורמים הרלוונטיים. עם סיום עבודות ההקמה, התשתיות הציבוריות בעיר נמסרו לתפעול ולתחזוקה לעיריית חריש. נדגיש כי, לפני מספר חודשים, כחלק מהיערכות לקראת החורף, המשרד פעל לשדרוג מערכות הניקוז ולהוספת קו ניקוז בכניסה לעיר.

לעניין ההצפה, נציין כי תוך פרק זמן קצר ירדו בעיר כמות גשמים קיצונית ביותר וחריגה וכתוצאה מכך במספר מוקדים בעיר היו הצפות שמערכת הניקוז הקיימת לא הצליחה לקלוט ולהתמודד עם העומס".

תגובת עיריית חריש: "ביום שלישי האחרון חריש חוותה אירוע קיצון. כדי לסבר את האוזן, בזמן קצר של פחות משעה ירדו בחריש 44 מ"מ של גשם. כמות המשקעים נמדדה על ידי החווה המטאורולוגית של העירייה (מערכת שמשמשת את הרשות לניהול משק המים שלה). טענה שלפיה לא מדובר באירוע קיצון היא פשוט טענה שאינה מבוססת. מדובר בכמות עצומה בזמן קצר מאוד, שאף מערכת ניקוז עירונית לא מתוכננת להתמודד איתה. בכל אופן האירוע המדובר היה אירוע נקודתי שהסתיים מהר לאחר שצוותי העירייה הגיעו וטיפלו באופן מידי במקומות שבהם נדרשה התערבות. חשוב להדגיש בקיץ האחרון ביצעה העירייה בשיתוף משרד השיכון עבודות בחלק הצפוני של שד' דרך ארץ (סמוך לכניסה לעיר) להוספת קו ניקוז עליון לקו הניקוז הקיים. עוד נדגיש שכל תכנון של שטח ציבורי בחריש כולל התייחסות משמעותית לניהול מי נגר.

כמו כן, עיריית חריש לא מאשרת היתרי בנייה אלא הוועדה המיוחדת ואת השאלות על נספח הנגר יש להפנות לוועדה".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

חינוך על יסודי בחריש: "לא לשלוח את הילדים לערים אחרות"

שכבת ז' של אתגרי העתיד לומדת במבנה נפרד

מערכת החינוך העל יסודית בחריש מתפתחת בקצב מהיר אבל סובלת מקשיים לא מעטים: לימודים במבנים ארעיים, מוסדות לימוד חדשים, חוסר יציבות ומוניטין שטרם התבסס. אם בחריש: "מערכת חינוכית חדשה, שטרם התייצבה, יחד עם תנאים לא נאותים הם מתכון לא מוצלח"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


על פי נתוני משרד החינוך בשנת הלימודים תשפ"א 95 תלמידים בלבד משכבות י'-יב' למדו במוסדות חינוך בחריש מתוך 508 תלמידים שהתגוררו בעיר. רוב תלמידי החינוך העל יסודי למדו במסגרת לימודית מחוץ לעיר, והם עזבו מדי בוקר את חריש בהסעות או בתחבורה הציבורית.

השוואה לחינוך היסודי מגלה כי בשנת תשפ"א 3,626 תלמידי יסודי למדו בחריש וכ-1,000 נוספים מחוץ לעיר. כיום לומדים בחריש, על פי הערכות, כ-5,000 תלמידי יסודי.

נראה כי בגלי האכלוס הראשונים הזרקור החינוכי הופנה בעיקר למתן מענה לילדי הגנים ותלמידי בתי הספר היסודיים, ולא במקרה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחוז הילדים בשנת 2020 בגילי 14-5 הוא 23.5% מכלל האוכלוסייה בעיר. שכבת 19-15 לעומת זאת מהווה 3% בלבד.

וכך, בעוד שמוסדות החינוך היסודי על זרמיו השונים, כבר החלו לפעול בעיר באופן מלא, מסגרות חינוך על-יסודי ממלכתיים היו בחיתוליהם ותיכונים דתיים נמצאו בשלבי הקמה בלבד.

מענים מאוחרים יותר לעל יסודי

על פי נתוני עיריית חריש בשנת הלימודים תשפ"ג החלו ללמוד בחינוך העל יסודי 1,600 תלמידים, קפיצה משמעותית בהשוואה לשנתיים קודם לכן. ראוי לזכור כי חטיבת הביניים הראשונה בעיר, החטיבה הצומחת של 'אתגרי העתיד' מזרם החינוך הממלכתי, נולדה בשנת 2018, שנה וחצי אחרי פתיחת בית הספר היסודי הראשון בעיר.

אתגרי העתיד בשכונת הפרחים
תיכון אתגרי העתיד בשכונת הפרחים

חטיבה צומחת נוספת 'נעימת הלב' נוסדה רק בשנת 2021. מוסדות חינוך על יסודיים בזרם החינוך הממלכתי-דתי, האולפנה והישיבה התיכונית נפתחו רק בשנת 2020 והם מספקים מענה לשכבות ז'-ט'.

בשנה הבאה, תשפ"ד, ייפתח לראשונה על יסודי לחינוך הממלכתי-חרדי, וישלים את פאזל המענה החינוכי הנדרש לכלל תלמידי העל יסודי בעיר.

אם בתחילת הדרך נאלצו הורים לתלמידי חטיבה ותיכון לשלוח את ילדיהם למוסדות לימוד מחוץ לעיר, הרי שכיום מספקת העיר מענה רחב יותר, שאמור להוביל לשינוי מגמה ובחירה של רוב תלמידי החטיבה והתיכון במוסדות עירוניים.

מוכר, יציב, בטוח

עם זאת לא מעט הורים בוחרים לשלוח את ילדיהם למוסדות לימוד מחוץ לעיר. "הבן שלי סיים את לימודי היסודי בכיתה ו', והיה לי ברור שאת המשך הלימודים הוא לא יעשה בעיר", מספרת מירב דור, שבנה מתחנך בישיבה התיכונית "אמי"ת נתיבות דרור -אור עקיבא". "הקשבתי לתהליכים הקורים פה והרגשתי חוסר בשלות של המערכת לקראת קליטת התלמידים. שמעתי גם דברים טובים על הישיבה כאן אבל העובדה שמדובר במוסד חינוכי חדש ובהתהוות, גרמה לי לחפש את היציב, המוכר והבטוח עבור הבן שלי".

בני נוער גיל ההתבגרות אור גולני
אוסיפוב: "מלבד הבת שלי, עברו לאותה הפנימייה, עוד שלושה חברים לכיתה"

"חוסר היציבות", גרם גם לאלונה אוסיפוב, לחפש מסגרת חלופית לבתה. "אחרי שנת לימודים בחטיבה החדשה, לא הייתי מרוצה והחלטתי להעביר את הבת שלי לפנימייה באלוני יצחק", מספרת אוסיפוב. "ההחלטה באה לאחר מכלול שיקולים, מסוגיית תנאי המבנה הזמני שסופק להם ועד הגישה החינוכית. מלבד הבת שלי, עברו לאותה הפנימייה, עוד שלושה חברים לכיתה.  "מדובר בשינוי מאוד לא פשוט עבורנו, הילדה לא נמצאת בבית ואני רואה אותה רק בסופי שבוע אחת לשבועיים, אבל בשורה התחתונה הילדה מרוצה וגם אני". אוסיפוב משתפת כי העירייה לא הערימה קושי על המהלך. "אפילו לא התקשרו אליי כדי לשאול למה הילדה לא לומדת במוסד חינוכי בעיר".

חינוך עצמאי מול רשתות פרטיות

דור מציינת כי העובדה שהעיריה מנהלת בעצמה את החינוך העל יסודי היוותה שיקול נוסף בהחלטה: "הייתי מצפה כאמא, שהעירייה תביא לחריש את אחת מהרשתות הגדולות כדוגמת אמי"ת או אורט, אבל בעירייה בחרו לפעול בדרך אחרת".

"כחלק מהגישה העצמאית הכוללת, קיבלנו החלטה גורלית כי עיריית חריש תנהל את החינוך העל יסודי בעצמה ולא תעביר את הניהול לרשתות הפרטיות השונות", הסביר ראש העיר, יצחק קשת, בריאיון לחריש סיטי באוגוסט 2021, את ההחלטה האסטרטגית שהתקבלה בעירייה. "עשינו מחקר וגילינו שילדינו יקבלו את המרב בניהול עצמאי של הרשות. אם בכל הארץ החינוך העל יסודי הוא בידיים פרטיות, בחריש הוא יפעל במתווה שאפשר לכנותו 'ממלכתי-רשותי'. אנו מאמינים במסוגלות שלנו להביא חינוך אחר וטוב ופורץ גבולות בכוחות עצמנו".

יוחאי פרג'י
פרג'י: "להביא הנה גופים מקצועיים מוכחים ובעלי שם"

יוחאי פרג'י, יו"ר האופוזיציה, תומך דווקא ברעיון הפוך: "בעבר שוחחתי עם מספר רשתות חינוך ארציות שהביעו עניין להגיע לחריש. רשת חזקה שתיקח את המושכות יכולה להזניק את החינוך בעיר למעלה. אני בהחלט בעד להביא הנה גופים מקצועיים מוכחים ובעלי שם".

על האולפנה: "מאוד מרוצים"

יש מי שמאמין שהמוניטין החיובי מצליח להשתרש גם בכוחות הניהול העצמיים. בתו של אלעד עומר לומדת זו השנה השנייה באולפנה, ושני בניו יעלו בשנה הבאה לישיבה התיכונית. "כמובן שיש אתגרים של מערכת חדשה וצוות חדש, אבל בסך הכל אנחנו מאוד מרוצים. האולפנה גדלה ומושכת תלמידות מכל האיזור: מצפה אילן, שקד, טל מנשה ומבוא דותן. מדובר בחיזוק חיובי מאוד לתדמית של מערכת החינוך המקומית, זה נותן בוסט לרמה התורנית של המסגרת הזו".

ישיבה תיכונית חריש
"מצב מאתגר" בישיבה התיכונית חריש. צילום: עמוס לוזון צלמים

"לעומת האולפנה, המצב בישיבה קצת יותר מאתגר. בשנה שעברה תלמידים רבים מגוונים שונים של הציבור הדתי-לאומי עזבו את הישיבה, חלקם לעפולה ואחרים לאור עקיבא, לזכרון יעקב, ולכל אותם מוסדות בהם למדו תלמידים עד שנפתחו הישיבה והאולפנה בעיר. אצלנו המחשבה לשלוח את הילדים ללמוד בבתי ספר מחוץ לחריש לא נמצאת על הפרק בשלב זה".

כיתה שלמה מחוץ לעיר

לדברי עומר, שתי תפישות עולם שונות מייצרות חוסר יציבות פדגוגית בישיבה הצעירה. "קבוצה אחת היא זו שהרמה הלימודית נמצאת בראש מעייניה ורוצה מגמות חדשניות ומוסד שיוציא את התלמידים עם הציונים הכי גבוהים. הקבוצה השנייה דורשת שימת דגש לרמה תורנית גבוהה ולימודי קודש לפני הכל. זה גם עיקר הציבור שבוחר לשלוח את ילדיו מחוץ לחריש. אני מקווה שבשנה הקרובה אראה כאן קבוצה גדולה של הורים שתחליט לחזק את הישיבה כאן ולא לשלוח את הילדים באוטובוסים לערים אחרות".

הקמת ישיבה תיכונית ואולפנה בחריש כנס הורים צילום דוברות עיריית חריש (1)
מחלוקת בין הורים על מהות הישיבה. בצילום: כנס הקמה ישיבה תיכונית ואולפנה. דוברות עיריית חריש

פרג'י, ממקימי הישיבה והאולפנה מתייחס לסוגייה: "מובן שיש לחלק מהאנשים חששות מהעובדה שמדובר במוסדות שעושים את צעדיהם הראשונים וכן, כמו בכל מקום יש את המעוניינים בגישות חינוכיות מסוימות. אני מאמין שאם בעיר מזהים קבוצה גדולה כלשהי שדורשת מענה בכיוון חינוכי מסוים אפשר למלא את הצורך הזה עבורם ולמנוע מעבר של כיתה שלמה ללמידה מחוץ לעיר".

"תנאים לא נאותים"

אחד הקשיים המשמעותיים עימם מתמודדים מוסדות החינוך העל יסודיים בעיר הם תנאי הלימוד. העיכוב בבניית התיכון הממלכתי באבני חן אילץ את עיריית חריש למצוא פתרונות ארעיים ולא נוחים. לתלמידי שכבת ז' מבית ספר 'אתגרי העתיד' לא נמצא מקום במבנה התיכון הקיים והם הופרדו ולומדים באגף נפרד בבית הספר היסודי בצוותא.

אתגרי העתיד צילום: אלה פאוסט
תיכון אתגרי העתיד: אין מקום לכיתות ז'. צילום: אלה פאוסט

תיכון 'נעימת הלב' החל את דרכו באופן זמני בתחומו של בית הספר היסודי 'תלמי הדר' ונאלץ, בשל עיכוב בהשלמת מבנה התיכון המיועד, לפעול גם בשנת הלימודים הנוכחית במבנה זמני, בשכונת החורש, המבנה בו פעלה בשנת הלימודים האחרונה, הישיבה התיכונית.

הישיבה התיכונית שפינתה את מקומה, התנחלה השנה באגף חדש שנבנה בבית הספר הממלכתי-דתי ברחוב רעות שבשכונת בצוותא והיא עתידה לעבור למבנה חדש שנמצא בימים אלה בבנייה בסמוך למיקומה הנוכחי. גם תיכון 'אתגרי העתיד' פועל כיום במבנה זמני, צנוע יחסית, שיועד במקור לשמש עבור בית ספר יסודי בשכונת הפרחים ונאלץ כאמור לפעול במפוצל עקב היעדר כיתות לימוד.

פרג'י: "סוגיית המבנים והמתקנים היא חשובה מאוד אבל בסופו של דבר, התוכן שיוצקים לתוך המבנה, הערכים והחינוך חשובים בהרבה".

דגנית אדוני
אדוני: "השנה החולפת היתה מעין סיר לחץ שייצר הרבה חיכוכים"

מנגד, דגנית אדוני, יו"ר הנהגת הורים בתיכון "נעימת הלב" מציינת כי "ההחלטה להכניס בני נוער למבנה שמיועד לילדי בית ספר יסודי, ללא תנאים הולמים לפדגוגיה המיועדת עבור החטיבה, ללא חצר ומרחבים עשתה את שלה והיוותה קושי משמעותי", מספרת אדוני, ששני בניה מתחנכים בתיכון הצומח. "השנה החולפת היתה מעין סיר לחץ שייצר הרבה חיכוכים ולכן אני בהחלט יכולה להבין את אלו שבחרו להעביר את ילדיהם למוסדות חיצוניים. מערכת חינוכית חדשה שטרם התייצבה, יחד עם תנאים לא נאותים הם מתכון לא מוצלח".


לקריאה נוספת: מנהלת מחלקת הנוער והצעירים: ״בחריש, גיל ההתבגרות מאתגר במיוחד״


פלונטר שמשפיע על כולם

אדוני גם מציינת לטובה את השינוי: "חשוב לציין שהמעבר השנה למבנה גדול עם מתקנים הולמים מגרשים, מסלולי ריצה וכיתות מותאמות – עושה פלאים. זה עורר מחדש אצל בני הנוער את חדוות הלמידה. התיכון שלנו נמצא כיום במקום טוב יותר", מציינת אדוני אך מדגישה כי "בשנה הבאה כבר לא יהיה כאן מקום לעוד שכבה. רק בשכבות ז' ו-ח' שלנו יש 12 כיתות – שש בכל שכבה".

תיכון ממלכתי אבני חן
התיכון הממלכתי באבני חן – הבנייה מתעכבת

"העובדה שבניית מבנה הקבע מתעכבת מעסיקה אותנו מאוד. נעימת הלב, אתגרי העתיד והישיבה התיכונית שהועברה לאגף בתוך בית ספר יסודי, כולם תלויים בהשלמת המבנה החדש המיועד להם ואני מקווה שהפלונטר הזה ייפתר עבור כולנו".

ואילו פרג'י מסכם בדרכו: "אנחנו כבר ישוב עם 40 אלף תושבים. חייבת להיות התכנסות של תלמידי חריש בתוך תחומי העיר וחייב להיות מענה לרוב המוחלט של התלמידים, אם לא כולם. אני רואה את הישיבה והאולפנה כאבן שואבת לכל הישובים בסביבה, שיעמדו בתור כדי להירשם אצלנו".

תגובת עיריית חריש: "אנו מכבדים את החלטתו של כל הורה בשאלה היכן לחנך את ילדיו, אך צר לנו שבחרתם להתמקד במיעוט קטן מאוד של הורים שבחרו לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך מחוץ לעיר. העובדות מדברות בעד עצמן: הוריהם של 6,589 תלמידי בתי הספר בחרו לחנך את ילדיהם במערכת החינוך של חריש. ואכן, 19 בתי הספר שלנו מלאים ואנו מקדמים כעת הליכי בינוי כדי להרחיב חלק מהם. יתרה מכך, יש תלמידים רבים שמגיעים מחוץ לחריש ומבקשים להשתלב במערכת החינוך של חריש שעושה עבודה מקצועית ומצוינת על אף אתגרים לא פשוטים של הקמת מערכת חינוך חדשה. את מלאכת הקמת מערכת החינוך החדשה אנו עושים בדרך שלנו, דרך חריש (כשמה של תפיסת החינוך העירונית הייחודית שגיבשנו במהלך שנתיים של עבודה בעזרת גופים מקצועיים מהשורה הראשונה), ובלי להעביר את האחריות על החינוך של ילדי חריש לרשתות חינוך חיצוניות".

לקריאה נוספת: אתגרי מערכת החינוך בתשפ״ג: 10,000 תלמידים ומחסור במבנים


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

המדד החברתי-כלכלי של חריש: "מקום טוב באמצע"

מבט כללי על חריש. צילום: איציק לב

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה בשנית כי חריש מדורגת באשכול 5 במדד הסוציו-אקונומי, המדרג את כלל הערים מ-1 עד 10. סגנית ראש העיר אינה מופתעת מהדירוג העדכני: "לא ציפינו לעלייה מטאורית" אך מסייגת: "המדד של הלמ"ס לא מעיד על איכות האנשים או החברה בעיר"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה לפני עשרה ימים את דו"ח המדד החברתי-כלכלי של אוכלוסיות, ישובים ורשויות מקומיות, המבוסס על הנתונים העדכניים לשנת 2019.

על פי המדד החדש חריש ממוקמת באשכול 5. הדירוג העדכני מתבסס על נתוני האוכלוסייה בחריש שגודלה בשנת 2019, עת נערכה הבדיקה, עמד על 13,232 תושבים.

מאז נערכה הבדיקה אוכלוסיית חריש גדלה כמעט פי שלושה, והיא נושקת כיום ל-37 אלף תושבים.

מדד הדירוג החברתי-כלכלי של ישראל מחלק את הישובים בארץ לפי אשכולות החל מ-1 האשכול הנמוך ביותר, ועד ל-10 המייצג את הישובים האיכותיים והחזקים ביותר. דירוג האשכולות מושפע, בין היתר, מערך הנכסים והדירות, רמת החינוך וההשכלה וגודל המשפחות בכל ישוב.

החלוקה לאשכולות היא בעלת משמעות מעשית עבור הרשויות היות והחלטות ממשלה מיושמות בישובים בהתאם לאשכול שאליו הם משתייכים. כך לדוגמה, שיעור סבסוד הצהרונים בבתי ספר הוא גבוה יותר באשכולות הנמוכים.

דירוג למ"ס הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
חריש דורגה באשכול 5

קפיצה של 2 דרגות

ראוי להזכיר כי המדד הקודם, המדד שהתפרסם בדצמבר 2020 הקפיץ את חריש בשתי דרגות מ-3 ל-5 והתבסס על נתוני שנת 2017 עת מנתה אוכלוסיית העיר 3,582 תושבים בלבד.

דירוג 3 ניתן לחריש בין השנים 2020-2016, שנות ההקמה של העיר, בצו מיוחד של משרד הפנים, על מנת לעזור לרשות בהשתתפות ממשלתית רחבת היקף בכל הקשור להפעלת מסגרות חינוכיות. בשנים אלו, תושבי העיר, רובם משפחות צעירות, נהנו מהקלה משמעותית בנטל ההוצאות החודשי בתחום החינוך, צהרונים, הסעות, קייטנות ועוד.

גן ילדים, גני ילדים צילום: דוברות עיריית חריש
דירוג נמוך מפחית את ההוצאה המשפחתית על חינוך. צילום: דוברות עיריית חריש

עם זאת, השתייכותה של חריש לשליש התחתון בדירוג הלאומי, פעלה לרעתה בעיקר בנושאי מיתוג וטיפוח תדמיתה בקרב מתעניינים מחוץ ושחקנים מהעולם העסקי.

הקפיצה מדירוג 3 ל-5 הוסיפה נטל כלכלי משמעותי על משפחות רבות בעיר, בעיקר על אוכלוסיית חלשות ואוכלוסיות רווחה.

"המדד לא מפתיע"

סגנית ראש העיר, שני גרינברג, לא הופתעה מהדירוג העדכני של חריש שנותר כפי שהיה שנתיים קודם לכן. "הדירוג החדש ממשיך את אותו קו מגמה. יש גרף עלייה שלא קורה ביום אחד. לוקח שנים לעבור מדירוג אחד לאחר", היא מסבירה ומדגישה "לא ציפינו לעלייה מטאורית וגם לא לירידה בדירוג והמדד העדכני לא מפתיע אותנו. חריש נמצאת במקום טוב באמצע".

שני גרינברג. צילום: אורן קלר
שני גרינברג. צילום: אורן קלר

גרינברג גם מנמקת: "המצב לא השתנה במיוחד בשנתיים האחרונות. עליית מחירי הנדל"ן בעיר היתה מבורכת אבל זה קרה ברוב המקומות בארץ. רמת החיים בעיר ממשיכה לעלות".

לפני שנתיים המעבר מדירוג 3 לדירוג 5 יצר קושי ממשי לתושבים ולרשות

"נכון, יש חיבור מלאכותי שעושה המחוקק בין הדירוג לבין רמת הסבסוד והשירותים שהוא מספק לרשות. אם הרשות מדורגת באשכולות 3-1 הממשלה עוזרת לה המון. לרשויות בדירוג 5-4 עוזרים פחות. זה קצת מנותק מהמצב הכלכלי בפועל של הרשות שמושפעת מגורמים נוספים.

"בהחלטת הממשלה הראשונה כפו על חריש דירוג נמוך (3) כי רצו לעזור לה תקציבית עד שכמה שניתן באותה נקודת זמן. לפני שנתיים, עם פרסום הסקר העדכני, חריש נמדדה באופן שוויוני כמו כל שאר הרשויות ויצאה במקום ממוצע, בדיוק באמצע".

האם דירוג ממוצע לא משפיע על משיכת אוכלוסייה לעיר?

"אני לא חושבת כך. המדד של הלמ"ס לא מעיד על איכות האנשים או החברה בעיר. אם מקום מדורג 10 – איכות החברה והאנשים שגרים בו היא לא בהכרח הרבה יותר טובה מ-5. מהבחינה הזו המדד חוטא לאמת. ישנם מדדים חשובים כמו התנדבות בקהילה, מעורבות חברתית, יזמות מקומית שאינם נמדדים בלמ"ס.

סקירת נדל"ן בחריש
דיור נגיש למשפחות צעירות

"צריך לזכור שחריש הוקמה כאופציה נגישה למשפחות צעירות. אלו אנשים שלא הייתה להם ירושה גדולה מההורים, שצריכים לעבוד קשה ולצרף שקל לשקל כדי לקנות דירה. חריש העניקה להם אופציה זמינה לרכישת דירה. מה זה אומר עליהם או על האיכות שלהם? כלום, למעט העובדה שהם לא נולדו עם כפית כסף בפה".

מדד חשוב: אחוז האקדמאים

גרינברג גם מתנגדת לטענה שמדד חברתי כלכלי נמוך משפיע לרעה על אטרקטיביות העיר ועל משיכת יזמים אליה.

"אני ממש לא מסכימה עם זה. לכל חברה יש את כוח האדם שהיא זקוקה לו ולא כולם מחפשים עובדי הייטק בלבד. דווקא הגיוון בחריש יכול להוות יתרון משמעותי לחברות שמחפשות עובדים במגוון משתנה של רמות שכר. בעניין הזה ראוי לציין שמספר האקדמאים בחריש גבוה באופן יחסי".

הנתון אליו מתייחסת גרינברג חושף כי 27.7% מכלל בני 55-35 בחריש הם בעלי תואר אקדמי, וכ-10.2% נוספים הם סטודנטים, כך על פי הלמ"ס.

רחוב אורן בחריש
ישי: "חריש מתקדמת בצורה טובה. יחסית לשאר הערים יש לה דירוג מעולה"

"דירוג מעולה יחסית לשאר הערים"

ליאת ישי, תושבת חדשה המתגוררת בעיר שלושה חודשים בלבד, שואבת ביטחון מהדירוג העדכני של חריש: "האמת, לא ידעתי שחריש דורגה במדד 5 וזה מגניב לדעת שחריש מתקדמת בצורה טובה. יחסית לשאר הערים יש לה דירוג מעולה".

מה בדקת לפני המעבר לעיר? מה אטרקטיבי בעינייך בעיר?

"בדקנו את נושא הדירות והשכירות לא מעבר לזה. חששנו מאוד לעבור לכאן כי הבנו שאין פה עבודות. שאלנו לפני שעברנו והתייעצנו עם הקהילה ואף אחד לא אמר משהו טוב על העיר. ההפך, רק אמרו לנו כמה לא כדאי לנו לעבור לכאן. ממש פחדנו ובכל זאת החלטנו לעבור".

לדברי ישי המציאות שהיא חווה היא שונה לחלוטין ממה שציירו לה בעלי העצות: "יש פה דירות חדשות, הכול נקי ומסודר ויש פה מרחב להתפתח. מבחינה כלכלית חריש לא מוגדרת בניגוד לערים ותיקות כמו כפר סבא ממנה הגענו. מי שייקח את המושכות לידיו ימצא פה המון הזדמנויות זו עיר ממש טובה.

ישי מוסיפה ואומרת: "אם הייתי יודעת את הדירוג של חריש לפני המעבר לעיר, יש סיכוי שלא הייתי מתייעצת עם הקהילה אלא עוברת לחריש בלי הרבה התלבטויות",  "זה היה נותן לי את הביטחון שאני עוברת למקום טוב", היא מסכמת.

פיתוח כבישים ומאמצים להביא את הרכבת לעיר. צילום: דוברות רכבת ישראל

המטרה: חוסן כלכלי לעיר

ומה צופן העתיד לחריש? האם היא תצליח למשוך אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית? גרינברג מעריכה שחריש תמשיך גם בדירוג הבא להישאר במיקום הנוכחי במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס. "אני לא חושבת שבעוד שנתיים נראה שינוי גדול. סביר להניח שהמדד יישאר בסביבות 5 אולי יעלה ל-6. אני לא רואה סיבה שזה ישתנה וגם לא רואה בזה יעד. זה מדד בלבד".

משיכת אוכלוסייה חזקה לעיר. בשרטוט: רבי הקומות שאושרו במתחם הטרפז

למרות זאת, גרינברג מצהירה שחריש רוצה לקרוץ לאוכלוסיות חזקות יותר ולהפוך לרשות איתנה יותר: "המטרה שלנו היא לחזק את חריש ולמשוך גם אוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית. יש פעולות משמעותיות שנעשות בכיוון הזה בתכנון ובנייה כמו הנחת יסודות לבנייה מגוונת יותר בעיר (מגדלים, בתי קרקע) ופיתוח אזורי התעסוקה והמסחר.

"אנחנו עובדים באינטנסיביות בכל הכיוונים המשמעותיים שתורמים לכך כמו להביא את הרכבת לעיר או לפתח כבישים. אלו גורמים משמעותיים לפיתוח תעשיה ומסחר והם יתרמו לחוסן הכלכלי של חריש, שלא רוצה להיות בנויה על תמיכות של ממשלה או נדבות אלא על עצמה. חוסן כלכלי הוא שמושך אנשים ועסקים לעיר".

לקריאה נוספת: ״הגענו בגלל השכירות הנמוכה ונראה כאילו כבר אין לנו מקום בעיר״


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

הצלחה למכרז הטרפז: הזוכים יבנו את רבי הקומות הראשונים של חריש

מתחם הטרפז

רשות מקרקעי ישראל שיווקה ליזמים את הקרקע לבניית מתחם הטרפז בכניסה לעיר. הזוכות במכרז הן ליאם נחמיאס, ליאם הנדסה וי.א אלון בנייה, שלוש חברות להן הכרות מוקדמת עם חריש. היזמים ישלמו תמורת הקרקע 183 מיליון שקלים ויבנו 624 יחידות דיור. מרביתן יימכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה. "אלו בשורות טובות לעיר"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


רשות מקרקעי ישראל פרסמה השבוע (א') את תוצאות המכרז לבניית מתחם הטרפז. המתחם ממוקם בכניסה לעיר – בין כביש 6353 בואכה כיכר הזיתים לבין חלקה המזרחי של שכונת אבני חן – אזור מרכזי מאוד עם נגישות גבוהה ליציאה מהעיר.

במכרז זכו שלושה יזמים, בעלי הכרות מוקדמת עם חריש. השלושה ישלמו יחדיו תמורה כוללת של למעלה מ-183 מיליון שקלים כולל הוצאות פיתוח לבניית 624 יחידות דיור, רובן יימכרו במסגרת תוכנית מטרה והשאר בשוק החופשי.

מתחם הטרפז
מתחם הטרפז: 624 יחידות דיור ו-20 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר

במתחם הגדול מבין השלושה שהוצעו לשיווק, זכתה חברת ליאם נחמיאס, שבונה בימים אלו את פרויקט High מול המצפה, בקצה שכונת מעו"ף.

החברה תבנה במתחם הטרפז 336 יחידות דיור עבורן תשלם 34.3 מיליון שקלים בתוספת הוצאות פיתוח של 53 מיליון שקלים. 120 יח"ד מתוכן תבנה ליאם נחמיאס באחד ממגדלי רבי הקומות (27 קומות) המתוכננים במתחם.

ליאם נחמיאס התמודדה מול 6 הצעות נוספות שהוגשו על ידי יזמים, וזכתה במחיר שנמוך מערך השומה של המתחם (גובה התשלום שדרשה רמ"י במכרז) ב-4.5 מיליון שקלים. התמורה בשאר ההצעות היתה נמוכה אף יותר.

מכרז הטרפז: ההצעות שהוגשו לשלושת המתחמים. נתונים מתוך אתר רמ"י

ליאם הנדסה גרופ בע"מ זכתה במתחם לבניית 144 יחידות דיור תמורת כ-22.5 מיליון שקלים ו-30.2 מיליון שקלים הוצאות פיתוח, כמו גם בינוי של כ-2,500 מ"ר לתעסוקה ומסחר (במבנה הפונה לרחוב שוהם). גם חברת ליאם הנדסה זכתה במכרז במחיר שנמוך משמעותית, 12 מיליון שקלים פחות, מערך השומה של המתחם. המתחם זכה לחמש הצעות.

מתחם מסחרי ראשון בשכונת מעוף בחריש
מיקום המתחם המסחרי הראשון בשכונת מעו"ף. צילום: הילה שלם

לליאם הנדסה הכרות מוקדמת עם חריש ופרויקט הטרפז אינו הראשון שלה בעיר. החברה זכתה בשנה האחרונה במכרז לבניית מתחם מסחרי ראשון בשכונת מעו"ף.

גבוה ממחיר השומה

במתחם השלישי במכרז זכתה י.א אלון בנייה. החברה תבנה 144 יחידות דיור ותשלם תמורת הקרקע 19.1 מיליון שקלים והוצאות פיתוח של כ-24 מיליון שקלים. חברת י.א אלון בנייה תבנה את מגדל המגורים השני המתוכנן במתחם, המתנשא גם הוא לגובה 27 קומות.

המתחם, שמשתרע על שטח של 6.8 דונמים, הוא היחיד במכרז ששווק במחיר גבוה ממחיר השומה שלו (16.1 מיליון שקל). המתחם זכה לחמש הצעות.

גם לחברת י.א אלון בנייה הכרות מוקדמת עם חריש. החברה בנתה פרויקט מגורים כולל חזית מסחרית בשדרת דרך ארץ, שכונת החורש.

חתך תרשימי של מתחם הטרפז

מתחם הטרפז ממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר ולמרכז העירוני העתידי (מעו"ף) והוא כולל כאמור 2 מגדלים בגובה של 27  קומות (120 דירות בכל בניין). עוד ייבנו במתחם שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

רבי קומות כסימן הכר

מפת מתחם הטרפז בחריש
מפת מתחם הטרפז בחריש

על פי תנאי המכרז 374 יחידות ימכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה ו-250 יחידות יימכרו בשוק החופשי.

עוד מתוכנן במתחם בינוי של למעלה מ-20 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה – אולם הם לא כלולים במכרז זה.

רונן רוזנטל, כלכלן אורבני ושמאי מקרקעין מציין שרשות מקרקעי ישראל בחרה, ככל הנראה, להפריד בין המכרזים ולהוציא מכרז נפרד לבינוי שטחי המסחר, כדי לתרום להצלחת מכרז הדיור כמו גם להצלחת בינוי ושיווק שטחי המסחר, שדורשים התמחות ייחודית.

"הצלחת שיווק מתחמי הדיור במתחם הטרפז היא חדשות טובות לעיר", מציין רוזנטל. "במתחם ייבנו בפעם הראשונה בעיר מגדלי מגורים, ביניהם שני מגדלי מגורים יוקרתיים בני 27 קומות, אשר יתרמו להטרוגניות של הבנייה בעיר ולאפשרויות המגורים שעומדות בפני התושבים.

"מגדלים הם טרנד שעומד להישאר איתנו עוד זמן ממושך ובערים רבות בארץ כמו נתניה, הוד השרון ואשדוד נבנים רבי קומות. מנגד, יש לזכור כי מגורים בדירות במגדלים דורשות תחזוקה שוטפת גבוהה ועלויות גבוהות יותר לדיירים והן נמכרות במחירים גבוהים. לכן ניתן לומר כי רבי הקומות במתחם הטרפז ימשכו לחריש, בסבירות גבוהה, אוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית. יחד עם העלייה במחירי הנדל"ן בחריש ניתן לומר כי חריש מתייצבת מבחינת מחירי הנדל"ן בה".

וכמה תעלה דירה טיפוסית של 4 חדרים (100 מ"ר) עם מחסן וחניה במתחם החדש? רונזטל מציין כי דירה בשוק החופשי תעלה כ-1,550,000 שקלים לפני הצמדות. רוכשי מחיר מטרה יקבלו הנחה של של 20% המהווה 310 אלף שקלים. במילים אחרות, מחיר הדירה הסופי לזכאים, יעמוד על 1,245,000 שקלים. מחיר זה משקף עלייה של כ-500 אלף שקלים במחירי הדירות לזכאים בחריש בחמש השנים האחרונות.

ראוי להזכיר כי תכנון מתחם הטרפז ארך מספר שנים ועבר גלגולים שונים. במאי 2021 התוכנית אושרה סופית וביוני 2022 פרסמה רמ"י את המכרז לראשונה. ההערכות הן כי הבינוי יתנהל בקצב מהיר יחסית. יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, מושיק גולדשטיין, התחייב כי הוועדה תנפיק היתר בנייה ליזמים תוך 10 ימים לאחר שיגישו את התוכניות כנדרש וזאת במטרה להאיץ את הבנייה ולקדם את הבנייה החדשה. "נתכנס מספר פעמים בחודש לצורך הנפקת היתרי בנייה, וזאת במטרה לחזק את חריש כעיר מובילה בארץ וכמרכז עירוני בשרון הצפוני", הוא סיכם.

לקריאה נוספת: מעו"ף: מתחם מסחרי ראשון יוקם בשכונה


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

אומרים שהיה פה יער: מאות עצים נכרתו ביער חריש

צילום: שלמה לחי

חריש סובלת מהיעדר איזור תעסוקה ומתחבורה שאינה נגישה דיה אך בורכה ביערות ושטחים פתוחים, המצויים במרחק פסיעה משכונות העיר השונות. תוכניות הפיתוח להרחבת העיר מאיימות על משאב הטבע הייחודי. "זה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


בשבוע האחרון אירעו שני אירועים שממחישים היטב את המתח המובנה בחריש בין המשך פיתוח ובינוי לשמירה על ערכי הטבע. מחד, התקיים ערב שיתוף ציבור של תושבים המתנגדים לסלילת כביש 611 הכרוכה בכריתה מסיבית של אלפי עצים ביער חריש. מאידך, עיריית חריש ונציגי קק"ל חתמו על אמנה להגדרת אזור ביער עירון כ"יער קהילתי" לטובת הציבור.

עצים כרותים יער שלמה לחי
כריתת עצים כהכנה לסלילת כביש 611. צילום: שלמה לחי

הניגוד החד בין שמירה על הטבע ועבודות הפיתוח וכריתת העצים שגורמות "לנזק בלתי הפיך", "פצע עצום בנוף", כך לדברי חברי התארגנות התושבים "מצילים את החורש במעשים" – אינו חדש בעיר שנבנתה מתחילתה בלב ליבו של היער. עוד טרם הוקמה חריש נולד מאבק של פעילי סביבה שהתנגדו למהלך וביקשו לשמור על החי והצומח באזור.

נראה כי גם הפעם, מרחב הפעולה האפשרי של הקבוצה, המורכבת ברובה מתושבי שכונת החורש שהכביש החדש צפוי לחלוף דרומית אליה, לא גדול. תוכנית כביש 611 במקטע שיחבר את העיר עם כביש 574 אושרה זה מכבר, תוקצבה ונמצאת כבר בשלב מכרז קבלני לביצוע. על פניו נראה כי היכולת להשפיע בשלב זה על שינוי התוכנית היא נמוכה מאוד. העבודות בשטח החלו ולאחרונה נכרתו כ-1,500 עצים ביער חריש.

"ועדות התכנון לא סופרות את התושבים"

ראוי לציין שמאבק הקבוצה לא זכה לתהודה גדולה בעיר. רבים בחריש מודעים לתוכניות הבינוי והפיתוח הקיימות, מבינים את הצורך בצמיחת העיר ובהתרחבותה העתידית, מצדיקים מהלכים אלו או אדישים לעתידו של היער הצמוד לעיר.

מעוז לואנץ קהילת ירוק בעיר צילום: אורן קלר
מעוז לואנץ: "היער הוא אוצר". צילום: אורן קלר

מעוז לואנץ, פעיל סביבה מקומי, סבור שתושבי העיר ומקבלי ההחלטות אינם מעריכים מספיק את תרומתו של היער לחיי התושבים ולעובדה ש"היער הוא אוצר", לפני קבלת החלטות תכנוניות.

"מניסיוני, ועדות התכנון לא סופרות את התושבים. העיר הזו נבנתה מבלי לשאול אף תושב מה לעשות כאן. מה שהתושבים יכולים לעשות הוא לצאת ליער ולהפגין נוכחות ביער. זה מה שבעיני יכול להשפיע על מקבלי ההחלטות".

מעוז לואנץ
טיול משפחות ביער עירון בהדרכת מעוז לואנץ. צילום: מאור קורן

הפגנת הנוכחות ביערות הסובבים את חריש, עליה מדבר לואנץ, מקבלת בשנתיים האחרונות תהודה. טיולי משפחות, מפגשי קהילה ופעילויות יער הם חלק בלתי נפרד מהתרבות המתפתחת בעיר, אך היא עדיין מנת חלקם של מתי מעט.

טבע במרחק נגיעה

ארז ארד החברה להגנת הטבע
ארז ארד, החברה להגנת הטבע

הדברים של מעוז מקבלים רוח גבית מארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה מטעם החברה להגנת הטבע ונציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית חיפה. ארד מסכים גם כי אחד הערכים החשובים ביותר שיש לחריש להציע לתושביה, שסובלים מהיעדר נגישות למרכז וממחסור בתעסוקה, הוא הטבע הסובב את העיר.

"אחת המעלות הגדולות של חריש היא הטבע במרחק מטר מחוץ לשטח הבנוי", מציין ארד. "במרחק פסע מהשטח הבנוי של חריש ניתן להרחיק עמוק אל תוך הטבע.

יער עירון צפונית לחריש
צפונית לחריש: יער עירון

"בצפון יער עירון, ממזרח נחל נרבתא והגבעות, בדרום שטחים חקלאיים ותל זאבים וממערב, במעבר נוח מתחת לכביש 6 ניתן להגיע לשטחים פתוחים יפים. זה דבר נכון לשמור עליו וטוב שהקהילה המקומית בחריש רואה את החשיבות בשמירה על השטחים הללו".

טבע במרחק נגיעה: מבט משכונת הפרחים אל שמורת תל זאבים

חריש מתרחבת

ארד מודע לעובדה כי העתיד צופן איומים נוספים על השטחים הפתוחים המקיפים את חריש וכי המתח המובנה בין הצורך בהמשך פיתוח חריש עבור פתרונות דיור תעסוקה ותשתיות תחבורתיים, לבין השמירה על הטבע, השטחים הפתוחים ושאיפת התושבים לאיכות חיים נטולת רעש וזיהום אוויר ימשיך וילווה את חריש גם בשנים הבאות.

נרבתא נרבתה
טבע במרחק נגיעה: מבט מנחל נרבתא לשכונת בצוותא

שאיפות להגדלת חריש לעיר בת מאה אלף תושבים כבר כבר קיבלו ביטוי בקרב מקבלי ההחלטות בממשלה. בדצמבר 2021 קיבלה חריש 2,400 דונמים נוספים של שטחים המיועדים לפיתוח. תוכניות להרחבת חריש צפונה ומערבה כבר נחשפו בשנה החולפת. הנהגת העיר מעוניינת לקדם בשטחים שנוספו לעיר שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים להכנסות העיר. משרד הבינוי והשיכון מייעד את השטחים לבינוי מסיבי של יח"ד.

רשות מקרקעי ישראל כבר פרסמה תוכנית ראשונית לבניית 10,000 יחידות דיור בצפון מזרח העיר, ותוכנית נוספת, "מערב חריש", לבניית 8,000 יחידות דיור מערבית לחריש ולכביש 6 ודרומית לקיבוץ ברקאי. תוכניות אלה יקודמו בעתיד וישפיעו על איכות החיים של תושבי העיר.

80 אלף תושבים במסגרת הקיימת

"האזורים מצפון וממערב לעיר עומדים תחת איומים ברמה כזו או אחרת שאמנם עדיין לא הגיעו לכדי לדיון בוועדות התכנון אך בהחלט מצויים בשיחות ובתוכניות מקדימות", מציין ארד.

הירידה ליער חריש מרחוב אורן
טבע במרחק נגיעה: הירידה ליער חריש מרחוב אורן, שכונת החורש

לתפישתו, ניתן לממש את יעדי המשך גדילת האוכלוסיה של חריש בתוך תחומי התוכניות המאושרות הקיימות של העיר ומבלי להמשיך להתפשט צעד נוסף אל עבר היערות המקיפים אותה, או לכל הפחות, לעשות זאת באמצעות התרחבות צנועה בלבד.

"חריש תגיע לכ-65 אלף תושבים על בסיס התוכניות המאושרות. מדובר בגודל מכובד לעיר במרחב שבין עפולה לחדרה. חריש נבנתה באופן קומפקטי אך בצפיפות מאוד נמוכה ויש להמשיך ולהתבסס במסגרת הקיימת, להגביר את הצפיפות ולפתח את אזורי התעסוקה המתוכננים בעיר ובחריש דרום.

יער צפונית לחריש צילום: מאור קורן
"אין סיבה לצאת למרחב הפתוח והרחוק בשביל לבסס את חריש כיישוב חזק" צילום: מאור קורן

"בראייתי ניתן להגיע ל-80 אלף תושבים בגבולות הגזרה הקיימים. עבור עוד 20 אלף תושבים להשגת היעד של מאה אלף תושבים, נשב כולנו ונחפש פתרונות גם לזה. כך או אחרת, אין סיבה לצאת למרחב הפתוח והרחוק בשביל לבסס את חריש כיישוב חזק ובריא המעניק שירותים לתושביו בצורה מלאה".

בעד הרכבת, נגד מיקום בית החולים המיועד

ארד קורא לארגונים הסביבתיים והתושבים לפקוח עין ולעקוב אחר תוכניות חדשות אך באותה נשימה מדגיש כי אין בשלב זה כל איום ממשי ומיידי על הטבע הסובב את חריש.

תוואי כביש 611 העתידי - כביש הגישה הדרומי לחריש
תוואי כביש 611 העתידי – כביש הגישה הדרומי לחריש

"כביש 611 אושר. אנחנו התנגדנו לתוכנית אך היא אושרה בסופו של דבר, כמובן שנשמח אם הוא ירד. טוב שהציבור בעיר ממשיך להתנגד אליו ולנסות לראות מה ניתן לעשות בנושא – הרי היו בעבר תוכניות שאושרו ונגנזו. אני מדגיש שאני אומר זאת כשאני מודע כמובן לעובדה שחריש מתמודדת עם בעיות תחבורה נוראיות שדורשות פתרון ואין בה מענה מספק של תחבורה ציבורית".

תוואי הרכבת החדש: פגיעה פחותה בטבע. צילום: דוברות רכבת ישראל; שקף: נתיבי ישראל בע"מ

"בבחינת חלופת הרכבת החדשה שהוצגה לאחרונה בהחלט הבענו תמיכה, היות והתוואי המוצע מוצמד לזה של כביש 6 ובכך ישנה פגיעה פחותה במשאבי הטבע. אנו טוענים שנים ארוכות שרכבת וכביש צריכים לחלוף זה לצד זה".

בהסתכלות רחבה על מפת האיומים הסביבתים מציין ארד: "מנדט הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש, שהוארך וצפוי להסתיים בעוד כשנה מתיר לה לפעול ולאשר תוכניות רק במסגרת גבולות התכנון הקיימים, כך שנכון לרגע זה היא לא מחוללת איומים כלשהם.

המסדרון מעו"ף
"המסדרון" במעו"ף בו מתוכננת הקמת ביה"ח

"השטח היחיד שמצוי במחלוקת מבחינתנו הוא אותו "מסדרון" שנמצא צפון מזרחית לשכונת מעו"ף. כרגע מדובר בשטח פתוח ועל פי תוכנית המתאר החדשה ישנה כוונה לפתח אותו ולהקים בו מרכז רפואי. אנחנו חושבים שלא צריך לפתח את האזור הזה אלא למצוא פתרונות במסגרת התוכניות הקיימות.

"אנחנו שומרים על עירנות כל הזמן היות ואנחנו יודעים שהגוף היוזם המרכזי של חריש הוא משרד הבינוי והשיכון, שמעוניין להרחיב את שטחי חריש צפונה או מזרחה, שאיפות שכרגע אין להן תוכניות סדורות המקודמות במישור הזה", מדגיש ארד ומוסיף: "אציין כי ישנה בימים אלו תוכנית לריסון נחל חדרה ומניעת סכנת הצפה באמצעות יצירת שטחי איגום והאטת זרימות מזרחית לחריש. התוכנית הזו לתפישתנו היא בעלת פוטנציאל לנזק סביבתי ופגיעה בעצים נדירים. הצפות מים מכוונות בסביבתם עלולה לחסל אותם. אנחנו עוקבים אחרי התוכנית הזו".

לטייל ביער בביטחון

כאמור, בשורה חיובית הגיעה לאחרונה מכיוון יער עירון התוחם את העיר מצפון, לאחר החתימה של עיריית חריש ונציגי קק"ל על אמנה להגדרת אזור מסוים ביער שבפאתי חריש כ"יער קהילתי" שיתקיימו בו פעילויות קהילתיות, אירועי תרבות ועוד.

חתימה על אמנה יער קהילתי קק" צילום דוברות עיריית חריש
החתימה על אמנת "יער קהילתי" מול נציגי קק"ל צילום דוברות עיריית חריש

"יער עירון נכלל ברשימת האזורים המוגנים על ידי תוכנית בהתהוות של שימור מסדרונות אקולוגיים וזה צריך להיות באג'נדה של עיריית חריש – לשמור על היער הזה", מציין ארד.

לואנץ סובר שמה שהוביל להכרזה על יער קהילתי הוא הפעילות של התושבים בשטח. "בגלל שאנחנו התושבים לא מוזמנים לצומתי קבלת ההחלטות עלינו לנסות ולהשפיע מלמטה", הוא מדגיש.

טיול טיולים
לטייל ולהעלות את המודעות והחיבור של תושבי חריש ליערות

לואנץ פועל לאחרונה לחבר את תנועות הנוער, בתי הספר וגני הילדים לבקר ולטייל ביער כדי להעלות את את המודעות ולחזק את החיבור של תושבי העיר ליער. אחד החסמים המשמעותיים לדעתו, אותו הוא פועל להסיר, הוא החשש הביטחוני מלטייל ביער הגובל עם הכפר אום אל קוטוף. לשם כך הוא פועל בשיתוף פעולה עם תושבי הכפר, לחיזוק הזיקה הסביבתית ליער והדאגה המשותפת לו. "היער שאני מכיר הוא יער מאוד בטוח ואני מזמין את כולם לבקר בו", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: קק"ל הכשירה מסלול טיול חדש ביערות סובב חריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

מתחם גמלא. צילומים: שירה קורן

על פי תוכנית המתאר החדשה של חריש, מתחם גמלא הוותיק ייהרס ובמקומו ייבנו מאות יחידות דיור ושטחי מסחר בלב ליבה של העיר. הדרך למימוש הרעיון עוד ארוכה אך בעלי הדירות, שהתאכזבו מתוכנית קודמת לשיפוץ המתחם שכשלה, מאמינים שכיום המצב שונה: "יש פה אמירה ברורה של הרשויות שהמתחם מיועד לפינוי-בינוי"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


תוכנית מתאר העיר חריש שפורסמה לאחרונה כוללת הצעה להתחדשות עירונית במתחם גמלא הוותיק. על פי התוכנית, 248 יחידות הדיור שנבנו בשנות ה-90' ואוכלסו על ידי גרעין ההתיישבות ותושבי חריש הוותיקה, יהרסו. במקומן ייבנו בניינים בבנייה מרקמית ובנייה לגובה עם תוספת משמעותית מאוד של יחידות דיור, חניות תת-קרקעיות וקומת מסחר בחזית המתחם לשימושים ציבוריים, מסחריים ומשרדיים.

תוכנית מתאר גמלא
המצב כיום: 248 יחידות דיור, אוכלוסיה משוערת של 982 נפש. מתוך מצגת תוכנית מתאר חריש

התוכנית לשיקום שכונות נגנזה

מתחם גמלא ממוקם בלב-ליבה של חריש. המתחם כולל 31 בניינים, המחולקים ל-7 רביעיות של בניינים ושלישיה אחת. בין הבניינים ישנם שטחים משותפים גדולים המיועדים לשימוש הדיירים. שטחים אלה נמצאים בבעלות פרטית של בעלי הנכסים. הבניינים עצמם הם בני 3 קומות בלבד.

טל סתת התגוררה במתחם גמלא יחד עם משפחתה במשך שלוש שנים. את דירת 3 החדרים שבבעלותה היא רכשה בשנת 2015. כיום הדירה מושכרת לדיירים. סתת-יפרח קנתה את הדירה להשקעה והיא מאמינה שפרויקט פינוי-בינוי יעניק תמורה גבוהה לבעלי הדירות, זאת בניגוד למצב כיום. להערכתה, מחירי הדירות בגמלא עדיין נמוכים בהשוואה למחירי הדירות המאמירים ברחבי הארץ ומחירי השכירות זולים במאות שקלים בהשוואה לדירות ברחבי חריש.

מתחם גמלא צילום: שירה קורן
מחירי שכירות ומחירי קנייה זולים בהשוואה לדירות בחריש החדשה

עם זאת, נזהרת סתת מלטפח ציפיות. "בשנת 2018 היתה תוכנית לבצע פרויקט שיקום שכונות במתחם. במסגרת התוכנית היו אמורים לשפץ את הגגות, חדרי המדרגות ולטפח את החצרות. זה נראה מבטיח, אבל התוכנית לא יצאה לפועל. אני לא יודעת לומר מדוע התוכנית לא התקדמה".

בלי אור בחדרי המדרגות

תוכנית שיקום השכונות שנגוזה באוויר, נולדה בשל ההזנחה הקיימת במתחם. הרב אריאל אליהו, מגרעין ההתיישבות הוותיק, רכש את דירתו לפני 17 שנים והתגורר במתחם במשך 15 שנים.

הרב אריאל אליהו
הרב אריאל אליהו: "אין אפילו אור בחדרי המדרגות"

הוא מסכים שהתוכנית להתחדשות עירונית במתחם היא צו השעה: "זהו מהלך נכון עבור חריש לפתח את המקום ולא להשאיר אותו להיות סלאמס. כרגע המציאות היא שאין ועדי בתים, המתחמים המשותפים מאוד מוזנחים ואין אפילו אור בחדרי המדרגות".

ההזנחה בולטת אף יותר על רקע עבודות השיפוץ הנרחבות שהתקיימו בשנת 2016 ברחוב הראשי ומציע במתכונתו החדשה טיילת ושבילי אופניים בדומה לשאר השכונות בעיר.

מתחם גמלא צילום: שירה קורן
הרחוב הראשי שופץ

מהם אם כן סיכויי התוכנית החדשה והאם אחריתה תהיה שונה מהתוכנית שנגנזה? עו"ד הראל לפידות, העוסק בהתחדשות עירונית ומחזיק בנכסים במתחם גמלא, מאמין שהמצב כיום שונה.

עו"ד הראל לפידות
עו"ד הראל לפידות: ""בפינוי בינוי הדייר לא מוציא שקל מכיסו"

"התוכנית הקודמת הציעה לכל היותר פלסטר, ולא נתנה מענה אמתי לבעיות. אלו דירות ישנות שנבנו בלי מרפסת, בלי ממ"ד והאוכלוסייה שם לא מצליחה לתחזק את השטחים המשותפים", הוא מסביר.

עוד הוא מציין כי לדעתו, התוכנית הקודמת נכשלה כיוון שלא לכל בעלי הנכסים היתה אפשרות לשאת בנטל הכספי שנדרש לצורך שיפוץ המתחם.

אור ירוק לפינוי בינוי

"בפרויקט פינוי בינוי הדייר לא מוציא שקל מכיסו. דירות של 70 מ"ר יהפכו לדירות של 85-82 מ"ר ויקבלו בתוספת מרפסת, חניה ומחסן. מדובר בהשבחה משמעותית של הנכס לכל דייר ודייר", אומר עו"ד לפידות.

עוד הוא מציין כי הוא מאמין שבפרויקט גמלא ישנה היתכנות מסחרית ברורה ליזמים: "לפינוי-בינוי יש היתכנות כלכלית ליזם רק במצבים בהם המגרשים גדולים מאוד. אם המגרשים מאוד קטנים קשה ליזם להגיע לשורת רווח.

טיפוח שדרות גמלא בחריש
שטחים פרטיים שמיועדים לבינוי ומשמשים כשטחים ציבוריים

"בגמלא, יש שטחים פרטיים שמיועדים לבינוי ומשמשים כיום כשטחים ציבוריים, כגינות משותפות. זה מצב שקורא לפינוי-בינוי", הוא אומר ומציין נקודה משמעותית נוספת: "הוועדה המיוחדת לתו"ב-חריש נתנה אור ירוק למתחם גמלא להתחדש במסגרת פינוי-בינוי, למרות שפורמלית, תוכנית כזו מיועדת לבניינים שנבנו בשנות ה-80' ולא בשנות ה-'90. יש פה אמירה ברורה של הרשויות שהמתחם מיועד לפינוי-בינוי.

"להפיכת התוכנית הזו לתוכנית רשמית של הוועדה לתו"ב ישנן משמעויות מהותיות כמו לדוגמה, הצורך בהסכמה של 70% בלבד מכלל הדיירים, בניגוד ליוזמה פרטית שדורשת 100% הסכמה או פטור ממס שבח והיטל השבחה. אם לוקחים בחשבון את ההיתכנות המסחרית שיש לפרויקט, אני מעריך שהפרויקט אכן יכול להצליח ולהתממש".

תוכנית מתאר גמלא
חזית מסחרית, חניה תת קרקעית, מגורים בבנייה מרקמית. מתוך מצגת תוכנית מתאר חריש

הצפי: 8 שנים מרגע החתימה של רוב הדיירים

צעדים ראשונים כבר ניכרים בשטח. "אנחנו בעד התוכנית, נשמח מאוד שזה יקרה. חתמנו על הסכמה לפינוי בינוי אבל אני לא זוכרת את שם החברה שפנתה אלינו", מציינת סתת.

גם הרב אליהו מציין שנתן את הסכמתו לתוכנית אבל מודה שחתם אצל שני יזמים שונים שפועלים כעת בשטח, ומתחרים ביניהם בניסיון להשיג את מירב חתימות הדיירים ולהפוך ליזם הרשמי בפרויקט. "יש שתי חברות שמנסות לריב על לב הדיירים, חתמתי בטעות אצל שתיהן – כיוון שהן פנו אלי בטווח של חצי שנה – חשבתי שמדובר באותה חברה".

שדרות גמלא בחריש
"חשוב שהגורמים המוסמכים יקדמו כמה שיותר מהר את התהליך ולא יערימו קשיי בירוקרטיה"

בימים אלה נערכים כנסי דיירים במתחם במטרה לקדם את הפרויקט ולארגן את הדיירים במסגרת פעולה שתקדם את הרעיון.

עו"ד לפידות מציין: "הסכמת הדיירים היא משמעותית. מניסיון שלי, בעבר תהליך של פינוי בינוי ארך כ-15 שנים, אבל ההתמקצעות בארץ בנושא קיצרה את התהליך ל-8-7 שנים, מרגע השגת החתימות הנדרשות".

ואילו הרב אליהו מוסיף: "עברתי פינוי בינוי בירושלים זה לקח 8 שנים. הצפי שלי הוא שעוד הרבה דירות יחליפו ידיים בזמן הזה. מה שחשוב הוא שהגורמים המוסמכים יקדמו כמה שיותר מהר את התהליך ולא יערימו קשיי בירוקרטיה. זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה".

מתחם גמלא צילום: שירה קורן
כמה יחידות דיור חדשות ייבנו במקומן של 248 הקיימות?

פי ארבעה יחידות דיור

וכמה יחידות דיור חדשות ייבנו במקומן של 248 הקיימות? "כיום מקובל בפריפריה להשתמש במכפיל של מינימום פי ארבעה. במילים אחרות כדי שזה יצא לפועל צריכים להיבנות בסביבות 1,000 יח"ד או 900 יחידות פלוס קומה מסחרית וקומה משרדית", מסביר עו"ד לפידות ומוסיף כי האתגר הגדול של וועדת תו"ב חריש תהיה לתת מענה לבעיות תחבורה, תנועה ותשתיות של מספר תושבים  גדול כל כך בלב העיר.

"אני מעריך שעיריית חריש תבחן את רמת הרווחיות של היזם ותדרוש ממנו לבנות מבנים ציבוריים ומסחריים שכונתיים. המגמה כיום בתכנון שכונות היא לספק מענה מירבי לדיירים בשכונה עצמה, קרי, גן ילדים, חנויות, סופרמרקט, בית כנסת, מקווה, כדי שלא יצטרכו לנסוע ברכב".

 "בלי קריוקי בלילות, בלי מריבות על חניה"

אם תוכנית הפינוי-בינוי אכן תצא לפועל היא תהרוס את אחד הסממנים של חריש הוותיקה ואת הקהילתיות שאפיינה את המקום. הרב אליהו מסכים: "מתחם גמלא, עם המבנה הייחודי שלו תרם רבות לחיי השכנות ובניית חיי הקהילה. המתחם מייצר המון מפגשים בין שכנים, והוא מאוד בריא לקהילה שנבנתה פה. האוכלוסייה שמתגוררת כיום במתחם היא של משפחות צעירות שמפתחות את עצמן וזכינו בשכנים מאוד טובים שעד היום אנחנו בקשר איתם".

שירה קורן
שירה קורן: "בלי קריוקי בלילות, בלי מריבות על חניה"

שירה קורן, אם לילדה בת 5 המתגוררת בשכירות בשבע השנים האחרונות במתחם גמלא, מצטערת על התוכנית שתהרוס כל חלקה טובה במתחם "של פעם" כהגדרתה:

"אני ממש- ממש אוהבת לגור כאן. גם כשהמחירים בחריש החדשה היו נמוכים יותר וההפרש מול גמלא לא היה גבוה, העדפתי להישאר כאן. הדירות הן של פעם, מחולקות נהדר, גדולות ומוארות עם מרפסת שירות נוחה.

"למרות שהבניינים ישנים והגינות המחברות ביניהם לא מטופחות בכלל – זה עדיין רחוב מקסים ושקט, תחושה של שכונה קטנה של פעם. כשהמכולת של רחמים עוד פעלה, זה היה יתרון נוסף וגדול לאינטימיות של המתחם. הדיירים ברחוב הזה, רובם ותיקים. אנשים פשוטים ושקטים, בלי קריוקי בלילות, בלי מריבות על חניה, בלי המולה.

"פינוי-בינוי ברחוב הזה יסתום סופית את הגולל על האזור הוותיק, הנעים והשקט של חריש ויהפוך לעוד שורת בניינים סתמיים ורגילים. חבל, חבל, חבל".

לקריאה נוספת: המכולת המיתולוגית של חריש נסגרת


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

חריש 2040: מרכז רפואי בשכונת מעו"ף, מדרחוב בדרך ארץ

שיקופיות מתוך מצגת תוכנית מתאר לחריש. עיריית חריש. תמונה פותחת: הדר מידן

תוכנית המתאר החדשה של חריש משרטטת כיווני התפתחות עתידיים לעיר ביניהם הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, הפיכת חלק מהשדרה המרכזית למדרחוב והקמת בית חולים


רימקס חריש

רימקס חריש


בשבוע שעבר, יום לאחר שהתפרסמה התוכנית החדשה להקמת תחנת רכבת בכניסה לעיר חריש, קיימה עיריית חריש מפגש שיתוף ציבור בנוגע לתוכנית המתאר החדשה של העיר והציגה למשתתפים בשורות נוספות וחזון תכנוני לעיר בעשורים הבאים.

יצחק קשת תוכנית מתאר עיר צילום דוברות עיריית חריש
ראש העיר יצחק קשת: שיתוף הציבור והערות התושבים שהתקבלו בתהליך, היו חלק אינהרנטי ובלתי נפרד מהתכנון". צילום: דוברות עיריית חריש

"אנחנו זוכים לעשות פה היסטוריה, מעבר לבניית עיר חדשה, אנחנו זוכים לקיים גם תוכנית מתאר חדשה. מעטות הערים בישראל שיש להן תוכנית מתאר ואם יש כזו מדובר בתוכניות ישנות מאוד", ציין ראש העיר יצחק קשת במפגש. עוד הוא הוסיף כי "שיתוף הציבור והערות התושבים שהתקבלו בתהליך, היו חלק אינהרנטי ובלתי נפרד מהתכנון".

בהצגת עיקרי התוכנית השתתפו חברי צוות התכנון של חברת D.M.R  בהובלת ד"ר רונית דוידוביץמרטון, שהופקדו על הכנת תוכנית המתאר. עוד נכחו בערב, ורד סלומון-ממן, האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון ואילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון.

תוכנית מתאר
תוכנית המתאר מתייחסת לחמש השכונות הקיימות ולהקמת הרובע המתוכנן, חריש דרום

מעורבות ציבורית גבוהה

תוכנית המתאר שנמצאת כעת בשלבי עיבוד סופיים, נותנת מענה בנושאים כמו צמצום התלות הקיימת ברכב הפרטי ועידוד הליכה ברגל, הוספת מרכזים קהילתיים ושירותים ציבוריים בשכונות השונות, פיתוח המגוון של סוגי יחידות דיור בעיר, קידום שטחי תעסוקה בעיר ועוד.

תוכנית מתאר
נושאי רוחב שטופלו בתוכנית המתאר

כזכור, התהליך הפומבי להכנת התוכנית החל ביולי האחרון וכלל מספר מפגשי שיתוף ציבור וכן, פרסום שאלון מקוון עליו השיבו למעלה מ-500 מתושבי העיר. על פי לוח הזמנים שהציגה עיריית חריש תוכנית המתאר הנמצאת בשלביה הסופיים, תוגש בדצמבר 2022 למוסדות התכנון לאישור ועל פי הערכות תופקד ותאושר במהלך המחצית השנייה של שנת 2023.

יחידות דיור ומגורים מיוחדים

אחד הנושאים המרכזיים שזכו להתייחסות בתוכנית המתאר הוא שכונת מעו"ף, מרכז העסקים הראשי שטרם נבנה. כזכור, שכונת מעו"ף תוכננה לשלב מגורים לצד מבני תעסוקה ומסחר וכן מוסדות עירוניים, אך לא פותחה בהתאם לציפיות עד עצם היום הזה.

בשכונת מעו"ף, המע"ר העתידי, מציע צוות התכנון לשמור על אופי השכונה כשכונה מעורבת מגורים ועסקים ולבחון תוספת זכויות בנייה עבור מגורים מיוחדים, כגון יחידות דיור קטנות יותר שיהוו פתרונות דיור עתידיים עבור משקי בית קטנים, מעונות סטודנטים או אוכלוסיה ותיקה.

תוכנית מתאר
A1 – "המסדרון" – מקשר בין חריש הקיימת לשטחי חריש צפון ומיועד להקמת בית חולים וקמפוס רפואי

בית חולים ומרכז אקדמי

הוספת המגורים המיוחדים בשכונת מעו"ף משתלבת היטב עם התוכניות לפיתוח תא שטח נוסף סמוך. המבואה הצפונית של העיר "המסדרון" (A2 במפה), תא השטח הצמוד לשכונת מעו"ף מצפון מזרח, מיועד לשמש כעורק הראשי שיחבר בין חריש להתרחבותה העתידית צפונה (חריש צפון).

ב"מסדרון" מציעה תוכנית המתאר לשלב בית חולים שיתוכנן כקמפוס רפואי ואקדמאי פתוח אינטנסיבי אשר יכלול מגורים מיוחדים לצוותים רפואיים ולסטודנטים.

הלל יפה
בי"ח הלל יפה:משרת כ-500 אלף תושבים באיזור חדרה והסביבה. צילום: דוברות בית החולים

כיום מספק בית החולים הלל יפה בחדרה שירות  לתושבי חריש ולכ-500 אלף תושבים במרחב חדרה. עם זאת, בטווח הארוך הקמת בית חולים מקומי תשרת טוב יותר את תושבי העיר והאוכלוסייה הקרובה, ובמקביל תמשוך לעיר אוכלוסיה איכותית.

אילן טייכמן, ממשרד הבינוי והשיכון, הדגיש במפגש שיתוף הציבור כי האפשרות להקמת מרכז רפואי עתידי בתחומי חריש כפי שבאה לידי ביטוי בתוכנית המתאר, אינה דבר של מה בכך. לדבריו, זוהי בשורה שהושגה לאחר משא ומתן עיקש עם משרד הבריאות והכנסת חריש לתוכנית המתאר הארצית לבינוי מוסדות בריאות חדשים.

חריש צפון
בית חולים שישמש את תושבי חריש הנוכחיים והעתידיים (חריש צפון) וכלל תושבי האזור

מלבד שתי הנקודות שהוזכרו, התוכנית לא מציגה צעדים אופרטיביים נוספים לפיתוח עתידי של מעו"ף, אלא מתמקדת בעיקר בחזון, רואה במע"ר מרכז עירוני ואזורי פעיל – כלכלי עסקי, אקדמאי ואזרחי ומציינת, כי יש לעודד במע"ר עסקי פנאי,  תרבות ובילוי "על מנת לאפשר חיי עיר אינטנסיביים,  סביב שעון פעילות נרחב ומגוון".

ציפוף הבינוי העירוני

האינטנסיביות של החיים העירוניים באה לידי ביטוי גם בציפוף הבנייה ומיצוי הבינוי למגורים בעיר הקיימת על ידי עיבוי מגורים במרחב.

על פי הנתונים שהוצגו הצפיפות בחריש נמוכה. רוב הבניינים בחריש הם בני 9-6 קומות ומיעוטם הם בניינים בני 12 קומות. ברובע חריש דרום ששתוכניתו אושרה לפני כשנה ייבנו בניינים בני 18-12 קומות ובשטחים החדשים שטרם תוכננו, כמו חריש צפון, הצפיפות תוכפל בהתאם לשינוי שנחקק בתמ"א 35 ואושר בוועדת שרים במאי 2022.

תוכנית מתאר
צפיפות נוכחית בחריש 2022 – רוב הבניינים (כתום) הם בני 9-6 קומות בלבד

תוכנית המתאר שמתייחסת לנושא הצפיפות בחריש הבנוייה מציעה בינוי קומות מגורים מעל מבני ציבור וניצול שטחים פרטיים כמו מגרשי חנייה לבינוי עירוני.

עוד מאזכרת התוכנית אפשרות לפיצול דירות ויצירת יחידות דיור, שיתנו מענה נוסף על מגוון אפשרויות המגורים בעיר.

תוכנית מתאר
התוכנית לציפוף ועיבוי המגורים בחריש

כחלק ממהלך זה כוללת תוכנית המתאר גם התייחסות למתחם שכונת גמלא הוותיקה. על פי התכנון מהלך של התחדשות עירונית במתחם יכלול פינוי-בינוי במסגרתו יהרסו יחידות הדיור הקיימות והבינוי החדש יכלול תוספת משמעותית של מספר יחידות דיור בתא השטח הקיים, העלאת הצפיפות, תכנון חניות תת קרקעיות, תכנון שטחי מסחר ודגש על עירוב שימושים.

שינוי התנועה בשדרת דרך ארץ

תוכנית שאפתנית נוספת הנכללת בתוכנית המתאר המתגבשת היא חלוקת שדרת דרץ ארץ לשלושה חתכים שונים המתאפיינים באופי תעבורתי והליכתי שונים זה מזה.

תוכנית מתאר
שימושים שונים בשדרת דרך ארץ ביניהם: נתיב תחבורה ציבורית ומדרחוב

השדרה שרוחבה 52 מטרים, כוללת כיום ארבעה נתיבי נסיעה וטיילת רחבה במרכזה המיועדת להפוך בעתיד לנתיב תחבורה ציבורית.

שדרת דרך ארץ
שדרת דרך ארץ: המקטע המרכזי יהפוך למדרחוב הכולל נסיעה בתחבורה ציבורית בלבד

מתוך מטרה להפוך את השדרה רחבת הידיים למרחב שהייה תוסס ששם את האדם במרכז, מציע צוות התכנון לשנות באופן דרמטי את הנגישות התעבורתית בשדרה כך שבשני קצותיה תימשך התנועה המוכרת כיום של דרך דו מסלולית ודו נתיבית עם נתיב תחבורה ציבורית במרכזה, אך בחלקים הפנימיים יותר יצומצמו נתיבי הנסיעה של הרכב הפרטי עד כדי ביטול מוחלט של תנועת רכב פרטי במקטע המרכזי והפיכתו למדרחוב הכולל תחבורה ציבורית בלבד.

ראוי לציין כי לוח הזמנים ליישום תוכנית זו הוא ארוך טווח ולא יתרחש לפני הפיכתה של חריש לעיר בה ניתן להפעיל נת"צ – נתיב תחבורה ציבורית, קרי, עיר של 100 אלף תושבים.

לקריאה נוספת: תוכנית מתאר חדשה לחריש יוצאת לדרך

לקריאה נוספת: מרכז רפואי 'הלל יפה' נערך לצמיחת העיר חריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

התוכנית החדשה: תחנת רכבת בכניסה לעיר, גשר עילי מעל כביש 6

התוואי החדש שמוצע במקטע חריש. צילום: דוברות רכבת ישראל; שקף: נתיבי ישראל

תוכנית חדשה להקמת תוואי רכבת במרחב חריש והקמת תחנת נוסעים בעיר הוצגה היום בישיבה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. החלופה החדשה, שטרם אושרה, כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון More בכניסה לעיר ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש 6. הישוב ברקאי מתנגד נחרצות להצעה. ראש עיריית חריש מרוצה: "זה לא החלום אבל זו הצעה שבהחלט יכולה להביא מענה לתושבי העיר חריש"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיימה היום (שלישי) דיון בנוגע לאחת החלטות המשמעותיות והחשובות ביותר בכל הקשור לתחבורה והנגישות לחריש – בחירת תוואי מסלול מסילת מנשה ומיקום תחנת הרכבת שתשרת את תושבי חריש והסביבה.

רכבת ישראל תחנת רכבת חריש חלופה 4.1
החלופה החדשה: תחנת רכבת בכניסה לעיר

מסילת מנשה מיועדת לחבר בין המסילה המזרחית המוקמת בימים אלו למסילת העמק ונועדה להשלים את הרצף המסילתי ממרכז ומזרח המדינה וצפונה, בכדי ליצור שדרה מקבילה לשדרת החוף ובלתי תלויה בה. תחנת הרכבת שצפויה לשרת את העיר חריש ותושביה צפויה להיכלל בתוכנית זו, אך החלטה בדבר מיקום התחנה והקירבה שלה לעיר טרם נתקבלה עד היום.

חריש קידמה את חלופה 4

בדצמבר אשתקד נקבע כי תוקם תחנת רכבת בבאקה אל גרבייה-ג'ת, בחלקו הדרומי של המקטע, אך ההכרעה בדבר המקטע בחריש וסביבתה נדחה למועד לא ידוע. "שרת התחבורה ביקשה עוד זמן כדי ללמוד את הנושא הזה, בעיקר בהקשר המיקום של תחנת חריש", ציין דאז מנהל האגף לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה. דחיית ההכרעה התאימה גם להנהגת העיר חריש שקידמה חלופה שזכתה לפופולריות נמוכה יותר בקרב הגורמים המקצועיים. "אנחנו רוצים בדיקה מעמיקה יותר של החלופה שאנחנו מעדיפים", ציין אז סגן ראש העיר, שלמה קליין.

כזכור, על מפות התכנון הונחו בעבר שתי חלופות שונות לתוואי המסילה ומיקומי התחנות במרחב חריש:

חלופה מספר 2, החלופה המערבית, שכללה תחנת נוסעים אחת בסמוך למחלף משמר הגבול החדש, בשטח בו מתוכנן לקום בעתיד אזור תעשיה עירון במרחק של 2.5 קילומטרים מחריש.

חלופה מספר 4, החלופה המזרחית, שכללה לעומתה, שתי תחנות נוסעים, אחת מהן צמודת דופן לעיר בסמיכות לרובע חריש דרום והשנייה, צפונית לחריש בסמוך לציר כביש 65. חלופה זו כללה גם תוואי של כ- 3 ק”מ במינהור מתחת לעיר חריש.

חלופה 4, המועדפת על עיריית חריש, ניצבה בנחיתות ברורה ביחס לחלופה האחרת, זאת בשל היבטי עלויות פיתוח, איכות אוויר והיבטים סטטוטורים, כמו גם עקב התנגדויותיהם של קק"ל, המשרד להגנת והסביבה ושל הישובים כפר קרע ומייסר.  לאור האמור לעיל, נראה היה כי מאווייה של עיריית חריש בתחנה צמודת דופן לעיר הולכים ומתרחקים.

חלופה 4.1 רכבת
החלופה החדשה 4.1

דרך הביניים החדשה: תוואי מסילה בצמוד לכביש 6

היום מתברר, כי אי ההסכמה הולידה בפרק הזמן שחלף "דרך אמצע", תרתי משמע. גופי התכנון ישבו על המדוכה והציגו תוואי משולב הנקרא גם חלופה 4.1, עליה הושגה הסכמתן העקרונית של כלל הישובים באזור, המשרדים הממשלתיים וארגוני הסביבה. בדיקות מעמיקות יותר, תסקירים ובחינות נוספות נדרשות כדי לקדם את ההצעה.

תחנת רכבת בצידו המערבי של כביש 6. מסילת רכבת צמודה לתוואי כביש 6. מתוך מצגת נתיבי ישראל

החלופה שנידונה היום בישיבה כוללת את הדרישה החשובה ביותר שהציבה עיריית חריש – תחנת רכבת צמודת דופן לעיר. חלופה זו מציעה הנחת מסילת רכבת בהצמדה עקבית לכביש 6 ממערב, והקמת תחנת רכבת אזורית אחת בלבד, הנושקת לחריש ממערב לכביש 6, מרחק הליכה של כ-300 מטרים בלבד מקניון MORE וממסוף התחבורה המערבי הנמצא בימים אלה בבנייה.

רכבת ישראל תחנת רכבת חריש חלופה 4.1
גשר הולכי רגל במרחק של 300 מטרים בלבד יקשר בין התחנה לחריש

התחנה תמוקם בצידו המערבי של כביש 6 והתוכנית המוצעת כוללת גם הקמת גשר הולכי רגל שיחלוף מעל כביש 6 ויחבר את משתמשי הרכבת בין חריש לתחנה.

חלופה 4.1, זכתה לציון המשוקלל הגבוהה ביותר, מבין החלופות, על פי גורמי המקצוע שבחנו אותה בהיבטי תחבורה, הנדסה ותפעול והיבטים סטטוטורים. היא מאפשרת נגישות גבוהה לתושבי חריש, ברקאי ומענית ולכל תושבי ואדי ערה.

בהיבטים הסביבתיים שעוררו התנגדות עזה בעבר לחלופה 4 שכללה תחנה צמודת דופן לחריש, צוין כי התוואי החדש המוצע, מבטיח שמירה על שטחי יער ומסדרונות אקולוגיים, פגיעה פחותה באופן יחסי בשטחים ירוקים, פתח מינהור המרוחק משטחים מיושבים ולכן אינו יוצר מפגעי רעש, ותוואי שאינו מתנגש עם שימושי קרקע מתוכננים ושטחי פיתוח עתידיים ולא מונע מימוש תוכניות במרחב. מייסר וכפר קרע, שני הישובים שהיו בין המתנגדים הבולטים לחלופה 4 שחריש רצתה, הסירו את התנגדותם וציינו שחלופה 4.1 טובה עבורם.

ברקאי יהפוך לישוב "כלוא"

כאמור, מועצה אזורית מנשה אישרה עקרונית את התוואי החדש אולם תושבי קיבוץ ברקאי, השייכים למועצה, מתנגדים חריפים לתוואי החדש שעל פיו מסילת הרכבת תחלוף מטרים ספורים בלבד משכונת ההרחבה שנבנית בימים אלו.

צילום רחפן של ההרחבה בקיבוץ ברקאי המצביע על המרחק הקצר מהמסילה המתוכננת

ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, הגיב בישיבה וציין: "חלופה 4.1 כולאת את ברקאי מכל צדדיו. 55 בתים כבר נבנים בברקאי והשטח כבר בפיתוח. מסילת הרכבת צפויה לעבור 10 מ' בלבד משטחי המגורים. בלתי ניתן להקים את המסילה צמוד לברקאי, לא יהיה ניתן לחיות שם. האפשרות היא להסיט את המסילה כך שתעבור מזרחית לכביש 6 וצמוד אליו וכך תתרחק מקיבוץ ותחזור מערבה בהמשך. בנוסף, התחנה צריכה להיות בצד המזרחי של כביש 6 ולא בצד המערבי כדי להיות נגישה לתושבי ואדי ערה".

בתשובה להצעתו, הסבירו גורמי המקצוע כי לא ניתן להעתיק את המסילה לצידו המזרחי של כביש 6 (בצד של חריש) בשל מחסור משמעותי במקום.

ראש העיר יצחק קשת ומהנדסת העיר שרון פישמן בישיבה המועצה הארצית

הנהגת חריש הביעה שביעות רצון גדולה מהחלופה החדשה. ראש העיר יצחק קשת ציין: "אני מעודד, אנחנו עוסקים באחת הסוגיות הכבדות לעיר חריש, נושא התחבורה. חריש מתפתחת בקצב מהיר ונושא התחבורה משפיע על כל האספקטים. אני חייב להודות על עבודה מרשימה שנעשתה פה על ידי נתיבי ישראל. חלופה 4.1 היא לא החלום אבל בהחלט יכולה להביא מענה לתושבי העיר חריש שתהיה להם תחנה בתוך העיר שתתן גם מענים לכל היישובים בסביבה. עם החלופה הזו אנחנו יכולים יותר לחיות בשלום".

סגן ראש העיר שלמה קליין סבור כי מדובר בחלופה טובה לעיר חריש: "זוהי חלופה יצירתית. תוואי הרכבת ימוקם לאורך כביש 6 ויאפשר לרכבות נוסעים ורכבות משא להגיע ישירות מהמרכז לחריש. כך נוכל בעתיד לבנות אזורי תעשייה על תוואי זה. יתרון נוסף הוא שהתחנה הקרובה תהיה צמודה לחריש, מה שיאפשר מקסימום נוחות לתושבי העיר. התחנה תאפשר לתושבי חריש תעסוקה נוחה במרכז, תגביר את הקישוריות לכל הארץ ותהפוך את חריש לעיר מחוברת ומקושרת".

שלמה קליין
קליין: "התחנה תאפשר לתושבי חריש תעסוקה נוחה במרכז, תגביר את הקישוריות לכל הארץ ותהפוך את חריש לעיר מחוברת ומקושרת".

עוד מציין קליין כי אם אכן החלופה החדשה תאושר המועצה מתכננת להקים מרכז מסחרי צמוד לתחנת הנוסעים לטובת כלל נוסעי הרכבת שיגיעו מהסביבה כולה.

כאמור, ההחלטה על אישור תוואי הרכבת טרם התקבלה ועל פי הערכות עד שהנוסע הראשון בקו חריש-תל אביב יעלה לקרון הרכבת יחלפו כ-7 שנים. עד אז ימשיכו תושבי חריש להשתמש בתחבורה הציבורית שזקוקה לשיפור משמעותי או בכלי הרכב הפרטיים הממלאים את הכבישים.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

תוצאות האמת: כך נראית התפלגות ההצבעה לכנסת ה-25 בחריש

מספר בעלי זכות הבחירה בחריש קפץ מאז הבחירות האחרונות ב-65% ואחוז ההצבעה בפועל, בדומה למערכות בחירות קודמות, גבוה מהממוצע הארצי. מפלגת הליכוד היתה ונותרה המפלגה הגדולה בעיר ואילו מפלגת יש עתיד, המפלגה השנייה בגודלה בישראל, נדחקה בחריש רק למקום הרביעי. סמוטריץ ובן גביר חיזקו את כוחם והם המפלגה השנייה בגודלה בעיר


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


12,330 תושבים בחריש מימשו אתמול את זכותם הדמוקרטית והצביעו בבחירות לכנסת ה-25. מספר בעלי זכות הבחירה בחריש, על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית הוא 17,269. השוואה למערכת הבחירות הקודמת (מרץ 2021) מגלה כי מספר בעלי זכות הבחירה קפץ ב-65% תוך שנה וחצי בלבד, אז מספר התושבים שהיו זכאים להצביע עמד על 10,902 בלבד.

אחוז ההצבעה הכולל בקרב תושבי חריש נכון לשעה 8:19 בבוקר הוא 72% נתון גבוה מהממוצע הארצי וגבוה גם בהשוואה לתוצאות הבחירות האחרונות לכנסת בחריש, אז הצביעו רק כ-68% מבעלי זכות הבחירה בעיר.

בחירות לכנסת ה-25
תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 בחריש, בהתאם לנתוני וועדת הבחירות המרכזית

תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 בחריש מלמדות שחריש היא מעוז ימני מובהק. גם בבחירות הקודמות זכו מפלגות הימין לבולטות ודומיננטיות בהשוואה למפלגת השמאל והמרכז, אולם הפערים בבחירות אלה אף גדלו והעמיקו.

בחירות לכנסת ה-25
הליכוד: המפלגה שזכתה למרב הקולות בחריש

על פי נתוני ועדת הבחירות המפלגה הגדולה ביותר שזכתה למירב הקולות של תושבי העיר מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו. 23.57% מתושבי העיר (2,892 מצביעים) שלשלו לתיבת הקלפי פתק מחל. המפלגה חיזקה את כוחה בחריש בהשוואה לבחירות האחרונות, אז זכתה רק ב-21% מקולות הבוחרים בעיר.

סמוטריץ ובן גביר: המפלגה השנייה בגודלה בעיר

המפלגה השנייה בגודלה בעיר היא מפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ' ועוצמה יהודית בראשות בן גביר. השניים זכו באמונם של 21.60% מהמצביעים בחריש (2,651 קולות).

מפלגת ש"ס זכתה בחריש ל-16.55% מהקולות (2051 מצביעים)  והיא המפלגה השלישית בגודלה בעיר.

בחירות לכנסת ה-25
יש עתיד נדחקה בחריש רק למקום הרביעי. צילום: ינון בירן

למקום הרביעי נדחקה מפלגתו של יאיר לפיד, יש עתיד, שקיבלה 13.54% קולות בלבד מהחרישאים (1662 קולות). ראוי להזכיר על פי ספירת הקולות הארציים יש עתיד היא המפלגה השנייה בגודלה בכנסת החדשה.

בני גנץ זכה בחריש ב-777 קולות (6.33%) בלבד. אביגדור ליברמן זכה באמונם של 677  מתושבי חריש (5.52%) ונחלש בהשוואה לבחירות האחרונות, אז קיבל 6.6% מהקולות.

בחירות לכנסת ה-25
2,051 מתושבי העיר בחרו במפלגת ש"ס. 442 מצביעים בחרו ביהדות התורה

יהדות התורה קיבלה 3.6% מהקולות בחריש וסיימה עם 442 מצביעים ואילו 279 מצביעים שלשלו לתיבת הקלפי את 'אמת' (2.27%) ובחרו במרב מיכאלי.

על פי התוצאות הארציות, מפלגות הבית היהודי של איילת שקד ומרצ בראשות זהבה גלאון עדיין נמצאות מתחת לאחוז החסימה (טרם סיום ספירת הקולות). בחריש שקד זכתה ל-237 מצביעים (1.93%) ואילו במרצ בחרו 160 בוחרים בלבד (1.3%). ראוי לציין שגם בבחירות הקודמות מפלגת מרצ בחריש זכתה לאחוז בוחרים נמוך 2.4% בלבד, ולא היתה עוברת את אחוז החסימה, לו היתה מסתמכת רק על חרישאים.

בחירות לכנסת ה-25
מממשים את זכות הבחירה

141 מתושבי חריש הצביעו לשלוש המפלגות הערביות: בל"ד, חד"ש-תע"ל ורע"ם. 274 מתושבי חריש בחרו במפלגות שלא עברו את אחוז החסימה ביניהן: הכלכלית החדשה בראשות פרופ' ירון זליכה וחופש כלכלי בראשות אביר קארה.

 לקריאה נוספת: תוצאות הבחירות לכנסת ה-24 בחריש: רוב מובהק לגוש תומכי נתניהו


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

הסדרי החניה החדשים: "כמות החניה הפנויה כאן רק ירדה בינתיים"

עשרות קנסות חילקה העירייה בשבוע הראשון ליישום תקנות החניה החדשות ונראה כי המהלך המדורג לאכיפת החוק בלבל את התושבים וגרם לבעלי עסקים להעביר ביקורת חריפה: "במצב הקיים התושבים יעדיפו לקנות מחוץ לעיר ולא אצלנו וזה עצוב מאוד". "גם 4 שקלים תשלום לשעה זה שיקול עבור התושבים. יש פה הרבה שמחשבים כל שקל"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


בשבוע שעבר נכנסו לתוקף תקנות החניה החדשות בעיר. חוקי החניה החדשים יחד עם ההנחיות להסדרת הנראות של חזיתות העסקים בשדרת דרך ארץ, שנכנסו גם הן לתוקף לאחרונה, מחוללים שינוי דרמטי בליבה הפועם של העיר – שדרת דרך ארץ.

דרך ארץ חניה חוק החניה
חניה בשדרת דרך ארץ אתמול בשעות הצהריים

חוק עזר "העמדת רכב וחנייתו" מעניק לפקחים העירוניים סמכויות אכיפה בעבירות חניה. גובה הקנסות משתנה בהתאם לסוג העבירה. כך לדוגמה, הקנס על חניה ב"אדום-לבן" או בחנייה כפולה הוא 250 שקלים, חניה עם ארבעה גלגלים על המדרכה "תזכה" את הנהג בקנס של 500 שקלים, ואילו חניה בחניית נכים עלולה לגרור אחריה קנס של 1,000 שקלים.

עוד קובע החוק החדש כי תושבי חריש נדרשים לשלם עבור חניה כחול-לבן באמצעות אפליקציות שונות, ולחונים יינתנו 20 דקות ראשונות של חניה חינם. בעירייה הסבירו כי החניה בתשלום נועדה לעודד את אזורי המסחר העירוניים על ידי הנגשת מקומות החנייה באזורי המסחר  ללקוחות, אלו שעד כה נתפסו לשעות ארוכות וללא כל הגבלה. "המפסידים מהמצב היו הלקוחות ובעלי העסקים. הם גם אלה שירוויחו מהסדרת חנייה בתשלום, כפי שמוכיח הניסיון ברוב הערים בישראל", ציינו בעירייה.

החונים כחוק בכחול לבן ללא תשלום קיבלו אזהרה. החונים בצורה אסורה קיבלו קנס. מהלך הדרגתי שבלבל את התושבים

עשרות קנסות בשבוע

תעריף החניה בכחול לבן בעיר, עומד על  4 שקלים לשעה בין השעות 19:00-8:00  בימים א'-ה', ובין השעות 13:00-8:00 בימי ו' . כאמור, לחונים ינתנו 20 דקות ראשונות של חניה בחינם, אך על הנהגים חלה החובה להפעיל את תשלום החניה – מהדקה הראשונה.

מתוך מטרה להטמיע את השינויים בשטח בצורה מדורגת, החליטה העירייה כי לחונים ב"כחול-לבן" כחוק – במקביל למדרכה – שלא הפעילו את החניה בתשלום, יירשמו בשבועיים הראשונים דוחות אזהרה בלבד וקנסות על חניה כנדרש בכחול-לבן ללא תשלום יחויבו בקנס של 100 שקלים רק החל מה-6 בנובמבר. עם זאת, האכיפה כנגד חניות באלכסון בשדרה נכנסה לתוקפה כבר בשבוע שעבר. מעיריית חריש נמסר כי במהלך השבוע הראשון להחלת התקנות חילקו פקחי העירייה 135 דו"חות ברחבי חריש (על שלל עברות), עשרות מהם על חניה.

השבוע: אכיפה בשדרת דרך ארץ

המהלך המדורג יצר בלבול בקרב התושבים. אלו החונים במקביל למדרכה ללא הפעלת התשלום, לא חוששים מדוחות האזהרה ומרגישים נוח להשאיר את רכבם במשך שעות ארוכות, ואלו החונים באלכסון ובטוחים כי לכל היותר יזכו בדו"ח אזהרה בלבד, גילו קנס של 250 שקלים המוצמד לשמשת הרכב. "זו היתה טעות לעשות מהלך חלקי ולא מלא, כמות החניה הפנויה כאן רק ירדה בינתיים", מספר אחד מבעלי העסקים בשדרה.

 ירידה של 50% במספר הלקוחות

בעלי עסקים עימם שוחחנו מתחו ביקורת רחבה ומפורטת על מדיניות החניה החדשה, אך בו בעת חששו מלהיחשף והעדיפו שלא להתראיין. "אם אדבר יסמנו אותי בעירייה", ציינה בעלת עסק אחת. "אם אגיד מה שאני חושב, זה יפגע בי כשאגש למכרז להפעלת דוכנים באירועים העירוניים", הסביר בעל עסק אחר.

חומוס עבודי, חריש
אבו חוסיין: "התושבים בסטרס, לא בטוחים שהבינו את הכללים החדשים ופוחדים לחנות כאן שמא יקבלו דו"ח"

לעומתם, עבודי אבו חוסיין, בעל חומוסיית עבודי דיבר בגלוי על ההשפעה השלילית שהביאו עימן, לדעתו, תקנות החניה החדשות. "בשבוע האחרון המקום נהיה מדבר. ביום שישי האחרון, שעות השיא של השבוע, בשעות השיא של השבוע היתה לי ירידה של 50% במספר הלקוחות. מאז שנכנסו התקנות החדשות התושבים בסטרס, לא בטוחים שהבינו את הכללים החדשים ופוחדים לחנות כאן שמא יקבלו דו"ח. וכן, גם 4 שקלים תשלום לשעה זה שיקול עבור התושבים. יש פה הרבה שמחשבים כל שקל".

"20 דקות הם מעט מדי, בטח בעסק כמו שלי, שרק לדפדף בתפריט לוקח 10 דקות. הפתרון הוא לתת לתושבים שעה שלמה בחינם, בנוסף יש להמשיך ולאפשר חניה באלכסון כדי לאפשר יותר מקומות חניה ליותר לקוחות".

"המצב הקודם היה עדיף", מספר מוכר באחת הפיצריות בשדרה. "החניות באלכסון אפשרו לפי שניים לקוחות לחנות כאן ועכשיו קשה יותר למצוא כאן חניה. בנוסף, בגלל שכעת החניה עולה כסף, מי שמגיע אלינו מעדיף לקנות ולברוח ולא להישאר ולשבת כאן".

"החניות באלכסון אפשרו לפי שניים לקוחות לחנות כאן ועכשיו קשה יותר למצוא כאן חניה"

"התושבים יעדיפו לקנות מחוץ לעיר ולא אצלנו"

"ההצהרה כי חניה בתשלום תעודד תחלופת הרכבים במפרצי החניה, לא משכנעת גם את א', בעל עסק במקטע המרכזי של שדרת דרך ארץ. "אני לא מאמין שזה יצליח בגלל שלא הגדילו את אופציות החניה אלא הקטינו אותם. אין לי בעיה עם החניה בתשלום. מדובר במהלך נכון, כולנו הרי רוצים שדרה מסודרת ובטוחה לתנועה, אך בסופו של דבר כמכלול לא נתנו לנו פתרון. לא הגדילו את החניות, החניונים רחוקים ואמצעי תחבורה ציבורית חלופיים שיסיעו תושבים אל ומן השדרה אין כאן. במצב הקיים התושבים יעדיפו לקנות מחוץ לעיר ולא אצלנו וזה עצוב מאוד".

נאור שמש - סאנשיין אספרסו בר חריש
שמש: "מה שאתם עושים זה פשוט לסגור לנו את העיר, לתת לתושבים לחפש מקומות ישיבה מחוץ לעיר"

דברים דומים ביטא בחריפות נאור שמש, בעל בית הקפה "סאנשיין", בתגובה לפוסט של העיריה שבישרה על הטבה משמעותית שהביאו עימם הסדרי החניה: "בושה וחרפה! בעלי עסקים שנותנים דם יזע והמון שעות קורעים את עצמם כדי להביא פרנסה הביתה, ומה שאתם עושים זה פשוט לסגור לנו את העיר, לתת לתושבים לחפש מקומות ישיבה מחוץ לעיר".

התנגדות חריפה לפירוק סגירת החורף

המחלוקת והמתח סביב הסדרי החניה החדשים בעיר מצטרפים למהלך משמעותי נוסף שיצא לדרך לפני מספר חודשים והתמקד בהסדרת נראות החזיתות המסחריות בעיר, כללי מותר ואסור בעניין הצבת ציוד מחוץ לבית העסק ודגש על הגברת הנגישות לאורך השדרה המקורה. "המטרה המרכזית של המדיניות החדשה היא מיצוב השדרה כשטח מסחר עירוני מזמין ונעים שיאפשר צמיחה ושגשוג של העסקים", ציין ראש העיר, יצחק קשת עם פרסום המדיניות החדשה לפני מספר חודשים.

מדיניות חדשה לניהול הנראות בחזיתות המסחריות

במסגרת המדיניות החדשה הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה -חריש דרשה מבעלי עסקים לפרק סגירות חורף ולהותיר מעברים פתוחים בקולונדה לטובת מעבר חופשי של תושבים.

סיור בשדרה מגלה כי בעלי העסקים יישרו קו באופן חלקי בלבד עם ההנחיות. סחורות רבות עדיין מוצבות בפתח החנויות, בחלק ניכר מהחנויות, הבמות המוגבהות והדקים אותם נדרשו בעלי העסקים לפרק עדיין נמצאים במקומם.

גם מהלך זה נתקבל ברגשות מעורבים בקרב בעלי העסקים. "מאז שהחליטו לאכוף את הסדר בחזיתות אפשר ללכת באופן שפוי יותר לאורך השטח המקורה. זה לא הג'ונגל שהיה פה לפני כן", מודה בעלת עסק בשדרה.

מדיניות עסקים
חזיתות עסקים במאי 2022: "מאז שהחליטו לאכוף את הסדר בחזיתות אפשר ללכת באופן שפוי יותר לאורך השטח המקורה"

אבו-חוסיין חושב אחרת והוא נלחם להותיר את סגירת החורף שהקים חרף דרישת הוועדה המיוחדת. "סגרתי את החלק שלי כדי לאפשר הנאה מקסימלית ללקוחות שלי, ניתוק מרעש, ממפגעי מזג אוויר וכדי שלא יטיילו עם כלבים בין השולחנות בזמן הארוחה. המדרכה מספיק רחבה כדי לאפשר לי לפעול ככה ועדיין להעניק מספיק מקום לאנשים ללכת בשדרה.

"בנוסף, על השטח החיצוני הזה אני משלם ארנונה מלאה – למה אני צריך לפנות מקום שאני משלם עליו? 30 אלף שקלים שילמתי על הסגירה הזו. את החסכונות של הילדים שלי שברתי בשביל להשקיע בעסק הזה. אני כאן שנתיים, למה לא בלמו אותי כבר אז, כשהתחלתי להקים את הסגירה החיצונית? אלחם עד הדקה ה-90 כדי להמשיך לפעול ככה".

עבודי חומוס חזיתות עסקים מדיניות עסקים סגירת חורף
המחלוקת על סגירת החורף של עבודי. "תנו לנו להתקדם ולהצליח, תאפשרו לנו להחזיק את הראש מעל המים"

"בעוד כמה שנים זה יראה טבעי"

"אני לא יודע אם כולם מודעים לכך שכל שני וחמישי נסגר עסק בעיר", מציין אבו חוסיין. "בעלי העסקים בעיר ואני בתוכם – גוססים. אני קורא לעיריית חריש ולראש העיר הנכבד לשמוע את צעקתנו. אני אוהב את חריש ורואה בה המון פוטנציאל ולכן בחרתי להגיע הנה, אך המצב חייב להשתפר. תנו לנו להתקדם ולהצליח, תאפשרו לנו להחזיק את הראש מעל המים".

האם שני המהלכים המדוברים ייטיבו עם תושבי העיר ועם בעלי העסקים? ימים יגידו. בינתיים עושה רושם כי המציאות החדשה מקרבת בין בעלי העסקים. לאחרונה הוקמה קבוצת וואטסאפ בשם "עצמאים בחריש למען חריש עצמאית" בה חברים בעלי עסקים והשבוע הם צפויים להתכנס למפגש רב משתתפים כדי לדון בגיבוש עמדה ונקיטת צעדים להתמודדות עם אותן החלטות עירוניות, שלתפישתם פוגעות בהם משמעותית.

מנגד, יש מי שבטוח ששני המהלכים יוכיחו עצמם לטובה: "אנחנו רק בתחילת הדרך וייקח עוד קצת זמן להתרגל להסדרים החדשים, אבל אין לי ספק שגם הלקוחות וגם בעלי העסקים הם אלה שירוויחו מהסדרת החנייה בתשלום, כפי שמוכיח הניסיון בערים רבות בישראל", סיכם ראש העיר בתום שבוע ראשון של החלת הסדרי החניה לאורך השדרה.

פקח פקחים חניה דרך ארץ חוק החניה
פקחים בחריש: "לא נהנים להעניק דו"חות אבל אין ברירה"

ואילו אחד מפקחי התנועה שמסתובב בשטח מסכם בדרכו שלו: "התושבים מתחילים לאט לאט להבין את המצב. אני רואה שיפור הדרגתי במצב החניה בדרך ארץ, הרבה יותר חניות כחוק והנתיב הנוסף שהיה חסום דרך קבע בגלל החניה באלכסון, כעת פנוי יותר. בעוד כמה שנים זה יראה טבעי לכולם. כרגע זה בהחלט מצב לא נעים, לא לנו ולא לתושבים. אנחנו לא נהנים להעניק דו"חות אבל אין ברירה".

לקריאה נוספת: הוחלט: העירייה והוועדה המיוחדת יעשו סדר בנראות העסקים בעיר


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

שנה לבחירות בחריש: פי 4 בעלי זכות בחירה והמרוץ לראשות העיר עדיין רדום

ארבע שנים חלפו ממועד הבחירות לרשויות המקומיות בהן זכה יצחק קשת בתפקיד ראש העיר. בעוד שנה בדיוק יתקיימו הבחירות הבאות לרשות המקומית ונראה כי בינתיים חריש מנומנמת. האם יקומו מועמדים חדשים לראשות העיר שיציעו אלטרנטיבה שלטונית או שיצחק קשת בדרך הבטוחה לקדנציה שלישית?


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


בזמן שמדינה שלמה נכנסת לישורת האחרונה לקראת הבחירות לכנסת ה-25, בשקט וכמעט מבלי משים, יצויין בשבוע הבא אירוע מהותי אחר, שנה לבחירות המקומיות שצפויות להיערך ב- 31 באוקטובר 2023.

מדי חמש שנים נקרא הציבור לבחור את נציגיו לרשות המקומית וכן את ראש הרשות. על אף התפישה שגורסת כי מימוש זכות ההצבעה לבחירות המקומיות חשוב לא פחות מההצבעה לכנסת, שיעור ההצבעה לרשויות המקומיות נמוך משמעותית מאחוזי ההצבעה לרשות המחוקקת והוא נמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות.

על פי נתוני מכון המחקר 'מאגר מוחות', שפורסמו בסמוך לבחירות אוקטובר 2018, פחות ממחצית מהישראלים מממשים את זכות ההצבעה שלהם בבחירות לרשויות המקומיות.

בחירות 2018
בחירות 2018 בחריש. אחוז הצבעה גבוה משמעותית מהממוצע הארצי

אחוזי הצבעה גבוהים בחריש

לא כך קרה בחריש בבחירות 2018: שיעור ההצבעה המקומי היה גבוה משמעותית מהממוצע הארצי והסתכם ב-80%. עם זאת, ראוי לזכור כי חריש היתה אז ישוב קטן עם כ-3,500 בעלי זכות בחירה בלבד.

בבחירות 2018 ניצח יצחק קשת בהתמודדות המקומית עם כ-61% מהקולות (1685 מצביעים). שני המתמודדים האחרים לראשות העיר זכו באחוזי הצבעה נמוכים משמעותית: אריק מויאל קיבל 26% מקולות המצביעים (727 מצביעים) ואילו גבי קדוש סיים עם 12% הצבעה בלבד (331 מצביעים). השניים נכשלו בהתמודדות מול ראש העיר המכהן שהמשיך לקדנציה שנייה, וכיום אינם מתגוררים בעיר.

בחירות בחריש 2018 - מועמדים ורשימות
1685 בעלי זכות בחירה מימשו את זכותם להצביע לשלושת המועמדים

מספר הבוחרים גדל פי 4

בארבע השנים שחלפו חריש הפכה מישוב קטן לעיר ומספר התושבים בה, נכון לספטמבר 2022, הוא כ-33 אלף תושבים (על פי נתוני ביטוח לאומי). חריש גם צוינה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעיר שיאנית עם ההגירה החיובית הגבוהה ביותר בארץ. כך לדוגמה, בשנת 2021 קלטה חריש 6,500 תושבים חדשים.

בהנחה שחריש תמשוך לקלוט תושבים הרי שלקראת בחירות 2023 יהיו בחריש, על פי הערכות שמרניות, פי ארבעה עד חמישה בעלי זכות בחירה, בהשוואה לבחירות 2018.  כך לדוגמה, כיום ישנם בחריש 17,269 בעלי זכות בחירה, על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25.

על אף הזינוק בצמיחה באוכלוסיית הישוב, שהפך בינתיים לעיר ואם בישראל והעניין הרב שחריש מייצרת ברמה המקומית והארצית, ניכר כי תחושת נמנום מסויימת אופפת את העיר בכל הקשור לבחירות המקומיות הקרבות.

יצחק בכר
יצחק בכר מועמד לראשות העיר; צילום מתוך עמוד הפייסבוק

נכון להיום, המועמד היחיד שהכריז על השתתפותו במירוץ לראשות העיר הוא יצחק בכר. בכר, תושב הגרעין הוותיק בעיר, הכריז על מועמדותו לראשות העיר כבר בשנה שעברה. בבחירות הקודמות תמך בכר ביצחק קשת.

ראש העיר המכהן, יצחק קשת, כבר הכריז בעבר, בעקיפין, שיתמודד בבחירות הבאות:  "לא אתן לאדם שאינו מקצוען להחליף אותי" אולם טרם יצא בהכרזה רשמית. עם זאת, גורם מקורב אליו אישר כי בכוונתו לרוץ פעם נוספת לראשות העיר.

יצחק קשת צילום: לידור שקד
יצחק קשת. יתמודד על ראשות העיר בפעם השלישית

סביר להניח שבשנה הקרובה יקומו מועמדים חדשים ויציעו את עצמם לתפקיד ראש העיר, ומן הסתם, מערכת הבחירות שטרם הושקה רשמית תקבל תאוצה בחודשים הקרובים. בשטח, ניכרת תכונה וישנן קבוצות והתארגנויות בשטח שמתכננות, ככל הנראה, להריץ מועמדים חדשים לראשות העיר. עוד ניתן להניח שחריש עשויה לקרוץ גם לפוליטיקאים מהזירה הארצית, במיוחד עם סיומן של הבחירות הקרובות לכנסת ה-25 וכפי שקרה בבחירות המקומיות הקודמות.

מאידך, חריש כעיר מתפתחת עם צמיחה חדה שנתית במספר התושבים ושלל אתגרים כלכליים, ביטחוניים, מיתוגיים וחברתיים, דורשת הכרות מעמיקה, התמודדות ותוכנית סדורה, שעל כל מתמודד לראשות העיר להכיר ולהיערך אליהן – ובזמן הנכון.

לבסס קשר אישי

את נחיצות מציאת העיתוי הנכון להשקת קמפיין הבחירות חווה על בשרו בבחירות הקודמות גבי קדוש, שבקמפיין בזק, פחות מחצי שנה למועד הבחירות קיווה לגרוף את הבכורה אך בפועל לא הצליח לסחוף אחריו את תושבי חריש. קדוש, ראש עיריית אילת לשעבר, נחת בחריש כחצי שנה לפני היום הקובע. היתרון המרכזי שהציג קדוש היה ניסיון עשיר בניהול עיר.

גבי קדוש | בחירות חריש 2018
גבי קדוש, ראש עיריית אילת לשעבר שהתמודד על ראשות חריש. קמפיין בזק של חצי שנה

"הלקח המרכזי שלי מכל החוויה הזו, הוא שצריך להתחיל בזמן וליצור אלטרנטיבות בשטח ולא להגיע חצי שנה לפני בבחירות ולהגיד – "יאללה"". כך משתפת פ' אשר תמכה בקדוש בבחירות 2018.

פ', שעזבה מאז את חריש, השתייכה לקבוצת תושבים שחיפשה מועמד לראשות העיר שיתמודד מול יצחק קשת. הקבוצה צידדה בתחילת הדרך באריק מויאל, אך בהמשך העבירה את תמיכתה לגבי קדוש. "קדוש הגיע לחריש לאחר ששימש בעברו כראש העיר של אילת, עיר לא פשוטה לניהול וראינו בו אלטרנטיבה לאור האתגרים שיש בחריש", היא נזכרת ומונה תובנות נוספות מהכישלון הפוליטי אליו היתה שותפה: "חריש של 2018 היתה ישוב קטן והקשר עם הבוחר היה למעשה המישור המשמעותי ביותר שצריך לפעול בו. קשת השקיע בכך המון זמן. קדוש, בתור אחד שהגיע הנה ממש בסמוך לבחירות, לא הצליח לבסס פעילות, לבנות שם ומערכות יחסים עם אנשים – לכן כמו שציינתי הזמן הוא מרכיב קריטי".

עיתוי שגוי להשקת הקמפיין

העיתוי להשקת הקמפיין לראשות העיר היה לרועץ גם עבור המתמודד הנוסף, אריק מויאל, כך לפחות גורס, מוטי שטיין, שהיה מספר 2 ברשימתו של מויאל לראשות מועצת העיר.

אריק מויאל
אריק מויאל. "התחיל את הקמפיין מוקדם מדי"

מויאל, בניגוד לקדוש, הכיר את חריש היטב ואף שימש תקופה קצרה מנכ"ל מועצת חריש. "לטעמי אריק התחיל את הקמפיין שלו מוקדם מדי. הוא תפס תאוצה מאוד מהר בשטח  ובקרב הציבור ואני זוכר שלפי המידע שהיה בידינו באוגוסט  2018 הוא אף הוביל, אבל למי שהתמודד מולו היה מספיק זמן ויכולת לבצע תגובת נגד כדי להטות את הכף בכלים אסטרטגיים ובאמצעות הבאתו של ביבי נתניהו, ראש הממשלה דאז, לביקור תמיכה בקשת בחריש.

בנימין נתניהו בכנס תמיכה בקשת. צילום מתוך עמוד הפייסבוק של יצחק קשת

"אני בטוח שאם אריק היה מתחיל את הקמפיין שלו חודשיים מאוחר יותר הניצחון של מויאל לא היה מוטל בספק".

הכרות מעמיקה עם העיר

מאיזה חומר צריך להיות מתמודד שמעמיד עצמו לבחירת הציבור בחריש, באילו תכונות ויכולות צריך להחזיק ואילו פעולות צריך לבצע כדי לנצח את ההתמודדות? פ' ושטיין תורמים מנסיונם:

"כדי לרוץ לבחירות ולהוות יריב של ממש, אתה צריך להביא מהבית לא מעט כסף להשקעה בקמפיינר וביועץ אסטרטגי וכדי לתחזק מערך של פעילים ויש את עניין העיתוי הנכון", מציינת פ' ומעריכה שמדובר במאות אלפי שקלים הנדרשים למימון הקמפיין. עוד היא מוסיפה: "אני חושבת שחריש היא ישוב מאוד מורכב היות ויש בעיר ועדה מיוחדת והעיר נשענת על החלטת ממשלה ומי שרואה עצמו מועמד צריך להכיר את כל המאפיינים הייחודים הללו לעומק ולהיערך לכך מספיק זמן מראש".

אריק מויאל אורן קלר
נדרשת הכרות טובה עם העיר. מטה הפעילים של אריק מויאל בבחירות 2018. צילום: אורן קלר

גם שטיין מציין את עניין הגב הכלכלי שצריך מתמודד לראשות העיר, כמו גם הקירבה והקשרים עם השלטון הארצי: "החיבור למשרדי הממשלה מהותי מאין כמוהו. בעיני, מתמודד ששואף להוות חלופה צריך להיות בעל הבנה עמוקה בתחום המוניציפלי, בעל יכולות ניהול מוכחות, וראייה אסטרטגית לטווח הארוך. לאריק היה את הניסיון הניהולי, בין השאר הוא שימש כמנכ"ל מועצת העיר חריש. זה שהוא שגה במהלך הדרך וביצע מהלכים לא נכונים זו בעיה אחרת. כך או אחרת, רק מפלגה שתשכיל לייצר חיבורים אמיתיים בין חילונים, דתיים וחרדים תוכל לשנות את המציאות הפוליטית בעיר. לטעמי רק מתמודד חיצוני ערכי שלא מצא את מקומו בזירה הארצית ויביע עניין בחריש יוכל לשמש כמועמד ראוי להתמודד על ראשות העיר".

שדרת דרך ארץ
"שנה לבחירות ואין אלטרנטיבות שצומחות מהשטח"

בניגוד לשטיין שמחכה למועמד מקצועי מבחוץ, פ' מאמינה בכוחם של מועמדים מקומיים: "אם אני הייתי תושבת חריש כיום, הייתי מאוד מוטרדת מכך ששנה לבחירות ואין אלטרנטיבות שצומחות מהשטח. זה אומר שלא טיפחו כאן הנהגה. קצת מצער אותי לחשוב שאף אחד מחברי המועצה לא מצהיר באופן פומבי על התמודדות לראשות העיר", היא אומרת ומוסיפה: "במצב העניינים הקיים נראה שיצחק קשת יכול לבוא, להציג את הרזומה שלו ולומר: "הנה הדברים שעשיתי עבור העיר בארבע השנים האחרונות", ולפתור את העניין בקלות".

מועמדים לגיטימיים

"קשה מאוד להביס ראש מועצה/עיר/ממשלה מכהן. תנאי הפתיחה הם תמיד לטובתו. תמיד", מסכים חמי בר אור, תושב העיר, שלקח חלק בניהול קמפייני בחירות בעבר. והוא מפרט: "היכולת להשתמש במשאבי מערכת לטובתו (במישרין או בעקיפין), היכולת לרתום כל אירוע עירוני לטובת יח"צ (בצדק או שלא בצדק), ובראש ובראשונה, החשש של אנשים משינוי והרצון שלהם לחוש שעשו את הבחירה הנכונה כשבאו לגור בחריש (אנשים תמיד מעדיפים את הצרות שהם מכירים על אי וודאות), משחקים נגד כל מי שרוצה לקרוא תיגר על ראש ראשות מכהן".

למרות זאת, בר אור מעודד פוליטיקאים מהזירה הארצית לקחת חלק בזירה המקומית של חריש:  "בבחירות 2018 ראיתי הרבה פוסטים שניסו לערער על עצם הלגיטימיות של כל מועמד להתמודד מול יצחק קשת – הוא לא מקומי, לא רשם את ילדיו למערכת החינוך פה, לא אכל איתנו אבק מאותו מסטינג, בא לעשות עלינו סיבוב וכו'. בעיני זה קשקוש. אם המועמד הוא בעל ניסיון ומוכן לפעול בכל הכוח למען חריש, הוא לגיטימי. אם מישהו חושב שיש לו סיבה טובה לרוץ פה, ויש לו יכולות אמתיות להוביל את חריש קדימה -תפאדל. מחפש ג'וב? אין לי בעיה. רק בוא ותעשה ג'וב טוב".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

תוך 5 שנים: הדיור לזכאים בחריש התייקר בכחצי מיליון שקלים

מכרז היזמים למתחם ״הטרפז״ ייסגר בקרוב ורוב יחידות הדיור בו יימכרו לזכאים במסגרת תוכנית ״מחיר מטרה״. נתוני המכרז ליזמים מלמדים כי עלות דירת 4 חדרים סטנדרטית במסגרת התוכנית, תעמוד על כ-1.3 מיליון שקלים, זאת לאחר הנחה של כ-300 אלף שקלים. השוואה לפרויקטים קודמים של דיור בר השגה בחריש מצביעה על התייקרות של כ-60% במחירי הדירות, במהלך חמש השנים האחרונות

בנובמבר הקרוב ייסגר המכרז ליזמים שפרסמה רשות מקרקעי ישראל לרכישת זכויות חכירה לבניית 624 יחידות דיור ו-20 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, ב-3 מתחמים במתחם ״הטרפז״. המתחם הינו חלק משכונת אבני חן וממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר (כיכר הזיתים) מול הפארק העירוני העתידי.

שטח תכנית הטרפז בחריש להקמת מגדלים
שטח תכנית הטרפז בחריש

התב"ע לשכונת הטרפז אושרה כבר במאי 2021 ובמסגרתה ייבנו מאות יחידות דיור בבנייה רוויה הכוללת, לראשונה בעיר, מגדלים בני 27 קומות. עוד ייבנו במתחם שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

על פי תנאי המכרז 20% מכלל הדירות, היקרות מביניהן, יוקצו למכירה בשוק החופשי ואילו שאר הדירות ימכרו במסגרת תוכנית "מחיר מטרה" של משרד הבינוי והשיכון.

חריש מבט על דירות בחריש תמונה כללית
על פי תנאי המכרז 20% מכלל הדירות, היקרות מביניהן, יוקצו למכירה בשוק החופשי

הנחה של 300 אלף שקלים לזכאים

המכרז קובע כי היזמים יתחרו על ההצעה הגבוהה ביותר עבור הקרקע. המכרז כולל שלושה מתחמים שונים, לאחד מהם (מתחם 72038) נקבע מחיר מינימום של כ-10 מיליון שקלים לפני מע"מ, בשל שטחי המסחר הנכללים בו. לשניים האחרים לא צוין מחיר מינימלי עבור הקרקע.
עוד נקבע כי השווי למ"ר בנוי יעמוד על 12,400 שקלים + מע"מ (14,508 שקלים למ"ר כולל מע"מ).

"שווי מטר בנוי עיקרי" משקף את העלות לפיה יחושב מחיר הדירה וממנו תיגזר ההנחה לזכאי משרד השיכון. כך לדוגמה, דירת 100 מ"ר סטנדרטית במתחם הטרפז בקומות האמצעיות, (בתוספת חישוב חלק יחסי של שטחי מרפסות, חניה ומחסן) תעלה לזוגות צעירים כ-1.3 מיליון שקלים, זאת לאחר הנחת זכאים של 300 אלף שקלים.

דיור בר השגה ב-1.3 מיליון שקלים

האם דירת 4 חדרים בסכום של 1.3 מיליון שקלים עדיין משקפת דיור בר השגה לזוגות צעירים?
השוואה למחירי הדירות בחריש במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" בין השנים 2018-2017 מגלה כי מחיר מ"ר בנוי עמד אז על כ-7,500 שקלים ודירות בגודל של 100 מ"ר נמכרו לזכאים (לאחר הנחה) במחיר שנעו סביב ה-800 אלף שקלים.

מחיר למשתכן דונה שכונת מעו"ף
פרויקט ׳מחיר למשתכן׳ בשכונת מעו"ף במהלך שלבי הבניה

המכרז הנוכחי משקף אם כן, עלייה של כ-60% במחירי הדירות המסובסדות במהלך חמש השנים האחרונות.

ראוי לזכור כי בשנים האחרונות חלה התייקרות משמעותית במחירי הדירות בישראל ובחריש בפרט וכי גם תוכנית ׳מחיר למשתכן׳ וגם תוכנית ׳מחיר מטרה׳ הנוכחית, משקפות הנחות של מאות אלפי שקלים ביחס למחירי השוק.

מחירי הדירות שיימכרו בשוק החופשי במתחם צפויים להיות גבוהים משמעותית. דירות היוקרה, בדגש על הקומות הגבוהות במגדלים, יחצו, כך נראה, שיאים חדשים במחירי הדיור בעיר.

לקריאה נוספת: סקירת הנדל״ן של חריש סיטי: המכירות הוכפלו, המחירים זינקו


 

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בפעם הראשונה בחריש!

מכבי אקטיבי, התוכנית לטיפול בעודף משקל בילדים, מהחודש גם בחריש. התוכנית בחריש מותאמת לילדים בגילאי 9 עד 12. התוכנית מיועדת לחברי מכבי שירותי בריאות, אך מתאפשרת הרשמה גם לחברים מקופות אחרות

בשנים האחרונות אנחנו עדים לעליה בעודף משקל בקרב ילדים וילדות. 1 מכל 4 ילדים.ות בישראל סובל.ת מהשמנה או מעודף משקל וזה עלול להביא לבעיות בריאותיות וחברתיות. הורים רבים חשים תסכול כשהם חווים את הקשיים של ילדיהם, אך לא תמיד הם יודעים לבחור את דרכי הפעולה הנכונות כדי לעזור לילדים לשנות הרגלים. אז מה עושים ? נרשמים למכבי אקטיבי

מה זה מכבי אקטיבי?

תכנית מכבי אקטיבי היא תכנית בצוות רב תחומי , כאשר הדגש העיקרי הוא על התהליך המשפחתי שכל המשפחה עוברת כדי להטמיע אורח חיים בריא לכל בני הבית.

כאשר השינוי הוא משפחתי וכולם לוקחים בו חלק, סיכויי ההצלחה להתמיד בשינויים לאורך זמן עולים בהרבה.

למה חשוב שההורים יובילו את השינוי בבית? בדרך זו הם יהפכו את הסביבה הביתית למקדמת בריאות ויהוו מודל חיקוי חיובי לילדים.

יעוץ תזונתי קבוצתי ופרטני לכל משפחה

ההורים אחראים למבחר ומגוון המזון שנמצא בבית, אחראים לקביעת זמני ארוחות ומה יוגש בכל ארוחה. הילד מחליט מה לאכול מתוך המבחר הקיים בבית וכמה.

כמובן שאפשר לשלב מדי פעם מזונות כמו ממתקים וחטיפים, אך חשוב לשים לב לתדירות ולכמות אכילתם. בתכנית אנחנו שמים דגש על חלוקת האחריות בין ההורים לילדים.

במחקר שנעשה במכבי ובדק את אחוזי ההצלחה אצל ילדים שסיימו את התכנית לאחר 4 שנים כ78% מהילדים המשיכו לשמור על הישגים או לרדת ב-BMI. המשמעות היא שהשינוי הפך לקבוע.

סקטים מכבי אקטיבי פעילות גופנית
ההורים כמודל חיקוי לילדים; צילום: ג'וליטה, אתר פיקסברי

איך זה עובד?

התוכנית כוללת מספר היבטים: כושר גופני לילדים, הדרכת הורים קבוצתית ויעוצים תזונתיים פרטניים לכל משפחה. משך התכנית כחצי שנה, והיא מתקיימת בסטודיו שירה דאנס בקניון מור.

  • הפעילות הקבוצתית בימי ראשון ורביעי אחה"צ משעה 17:00-18:00. הפעילות הפרטנית בתאום לכל משפחה ע"י המזכירה של התוכנית.
  • האימונים הם בקבוצות קטנות עד 12 ילדים, ישנו יחס אישי ומענה לכל שאלה.
  • נשארו מקומות אחרונים, אז קדימה, לפרטים והרשמה שלחו מייל אל HarishActive@mac.org.il או השאירו הודעה קולית בטלפון 04-6164326.
  • בפנייה אלינו ציינו פרטים אישיים: שם פרטי ומשפחה של הילד/ה וההורים, תז של הילד/ה, טלפון נייד.
  • צוות התוכנית יצור קשר בימים הקרובים.

הכותבת היא גלית גורביץ, דיאטנית מנהלת 'מכבי אקטיבי' בחריש

תוכן שיווקי

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש