חברה כלכלית: למה צריך אותה בחריש ומדוע היא טרם קמה?
בשמונה השנים שחלפו מאז הקמת העיר בנתה עיריית חריש פרויקטים גדולים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, אולם הם לא הכניסו לקופת העירייה אף לא שקל. סגנית ראש העיר: "אם היתה פועלת כאן חברה כלכלית שהיתה טובה ורווחית, בהחלט היה יכול להישאר לנו כסף ציבורי"
לצד רוב הרשויות המקומיות בישראל פועלות כיום חברות כלכליות (חכ"ל) ועירוניות המהוות זרוע ביצועית של הרשויות ומסייעות להן לעמוד במשימותיהן המורכבות. החברות הכלכליות פועלות על בסיס רציונל עסקי, כמשק סגור, בעל מדדי הצלחה כלכליים, אופי משימתי ויעדים ברורים. חכ"ל משמשות כאחד מכלי הביצוע של הרשויות ולא פחות חשוב, מספקות הכנסה חיונית לקופת העירייה.
בחריש לעומת זאת, מרוכזות כלל משימות הפיתוח והניהול השוטף תחת אגפיה השונים של העירייה ועד היום טרם קמה חברה כלכלית שעשויה לתת מענה לשתי המשימות הדחופות של העיר. האחת, בינוי בהיקף גדול של מוסדות ציבור וחינוך. השנייה, יצירת הכנסות חיוניות שיעשירו את קופת העירייה החסרה במשאבים.
"עיר צריכה להתנהל כמו עסק"
"עיר צריכה להתנהל כמו עסק", מדגיש תמיר בן שחר, מבעלי חברת התיכנון והייעוץ המוניציפלי 'צ'מנסקי-בן שחר'. "עיר צריכה לפתח לעצמה מקורות הכנסה ולחולל פעילות כלכלית. בלעדי זה העיר תמות. אי אפשר להסתמך רק על משרדי ממשלה ותשלומי מעבר.
"יש צורך בתוכנית אסטרגית כלכלית ותוכנית פעולה למימוש, ולכן בעירייה צריכה להיות חברה שיוזמת, מממשת ומנהלת פרויקטים כלכליים בעיר.
"חברה כלכלית פועלת בראייה עסקית וכל מה שהיא עושה זה לייצר שקלים והכנסות לעיר. בהנהלה של עיר אין לרוב בעל תפקיד שחותר למימוש התוכניות הללו. זה צריך להיות אדם עם אוריינטציה עיסקית כלכלית שבא לפתח את העיר. זה אינו תפקידו של מהנדס העיר או אדריכל העיר – ולכן הפתרון הוא חברה כלכלית".
בינוי ופיתוח תשתיות, תפעול ויזמות
חברות כלכליות פועלות בשלושה ערוצים מרכזיים: בינוי ופיתוח תשתיות, תפעול ויזמות. כך לדוגמה, אצטדיון הכדורגל 'טרנר' המוכר בבאר שבע, הוקם באמצעות החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע, שברשימת הפרוייקטים שלה נכללים גם הקמת מרכז לאמנויות הבמה, סקייט-פארק, שיחזור המוזיאון המקומי והקמת גני משחקים ברחבי העיר.
בכפר סבא מנהלת ומרכזת החברה הכלכלית, בין היתר, גם את מערך ההזנה לגני הילדים, פורסת עמדות טעינה חשמליות ברחבי העיר ומפעילה מערך עירוני סביבתי לטיפול בפסולת בניין. בחדרה אמונה החברה הכלכלית על הקמת מתחם התחבורה הראשי, הקמת חניונים והתקנות פאנליים סולאריים במוסדות ציבור ובניית גני ילדים ומוסדות ציבור, משימות שבחריש מבוצעות על ידי העירייה.
בחלק גדול מהרשויות המקומית פועלות בנוסף גם חברות עירוניות עם רציונל דומה לחברה הכלכלית – גוף חיצוני המנוהל על ידי העירייה ומופקד לרוב על נושא התרבות והפנאי ביישוב ומרכז את פעילות המתנ"סים.
מהו אם כן הערך המוסף והייחוד שמביאה חברה כלכלית, וכיצד יכולה חברה כלכלית לתרום לתושבי חריש?
ראש יזמי, הכנסות לקופה
לדברי בן שחר, המלווה רשויות מקומיות ועורך עבורן תוכניות אסטרטגיות, עיר יכולה לפתח את עצמה במספר דרכים: הדרך הראשונה היא לגרום ליזמים לרכוש קרקעות בעיר ולפתח אותן והאחרת היא למשוך ולהביא פירמות אל העיר. בנוסף, עיר יכולה לספק סוגים שונים של שירותים בפארקי תעשייה ואתרים נוספים בעיר ולגזור קופון.
"עיריית בני ברק כדוגמה טובה להתנהלות נכונה, מייצרת זכויות בנייה ליזמים ובמסגרת העסקאות מבטיחה ששטחים במבנים החדשים יוקצו וישרתו את החברה הכלכלית ויהיו בבעלות העיר. ישנן עיריות שיש להן חניונים משלהן והן נהנות מההכנסות חניה עיריות אחרות מפתחות נדל"ן מניב על שטחים ציבורים", מסביר בן שחר.
"בראשון לציון החברה הכלכלית אחראית על תכנון פארק ראשון לציון – מזרח שישתרע על שטח של 1,000 דונם והיא גם תשכיר את השטחים בפארק לטובת פעילויות כלכליות שונות וכך תייצר הכנסות. החכ"ל תוכל גם לפרנס את עצמה וגם לייצר ערך לעיר".
רווח מול הפסד
זווית אחרת לפעילות החברות הכלכליות ברשויות מספקת שני גרינברג, סגנית ראש העיר שתומכת בהקמת חברה כלכלית לחריש.
"לעיריות כגוף ציבורי, אסור להרוויח כסף, הן לוקחות מיסים מהציבור ומספקות בהתאם למס הנגבה שירותים לתושב וכך כל תקציב בכל תחום אמור להיות בסופו של דבר מאוזן כשההכנסות חופפות להוצאות.
"חברה כלכלית היא מסלול עוקף מתוך הבנה שבניית פרויקטים מצריכה גיוס ושימור הון: מעגל של השקעה בפרויקט – רווחים ממנו ותיעול ההון לטובת הציבור כמעיין מנגנון תמיכה עירוני".
איך העירייה יכולה להרוויח מפרויקט שכל כולו הוצאה, לדוגמה, הקמת בית ספר?
"עבור הקמת בית ספר, משרד החינוך מקצה סכום קבוע ומוגדר בתבנית קבועה. אם אתה מצמצם בתוך ההוצאות שלך, נשאר לך רווח. במציאות שבה ישנה חברה כלכלית שמנוהלת נכון, תיאורטית הרווח הזה יכול להישאר אצל העירייה. זאת לעומת המצב כיום שבו במידה ונשאר רווח, זוכה בו החברה למשק וכלכלה שדרכה אנחנו מקדמים פרויקטים בעיר. מנגד, יש לזכור כי ישנם פרויקטים שעלולים להסתיים בהפסד ובניהול עצמאי עלולים להוביל לנטל על הקופה הציבורית".
פרויקטים של מאות מיליוני שקלים
כדוגמה מובהקת לסיכון של ניהול עצמאי דרך חברה כלכלית, מביאה גרינברג את הקפאת ההליכים של הקבלן תאופיק מחאמיד שסיבכה כלכלית את העירייה. זו נאלצה להגיע להסכם פשרה עם הקבלן ולשלם תוספות תשלום משמעותיות עבור הפרויקט. עם זאת, גרינברג מציינת כי אלמלא מעורבות חברת משכ"ל ומשרד הפנים, ההקפאת ההליכים היתה מסבכת את העירייה כלכלית באופן משמעותי הרבה יותר.
"חברה כלכלית נשמע לעיתים כמו פתרון קסם לכל דבר. אך חשוב לזכור שביזמות יש סיכוי אבל גם סיכון, במיוחד בעיר שמקימה שלושה בתי ספר ומספר גני ילדים בכל שנה", היא מציינת.
לצד זאת, מודה גרינברג שכסף רב יכול היה להעשיר את קופת העירייה בשנותיה הראשונות של הקמת העיר: "נבנו כאן בשנים האחרונות מוסדות חינוך וציבור בסכומי כסף אדירים של מאות מיליוני שקלים. אם היתה פועלת כאן חברה כלכלית טובה ורווחית, בהחלט היה יכול להישאר לנו כסף ציבורי".
גרינברג מציינת כי היתרונות שחברה כלכלית עשויה להעניק לחריש לא חמקו מעיני ההנהגה. לדבריה, לפני שבע שנים הוחל במועצה דאז תהליך "החייאה" של החברה הכלכלית הרדומה 'טל-עירון' שפעלה בעבר והסבתה לחברה כלכלית עירונית של חריש. הנושא נידון בישיבות המועצה ואף נבחרו תושבים שישמשו כחברי דירקטוריון בחכ"ל חריש, אך מאז ועד היום לא הושלם התהליך.
"כל יום שעובר אתה מפסיד כסף"
"למיטב ידיעתי המהלך להקמת החברה הכלכלית שהחל כבר ב-2016 נבלם בעקבות התנגדות מקצועית של משרד הפנים, הגורם המאשר הקמה של חברות כלכליות ועירוניות", משתפת גרינברג. "אני לא יודעת לומר מה היו הסיבות אבל אני מניחה שזה קשור לעובדה שחברה כלכלית יכולה להיות גם רווחית וגם הפסדית.
"אם חברה ציבורית נקלעת להפסד אז מן הסתם מי שמשלם את המחיר הוא הציבור, ומשרד הפנים לא רצה לתת אישור להליך כזה בזמן של הקמת עיר חדשה שמתמודדת עם גידול משמעותי גם בתושבים וגם בעובדים. יכול להיות שהם הרגישו אז שזה יותר מדי 'על הצלחת'.
"על אף החסרונות והסיכונים, אני בהחלט תומכת בהקמה של חברה כלכלית בחריש", מסכמת גרינברג. "אני חושבת שלעירייה צריכים להיות כמה שיותר כלי עבודה וחברה כלכלית או חברה עירונית הם כלי משמעותי".
"כל חברה עסקית מתמודדת עם סיכויים וסיכונים", מסכם בן שחר. "אבל אם היינו מסתכלים רק על הסיכון לא היינו רואים עסקים סביבנו.
"אני לא יכול לכמת בכסף את ההיקף הרווחים האפשריים שחברה כלכלית היתה מייצרת בחריש לו היתה קמה עם הקמת העיר. מה שניתן לומר בוודאות הוא שהעיר הפסידה שמונה שנים. עד שתוקם חברה ועד שהיא תייצר לעצמה פרוייקטים מדובר בעוד שנה-שנתיים וכל יום שעובר אתה מפסיד כסף".
תגובת משרד הפנים: "מבדיקה עולה כי במשרד הפנים לא קיימת בקשה לאישור הקמת תאגיד עירוני בעיריית חריש ו/או בקשה להחייאה או אישור מחדש של תאגיד עירוני בחריש".
תגובת עיריית חריש לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.
לקריאה נוספת: מועצת העיר אישרה את תקציב 2023: יותר לחינוך, יותר לרווחה
