"נס שהילד לא נפגע": האם תרבות הנהיגה בחריש מסכנת חיים?
עלייה במספר תאונות הדרכים, תרבות נהיגה פרועה והיעדר אכיפה. כ-50% מתאונות הדרכים בחריש בשנים האחרונות, התרחשו בשדרת דרך ארץ. אילו פעולות ננקטות כדי להפחית את הסיכון בכביש "האדום" של העיר והאם כמות התאונות הכוללת, הנמוכה משמעותית בהשוואה לערים אחרות, מרגיעה?
"עוצר במעבר חצייה לילד עם קורקינט שחוזר מבית הספר. שני רכבים עוקפים אותי ובמזל הילד החמוד לא נפגע. מה נסגר!!!" – כך כתב תושב העיר בפייסבוק ותמצת את תרבות הנהיגה שרווחת בעיר ומסכנת חיים. הוא לא היחיד, עיון בקבוצות החברתיות בעיר מגלה שלל טענות על נהיגה מסכנת חיים.
"מישהו יודע אם יש מצלמות שפונות למעבר חצייה שליד דנגורי? אני רוצה שאותו גיבור גדול, שכמעט דרס אותי ואת הבן שלי (שישב בעגלה), יקבל את עונשו", כתבה תושבת העיר. אחרת הוסיפה: "עומדת עם עגלה במעבר חצייה, ממתינה, ממתינה… ואשכרה אנשים לא עוצרים. מנופפת עם היד הלוו, תסתכלו!!! וכלום…".
השבוע העלתה האופוזיציה לדיון במליאת העיר נושא חשוב זה. "תאונות הדרכים בחריש הפכו לבעיה חמורה", ציין חבר האופוזיציה איציק לב. "כל מי שגר פה בעיר שלנו יודע על מה אני מדבר. אלה לא רק מספרים, אנחנו רואים ושומעים כל הזמן על התאונות".
המספרים מדברים: 15 תאונות בשנה
כמה תאונות דרכים התרחשו בחריש? על פי נתוני עמותת 'אור ירוק' ונתוני 'הרלב"ד – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים' בשנת 2024 אירעו בחריש 15 תאונות דרכים מתוכן 5 תאונות קשות (תאונה עם פצוע קשה אחד לפחות) 10 תאונות קלות (פצועים קל), ו-0 תאונות קטלניות (תאונה עם הרוג אחד לפחות).
הרלב"ד אינו סופר תאונות "פח" עם פגיעה ברכב בלבד, אך נראה כי תאונות מסוג זה היו לא מעט. להב סלימן, יו"ר איחוד הצלה בחריש, מדווח כי על פי נתוני הארגון שלו בשנת 2024 התקבלו 526 דיווחים על תאונות דרכים בעיר.
נתון נוסף שקופץ לעין הוא העלייה במספר התאונות. בשנת 2023 התרחשו 10 תאונות בלבד, 3 מהן תאונות קשות. השוואה בין נתוני השנתיים האחרונות מגלה כי בשנה האחרונה חלה עלייה של 50% במספר התאונות.
שלמה קליין, סגן ראש העיר ויו"ר ועדת תמרור מגיב לנתונים: "למרות שכל תאונה היא חמורה והיא "אחת יותר מדי" צריך לזכור שמדובר בסך הכל ב-15 תאונות בשנה. אם נשווה את חריש לערים בסדר גודל דומה עם אוכלוסייה של 40 אלף תושבים, נראה שהיו בהן 150-160 תאונות דרכים. והכי חשוב, מיום הקמת העיר ועד היום, ברוך השם ושזה לא ישתנה, לא נהרג בן אדם אחד בתאונות דרכים בעיר".
קליין מתייחס גם לקפיצה של 50% במספר התאונות: "שוב, אני לא מזלזל בשום תאונה, אבל בגלל שמדובר במספרים נמוכים, מספיק להוסיף תאונה אחת והקפיצה באחוזים היא גבוהה. בשורה התחתונה, אני מאחל לכל הערים במדינת ישראל, שאלה יהיו הנתונים שלהן בשנים הבאות".
רוב התאונות התרחשו בדרך ארץ
קליין מייחס את מספר תאונות הדרכים הנמוך ביחס לגודל האוכלוסייה, לשיטת מיתון התנועה הנהוגה בעיר, שמבוססת על כבישים צרים שמחייבים את הנהגים לנסוע במהירות נמוכה שלא עולה על 30 קמ"ש.
"אין מה לעשות, אף אחד לא אוהב את מיתון התנועה הזה, אבל זה עובד כמו שצריך. רוב התאונות, במיוחד הקשות יותר, עם פצועים שאושפזו מעל 24 שעות, התרחשו בדרך ארץ, שם אין מיתון תנועה".
הנתונים מראים כי בין השנים 2024-2020 התרחשו בחריש 43 תאונות בסך הכול, 20 מתוכן בדרך ארץ. נתון מטריד נוסף הוא מספר תאונות הדרכים הגבוה יחסית בהן נפגעים הולכי רגל בעיקר במעברי חצייה בעיר.
מהירות התנועה המותרת בדרך ארץ היא 50 קמ"ש, אבל יש נהגים שעבורם זה המלצה בלבד. בביקור שערכה הרלב"ד בעיר בשנת 2020, היא המליצה לבצע שינויים בדרך ארץ, אחד ממוקדי התנועה המסוכנים בעיר.
בשנים האחרונות שיטת החניה האלכסונית שהיתה נהוגה נעלמה, הותקנו 4 מעברי חצייה נוספים ו-23 באמפרים חדשים נוספו ל-16 שהיו קיימים. כל הפעולות נעשו כדי להבטיח את בטיחות הולכי הרגל והנוסעים ברחוב הראשי של העיר.
לצד זאת, התקנה של מד מהירות, שמציג לנהגים את מהירות נסיעתם בהשוואה למהירות המותרת וידוע כמשפיע על התנהגות הנהגים, טרם יצאה לפועל, למרות שהנושא עלה כבר לפני מספר שנים.
"זה לא אמפירי. אין לזה תוקף משפטי", מבהיר קליין ומעריך כי למרות זאת, בשנה הקרובה מד המהירות אכן יותקן. "עוד לא ברור לנו איפה להעמיד את זה. דרך ארץ הוא רחוב ארוך. כרגע אנחנו שוקלים למקם אותו בירידה בכיוון היציאה מהעיר".
מדוע אין משמרות זה"ב בחריש?
מוקד בעייתי נוסף שדורש התייחסות מערכתית הוא סביבות בתי הספר. 19 בתי ספר יסודיים פועלים ברחבי העיר וברבים מהם, נשמעות תכופות תלונות ההורים על עצירה באמצע הכביש והורדת ילדים בצורה מסכנת חיים, נסיעה בניגוד לחוקי התנועה ועומס תנועה גדול בשעות הבוקר.
"כל מה שקשור לחינוך ולהסברה קיים בצורה מצומצמת בעיר", טוען לב. "במוסדות החינוך אין משמרות זה"ב (זהירות בדרכים). למה? כי לטענת המשטרה מעברי החצייה לא תקניים והעירייה מתעקשת שכן. אז מי פה מפסיד? רק הילדים שלנו".
"מעברי החצייה בחריש הם תקינים", מסביר קליין. "מה שצריך להשתנות זה חוזר מנכ"ל החינוך שלא מתואם עם משרד התחבורה ודורש תצורה של מעבר חצייה במתכונת ישנה. ברגע שהם ישנו את חוזר המנכ"ל שלהם, נקבל אישור להפעיל משמרות זה"ב בעיר".
"אני מקווה שזה יקרה עוד השנה, תלמידי כיתה ה' יעברו הכשרה, ובתחילת שנת הלימודים הבאה, תלמידי כיתה ו' יפעילו את משמרות הבטיחות במעברי החצייה בסמוך לבית הספר.
"נצבע את אבני השפה ונוסיף גדרות בטיחות ליד בתי הספר היסודיים, אבל אנחנו לא עומדים לשנות את מעברי החצייה עצמם".
בעיית בתי הספר: חד סטרי או דו סטרי?
קליין מודה שעדיין נדרשת עבודה לשינוי הסדרי התנועה בסביבות בתי הספר היסודיים בעיר, שהופכים למוקד של תנועה עמוסה ובעייתית בשעות הבוקר.
"אנחנו כל הזמן מתלבטים לגבי סידורי התנועה בסביבת בתי הספר, האם לקבוע שהרחוב יהפוך לחד סיטרי קבוע או חלקי? זה כל הזמן בבדיקה וזה משתנה.
"התאמנו ספציפית את הדרוש לכל בית ספר. יש מקומות ששינינו בהם את התנועה לחד סטרי בשעות מסוימות. בכנפי רוח בנות, ברחוב שקד, הרחוב הופך לחד סטרי בשעות הבוקר בלבד. אותו דבר קורה ליד ממלכתי רונה רמון. בבית ספר תלמי רון יש חד סטרי קבוע, בכל שעות היממה. גם באתגרי העתיד כבר עשינו שינוי משמעותי. חלקו התחתון של רחוב סביון הפך גם הוא לחד סטרי מלא.
"בעבר היו הרבה רעש ותלונות על בית הספר הממלכתי בפרחים, אבל די שקט שם אחרי שהפכנו את רחוב כלנית לחד סטרי. פועל שם בית ספר לבי"א, לחינוך מיוחד ובית ספר חב"ד. שינינו ממש עכשיו את הסדרי התנועה, אני לא יודע אם הספיקו להציב שם את התמרור החדש".
קליין מודה שהעבודה לא נגמרה. "כרגע יש לנו בעיקר תלונות על ממלכתי בצוותא, ומדי פעם גם על רחוב לוטם עם בתי הספר, שאין כל כך מה לעשות שם.
"יש לנו התלבטות לגבי בצוותא הממלכתי. אנחנו שוקלים להקים שם כיכר, זה עדיין בבדיקה. חלק מההתלבטות היא שאנחנו לא יודעים איך התנועה תזרום עם הפתיחה המתוכננת של רחוב יחד לכיוון הכיכר האובלית החדשה, שמתחברת לכביש 24. אנחנו עובדים כרגע על החיבור, להערכתי זה יפתח תוך מספר חודשים. הנהגים לא יצטרכו לעשות פרסה במקום, אלא להמשיך בנסיעה ולצאת מהשכונה. עם זאת, אנחנו לא יודעים עדיין אם זה יפתור את הבעיה או לא".
שילוב מסוכן: נהיגה פרועה והיעדר אכיפה
הפתרונות התשתיתיים והתמרור השונה הם ניסיונות להקל על התושבים ולמנוע אבידות בנפש ופציעות, אבל אין ספק שלבעיה המרכזית, תרבות הנהיגה, עוד לא נמצא הפתרון. לב מודה שתרבות הנהיגה בעיר בעייתית אבל מפנה גם אצבע מאשימה להנהגה: "האכיפה כמעט ולא קיימת בעיר. אני מציע לכל אחד מחברי הקואליציה להתחיל להיות יותר מחוברים לשטח ולקרוא את העיתונות המקומית שמציפה את הנושא הזה יום יום. יש לנו הזדמנות באמת להתעורר. תאונות בחריש הם לא באמת גזרת גורל, יש לנו את האפשרות לשנות את זה ולשפר את איכות החיים של הילדים ושלנו כמובן".
קליין מקווה שאכיפה בנושא תחל בחריש כבר בשנה הקרובה. "אנחנו כעירייה לא עוסקים באכיפה של מהירות או עבירות תנועה, זה תפקיד המשטרה. כשיהיה לנו שיטור עירוני משולב עם פקחים, נוכל לטפל גם בבעיות כאלה, הוא אומר ומסכם: "אני מאמין שהמצב עוד ישתפר".
"הנסיעה בדרך ארץ מצליחה לעורר בנו את תכונות הרשע שלנו. לנסוע במהירות פרועה, לסכן אנשים, לא לתת זכות קדימה להולכי רגל, להתעצבן, לצעוק, לכעוס ולקלל", כתב אחד התושבים, והצביע על הכיוון הנדרש מכולם: "אני מאמין שלא במקרה שם הרחוב הראשי בחריש הוא דרך ארץ. למרבה הצער, אנחנו רחוקים מלהתקרב לתכלית שמו".