עצה משפחתית: חמש משפחות ”ותיקות“ מספקות עצות לתושבים החדשים בחריש

חמש משפחות – מיס, אסולין, קלר, תורן ואייזנמן – בעלות ותק בחריש, הנע בין שנה לשבע שנים, מחלקות טיפים בחינם למצטרפים החדשים. מה כדאי לדעת, מה יקדם את תהליך ההסתגלות וכיצד להיערך לחיים בעיר החדשה? חמש עצות חשובות שעשויות להקל על המעבר

תמונה ראשית: prostooleh

ההמולה שמלווה את חודשי הקיץ לא פסחה גם השנה על חריש. למרות הקורונה, למרות המשבר הכלכלי (ואולי בגללו) וחרף אי הוודאות הגדולה, משפחות רבות אורזות את חייהן ועוברות לעיר. ברחבי חריש ניתן לראות את משאיות ההובלה, את המנופים שנישאים אל על ואת ההודעות בקבוצות של מי שמחפש קרטונים למעבר ומי שמוסר אותם.

כמה אנשים יתווספו לחריש בקיץ הקרוב? זאת נדע רק בסיומו, אבל מה כדאי להם לעשות ואיך הם יסתגלו טוב יותר לעיר החדשה של ישראל, זאת אנחנו כבר יודעים, או לפחות, חושבים כך. חמש משפחות בעלות ותק בעיר, הנע משנה אחת בלבד לשבע שנים, מעניקות לתושבים החדשים עצות חשובות וברכה אחת משותפת: ברוכים הבאים.

משפחת מיס: "לנצל את כל הטוב בחריש"

נעים להכיר: יצחק (32) איש חינוך, כותב תוכן ומנהל אדמניסטרטיבי; רחלי (32). דרמה-תרפיסטית, בעלת תיאטרון 'סיפורוח' ומלחינה; אהוביה משה (9) עולה לכיתה ד' בבית הספר ממ"ד 'תלמי הדר'; מלאכי מאיר (6) עולה לכיתה א' בתלמוד תורה; יפתח (3) עולה לגן חרוב; איתמר (8 חודשים) במעון 'נטעי חריש'.

ותק בחריש: שבע שנים

עצה מרכזית: "למדו לנצל את כל הטוב שחריש מציעה. מומלץ להסתובב בחורשה, להשתתף בפעילויות המגוונות שעורכים התושבים והמועצה, לקנות בעסקים המקומיים, לשאול ולהתעניין במתרחש דרך הרשתות החברתיות, וליזום פעילויות. לחריש יש הרבה מה להציע. נצלו אותה. זה כיף".

משפחת אסולין: "הומור לא יזיק"

נעים להכיר: דודי (32) מהנדס אלגוריתמיקה ובעלים ושותף ב'פיצריש'; טליה (31) עורכת-דין. כרמל (5) עולה לכיתה א' בבית הספר ממ"ד 'תלמי הדר'; אורי (4) עולה לגן טרום חובה (שקמה); תמר (10 חודשים) במעון צלילי החינוך;

ותק בחריש: ארבע שנים

עצה מרכזית: "משפחות יקרות, חיו את המציאות ולא את הפייסבוק או את הפוליטיקה המקומית. נשמו עמוק. הכל כאן דינאמי, בצמיחה, מתפתח ומשתנה. צריך סבלנות וגם הומור לא יזיק. הכי חשוב, קחו חלק ביוזמות פרטיות וקהילתיות, כך תהפכו לחלק ממה שקורה שכאן. משהו טוב וגדול מתרחש בחריש, אז אל תפספסו את היום-יום ואת הרגע. שמרו על אופטימיות, תיהנו ממה שיש כאן, ואל תחפשו את מה שעדיין חסר".

משפחת קלר: "ליהנות מעיר בה 'כולם מכירים את כולם'״

נעים להכיר: צופיה (49) מורה למתמטיקה בבית-ספר יסודי; אורן (50) מורה לכלכלה ולמתמטיקה בתיכון ובנוסף עובד כצלם; מאיה (14) עולה לכיתה ט' בגוונים; גיא (9) עולה לכיתה ג' בבית ספר 'רונה רמון';

ותק בחריש: שלוש שנים

עצה מרכזית: "חריש היא עיר בצמיחה והקהילה בה (עדיין) קטנה ומגובשת. זה הזמן לרכוש חברים חדשים (לכם ולילדיכם) להכיר אנשים חדשים וליהנות מעיר בה ״כולם מכירים את כולם״. אל תתרשמו מזירות ההתגוששות ב-Facebook, המציאות היא הפוכה ממה שמשתקף ברשתות החברתיות. זה הזמן להתחבר לקהילה ולפעילויות הקהילתיות כאן. מהר מאוד תגלו שיש לכם שכנים וחברים נפלאים (שונים מאלה שהייתם רגילים אליהם – אבל זה היופי שבדבר).
ועצה אחת אחרונה: טיילו באיזור. חריש מוקפת טבע, יערות ופינות חמד. האיזור גם מציע מקומות בילוי ומקומות חדשים ומסקרנים, אז צאו וגלו אותם".

משפחת תורן: "הסתגלות דורשת זמן, אז…גלו סבלנות"

נעים להכיר: שמעון (44) מעצב אירועים; ג'ודי (44) בעלת דוכן פרחים בקניון MORE; לירון (16) תלמיד בגבעת חיים; רועי (13) תלמיד בחטיבת הביניים 'אתגרי העתיד' נעם (11) תלמיד 'תלמי רון‘;

ותק בחריש: שנתיים

עצה מרכזית: "עליתי לארץ מארגנטינה כשהייתי בת 10. המילה הראשונה שהורי ואני למדנו בארץ היתה 'סבלנות'. 30 שנה אחרי אני מוצאת שהיא מתאימה גם לחריש. העיר משתנה ומתפתחת בקצב מדהים. לפני שנתיים לא היו כמעט חנויות על דרך ארץ והיום אני מתרגשת לראות את השדרה מלאה בעסקים פעילים. הכל מלא חיים, מוסיקה ואנשים. אני נהנית מהעובדה שהכל קרוב. אני יורדת למטה וכל מה שאני צריכה זמין לי במרחק הליכה בשדרה.

עם זאת, אני מודעת לעובדה שלא כולם חשים כך בהתחלה. רק אחרי שנתיים, שמעון הודה שחריש טובה לנו ושההחלטה לעבור היתה צודקת. אני מאחלת בהצלחה לתושבים החדשים ומציעה להם לזכור שהסתגלות דורשת זמן. אז…גלו סבלנות".

משפחת אייזנמן: "אל תתביישו לבקש עזרה – כולנו נשמח לתת אותה"

נעים להכיר: טל (41) כותב תוכן ומתורגמן שפת סימנים; קטיה (37) עובדת בנק; יהונתן (11) מיכל (8) עולים לכיתות ה' ו-ג' בבית ספר 'תלמי רון'; איתמר (3) עולה לגן;

ותק בחריש: שנה

עצה מרכזית: "הקהילה שפגשנו בחריש שונה מכל מקום אחר שבו גרנו בעבר. היא חמימה, מחבקת ותומכת. אין שום צורך בחברות, קשרי משפחה או אפילו בהיכרות מוקדמת. אם חסר לכם משהו לשבת, אם אתם לא מוצאים מי שידפוק לכם מסמר בקיר או אם אין לכם איך להגיע לעבודה; כל מה שעליכם לעשות הוא לשלוח הודעה באחת מעשרות הקבוצות של חריש בפייסבוק או בוואטסאפ, ובתוך דקות ספורות מישהו כבר יציע את עזרתו ובחיוך גדול.

ממש לאחרונה, נתקלנו בבעיה והודעה אחת בפייסבוק הפגישה אותנו עם כמה מלאכים טובים שאחד מהם גם הצליח לפתור לנו אותה ולא הסכים לקבל תמורה. אנחנו רוצים לברך את התושבים החדשים בחריש ולהזכיר לכם לא להסס לבקש עזרה – כולנו נשמח לתת אותה".