"תקציב הביטחון בחריש לא הולם את הצרכים. נגדיל אותו משמעותית"

תשעה חודשים חלפו מאירועי 7 באוקטובר ובפרק הזמן הארוך שלקח לממשלת ישראל להתארגן אל מול האיומים הביטחוניים, נאלצו הרשויות המקומיות לקחת על עצמן, בלית ברירה, משימות ביטחוניות חשובות ודחופות.

חריש, הממוקמת בסמיכות לקו הירוק ולאזורי התפר, חשופה יותר מישובים אחרים לאיומים ביטחוניים, אך בניגוד לרשויות בעלות אמצעים, חריש היא עיר גרעונית עם חשב מלווה, ועם השקעה תקציבית נמוכה בביטחון.

6.8 מיליון שקלים אושרו על ידי המליאה עבור תקציב הביטחון לשנת 2024. תקציב הביטחון גדל אמנם ב-23% ביחס לתקציב השנה הקודמת, אבל חלקו מתוך סך התקציב הכולל ירד מ-2% ל-1.5% בלבד.

רק לשם השוואה, תקציב הביטחון 2024 של מ.א עמק חפר, המונה מספר דומה של תושבים לזה של חריש וסמוכה גם היא לקו התפר, מסתכם ב-15.4 מיליון שקלים, פי שניים ויותר, וחלקו מתוך התקציב הכללי הוא 3.2%.

תקציבים גדולים יותר בשנה הבאה

משה בן זיקרי, חבר המועצה ממפלגת עוצמה לחריש ומחזיק תיק הביטחון, מרוצה מהתקציב הנוכחי אך כבר נושא עיניו לתקציב השנה הבאה: "התקציב השנה מוגבל בגלל שעברה כבר חצי שנה. אני בציפייה שתקציב השנה הבאה יגדל״.

"יש לי עוד הרבה דברים שאני רוצה לשפר בתחום הביטחון בעיר, ולכן נצטרך תקציבים גדולים הרבה יותר. אני אשב עם אנשי מקצוע ואז נוכל להעריך את הסכום".

עם תקציב ביטחון קטן ביחס לאתגרים הרבים, תושבי חריש יכולים להרגיש בטוחים?

"תחושת הביטחון תלויה באנשים עצמם. אנחנו דואגים הכי הרבה בשביל שיהיה ביטחון, באמת. אנחנו דואגים ליותר שמירות, יותר סיורים, וכבר דאגנו לשיטור עירוני שיתחיל בקרוב".

בן זיקרי מתייחס להודעה לפיה באישור השר לביטחון פנים יוקם בחריש, לראשונה, מערך סיור משותף לשוטרים ופקחים. מערך זה נועד לחזק באופן מהותי את יכולת ההרתעה והאכיפה ברמה המקומית.

על פי הערכות אופטימיות, הסיור יתחיל לפעול רק בעוד חודשיים-שלושה, לאחר קבלת אישור משרד הפנים, המצוי בשליטת מפלגת ש"ס. והתקווה היא שהסכסוך המתוקשר בין ש"ס לבן גביר, לא יעכב את קבלת האישור.

להסתדר לבד בלי כוחות הביטחון

על חסרון הכיס וחסרונה הבולט של תחנת משטרה בעיר, מפצה מערך מתנדבים גדול המורכב מכמה גופים: כיתת כוננות, הפועלת תחת פיקוד המשטרה, שהוקמה מיד אחרי אירועי אוקטובר.

סיירת "מגן חריש" – בפיקודו של איש הלוט"ר ירון דותן, שתפקידה לספק הגנה לישוב במקרה קיצון, כמו מתקפה, עד להגעת הכוחות הסדירים. "במקרה של אירוע גדול, לדוגמה הפצצה של כביש הגישה לחריש או חסימה שלו, חריש תהפוך לאי. כנראה שכוחות הביטחון יתעכבו ואז אנחנו צריכים להסתדר לבד", מסביר דותן.

ומשמר שכונות חדש שכולל כ-200 מתנדבים, מהם כ-30-40 פעילים בשוטף, המבצעים סיורים בעיר באמצעות רכבים עירוניים.

"אני פועל במרץ ליצור משמר שכונות חדש, וכבר יש לנו נציגות יפה בכל שכונה שלומדת גם לעבוד בשיתוף פעולה עם כיתת הכוננות. נשמח אם יתגייסו עוד תושבים לפעילות הזו". מציין דותן.

להסתדר ביחד עם הכוחות בשטח

גוף נוסף שפעיל בשטח הוא ״שומרי החומות״, גלגול של ארגון שומרי הארץ שהקים בן זיקרי ופרש ממנו לפני שהתמודד לראשות העיר. בן זיקרי מציין כי פעילי הארגון לוקחים חלק בסיורים העירוניים המתקיימים גם בסופי השבוע ברכבים עירוניים. אולם בפועל, עדיין לא התקיים "איחוד כוחות" בין פעיליו לגופים המוסדרים הפועלים בעיר.

יש לכם קשר עם ארגון שומרי החומות? דותן: "יש לי קשר עם כולם ואני פועל בכדי ליצור מכנה משותף כדי שנוכל להגיב יחד כשנצטרך".

האם הם הצטרפו לכיתת הכוננות? "כיתת הכוננות נמצאת תחת פיקוד המשטרה ואפשר להצטרף אליה לאחר אישור המשטרה. אני אשמח למצטרפים רבים ככל שהמשטרה תאפשר".

ההערכה: כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת בעיר מחזיקה בנשק

מעגל הגנה נוסף, שעלול להפוך יתרון לאיום אם לא יטופל כראוי, הוא אלפי מחזיקי הנשק הפרטי בעיר. על פי הערכות, חלקם באוכלוסייה הבוגרת מסתכם בכ- 20%.

בן זיקרי: "יש לנו קרוב ל-5,000 איש נושאי נשק אישי בעיר. זה עוזר להרגשת מוגנות פה בעיר שהיא חדשה, שלא יקרה לנו מה שקרה בעוטף. בחריש יש מי שיגן וישמור על הבית ויש מי שיצאו החוצה להגן על העיר בעמדות ובכיתת הכוננות".

בניגוד לעמדתו של בן זיקרי, שלא רואה סכנה במספר הגבוה של בעלי הנשק הפרטי, נגה דוד, חבר המועצה, חבר ועדת הביטחון ומתנדב במשמר השכונתי חושש: "יש מלא כוחות פה, מלא חמושים, מלא. אני הצעתי למשטרה לתת לכל תושב עם נשק כובע זיהוי או צמיד. חייבים לסמן אותם, כי חלילה, אם קורה משהו, היום כל בן אדם חושד באחר או במי שיש לו חזות חשודה". דוד מקווה שתקציב 2025 יכלול הקצאה לזיהוי נושאי הנשק בחריש.

"מחזרים על הפתחים כדי לשרוד"

אבל לא רק אמצעי הזיהוי לא תוקצב השנה, חשוב מכך, כיתת הכוננות והסיירת – מתאמנות על חשבונן הפרטי, ונכון לרגע זה, עדיין מתקיימות על תרומות. בתקציב 2024 אושרו כ-130 אלף שקלים לטובת מערך המתנדבים אך כיתת הכוננות לא תוקצבה.

"מאז תחילת המלחמה אנחנו מתאמנים מספר פעמים בשבוע מתוך שאיפה להיות מוכנים ככל הניתן. אני לא מכיר הרבה כיתות כוננות שפועלות בצורה דומה בארץ", מסביר דותן שהקים עמותה ואתר ייעודי "מגן חריש" לגיוס כספים: "אנחנו מתמודדים מול אתגרים קריטיים כמו מחסור במימון לציוד ומימון להמשך ההכשרה והאימונים".

"אני מברך על כל חיזוק של פעילות לטובת ביטחון העיר", הוא מוסיף ביחס לבשורת הסיור העירוני המשולב, "אבל לאור ההתחמשות שמתרחשת מהצד השני של גדר ההפרדה, אני לא בטוח שזה המענה היחיד וצריך לחזק את כיתת הכוננות ואת יצירת שיתוף הפעולה. אנשי כיתת הכוננות של חריש מקריבים זמן ומשאבים, ובינתיים אנחנו מחזרים על הפתחים בכדי לשרוד".

דוד מסכים איתו: "בשנה הבאה יתוקצבו כיתות הכוננות שכרגע לא תוקצבו במה שמגיע להן ובמה שהן עושות. הסיור העירוני המשותף לשוטרים ופקחים יקבל תקציב כבר ב-2024 והוא הדבר הכי חשוב לביטחון".

"אני מסכים איתך שתקציב הביטחון עכשיו הוא לא מה שצריך להיות, הוא לא הולם את הצרכים. אנחנו נגדיל אותו בצורה משמעותית", מסכם נגה.

חומת הפרדה, אבל ברטעה פרוצה

אחד האיומים הביטחוניים המשמעותיים נובע מקרבתה של חריש לברטעה ולקפין, במרחק של 2.5 ק"מ ו-1.8 ק"מ בהתאמה. בשנתיים האחרונות החליפה את גדר ההפרדה המחוררת, חומה בצורה בגובה של תשעה מטרים, שנבנתה על ידי משרד הביטחון בהשקעה תקציבית גדולה.

ינון בירן שימש בעברו כמנהל משמר השכונות. להערכתו, בניית החומה גרמה לשינוי. "בתור מי שחי את השטח אז אני יכול להעיד שאם בעבר הייתי רגיל לראות עשרות פלסטינים בדרך הלוך וחזור מהעבודה – היום לא רואים אותם בכלל. מדי פעם יש מרדפים של המשטרה או הצבא אחרי חשוד אחד, אין תנועה המונית.

"זה לא הרמטי כמובן, החומה לא נותנת 100% חסינות כי יש את ברטעה שהיא לא מוקפת חומה והיא בשטחנו. אם מישהו מתחרפן בברטעה, הוא תוך דקה בחריש ואין שום דבר שיעצור אותו".

בן זיקרי: "אני לא סומך על שום חומה. את השב"חים והמסתננים, ברוך השם, החומה עצרה בגדול. אבל אם הם ירצו חלילה לעשות משהו, הם יכולים לפרוץ את זה. בגלל זה אנחנו צריכים להיות מוכנים תמיד.

"ברוך השם, יש לנו חבר'ה שלנו פה בעיר שהם לא מפחדים. יש לנו הרבה פייטרים, יש לנו הרבה יוצאי סיירות מובחרות, יש לנו פה את כיתות הכוננות, שומרי החומות, יש עוד הרבה אנשים שאני מכיר שמוכנים ברגע האמת להגן על הבית ולהגן על העיר".

מסלול ישיר מברטעה לבצוותא

הקרבה לשטחים התחדדה ביתר שאת בשבועיים האחרונים עם פתיחתה לתנועה של כיכר המחברת בין כביש 611 מברטעה לקצה רחוב רעות בשכונת בצוותא, הרחוב בו פועל גם בית הספר "בצוותא ממ"ד". חלק מתושבי השכונה הביעו בפני ועד השכונה חששות בשל החיבור הישיר.

דוד: "שתי הבנות שלי הן תלמידות בבית הספר שם. אני חושב שחייבים לעשות שם במפרים גבוהים. הבטיחו לעשות את זה כמה שיותר מהר, כי האמת היא שמי שרוצה לבצע שם פיגוע טרור, לא צריך נשק. מספיק שהוא ייסע במהירות של 100 קמ"ש וידרוס שם אנשים".

דותן: "הלכתי לשם כדי לראות את המקום. אם זה היה תלוי בי אני הייתי פועל אחרת, אבל חריש היא עיר וצריך לנהל בה חיים רגילים עד כמה שניתן, ובעניין הזה יש הנהגה לעיר וצריך לתת לה לעבוד".

בן זיקרי: "אני רוצה להקים שם עמדת ביטחון קבועה בכניסה, סוג של כניסה ממוגנת לעיר. בגלל זה אני עובד על תקציבים. בינתיים יש לנו את הסיורים המשותפים והם יעשו את העבודה שם באזור".

אבל הלימודים מתחילים עוד חודש וחצי ועוד אין אישור תקציבי לסיורים

"אני עובד שזה יקרה כמה שיותר מהר. אני לא יודע אם זה יהיה מתקציב השנה או תקציב שנה הבאה אבל אני רוצה שזה יקרה ואני כרגע עובד עם מורדי (מנהל אגף חירום וביטחון) על הדבר הזה".

הטבח השפיע על תחושת ביטחון

תחושת הביטחון של תושבי חריש היא מושג חמקמק שקשה למדוד אותו או לכמת אותו אבל על הנהגת העיר להתייחס אליה. בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בדצמבר 2023 הוא ציין כי "הטבח השפיע עמוקות על תחושת הביטחון של כלל אזרחי ישראל".

דוד: "אנחנו נעשה הכול כדי שתושבי חריש יהיו בטוחים ושגם תהיה להם תחושת ביטחון".

בן זיקרי: "יש לי הרבה רצון לפעול להענקת ביטחון אישי לכולם ואני עובד על זה יומם ולילה. אני בוגר סיירת אגוז, אני יודע מה זה לחימה ואני יודע מה זה להגן על עם ישראל. יש עוד הרבה תוכניות ובקרוב נפרט על חלק מהדברים שיקרו".

דותן: "אני מאמין שתחושת הביטחון תתחזק כשנצליח ליצור אחדות בכלל ואחדות בין גורמי הביטחון בעיר בפרט. זה מה שצריך לעשות. הדי-אן-איי שלנו הוא של יחד. הבעיה שהשכחה משתלטת עלינו מהר מדי".

לקריאה נוספת: מוכנים לכל תרחיש: "אם הייתי בוחר מקום בטוח לגור בו, הייתי בוחר בחריש"