״חריש צפון״ מתקדמת: צעד ראשון להרחבת העיר ל-100 אלף תושבים
תוכנית חריש צפון תוסיף 10,000 יחידות דיור ותגדיל את אוכלוסיית העיר ב-35 אלף תושבים, בהתאם להחלטת הממשלה. שטח התוכנית גובל במחצבת ורד, ערערה וברטעה, והיא כוללת גם בית חולים, מרכז ספורט ואזורי תעסוקה. בדיון ראשון השבוע, הארגונים הירוקים והמועצות השכנות הציעו לבטל את התוכנית "הדורסנית"
השבוע קיימה הוועדה המחוזית חיפה דיון ראשון בתוכנית חריש צפון במטרה לקבוע הנחיות לביצוע תסקיר השפעה על הסביבה. התסקיר הינו שלב הכרחי לקידום התוכנית, שמטרתו לבחון את השפעות הבנייה הצפויות על הסביבה והתושבים באזור.
תוכנית חריש צפון, שמקדם משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עיריית חריש, כוללת 10,000 יחידות דיור. התוכנית צפויה להוסיף כ-35 אלף תושבים לעיר, שיעד האיכלוס שלה עד כה (בשכונות הקיימות ובחריש דרום העתידית) עמד על כ-65 אלף תושבים. פיתוח חריש צפון יגדיל אם כן את העיר ל-100 אלף תושבים, בהתאם להחלטת הממשלה שהתקבלה באוקטובר 2020.
השטח עליו מתוכננת חריש צפון, שחריש קיבלה במסגרת החלטת הוועדה הגאוגרפית לפני ארבע שנים, מתפרש על פני 3,279 דונם. גבולותיו הם מחצבת ורד ממערב, אום אל קוטוף ומצפה אילן מדרום, ברטעה ממזרח, וערערה וכביש 6513 מצפון.
התוכנית צפויה לכלול גם 150 דונם של שטחי תעסוקה ותעשייה, שצ"פים ו-390 דונם של מוסדות ציבור. הבולטים בהם: מרכז ספורט גדול ובית חולים, שתוכנן בעבר בשכונת מעו"ף וכעת מיועד להיבנות ככל הנראה בחריש צפון. עם זאת, יש לציין שהתוכניות ראשוניות וכי ישנן מספר חלופות תכנוניות.
"לעמוד ביעד של 100 אלף תושבים"
בפתח הדיון בוועדה הציג אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון, את הצורך בתוכנית ההרחבה: "כל התוכניות בתוך חריש כבר מאושרות, ואנחנו עם יתרת שיווק של בערך 1,650 יחידות דיור. זה למעשה מה שיש היום בחריש לשיווק, עיר שבסך הכל מ-2016 התאכלסה בצורה מאוד יפה. עיר שהיא הצלחה".
"אנחנו בהחלט חושבים שנכון את ההצלחה הזאת להמשיך", הוא הוסיף. "יש צורך, גם ברמה הארצית וגם האזורית, להמשיך ולפתח את העיר. התוכנית הזו מאפשרת לנו לעמוד ביעד של 100 אלף תושבים".
שרון פישמן, מהנדסת העיר חריש, הוסיפה כי "חריש מממשת את כל הקיבולת שלה ואנחנו נהיה בקרוב מאוד באכלוס מלא. כל השכונות שכבר מאושרות נמצאות בבנייה או בשלב תשתיות".
ערכי טבע גבוהים
ארז ארד, נציג הארגונים הסביבתיים בוועדה המחוזית חיפה, ביקש מהוועדה שלא לדון בתוכנית אלא לבטל אותה. בקשתו נדחתה. לתפישתו, הנימוק המרכזי להתנגדות לתוכנית הוא הערכיות הגבוהה של השטח הפתוח המהווה ריאה ירוקה לתושבי חריש והישובים הסמוכים.
ארד הזכיר את הסקר האקולוגי המקיף שערכה קק"ל בשנת 2021 ביערות סובב חריש. הסקר התריע כי הרחבת העיר צפונה עשויה לפגוע במסדרונות אקולוגיים משמעותיים, להכחיד מיני דגל חשובים לשמירת הטבע בישראל ולצמצם באופן ניכר אוכלוסיות של מינים נוספים.
עוד נקבע בסקר כי השטחים המומלצים לפיתוח ובנייה בתוכנית חריש צפון הם שטחי טבע ירוקים ופתוחים, 60% מהם הם יערות, וכי סלילת תשתיות תעבורה, ובניית מגורים ותעשיה יבואו בהכרח על חשבון המרקם האקולוגי העדין המתקיים בשטחים אלה.
ארד ציין בנוסף כי 70% משטח התוכנית הם שטחים מוגנים על פי תוכנית תמ"א 1. "הערכיות הסביבתית של השטח גבוהה מאוד ואנחנו חושבים שהיא גבוהה עד כדי כך שבכלל לא צריך לדון בהנחיות", הדגיש ארד.
מגורים סמוכים למחצבת ורד
תוכנית חריש צפון נושקת בגבולה המערבי למחצבת ורד, שמתוכננת להתרחב ולעבוד עד שנת 2040.
המחצבה מצויה במרחק של כ-500 מטר בלבד מגבול התוכנית, בעוד שאחד מתנאי הסף באיתור מחצבות חדשות, בהתאם לתוכנית תמ"א 15/1, הוא מרחק של 1,000 מטר לפחות מנקודת ישוב, פי שניים מהמרחק הקיים בחריש צפון.
ארד התייחס לקרבה ואמר: "לא נכון בעינינו לתכנן בית חולים, מגורים ותעסוקה, כל כך קרוב למחצבה פעילה, בעיקר במשטר הרוחות הקיים ממערב למזרח. מי שלא מאמין, מוזמן לנסוע 500 מטר ממערב למחצבה הקיימת, ולראות כמה הצמחייה מאובקת".
בסמ"ה ומנשה מתנגדות: "הדברים לא נבדקו לעומק"
ראידה סולימן, מתכננת אסטרטגית במועצת בסמ"ה הסמוכה, הצטרפה להתנגדות הירוקים לתוכנית: "התוכנית הזו מכתרת את ברטעה מכל הכיוונים ואין לה כל אפשרות להתפתחות עתידית. אנחנו נתנגד לכל תכנון בשטח הזה, ובמיוחד לתוכנית אגרסיבית כזו, שמחסלת את השטחים הפתוחים שכל תושבי האזור נהנים מהם כיום".
סולימן הוסיפה שברטעה בעצמה מתפתחת בקצב מהיר, והיא זקוקה לשטח, שבחלקו שייך לבעלי קרקעות פרטיים מברטעה.
גם אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, לא חסך ביקורת ביחס לתוכנית והביע התנגדות עזה. "עד לאחרונה, לחריש היתה את הוועדה המיוחדת לתו"ב והיא הורידה מהוועדה המחוזית כל אחריות למה שקורה. אבל קרה הרבה מאוד. הם עשו מה שהם רוצים ללא התחשבות".
שדה מנה את ההשפעות השליליות שספגו תושבי המועצה בשל התפתחות העיר חריש, שעיקרן מחסור בתשתיות תחבורה, מים וביוב: "מרחק נסיעה של רבע שעה הוא כיום שעה. לא נבנו פה תשתיות".
לתפישתו של שדה, תוכנית חריש צפון מקודמת במהירות וללא בדיקה מעמיקה. כדוגמה, הוא הצביע על בית החולים שמתוכנן לקום בחריש צפון. "זה לא הגיוני. יש פה את בי"ח שער מנשה עם 750 דונם, שטח יותר גדול משיבא. השטח שייך למשרד הבריאות והוא במרחק 5 דקות נסיעה מחריש ונגיש לכל האזור. יש שם שטחים ריקים לגמרי, מאות דונמים. הדברים לא נבדקו לעומק, לפני הריצה קדימה".
הדרישה: לשנות את ההחלטה
גם שדה, בדומה לנציג הארגונים הירוקים ונציגי הישובים הערביים הסמוכים, הציע לעצור את התוכנית ולא לתת במסגרת הוועדה אור ירוק להמשך התהליך. "צריך לבחון את הקמת העיר במרכז האזור ולבחון את כל ההשפעות על האזור מבחינת תחבורה, תעסוקה, ניקוז, ביוב. היום זה כבר בידיים שלנו ולא בידי הוועדה המיוחדת שעשתה מה שהיא רצתה".
שדה גם ציין שהחלטת הממשלה על הרחבת העיר ל-100 אלף תושבים ״לא ניתנה במעמד הר סיני והיא לא קדושה וניתן לא ליישמה״.
גם ארד התייחס להחלטת הממשלה להגדלת העיר: "נכון שהיתה החלטת ממשלה בנושא, אז היתה. בממוצע, על כל 100 החלטות ממשלה, 80 לא יתקיימו במלואן. אני מבין שבניית יחידות דיור זה אינטרס של משרד השיכון, אבל כל הגורמים האחרים, כולל עיריית חריש, יכולים לומר לממשלה, 'בואו נשנה את ההחלטה כי בשטח זה לא מתאים'".
"לחריש יש זכות לגדול"
לטענות העיקריות שהעלו המתנגדים הגיב טייכמן: "התכנון של חריש צפון הוא בתוך מרקם עירוני לפיתוח, שאושר במסגרת תמ"א 35. מי שלא רוצה שמדינת ישראל תתכנן בתוך מרקמים עירוניים יקבל את הפיתוח בסופו של דבר, מחוץ למרקמים העירוניים. אני לא בטוח שזה האינטרס של הירוקים.
"גם כאשר מסתכלים בתוך הקו הכחול של התוכנית, רואים שהאיזור שמסומן לפיתוח בפועל בתוכנית הוא חלקי, נותרים פה שטחים ירוקים נרחבים מאוד".
הוא הוסיף כי בניגוד לטענות של הרשויות הערביות, משרד השיכון מתכנן תוכניות לדיור בברטעה, כפר קרע וערערה בהיקפים של עשרות אלפי יחידות דיור במצטבר. "אני חושב שיש זכות גם לחריש לגדול וגם לישובים ערבים. ונכון לאפשר לכולם להתפתח".
"לכל מי שדואג מהמחצבה וממערכת התחבורה", הוסיף טייכמן, "הרי זה בדיוק הדיון כאן. אנחנו לא רוצים להשקיע עוד שנה-שנתיים בתכנון ואז לבוא ולבקש תסקיר השפעה. אנחנו רוצים עכשיו לעשות את זה כדי להיות תואמים מגבלות וצרכים וליצור מענים תכנוניים בצורה מסודרת, ובאחריות".
שרון פישמן התייחסה אף היא להתנגדויות שעלו: ״אנחנו מתכננים בשטח של חריש ועושים את זה בצורה הכי רגישה שאפשר כדי לייצר את האיזון בין העיר שצריכה להתפתח, לבין ערכי טבע מעניינים, טובים וחשובים שצריך לשמר בתוך התוכנית.
״אני לא מצליחה להבין את ההערות של החברים והשכנים שלנו לגבי איך התוכנית צריכה להתקדם. אני לא רואה בעיה שעיר תתכנן בתוך השטחים שלה. העיר מבינה את הצרכים שלה יותר טוב מכל השכנים״.
הדרישה: שיתוף ציבור
מעוז לואנץ, תושב חריש, חבר הקהילה ״ירוק בעיר״ ופעיל סביבתי, התייחס גם הוא לתוכנית: "החלטה כל כך משמעותית צריכה לעבור גם דרך שיתוף ציבור. שיתוף ציבור אמיתי. לא רק ליידע אותנו שזה מה שהולכים לעשות אלא להקשיב לנו ולפעול מתוך שותפות".
"כשתכננו את חריש לא שאלו אותנו", הוא הוסיף. "לאורך כל השנים התושבים היו מוחלשים ומושתקים. אבל המצב כיום שונה. יש בחריש כבר 40 אלף תושבים וצריך לקחת את דעתם בחשבון.
"ממה שאני רואה לתוכנית חריש צפון יש בעיית ביטחון קשה: השכונה מתוכננת על הגבול של ברטעה. איך אפשר לשמור ולהגן על היישוב בזמנים של חיכוך?
"מעבר לזה, המחצבה ממשיכה לפעול כרגיל, הבתים יפגעו מהאבק ומהרעש של המחצבה. התוכנית מייצרת פגיעה במסדרונות אקולוגיים שעוברים בדיוק בשטח המדובר ונראה לי שהתוכנית מייצרת גם בעיה כלכלית: חריש עדיין לא התייצבה כלכלית. בקושי מצליחים לשווק שטחי מסחר ותעסוקה. קוברים את העיר מבחינה כלכלית, כי שטחי המסחר שמתוכננים לא יצליחו לתת מענה כלכלי ל-10,000 יח"ד".
ארד מסכים עם לואנץ ומסכם: "לו אני הייתי תושב חריש, הייתי שואל את עצמי ואת ראש העיר מדוע חריש צריכה לגדול ל-100 אלף תושבים? איזה יתרונות זה נותן לי על פני עיר של 65 אלף עיר? ראש העיר ציין שהוא זקוק לשטחי תעסוקה ומסחר, אבל בתוכנית חריש צפון יש רק 150 דונם, בשביל זה צריך לתכנן ולבנות בשטח של למעלה מ-3,000 דונם? העיר רק כעת מתחילה להתייצב, צריך לבנות קהילה חזקה ולקלוט עוד למעלה מ-25 אלף תושבים. אלו בעיניי המשימות הדחופות יותר של חריש".