בולדוזר בשטח: ראיון עם יגאל שחר, יו״ר הועדה המיוחדת בחריש

עו"ד יגאל שחר מכהן בחמש השנים האחרונות כיו"ר ועדת התכנון המיוחדת בחריש. בנובמבר האחרון הוארכה תקופת פעילותה של הועדה בחמש שנים נוספות. שמענו מעו"ד שחר על פעילות הועדה ותחומי עיסוקה.                       

מהו היתרון בקיומה של ועדת תכנון מיוחדת, ומה מייחד את פעילותה בחריש?

ועדת התכנון המיוחדת של חריש היא ועדה שנייה מסוגה, הראשונה הייתה בעיר מודיעין. היתרון בקיומה הוא, שהיא מאפשרת זירוז הליכים והקמה הרבה יותר מהירה של העיר. אנו מתפקדים הן כועדה מחוזית והן כועדה מקומית, זה משחרר חסמים ומקצר תהליכים באופן משמעותי.
אנחנו פועלים כנציגים של מדינת ישראל שרוצה להקים כמה שיותר יחידות דיור בכמה שפחות זמן. בימים אלו, אנחנו עובדים על תוכניות ההמשך בחריש, בהן צפויות להיבנות עוד אלפי יחידות דיור וזה ממשיך להיות הקו המנחה.

לאחרונה התפרסם כי ועדת העררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה פנתה למשרד השיכון בדרישה לבחון מחדש את תכנון העיר ולהתאימו לתושבים חילוניים ודתיים לאומיים, זאת בניגוד לתכנון המקורי שהותאם לחרדים. כיצד אתם נערכים לשינוי תכנוני זה?

התכנון המקורי לאוכלוסיה החרדית בא לידי ביטוי בעיקר בתפזורת השטחים הירוקים. מאחר ובאוכלוסיה החרדית יש יותר ילדים למשפחה, ניסו להימנע ממצב בו אישה צריכה ללכת הרבה בשביל להגיע עם הילדים לפארק. אז תוכננו יותר פארקים ומגרשי משחקים קרובים לבית, אבל זה תכנון שמשרת היטב גם אוכלוסיה חילונית כך שבסוף זה יצא רק לטובה.

לגבי נושא הגבהת הבניינים שעלה בועדה חשוב להבין שתוספת של יחידות דיור, מחייבת תוספת חניות והתאמה של התשתיות הציבוריות. הפתרון הכי קל למצוקת חניות ושטחים ירוקים, הוא להוריד את החניות לחניונים תת קרקעיים, וזה מייקר את הדירות, מה שאנחנו לא מעוניינים לעשות. לכן ראוי לעשות בדיקה מחודשת, אך זהירה של התכנון. אם נקבל אור ירוק מועדת הערר, אנחנו ננסה להוסיף 250-300 יחידות דיור לתוכנית של איזור 1ב' ואם נוכל, נוסיף אותן בשמחה. זאת מעבר לתוספת השבס (תוספת של 20% למספר יחידות הדיור ללא הגדלת שטח הבינוי) שאנו מאשרים כמדיניות, ולראיה בחריש 1א' (האזור שכבר שווק בשנה שעברה) אישרנו לכולם את התוספת ומספר יחידות הדיור קפץ מ 4,500 ל-5,500.

מתי להערכתך יפורסם סבב המכרזים הבא בעיר?

התוכניות שכרגע עומדות על הפרק הן של חריש 1ב' שמחכות לתשובת ועדת הערר. ברגע שתתקבל התשובה יש תהליך שבסופו משרד השיכון יכול להוציא את המכרז לתשתיות ולשיווק המגרשים. אני מעריך שבאמצע השנה הלועזית המגרשים כבר יצאו לשיווק במכרז. בהנחה שנצליח להוסיף 250-300 יחידות דיור, ועל זה יתווסף השבס, אנחנו מדברים על קרוב ל 3,500 יחידות דיור שישווקו בחריש 1ב'.

בנוסף, מתוכנן שיווק של 1,500 יחידות דיור נוספות בחריש 2א', מה שצפוי לקרות ככל הנראה בסוף 2014 – תחילת 2015.

רבים מהפרוייקטים בעיר מנוהלים ע"י עמותות בניה של מאות רוכשים המנהלות עבור עצמן את תהליכי התכנון והבניה. במה שונה העבודה שלכם מול עמותות לעומת קבלנים?

מבחינת העבודה שלנו אין הרבה הבדל. עד היום הוצאנו היתרי בניה לכ-2,000 יחידות דיור, כמעט כולם לעמותות. מצד שני, מי שהכי מתקדם בשטח, הן דווקא שתי חברות בנייה שלא קשורות לעמותות, שכבר החלו בהכנת המגרשים. זה לא אומר שהעמותות לא עושות הכנות אחרות, שאני לא רואה בשטח. הקצב בחריש הוא בכל מקרה מהיר, בסך הכל ההבדלים בזמנים לא אמורים להיות גדולים.

באוקטובר נבחרה לחריש, לראשונה, מועצת עיר. מהי חלוקת התפקידים בין הועדה למועצה וכיצד מתנהל עד כה שיתוף הפעולה עם המועצה החדשה והעומד בראשה?

בפן החוקי, אין חפיפה בין תחום התכנון שעליו אמונה הועדה לבין התחום המוניציפאלי שעליו אמון ראש הרשות. ראש הרשות אחראי על כל הדברים הרגילים שעירייה אחראית להם: פינוי זבל, תאורה ברחובות וכדומה. הועדה לא כפופה כלל למועצת הרשות אבל לרשות כן יש ארבעה נציגים בוועדה, מתוקף חוק, ודרכם היא מקבלת ייצוג בפעילותנו.

מבחינת שיתוף פעולה, ישנו את נושא בתי הספר, למשל. אנחנו הקצנו שטחי ציבור שבהם צריכים לקום בתי ספר אבל הרשות צריכה לדאוג להקמתם. אני מעריך שבספטמבר 2015, יהיו בחריש בין חמש מאות לאלף יחידות דיור מאויישות ובהן מאות ילדים שצריכים מקום ללמוד בו. חובה שיהיו בעיר גנים ובתי ספר שיוכלו לפתוח את שעריהם במועד הזה. מאחר ולוח הזמנים צפוף, אני המלצתי חד משמעית לראש הרשות להעסיק פרוייקטור שינהל את ההקמה של מוסדות הלימוד הראשונים: שניים-שלושה בתי ספר וכמה גני ילדים. ראש הרשות נענה להפצרתי ואכן העביר את ההקמה לטיפול חברת ניהול חיצונית ומנוסה. ההתנהלות בנושא היתה ראויה לכל הדעות.

מהיכן יגיעו התקציבים למוסדות הלימוד שהזכרת ומה לגבי מוסדות ציבור אחרים?

מוסדות החינוך יתוקצבו על ידי משרד החינוך. מדינת ישראל נותנת לכל בית ספר הקצאה של סכום קבוע, וזה מה שיהיה גם בחריש. יש מקומות בהם העירייה מוסיפה תקציבים, אבל אם עובדים נכון, התקציב ממשרד החינוך הוא בהחלט מספיק.

לגבי מוסדות ציבור, בדיוק בשביל זה אנחנו גובים היטלי השבחה. זאת הייתה התלבטות קשה, האם לגבות היטלים על תוספות השבס. בסוף החלטנו שזהו דבר שנכון לעשותו. כספי היטלי ההשבחה מופקדים בחשבון מיוחד, סגור, שלא נכנס לתקציב הועדה או הרשות. לכל מתחם שנגבו בו היטלי השבחה יש כרטסת משלו ובכל מתחם התושבים עצמם יהיו אלו שיחליטו איזה שימוש ציבורי הם רוצים לעשות בכסף הזה. אוכלוסיה במתחם אחד תוכל להחליט שהיא רוצה לבנות מגרש כדורסל, אחרת תרצה מגרש משחקים והם יקבלו. אף אחד לא יוכל לקחת את הכסף ולבנות איתו בית כנסת בקצה העיר. האוכלוסיה שבה הופעל שבס, היא האוכלוסיה שסובלת מציפוף המתחם, גם אם היא לא מודעת לכך שצופפו אותה, ולכן היטלי ההשבחה צריכים לפעול ספציפית לטובתה. זה ההיגיון.

מהו המסר שלך לאנשים שמתעניינים היום ברכישת דירה בחריש?

חריש תהיה עיר יפה מאוד. היא נמצאת באחד המקומות היפים בארץ, מקום באמת בלתי רגיל. היא שוכנת על גבעות בגובה של כ-140-150 מטר מעל פני הים ומבתים רבים יראו את הים. היא נמצאת על כביש ראשי, באמצע מדינת ישראל, קל להגיע ממנה לדרום, לצפון ולמרכז, ויחד עם זאת היא בניחוח כפרי. לזוג צעיר עם ילד אחד, שניים או אפילו ארבעה, הייתי ממליץ לרכוש כאן בית בלי לחשוב פעמיים. אני חושב שזאת תהיה עיר שמתוכננת היטב, בנוייה בצורה שמטיבה עם התושבים שלה. יש הרבה שטחים ירוקים ולא יהיה צריך ללכת רחוק בשביל לשבת על ספסל בגינה קטנה ונעימה. אני אופטימי שחריש תראה טוב ותהיה עיר נינוחה.
אני גם חייב לציין לטובה את האנשים. אני פוגש בעבודתי משפחות רוכשים בלתי רגילות; שורשיות, אנשים משכילים ובעלי מקצוע. כך שגם מבחינת האוכלוסיה יהיה פה מרקם מצויין.