שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"

שנתיים לאחר חקיקת חוק העזר העירוני, "חוק השבת", שגיבשה מועצת העיר, מספר העסקים שפועלים בסופי השבוע בעיר נמוך. החוק טרם אושר על ידי משרד הפנים והסבירות שהוא יאושר כעת על ידי אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, נמוכה. כיצד משפיעה החקיקה שטרם אושרה על הסביבה העסקית בחריש? האם עדיין ניתן להתייחס לחוק השבת כאל "הישג" קואליציוני או שמדובר בחוק ריק מתוכן?

ב-20 בינואר 2021, התקבלה במועצת העיר החלטה תקדימית והיסטורית: חוק עזר עירוני לפתיחת עסקים וסגירתם אושר לאחר דיונים ארוכים, מתחים ולחצים מבית ומחוץ. החוק, המוכר בשם "חוק השבת", עבר ברוב של שבעה חברי מליאה.

שני חברי מועצה השייכים לקואליציה הצביעו נגד. "זהו הנושא הרגיש ביותר שחריש התמודדה איתו. במשך שמונה שנות כהונתי כראש המועצה, לא נתקלתי בהתמודדות מורכבת כמו זו שהיתה סביב חוק השבת". ציין אז בסמוך לאישורו, ראש העיר יצחק קשת.

הדיון הפומבי שהתנהל בימים שקדמו להבאת החוק לאישור, יצא למרחקים וגרר התבטאויות רבות של שרים וחברי כנסת מרחבי הקשת הפוליטית וכן מצד רבנים ומנהיגי דעה מהציבור הדתי-חרדי.

נוסח החוק הסופי שאישרה מועצת העיר, מתיר הפעלת בתי אוכל כגון: מסעדות ובתי קפה, קיוסקים וכן עסקי עינוג ציבורי, בימי המנוחה במספר מוקדים בעיר:

• קניון מור בפאתי העיר;
• מרכז מסחרי בר ברחוב אודם;
• מתחם מסחרי דונה בשדרות ההגשמה (בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא);
• מרכז מסחרי שכונתי עתידי ברחוב תמר בשכונת החורש, מול פארק המועצה;
• רצועת מסחר עתידית בשכונת מעו"ף;
• הפארק העירוני העתידי;

חנויות ומרכולים שבתחילה הוגדרו אף הם כמותרים לפתיחה בשבת, בקניון מור בכניסה לעיר ובשכונת מעו"ף, הוחרגו לבסוף והוצאו מהחוק לדרישת חברי המליאה הדתיים.
כפשרה, הורחבה פעילותן של עסקי ההסעדה למיניהם גם לשלושה מוקדי מסחר שכונתיים בעיר ובפארק המרכזי העתידי. יש לציין כי המרכז המסחרי 'שפיר' בשכונת בצוותא לא נכלל בחוק.

בשדרת דרך הארץ החוצה את העיר, נאסר באופן מוחלט על הפעלה של בתי מסחר. מנגד, פעילות בתי קולנוע, אולמות מופעים ומרכזי ספורט הותרו בכל האיזורים בעיר. עוד קבע החוק כי בימי מנוחה, ובשאר ימות השנה, לא יחול האיסור על תחנות דלק וחנויות נוחות, כמו גם מתן שירותי רפואה דחופה בקהילה, בכל שעות היממה.

המציאות המתעצבת בשטח

מה קורה בשטח מאז נחקק חוק העזר? בקניון MORE שבשטחו כבר פעלו עסקים בשבת עוד בטרם גובש חוק העזר, היתר הפתיחה שימר את המצב הקיים, כך גם לגבי תחנת הדלק וחנות הנוחות שקיבלו היתר להמשיך ולפעול בשבת. משחקיית 'פליי פארק' פועלת במקום בסופי שבוע, כמו גם סניף 'סופר פארם' שהחל מאז מאז לפעול אף הוא בימי המנוחה.

לעומתם גלידריית 'גולדה', מי שהחזיקה אז בתואר העסק הראשון בעיר שפעיל בשבת, הסבה לפני שנה וחצי את הסניף לכשר ווהפסיקה לפעול בימי המנוחה. בהמשך היא גם עזבה את הקניון. בית הקפה 'גרג' בחר מראש לפעול רק בימי חול ובמתכונת כשרה ובמצב הנוכחי סניף 'מקדונלד'ס' נשאר היחידי הפעיל בו בשבתות וחגים ולא הצטרפו אליו מאז עסקים נוספים.

במרכז המסחרי 'בר', ברחוב אודם פועלים כיום שני עסקים בסופי השבוע: 'קואלה בר' ו'יורו מרקט'.

במתחם המסחר של דונה בשדרות ההגשמה שבנייתו הושלמה בשנה האחרונה, נפתח בינתיים רק עסק אחד לממכר משקאות חריפים שאינו פעיל בשבת. עסקים נוספים טרם הוקמו שם.

במרכז המסחרי ברחוב תמר הממוקם בסמיכות למתחם צמודי קרקע, חלה התקדמות בשנה האחרונה והוכרז על קבלן זוכה במכרז להקמת המרכז. עם זאת, טרם החלה הבנייה.

רצועת המסחר בשכונת מעו"ף, שנכללה ברשימת השטחים המסחריים שהותרו לפעול בשבת, היתה ועודנה שטחי בור שלא נעשה עד כה כל ניסיון לשווקם ליזמים. ההערכה האופטימית היא שתהליך פיתוחה יארך שנים ארוכות.

בפארק העירוני העתידי בו יפעלו עסקים בשבת – החלו עבודות הפיתוח והוא אמור להיפתח לציבור בסוף שנת 2023.

דבר אחד כבר ברור לגבי כל אותם השטחים העתידיים שהוזכרו לעיל והוא שאופיים ומתכונת פעילותם יוכרעו, בסופו של דבר, על בסיס שיקולי הכדאיות הכלכלית של היזמים, בעלי העסקים והמפעילים. חשוב להדגיש כי היזמים יכולים לפעול במתחמים אלה בשבת אך אינם חייבים. חוק אינו השבת אינו מחייב אותם לפעול בימי המנוחה.

להבדיל, היות וחוק השבת טרם אושר, בעלי עסקים יכולים תיאורטית לפתוח עסק שפועל בשבת בכל רחבי העיר, ללא קשר לקווים המנחים שהחוק הציע.

מדוע לא אושר החוק עד כה?

בשנתיים האחרונות היתה זו השרה איילת שקד שהחוק הונח לפתחה אך היא לא אישרה את סעיפיו וכעת, עם חילופי השלטון, תעבור הצעת החוק לשולחנו של השר הנכנס דרעי שיידרש לסוגיה. מדוע שקד לא אישרה את החוק?

"משרד הפנים דרש מאיתנו מספר תשובות בנושאים משפטיים שהעלה. השבנו להם על הכל, אך אז, כמה ימים לאחר מכן, יצאה ההודעה על פירוק הממשלה וההליכה לבחירות", מסביר חבר המועצה יוסי גולדמן ומי שפיתח קשרים פוליטים פוריים עם השרה היוצאת שקד. "להבנתי  היתה מניעה במצב זה על חתימה של חוקי עזר. נאמר לי שזה בעייתי לחתום על החוק בעת של חילופי שרים במשרד", הוא מציין.

עם זאת, גולדמן מציין כי קווי היסוד של החוק ברורים לכולם ומהווים מערכת כללים ברורה גם בטרם נחתם החוק: "בעלי עסקים ותושבים כבר יודעים ומבינים מה מתוכנן להיות בעיר בכל הקשור להפעלת עסקים בשבת, מאיזה סוג מותר לפתוח והיכן. מי שיש לו כוונה לפתוח עסק באופן טבעי בודק מראש את הנושאים הללו, כי בחירת מיקום שגוי, עלולה, ביום שבו החוק ייכנס לתוקף, לעלות מאות אלפי שקלים לבעל העסק (שבחר לפתוח עסק בשבת, ל.ש). בהחלט ניכר כי גם אם החוק טרם אושר במשרד הפנים, תוכנו משפיע על הנעשה בשטח, הלכה למעשה כבר כיום. לראייה, אני לא מכיר אף עסק שיש לו יומרות לפעול בשבת והוא ממוקם באחד המקומות שלא הוסדרו לשם כך".

אין שינוי, אין התקדמות

"לא ראיתי יותר מדי שינויים בעיר מאז שהחוק הזה אושר והוגש למשרד הפנים, לא נפתחו כאן מקומות בילוי חדשים בשבת והמקומות שעובדים בשבת בעיר היו פתוחים עוד טרם החוק. לא נראה שיש כל התקדמות בפיתוח של האזורים הנוספים שמופיעים בחוק", מציין רומן קזרנובסקי, תושב העיר ומנהל עמותת דוברי הרוסית 'חרישניק'.

קזרנובסקי  מתייחס למציאות כיום בחריש ולעובדה שאף עסק אינו בוחר לפעול בשבת כאוות נפשו למרות שלא קיים איסור חוקי: "המציאות ברורה. מדובר כיום בתחום אפור, אבל ברור שלא הייתי פותח עסק שפעיל בשבת בדרך ארץ מתוך הבנה שברגע שהחוק ייכנס לתוקף אאלץ לסגור אותו. לגבי השיקולים של העסקים, מדובר בהחלטה כלכלית שלהם בהתאם לאוכלוסיית היעד שלהם".

"יש בעיר כיום כבר אוכלוסייה גדולה שראויה ומעוניינת במקומות בילוי ומסעדות בשבת בעיר, כנראה שבשלב זה אין מספיק בעלי עסקים אמיצים לבוא ולשרת את האוכלוסיה הזו", מוסיף קזרנובסקי. "כמובן שהייתי שמח שיהיה לי הכל בתוך העיר ושלא אצטרך לנסוע החוצה מחריש בשבת, אבל בסופו של דבר אני יכול. הקושי גדול בהרבה עבור אלו שלא מחזיקים ברכב פרטי, עולים חדשים רבים שאין עבורם מענה מספק. אנחנו עיר מעורבת, אמנם לא לאס וגאס, אבל גם לא בני ברק או אלעד והחוק הוא פשרה לכולם. אנחנו מהצד החילוני קיבלנו את הפשרה הזו ואני אופטימי שהסטטוס קוו בעיר יישמר וכל אחד יזכה לפתרונות ולצרכים שלו".

ניהול המרחב הציבורי בהתאם לעקרונות החוק

"הסבירות שחוק השבת יאושר לא גבוהה", מודה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ואחת מאדריכלי החוק. גרינברג איננה מופתעת מהעיכוב באישור החוק והיא מסתמכת בדבריה על מקרי עבר ועל רשויות נוספות שממתינות תקופה ארוכה לתיקונים בחוקי עזר שהגישו.

הסיבה המרכזית בעיני גרינברג היא הדמויות שמאיישות את משרד הפנים בשנים האחרונות ומגיעות מעולם דתי-שמרני: "אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, התנגד לחוק הזה מלכתחילה והוא לא יאשר שום חוק שמתיר פתיחה של עסקים בשבת", היא מדגישה.

אז מה הלאה? גרינברג סוברת כי סטטוס הביניים בו מצוי החוק כיום יישאר על כנו וכי רוחו וסעיפיו כפי שגובשו במליאת המועצה הם שישרטטו את ההתנהלות במרחב הציבורי בעיר גם מבלי אישור ממשלת ישראל. "הציפיה שלנו היא שציבור בעלי העסקים בעיר יזרום עם איך שהחוק הזה בנוי, לדוגמה, הייתי מצפה שעסקים שאינם שומרי כשרות יפתחו את העסק באותם מיקומים המתירים פתיחה בשבת. הסקטור העסקי צריך באופן טבעי לערוך סקר מקדים כדי להבין איפה הכי כדאי לו להקים את העסק. חשוב גם לציין כי ריבוי עסקים מאותו סוג באותו מתחם מעצים את כלל העסקים".

"החוק משרת את הציבור החילוני"

לטענה כי המענים עבור הציבור החילוני נותרו דלים על אף החוק שהצטייר אז כבשורה גדולה המיטיבה עם כלל המגזרים, מזכירה גרינברג כי חלה התקדמות בשנה האחרונה עם היזם שזכה במכרז להקמת המרכז המסחרי ברחוב תמר ועם הפארק העירוני שצפוי לכלול עסקים שפעילות תותר בשבת המצוי בהקמה.

גם לטענה כי בשטחי מעו"ף המיועדים להקמת מתחמי בילוי ופנאי משמעותיים יותר, טרם חלה התקדמות, משיבה גרינברג: "אם היינו בסיטואציה שכבר אין מקום בכל המרכזים שכבר בנויים עבור עסקים שפתוחים בשבת, הייתי אומרת שאנחנו בבעיה אך לא כך המצב בשטח. יש איפה להקים עסקים שפתוחים בשבת וזה נתון לניתוחים ושיקולי כדאיות כלכלית של בעלי העסקים". עוד היא מוסיפה: "עקרונות החוק לחלוטין נותנים מענה ומשרתים את הציבור החילוני, גם בזכות הפריסה הגאוגרפית וגם מבחינת השימושים האפשריים", והיא מסיימת בנימה אופטימית: "מבחינת הניצול בשטח? צריך לתת לעיר ולסביבה העסקית זמן להתפתח וזה יקרה".

ממשרד הפנים לא התקבלה תגובה לשאלות על סטטוס החוק ומהן הסיבות בגינן האישור מתעכב.

לקריאה נוספת: החלטה היסטורית: חוק השבת עבר בהחלטת רוב במליאה