מאבקי השבת בחריש: מהי עמדת המועמדים לראשות העיר?

חוק השבת שנחקק לפני שנתיים וחצי והוצג כ"הישג היסטורי" לא קיבל את אישור משרד הפנים והסיכוי לאישורו נמוך. מאבקי הכוח בין חילונים לחרדים בעיר לא פסקו וצביון השבת בחריש עדיין מתעצב. כיצד מתכננים המועמדים לראשות העיר להתמודד עם "תפוח האדמה הלוהט"?

חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת. על פי נתוני העירייה חיים בה כיום כ-50% חילונים ומסורתיים, 30%-35% דתיים-לאומיים ו-15%-20% חרדים.

כלל האוכלוסייה מתגוררת יחד, ללא הפרדה, באותן שכונות ובאותם הבניינים, ולא אחת מתעוררים מתחים ומאבקים על המרחב הציבורי ועל צביון העיר.

לפני שנתיים וחצי ניסתה מועצת העיר להסדיר את הנושא בעזרת "חוק השבת" – שהגדיר מתחמים מוגדרים בפאתי העיר ובמרכזי השכונות בהם ניתן להפעיל עסקים בשבת. החוק שאושר במליאת העיר ברוב של 7 תומכים אל מול 2 מתנגדים, הוגש לאישורו של משרד הפנים בסמוך למועד פירוקה של הממשלה דאז ויציאתה לבחירות – ולא אושר עד עצם היום הזה. הסבירות שהחוק יאושר בממשלה הנוכחית נמוכה עד אפסית. נראה כי "תפוח האדמה הלוהט" הזה מתגלגל לקדנציה הבאה. כיצד מתכננים המתמודדים לראשות העיר לטפל בנושא? פנינו אליהם ושאלנו שלוש שאלות:

• כיצד תפתור את המתח הקיים היום בין חלק מהמגזרים בעיר בסוגיית השבת? האם לדעתך הציבור החילוני צריך לקבל מענים מסחריים ותרבותיים בשבת בתחומי העיר ובלב השכונות ובסבסוד ותמיכת העירייה?
• מהי עמדתך העקרונית לגבי סגירת כבישים בשבת בחריש?
• כיצד היית מגדיר, בהתאם לחזונך, את זהות העיר המתגבשת בהקשר לאופיה הדתי/חילוני?

משה בן זיקרי: על פי ה'סטטוס קוו'

משה בן זיקרי, מועמד מטעם מפלגת עוצמה יהודית התראיין לאחרונה לתוכנית רדיו 'קול ברמה' וציין כי לתפישתו "חריש היא עיר דתית עם אוכלוסייה חילונית". בן זיקרי לא השיב לשאלה האם הציבור החילוני צריך לקבל מענים בשבת בסבסוד ובתמיכת העירייה. הוא מציין כי "אני בעד שמירת השבת במרחב הציבורי, ולא לפגוע ברגשותיהם של תושבי העיר שומרי השבת. סוגיית השבת צריכה להיות על פי ה'סטטוס קוו' כפי שקורה ברוב ערי ישראל שנים רבות. אין סיבה שמה שקורה בירושלים, חיפה, אשדוד, טבריה וכיו"ב, לא יתאים למה שקורה כאן בחריש".

עוד הוא מוסיף: "חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת, שיודעת לחיות ביחד בצורה מכובדת. לצערי, יש שוליים שמנסים להפר את האיזון והשקט בחריש, והתקשורת הארצית אוהבת לקחת חלק בזה, ולהעצים את זה פי מאה מהמציאות".

בראיונות עבר בן זיקרי ציין שתחת המנדט שלו לא ייהרסו בתי כנסת לא חוקיים בחריש. עוד הוא מוסיף: "אני נגד סגירת הרחובות המרכזיים של חריש בשבת. הראייה שלי מגיעה מתוך הבנה שבעיר שלנו אף אחד לא פוגע באף אחד, וכל אחד שומר על כבודו של השני".

לשאלה השלישית העוסקת בזהות העיר המתעצבת הוא משיב: "הנושא של זהות בחריש מעניין 1.5% מהתושבים, ובעיקר את התקשורת הארצית. מי שבא להתגורר בחריש מכיר את המרקם היפה והמיוחד שיש כאן, והוא רואה שאפשר להסתדר ולחיות מצוין ביחד. החזון שלי הוא להעניק לילד החרדי והחילוני את כל התנאים שמגיעים לו, כמו שקורה בכל עיר מעורבת במדינת ישראל. לצערי, חריש רחוקה מאוד מזה".

"להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת"

אלי בר, מתמודד עצמאי מאמין שיש לשאוף לחקיקה מוסכמת בנושא השמירה על השבת בעיר: "לאחר מאמצים רבים, מועצת העיר החליטה לאשר חוק עזר שמחלק את העיר לאזורים שונים, בהתאם לרמת הדרישה לשמירת השבת. ב־95% משטח העיר, אסור לעשות מלאכה בשבת, ללא יוצא מן הכלל. ב־5% הנותרים, אנשים שאינם שומרי שבת יוכלו לנהל את חיי השבת שלהם.

"יש לשאוף להסכמה רחבה בעיר חריש על אופן שמירת השבת במרחב הציבורי. כפייה לא תועיל בנושא שמירת השבת בפרהסיה, ויש להגיע לחקיקה מוסכמת שיהיו שותפים לה נציגים מכל גווני הציבור כדי להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת ושמירתה.

"עם זאת יש לספק את צורכי הקהילה החילונית בפתיחת עסקים בשבת במקומות המצומצמים אשר הוגדרו לכך מראש".

בר גם מתנגד נחרצות לסגירת הכבישים בעיר: "סגירת הכבישים בשבת תפגע בחופש התנועה ובאיכות החיים של אלו שאינם שומרי שבת, ותגרום למתח ולאי-שוויון בעיר".

לשאלה על זהות העיר חריש הוא משיב: "זהות העיר חריש היא מורכבת ומשתנה. לעת עתה נקודת החיכוך בין האוכלוסיות השונות והמגוונות מינורית ומאפשרת קיום וביטוי לכל קהילה וקהילה בשלום ובשלווה. עם זאת, צורכי הקהילה החילונית הבסיסית בעיר, המורכבת מ-50 אחוז מתושבי העיר והשירותים המוניציפאליים לוקים בחסר. לא הוקמו  בחריש עד כה מוסדות אופיינים לצורכי החילונים כגון קאנטרי קלאב, בריכה עירונית, ספרייה, בית-עם ועוד. מטריד יותר לראות שבעתיד הנראה לעין לא מתוכננת הקמת מוסדות בסיסים אלה המיועדים לקהל החילוני. לצערי, העדר מתקנים עירוניים כאלה יוביל את העיר למסלול של עיר דתית-חרדית בעתיד".

"להחזיר את העיר לשפיות ושקט"

עידית ינטוב, מועמדת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, מוכרת לרבים כמי שהפעילה את פרויקט שבוס של תחבורה ציבורית בסופי שבוע בעיר במשך שנתיים . ינטוב, ציינה לא אחת כי רצונה הוא לקדם את חריש כעיר חילונית וליברלית. "בקשר למתח בין שכנים ותושבים אני מסכימה, זה חייב להיפתר. אני חושבת שהנהגה שתפעל בצורה ישירה, (ללא סיסמאות ריקות כמו שאנחנו רואים היום ממתמודדים מסוימים) עם אמירה מגובה במעשים – תייצר פה אווירה אחרת. אי אפשר להגיד "עיר לכולם" ואז לייצר קמפיין של 'עיר של צ'ולנט', לחרדים.

"אי אפשר להגיד 'עיר לכולם' אבל לא לפתוח את המתנ"ס לתרבות לילדים בשבת. אנחנו צריכים איזון. בתי כנסת לצד מבנים לציבור הכללי הגדול שחי בעיר".

"לגבי סגירת כבישים, נכון להיום זו לא שאלה שצריכה להישאל. גרים פה חילונים, דתיים, חרדים ומסורתיים באותן שכונות, ולפעמים באותו בניין. לכן, במצב הנוכחי, אין ולא יהיו סגירות כבישים בשבת. אבל, אי אפשר לחתום את זה ככה. מה שלא נטפל בו עד הסוף, יצוץ לנו בהמשך".

"כראשת עיר אפגש עם נציגי קהילות חרדיות ונבין לעומק את הצרכים. אם יתברר בשיחות האלו שהפתרון הנכון לכלל הציבור בעיר, ואני מדגישה – לכלל הציבור, זה שכונה חרדית למספר קהילות חרדיות, שם נוכל לאפשר את סגירת הכבישים. בראשון לציון לדוגמה, בלב שכונה במערב העיר. התיישבה קהילה דתית ואישרו להם לסגור רחוב בשבת. לא היו התקוממויות ולא זעקות".

ינטוב מתייחסת גם לזהות העיר: "להגדיר את חריש? לא יודעת. מה ההגדרה של חולון? הרצליה, ראשל"צ או מודיעין? עיר. אנחנו עיר ככל הערים. בעוד כמה שנים נסתכל אחורה ונשכח שהיינו צריכים הגדרה. מבחינתי חריש היא עיר שמקבלת כל אורח חיים שמכבד את האחר. "חיה ותן לחיות".

"שטחי ציבור והקצאות קרקע המשרתים את הציבור הדתי יותאמו אליהם, עם כל מה שהם צריכים וצריכות. וכאלה המשרתים את הציבור הכללי יותאמו אליהם, על כל המשתמע מכך.

"ברגע שהזרם המרכזי בעיר יסתכל קדימה ויצעד לעבר מה שהעיר הזו יכולה להיות, כל רעשי הרקע ירדו, וגם אלו שמתנגדים לי היום ייהנו לחיות כאן יחד. כי בסוף, רוב הצרכים משותפים לכולנו. מי לא רוצה חינוך טוב, מקומות תעסוקה קרובים לבית, תחבורה נוחה, עסקים פורחים ורחובות נקיים? נגיע לאיזון הדרוש ואנחנו כבר בחצי הדרך להחזיר את העיר לשפיות ושקט".

"אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר"

יוחאי פרג'י, שימש כחבר מועצה מטעם סיעת בית טוב עד להצבעה על חוק השבת. פרג'י הצביע נגד החוק, בניגוד לשני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן. השלושה נפרדו ופרג'י קיבל את תואר יו"ר האופוזיציה בחריש.

כעת, כמועמד לראשות העיר מתייחס פרג'י לשאלה החשובה:

"אכן, בחריש סוגיית השבת עדיין לא פתורה. עד היום לא נעשה כלום כדי לפתור את המתח הזה, ופעמים רבות, אי-עשיה היא הגרועה ביותר.

"לפני שנתיים וחצי פרצו המאבקים בין תושבי העיר בעקבות "חוק השבת" שראש העיר החליט לקדם. התהליך נעשה בצורה לא נכונה בתכלית, ללא שיתוף ציבור וחמור מכך- במחטף אפילו מול חברי הקואליציה, מה שיצר פילוג חריף אף בין חברי מועצת העיר, ועל אחת כמה וכמה בין תושבי העיר.

"המהלך הזה לא הניב שום תוצאה למעט שסע כואב בין הקהילות בעיר, החוק שעבר ברוב לא אושר במשרד הפנים עד עצם היום הזה – שנתיים וחצי אחרי. מאז אחת לכמה חודשים פורצות מהומות נוספות בין המגזרים בעיר כי הנושא לא מוסדר ולא מובהר לשני הצדדים וכאשר יש ואקום נכנסים שנאה ופילוג".

"לתפישתי, לא משאירים תחומי ליבה לא מוסדרים. ההסדרה מייצרת תיאום ציפיות, ולרוב גם מרגיעה את הרוחות, ולכן עם כניסתי לתפקיד אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר שיוסכם בהסכמה רחבה בתהליך נכון מול תושבי העיר ואפעל לאישורו בקואליציה ולא פחות חשוב מכך- מול משרד הפנים.

"למה לא לייצר תהליך שיתוף ציבור עירוני שבעקבותיו יגובשו המלצות לעיצוב החוק הנכון לעיר? אני מאמין גדול בשיח והידברות והגעה להסכמות רחבות בקרב הרוב. בשוליים תמיד יהיו אחוזים בודדים מכל צד שלא מעוניינים בהידברות ולא רוצה להגיע להסכמות".

לגבי תרבות בשבת – אני מאמין בחירות הפרט ולכן, לא אמנע השכרת מבני ציבור על ידי תושבים, גופים פרטיים ועמותות. אך העירייה לא תפעיל אירועי תרבות בשבת תוך אילוץ עובדי עירייה לעבוד במהלך יום המנוחה שלהם".

"אני נגד סגירת כבישים בשבת, אם היו בחריש שכונות מוגדרות למגזר הדורש זאת- הייתי שוקל את העניין בחיוב לאחר בחינה שזה לא מפריע להתנהלות שאר תושבי העיר, אך כיוון שזהו לא המצב בחריש והעיר הינה עיר מעורבת על כל המשתמע מכך- אני לא אתמוך בסגירת כבישים".

פרג'י גם מתייחס לחזונו על זהות העיר המתגבשת: "חריש היא עיר שיש בה מקום לכולם. חילונים, דתיים וחרדים. אני מאמין שחילונים שהיו רוצים עיר לגמרי חילונית היו בוחרים במקום אחר ומצד שני כך גם חרדים – ישנן לא מעט ערים בעלות אופי חרדי ועדיין הם בחרו להגיע לחריש המעורבת. אני חושב שזה היופי בחריש, היא מיקרוקוסמוס של הציבור בארץ והרוב המוחלט שמחים בגיוון הזה ורוצים שזה יישאר ככה.

"אני לא אתמוך בשום צד שידרוש 100% ולא יסכים לוותר על שום דבר בתמורה. זה הקו שאוביל כראש עיר של כולם".

"מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן"

את עמדתו של יצחק קשת, ראש העיר המכהן ונציג מפלגת הליכוד, אין כמעט צורך להציג. הוא הצהיר בחמש השנים האחרונות מעל כל במה את עמדתו בנושא זה.

"כידוע, קידמתי את חוק השבת על פי העקרונות עליהם רוב הציבור מסכים. זה הדבר הנכון לעיר. זה מה שייצר את האיזון הנכון בין כלל המגזרים. בחוק השבת קיימת אפשרות להשתמש בחלק ממבני הציבור של העירייה לטובת פעילויות גם במהלך סוף השבוע". קשת מדגיש כי חוק השבת טרם אושר.

בתשובה לשאלה השנייה הוא משיב: "אני מתנגד לסגירת כבישים בשבת. חריש היא עיר של כולם. חשוב לציין שאין שום היתכנות לסגירת כבישים בשבת מאחר שבכל שכונות העיר גרים יחדיו חילונים, דתיים וחרדים, זה היופי של חריש. מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן".

קשת חוזר על השאלה שעוסקת בזהות העיר: "שוב, חריש היא עיר שחיים בה ביחד ויש בה יש מקום לכולם. כל אחד יכול לגדל בה את ילדיו בהתאם להשקפת עולמו והעירייה בראשותי מעניקה שירותים לכל תושב מכל מגזר".

איציק לב לא השיב לשאלות המערכת עד למועד פרסום הכתבה

לקריאה נוספת: שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"