קבוצת 'הצודקת' חריש מצמיחה חברויות ומסייעת להתאקלמות בעיר החדשה

130 נשים חברות בקבוצת 'הצודקת' חריש, הקבוצה שמעניקה להן מקום בו ניתן לשתף את הקושי, הצחוק והיופי בהורות וזוגיות. מירית גולדברגר, צופיה קלר ויעל יגר, מספרות על אופי הקבוצה, כללי החברות בה ותחושת ה'ביחד', שמקלה על קשיי ההתאקלמות בעיר החדשה

דמיינו לכם את הסצינה הבאה: קבוצה של נשים מלווה יולדת לחדר לידה. המיילדת מבקשת מהיולדת להיכנס לחדר לידה עם מלווה אחת בלבד. "אני לא יכולה לבחור, הן כולן המשפחה שלי", משיבה היולדת. והיא 'צודקת'. הן אכן המשפחה החדשה שלה בחריש. זה אינו סיפור דמיוני, כך בדיוק קרה לחברות קבוצת 'הצודקת' בחריש. כמה מהן נכנסו איתה לחדר הלידה ומיהן בכלל הנשים הצודקות?

100 אלף נשים חברות בקהילת הפייסבוק הארצית 'הצודקת'. הקבוצה שנוסדה בשנת 2018 צברה תאוצה והכרה בזכות השיתוף בקשיי ההורות והזוגיות שפוקדים כמעט כל אשה. הקבוצה הוקמה כמענה נשי לקהילת 'אבא פגום', קהילת גברים, אבות לילדים, המבוססת על חברותא, עזרה הדדית, הומור ושיתוף בזווית המבט הגברית על החיים.

מירית גולדברגר היא אחת ממנהלות הקבוצה הארצית. בחיי היום-יום משמשת גולדברגר כראש תחום לוגיסטיקה ותקשוב באגף התקשוב והסייבר. את עבודתה בקהילת 'הצודקת' היא עושה בהתנדבות, אבל עיקר העבודה החברתית שלה מושקעת דווקא בניהול קבוצות הוואטסאפ הלוקאליות.

"כאשר התקבלה החלטה להוציא את הפעילות של 'הצודקת' מהעולם הווירטואלי לעולם הממשי ולבצע זאת על ידי הקמת קבוצת וואטסאפ מבוססות אזור מגורים, התחלתי לנהל מספר קבוצות וואטסאפ. לפני שנתיים עם המעבר שלי מחדרה לחריש פתחתי גם את קבוצת הוואסטאפ 'הצודקת חריש' ומאז היא הפכה לקבוצת דגל".

"סוג של מחויבות משפחתית"

לגולדברגר יש תשובה ברורה במענה לשאלה מדוע הפכה קבוצת חריש, בה חברות 130 נשים, לקבוצת דגל: "הקשר שנוצר בין הבנות הוא לא חברי, יש בקבוצה סוג של מחויבות משפחתית. כל אחת מסורה לשנייה ויודעת שבשעת הצורך, היא תקבל כל מה שהיא צריכה מחברות הקבוצה. בחריש קיימות קבוצות וואטסאפ רבות, אבל לא ברמת המחויבות שהקבוצה הזו מייצרת עבור החברות בה".

"בכל אחת מחברות הקבוצה מפעם מלבד הרצון להכיר אנשים נוספים גם להשתייך לקהילה. זה מה שקבוצת הצודקות מעניקה לנשים, קהילה גדולה, מבוססת, שמקבלת את פניהן בחיבוק חם ואוהב", היא מוסיפה.

צופיה קלר, מורה ומחנכת, מסכימה עם הדברים: "כשמגיעים למקום חדש, בלי משפחה או חברים עוזבים את המוכר והידוע ומחפשים להשתלב בעיר החדשה וליצור קהילה משמעותית. אני עד היום זוכרת את המפגש החברתי הראשון של קבוצת הצודקת בחריש, זהו זיכרון חזק ומשמעותי. חשתי שנפתח בפני עולם חדש. ישבו סביבי ולידי דתיות, חילוניות, חדשות וותיקות, אמהות צעירות ומנוסות יותר וכולן מצאו שפה משותפת".

קלר גם מתייחסת לתחושת המשפחתיות שהקבוצה משדרת: "אני לא יודעת אם זו משפחה אבל החברויות הטובות והחזקות שלי צמחו בקבוצה. זה מפצה על חסכים משפחתיים וחברתיים. לא מרגישים לבד ויש עם מי לדבר. זה עוד בית בחריש". והיא מרחיבה: "המפגשים בעידן הטרום קורונה היו הכי משמעותיים, אבל קיים בקבוצה גם שיח יומיומי. מתחילים את הבוקר בברכות ומסיימים את השיח בלילה באיחולי לילה טוב. מירית זוכרת לאחל לכל אחת 'יום הולדת שמח' או 'מזל טוב' ולכל אחת ברור כשמש שאם היא נתקעת בפקקים, תהיה מי שתאסוף עבורה את הילדים. אם יש בעיה כלכלית, ישנה התגייסות. אם אני רוצה להתייעץ אני תמיד אני מוצאת תשובה בקבוצה".

קשרים חברתיים חזקים

130 נשים חברות בקבוצת 'הצודקת חריש'. יעל יגר, מעצבת פנים ותושבת חריש מזה שלוש שנים, מודה שהיא דווקא לא התחברה בתחילה לקבוצה: "בעלי יאיר הוא אחד המנהלים של קהילת 'אבא פגום' בפייסבוק, הוא צירף אותי לקבוצה בחריש מיד עם פתיחתה. אני אפילו לא זוכרת את זה כי לא ממש התחברתי ודי מהר פרשתי מהקבוצה. חצי שנה אחרי כן, פגשתי את מירית בפיקניק והתחברתי שוב לקבוצה. מאז אני שם".

יגר מספרת שהקבוצה פעילה על בסיס יומיומי. "ישנם ימים בהם אני עוקבת ומגיבה ובימים אחרים אני אפילו לא מספיקה לקרוא את ההודעות. זו קבוצה מאוד פעילה גם מעבר לפייסבוק וחברויות שנוצרות בה וקשרים חברתיים חורגים מעבר לקבוצה. לפני הקורונה, מספיק היה שמישהי תכתוב בקבוצה, 'מי באה לקפה?' ועשרים בנות היו נפגשות תוך זמן קצר בחצר. היו פעילויות של מסיבות, הרמת כוסית, ברכות לחגים ופרגונים".

גולדברגר ממהרת להוסיף כי הקבוצה, מעבר לפעילויות החברתיות משמשת גם פלטפורמה להעצמה נשית, נטוורקינג ועזרה הדדית. "אנחנו מעודדות רכישת שירותים ומוצרים מחברות הקבוצה וישנה חשיבה על סדנאות ייעודיות שמתאימות לנושאים שמעסיקות את הנשים בקבוצה". כך לדוגמה, ארגנה גולדברגר סדנת 'כלכלת בית' בשיתוף עם בנק הפועלים, שעזרה לנשים ללמוד כיצד לנהל טוב יותר את התקציב המשפחתי.

אך מעבר להעצמה ולהעשרה, נראה כי תפקידה העיקרי של הקבוצה הוא לשמש זירה בטוחה לשיתוף ולפורקן. תקופת הקורונה, על שלל המועקות והלחצים העניקה לקבוצה משנה תוקף בכל הקשור לתפקיד חשוב זה.

"מה שקורה בקבוצה נשאר בקבוצה"

"בתקופות הקורונה היו לנו שיחות אל תוך הלילה. בנות בקבוצה חשפו דברים אישיים ורגשות וניתן למצוא חיבור לכל סיפור. זה המקום שלך לפרוק ולהביע", פוסקת קלר ומוסיפה: "זה דורש אמון. אני למעלה משנתיים בקבוצה ולא קרה שסיפור דלף וגרם למבוכה. מה שקורה בקבוצה נשאר בקבוצה".

"יש המון שיתופים בנושאים אישיים שבנות מעלות בקבוצה", מציינת גם יגר. "אני באופן אישי לא הייתי מעלה נושאים דומים אבל קיימת הבנה בסיסית שאפשר לשתף, שזה המקום הנכון לשתף בו ויש בנות שמרגישות נוח לשתף. היו מקרים שדברים יצאו החוצה ובנות נפגעו", מוסיפה יגר ומיד מסייגת "אבל הם טופלו על ידי חברות הקבוצה ובעיקר על ידי מירית. לתפישתי, יש מקום לשתף אבל יש גם מקום לשיקול דעת ולשמירה על פרופורציות".

ואכן המקרים בהם הקבוצה שותפה כללו גם מקרי קיצון של מקרר ריק בבית ובעיות פרנסה מעיקות כמו גם התגייסות למיזמים חברתיים כמו חלוקת מזון, הפגנות, משלוחי מנות בחגים, ופעילויות משותפות עם קבוצת 'אבא פגום' בחריש.

"לא משנה אם היוזמה החברתית צצה בקבוצת 'הצודקת' או בקבוצת אבא פגום, בסופו של דבר שתי הקבוצות מתגייסות למען המטרה ופועלות יחד", מסבירה יגר.

"בשוטף יש לגברים את הקבוצה שלהם ולנו את שלנו – אבל יש נקודת השקה כשזה למען הקהילה", מוסיפה קלר ואילו גולדברגר מסכמת: "שיתופי הפעולה בינינו הם חשובים ותורמים לקהילה. יש 'צודקות' רבות שיש להן בן זוג בפגומים ושיתוף הפעולה הוא די טבעי, אבל בכל מקרה, תמיד נהיה 'צודקות' גם אם הבעלים לא יחשבו כך".

ערבות הדדית, בלי פוליטיקה ובלי דת

ההצטרפות לקבוצת 'הצודקת חריש' היא די פשוטה, צריך להיות חברה בקבוצת הפייסבוק 'הצודקת' הארצית ולהתגורר בחריש. אחרי שמצטרפים יש להקפיד על מספר כללים פשוטים שעליהם שומרת גולדברגר בקנאות: בלי פוליטיקה, בלי דת, בלי הדלפות החוצה ועם ערבות הדדית. "אני מעודדת את קבלת השונה. הגיבוש בקבוצה מתבצע בלי לערב פוליטיקה ודת – זה חוסך לנו את כל הבלאגן שיכול להיווצר", היא מנמקת ונראה, שגם במקרה הזה, היא צודקת.

"הקבוצה משקפת את הפנים היפות של חריש", מוסיפה קלר. "את נכנסת לקבוצה ומקבלים אותך עם חיבוק חם. אף אחת לא חשה שלא בנוח בגלל דעה, מגזר או השתייכות לקהילה מסוימת. זה לא פשוט לנהל קבוצה שתהיה מדויקת, מזוקקת ושכל אחת תרגיש בה נוח. הקרדיט מגיע למירית שמנהלת את הקבוצה. היא יודעת מתי לעצור שיח בצורה נעימה ועדינה ומתי לעודד ולפתח דיון. היא מנהיגה".

"זו קבוצה שמהווה בית לכולנו. זו קבוצה שכל מי שעוברת לחריש תרצה להיות בה. מדובר בקבוצת הנשים הכי חזקה בחריש, ואם את כאן, ואת פעילה, ואת רוצה לתרום לקהילה ולרקום חברויות אמת, זה המקום להיות בו", מסכמת יגר.

ואם נחזור להתחלה, כמה נשים לדעתכם נכנסו לחדר הלידה עם הצודקת? נראה שהתשובה כבר ברורה: כולן נכנסו יחד, כי ככה זה במשפחות הכי טובות.