"התכנון העירוני טוב מאד, בנושא התחבורה התושבים צריכים להיות עם היד על הדופק"

הדר מידן, תושבת חריש ומתכננת ערים במקצועה, מתרשמת מאוד מתכנון העיר חריש: "ניתן להבחין עד כמה הושקעה מחשבה באיכות חיים, ובניסיון לתכנן עיר שלא תהיה רק עיר שינה". עם זאת, ההצלחה של חריש תלויה לתפישתה לא בתכנון המוקפד אלא דווקא בתושבים

"לא הייתי מעורבת כלל וכלל בתכנון העיר חריש, אבל אני חושבת שעשו כאן עבודה טובה וממשיכים לעשות מדי יום. הייתי רוצה שאנשים שמתלבטים אם לעבור לכאן, יראו את הפוטנציאל העצום של המקום הזה ויאמינו בחריש כמו שאני מאמינה". במילים אלה פותחת הדר מידן (34) תושבת חריש מזה שנה ומתכננת ערים במקצועה את הריאיון. "יש פה קהילה מאד מסורה שרוצה שחריש תצליח ולדעתי אנחנו בכיוון הנכון", היא מוסיפה.

מידן, בוגרת תואר שני בתכנון ערים מהאוניברסיטה העברית הייתה אחראית על הקמת מערך קידום התכנון במשרד הביטחון וליווי הייעוץ התכנוני, וכיום משמשת כמתכננת ערים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפרדס חנה-כרכור. "הקמתי את מחלקת התכנון בוועדה ואני מקדמת תכנון וייזום תב"עות (תכניות בניין עיר) ביישוב", היא מסבירה.

ספרי על המעבר שביצעת מפרדס חנה לחריש

"כמתכננת ערים, מעבר למקום מגורים חדש הרבה יותר מאתגר מאשר אצל תושבים שאינם עוסקים בתחום. לפני שהחלטנו על המעבר, פתחתי את כל התב"עות של חריש, עשיתי קומפילציה (תרגום לשפת מחשב) של תכניות ישנות וחדשות וכאלה שנמצאות בהליכי תכנון, ערכתי ניתוח מושכל של איך יראו השכונות, הגנים הציבוריים, בתי הספר, מבני המגורים. בדקתי את הנוף, המהמם, מאלף כיוונים, ומיפיתי את כל דרכי הגישה והתחבורה לישוב ובתוך היישוב. אחרי שבחנתי את כל הפרמטרים בעין מקצועית, אני יכולה להגיד בלב שלם שהתרשמתי מאד וזו גם הסיבה שרכשתי דירה בעיר".

ממה התרשמת? שתפי אותנו

"תכנון העיר הוא לא מוכוון מגזר מסוים אלא נותן מענה לכל המגזרים ושכבות הגיל. התב"ע מייצרת פתרונות דיור מגוונים, דירות לזוגות צעירים, דירות המיועדות לזוגות עם מספר ילדים, דירות ליחידים ודירות המיועדות לבני הגיל השלישי. לצד פתרונות דיור מגוונים התב"ע מייעדת שטחים משמעותיים למוסדות ציבור עבור מגוון שימושים, שיוכלו לשרת את שכבות הגיל השונות החל ממעונות יום, גני ילדים, בתי ספר, מרפאות, ודרך לא מעט שטחי מסחר ושטחים פתוחים.
בשלב המתקדם שחריש מצויה בו של הוצאת התכנית מהכוח אל הפועל, ניתן להבחין עד כמה הושקעה מחשבה באיכות חיים, ובניסיון לתכנן עיר שלא תהיה רק עיר שינה", מסבירה מידן.

חריש כקנווס לבן

"אני מאמינה שהמקום הזה יצליח בגדול, שזו תהיה עיר נהדרת עם מוסדות חינוך ותרבות איכותיים, חדישים ומגוונים, שירותים לכל שכבות הגיל, פעילויות בשעות הפנאי, רחובות מטופחים ומסחר שוקק".

"יחד עם זאת, יש דבר אחד שאני כמתכננת ערים לא יכולה לחזות וזה טיב האוכלוסיה. בעוד שבערים אחרות המצב התכנוני מורכב לעיתים וקשה לתמרון, חריש היא בחזקת קנווס לבן. היא לא צריכה תכניות לתמ"א 38 או להחליף צינורי ביוב ישנים, לכן, לדעתי מה שיגדיר את ההצלחה של חריש זה האוכלוסיה ולא התכנון. זו גם הסיבה שבחרתי להיות פעילה ביישוב זה כדי לעודד הגעה של אוכלוסיה איכותית, יצרנית, צורכת ופעילה שתהפוך את חריש לסיפור הצלחה".

הדברים שאת אומרת מנוגדים לדעה הרווחת בקרב תושבי חריש שמעבירים תכופות ביקורות על התכנון של חריש

"חריש בדרך הנכונה. כמתכננת ערים אני רואה שעשו כאן הכל לפי הספר. שדרת דרך ארץ מדגימה לנו עירוניות נהדרת, במובן הקלאסי של עירוב שימושים. מגורים לצד שטחי מסחר, משרדים ושימושים ציבוריים. צריך פשוט זמן, סבלנות, וכח קנייה נוסף של תושבים חדשים. גם בקנדה, שמעודדת מדיניות של אורבניות חדשה ועירוב שימושים, לא כל המתחמים הצליחו מההתחלה. זה תהליך ארוך, של שנים, צריך המון סבלנות".

מה לגבי תקני החנייה שהפכו כבר למצוקה לכל דבר? לא מדובר בחלמאות?

"בראייה עתידית זה מובן מאליו שתקני החנייה יורדים. אי אפשר לתכנן עיר לרכב פרטי. נסיעה של שלוש דקות ברכב בשביל לקנות חלב זו מחשבה שצריכה לחלוף מהעולם. ברוב הערים הגדולות מורידים את תקני החנייה כי עיר בריאה נועדה להולכי רגל ולא למכוניות. צמצום חנייה זה אומר יותר מדרכות, יותר שטחים פתוחים, יותר תושבים שמסתובבים ברחובות. זה מהלך חיובי. אם יספקו פתרונות הצללה ועצים במדרכות, אנשים באמת יוכלו ללכת בנחת".

"מה שכן כדאי לקדם זה חנייה מוסדרת לכלי רכב כבדים ומשאיות, שלא יתפסו חניות ולא יחנו בשכונות המגורים".

מידן מציינת את המובן מאליו, שצמצום תקני חנייה הולך יד ביד עם תחבורה ציבורית מוסדרת ונוחה. "עיר טובה צריכה תחבורה ציבורית טובה. משרד התחבורה צריך סף כניסה גבוה של תושבים כדי לקיים תחבורה ציבורית כלכלית שתממן את עצמה. מצד שני, תחבורה ציבורית צריכה להיות יעילה כדי שאנשים באמת ישתמשו בה. אז יש פה עניין של ביצה ותרנגולת. לכן, בתחום התחבורה הציבורית, יותר מכל תחום אחר, התושבים צריכים להיות עם יד על הדופק ובמהלך תהליך ההתפתחות העירוני נציגי הציבור צריכים להכתיב את דרישות התושבים. זה תהליך ארוך".

רבים תוהים לגבי יעילותה של מגמת מיתון התנועה והכבישים הצרים. את מאמינה בתפישה הזו?

"יש כל מיני דרכים למיתון תנועה. כבישים צרים זה אחד מהם. ברחובות שיש בהם הרבה ילדים
ותנועת הולכי רגל ערה, מיתון תנועה הוא דבר הכרחי. לתפישתי, בחריש יש איזון בין הכבישים הצרים ובין השדרות. מיתון תנועה שומר על הולכי רגל ועיר נבנית עבור הולכי רגל. אם יסתבר שבחלק מהרחובות הצרים, נוצרים עומסי תנועה לא סבירים אז צריך לשקול להפוך את הרחוב לחד סטרי".

 תב"ע חרדית? אז מה?

מבקרים רבים מרבים לחפור בהסטוריה ולציין כי חריש תוכננה במקור כעיר חרדית. עובדה זו מספקת, לתפישתם, הסבר על כשלים תכנוניים בעיר, אולם מידן חושבת אחרת:

"חריש אמנם תוכננה כעיר חרדית, אבל בת'כלס לאמירה הזאת אין אחיזה במציאות. זו סיסמא שאוהבים לזרוק. התכנון של חריש הוא תכנון אורבני על פי סטנדרטים ומגמות עולמיות. גם יש לזכור שהתכנון התפתח ונוספו תכניות חדשות שהשכילו להטמיע את השינויים בצרכים. יתרה מזאת, גם התכנון המקורי לאוכלוסיה החרדית היה תכנון עירוני בריא, שנשען על עקרונות פיתוח המעודדים הליכה רגלית, שימוש בתחבורה ציבורית ואופניים, תכנון יותר פארקים וגנים ציבוריים קרובים לבית. זה בדיוק התכנון שאני כחילונית, מחפשת במקום המגורים שלי".

אחת הביקורות האחרונות של החברה להגנת הטבע על חריש היתה שהיא לא צפופה מספיק. מה דעתך?

"כתושבת, הצפיפות שתוכננה בחריש היא סבירה ויוצרת מרקם אורבני איכותי ונעים. מרחב מחיה, נוף ושטחים פתוחים הם מהדברים החשובים ביותר לאיכות חיים. כמתכננת ערים, ברור היום לכולם שצריך להגדיל את נפחי הבנייה בארץ ולהעלות משמעותית את הצפיפות למגורים בכל הארץ, וגם בחריש".

"עם זאת, ניתן להשיג בנייה בצפיפות טובה מבלי לעלות למגדלים של 20 קומות, בתנאי שמייצרים מספיק שטחים פתוחים שניתן לעשות בהם שימוש ראוי לרווחת התושבים. בחריש יש איזון טוב בין מבני המגורים והגנים הציבוריים".

אחת הטענות המרכזיות היא שבחריש קידמו את המגורים בלבד. מה דעתך על המחסור בפתרונות תעסוקה ומסחר בעיר?

"אזור תעסוקה לא מקימים בראשיתה של עיר וזה לא דבר שנוחת מהשמיים. בינתיים יש תעסוקה של מסחר בחריש, וזה הדבר שצריך לפתח ולקדם. במקביל צריך כמובן לתכנן אזורי תעסוקה לטווח הארוך. חשוב להבין שלוקח הרבה יותר זמן לממש תעסוקה מאשר מגורים. לממש מתחם תעסוקה שוקק זה תהליך שאורך אפילו 15 שנה. מה שכן, המדינה צריכה לעודד את זה. בפרדס חנה-כרכור למשל, הישוב גדל מאד מבחינת מגורים, אך פיתוח התעסוקה לא התממש ונוצר פער משמעותי בין ארנונה מניבה לתעסוקה ולמגורים. אני מאמינה שבחריש למדו מהניסיון הזה והבינו את החשיבות, ויקדמו תכנון בהתאם".

יש לך מסר לסיכום לתושבי חריש?

"בצבא שירתי כמש"קית תקשורת בדובר צה"ל. המוטו שליווה אותנו לאורך השירות היה 'היוזמה היא נשמת אפה של הדוברות'. לקחתי את המשפט הזה איתי הלאה כמעט בכל מובן והקשר. היוזמה בונה קהילה, בונה עיר, בונה מדינה. יוזמה היא ההיפך מלקטר. יוזמה זה להיות צעד אחד קדימה לפני כולם. זה מה שאני מאחלת לעיר חריש".