ברוכות הבאות לחריש: שלוש משפחות שעוברות לחריש הקיץ משתפות

בקיץ הנוכחי צפויות מאות משפחות לעבור לחריש. מי מצטרף אלינו ומה הן מאחלות לעצמן? מהן הציפיות שלהם מהעיר ואיזו גישה הן מתכוונות להביא איתן לחריש לכשיעברו? שיחה קצרה עם שלוש משפחות, שהחליטו לקשור את גורלן עם העיר

מימין: משפחות גלוסמן, לנדה ובשן. עיצוב: מיטל מרכנתי

בשבועות האחרונים קיבלה חריש את תשומת לב התקשורת הארצית. ידיעות על עימותים עם משפחת פשע לצד שמועות על כוונתה של חסידות 'תולדות אהרן' להגיע לעיר הציתה מאבק חברתי מקומי לשמירה על העיר, תדמיתה ואופיה. הנתונים על פי הלשכה לסטטיסטיקה מגלים כי בשנה החולפת זכתה חריש להגירה חיובית והכפילה את אוכלוסיתה ב-160% אחוזים – ההגירה הגבוהה ביותר בארץ!

ההערכות הן כי בקיץ 2019 המספרים יגדלו עוד יותר ועד סוף השנה אוכלוסיית חריש תמנה כ-20 אלף איש. משפחות גלוסמן, שעברה לחריש לפני מספר ימים ומשפחות לנדה ובשן שעוברות לעיר בקרוב הן חלק ממאות משפחות שמצטרפות לקהילה. שמענו מהן על התחושות, המחשבות וההתרגשות שנילווית למעבר.

משפחת גלוסמן: "מאמינים באמירה 'חיה ותן לחיות'"

שמות וגילים של בני המשפחה: פדריקו (39), שרית (42), התאומות תמר ויעל (9.5), עדי (6), שיר (שנה וארבעה חודשים).

עיסוק מקצועי: שרית אחות חדר מיון בבית החולים 'מאיר' ופדריקו סוכן ביטוח. נשואים 11 שנים. ימשיכו לעבוד באותם מקומות עבודה לאחר המעבר.

מגורים לפני המעבר: כפר סבא.

לאן בחריש אתם עוברים? לחריש על הפארק, מול הקניון.

מדוע כעת? "אנו עוברים להתגורר בחריש בשכירות, הדירה שרכשנו תהיה מוכנה רק אחרי תחילת 2020. היות והמעבר דורש הסתגלות, חשוב לנו שהבנות יתחילו להשתלב לפני תחילת שנת הלימודים, ולא באמצע השנה".

כיצד חריש נתפשת בעיניכם? ואיזו תדמית יש לה מבחוץ? "יש לנו זוגות חברים ששמעו על חריש מאיתנו וכבר הספיקו לעבור להתגורר בעיר לפנינו. הם יגורו ממש לידינו, ברחוב הגפן. שמענו מהם רק דברים טובים על חריש, וגם מזוגות נוספים. שמענו שזו קהילה ושיש זוגות צעירים רבים".

מה אתם יודעים על החינוך בחריש? האם ילדיכם ילמדו כאן? באיזה בית ספר? "על החינוך ביררנו, כמובן. הבנות שלנו ילמדו ב"תלמי הדר". היינו פעמיים בבית הספר, ישבנו והתרשמנו. הקטנה ביותר תלך לגן, למעון בחריש".

מהן הציפיות שלכם מהמעבר? "אנחנו מצפים שנוכל ליהנות מהעיר. הבנו שאנשים עוזרים ומאוד תקשורתיים פה, ואנחנו מקווים שהמעבר יהיה חלק וטוב ושנכיר כמה שיותר אנשים ונתחבר".

מה הציפיות שלכם מהמגורים בעיר בעלת אוכלוסייה מגוונת? "אנחנו דתיים, כיפות סרוגות, ואין לנו עם זה שום בעיה. כרגע אנחנו גרים בכפר סבא, שזו עיר מגוונת גם כן. אנחנו מאמינים באמירה "חיה ותן לחיות". אני לא נכנס לאף אחד לצלחת. גם לא נכנס לאף אחד לבית שלו. מה שכל אחד יעשה בבית שלו זו זכותו לגמרי… זה לא מפריע לנו ולא שום דבר. אנשים רוצים לשמור שבת, אדרבא. מי שלא רוצה – זכותו לגמרי".

מה אתם מאחלים לעצמכם? "שנוכל לחיות שנים רבות בחריש בשלווה ובשקט. שנכיר הרבה אנשים ושחריש תהפוך להיות סוג של משפחה בשביל הבנות שלנו. אנחנו מקווים שהן יחוו אותה לטובה".

מה אתם מאחלים לחריש? "אנחנו מאחלים לחריש שתתפתח, שתגדל, שיהיו יותר עסקים. המיקום הגאוגרפי שלה הוא מעולה, ממש באמצע – חצי שעה-ארבעים דקות לכל כיוון. יש לה את כל הפוטנציאל, אז שלא יתבזבז".

משפחת לנדה: "קודם כול צריך ליישב, ואחר כך להתמודד עם האתגרים כשהם צצים"

שמות וגילים של בני המשפחה: בת-אל ועמית (29).

עיסוק מקצועי: בת-אל מורה ומחנכת של כיתות א'-ב', ועמית רכז אירועים באוניברסיטה הפתוחה.

מגורים לפני המעבר: רעננה.

לאן בחריש אתם עוברים? "הדירה שלנו בשכונת מעו"ף צריכה להיות מוכנה בחודש מאי 2020, ובאוגוסט הקרוב אנחנו עוברים לגור בחריש בשכירות".

מדוע כעת? "כמורה, רציתי להתחיל לעבוד בסביבה ולא לבצע את המעבר באמצע שנת הלימודים. אני אתחיל ללמד בספטמבר בקיבוץ גבעת חיים, ועמית ימשיך לעבוד בעבודה הנוכחית שלו. בנוסף, אנו רואים בחריש מקום טוב להרחיב בו את משפחתנו".

מה שמעתם על חריש? איך אתם תופשים אותה? "ברגע ששמענו על חריש, הבנו שהיא עיר מתפתחת עם דיור בר השגה. היא עדיין נתפשת מבחוץ כ"חור" או עיר "מתחרדת" – אבל ברגע שעמית דיבר עם הבוס שלו שגר בחריש, הבנו שהכול שטויות. חריש היא עיר רב גונית ועל ה"מרחק" מהמרכז אפשר להתגבר".

מה אתם יודעים על החינוך בחריש? "אנו יודעים על החינוך בחריש שהוא טוב מאוד והרמה די גבוהה. בעתיד, כשיהיו לנו ילדים, התכנון הוא לרשום אותם לבית ספר "תלמי רון", אך אם ייפתחו בתי ספר נוספים בחריש, נשקול אותם לפי חברים של הילדים ובהתאם לאיכותם".

מה הציפיות שלכם מהמעבר? "להקים משפחה ולחיות ברמת חיים גבוהה, כזו שלא יכולנו להשיג באותו מחיר באזור שבו אנו מתגוררים עכשיו".

מה הציפיות שלכם מהמגורים בעיר שנמצאת בהתהוות? "אנו מצפים להיות חלוצים בעיר ולראות אותה גדלה סביבנו. מובן שזה לא תמיד יהיה קל, אבל אם לא יעברו לגור בעיר באופן פיזי, היא לעולם לא תתפתח. קודם כול צריך ליישב, ואחר כך להתמודד עם האתגרים כשהם צצים".

מהן הציפיות שלכם מהמגורים בעיר בעלת אוכלוסייה מגוונת? הציפייה שלנו מעיר כזו היא שכל מגזר יכבד את דעותיו של האחר ושיתנהל שיח מכבד".

מה אתם מאחלים לעצמכם? "אנו מאחלים לעצמנו אושר ושגשוג ושנתאקלם בחריש בצורה הטובה ביותר".

מה אתם מאחלים לחריש? "אנו מאחלים לחריש שתגדל ותתפתח להיות עיר עצמאית שיודעת מה הדרך הנכונה בשבילה ושיהיו בה מקומות תעסוקה מגוונים ומקומות לפנאי ולבילוי". 

 משפחת בשן: "החוכמה היא לראות מה יש!"

שמות וגילים של בני המשפחה: אינגריד (45) ומיכאל (47), והילדים יואב (17) ונועה (13.5).

עיסוק מקצועי: אינגריד היא גננת של משרד החינוך ומיכאל עוסק באלקטרוניקה בחברת 'קודאק ישראל' הממוקמת בפתח תקווה.

מגורים לפני המעבר: "כיום אנחנו מתגוררים בנתניה. בשנה הקרובה נגור בשכירות בחריש ואת מפתחות הדירה שלנו בשכונת מעו"ף אנחנו צפויים לקבל במאי 2020".

מדוע כעת? "רצינו שינוי והייתה לנו אפשרות לרכוש דירה בפרויקט של "המחיר למשתכן", חשבנו לעצמנו שזה לא יכול להיות רע. לחזור, יש תמיד לאן, חדש ומבטיח – יש מעט, ואנחנו רוצים לנסות".

כיצד חריש נתפשת בעיניכם? "בעינינו חריש נתפשת כעיר רעננה ומבטיחה, מלאה אפשרויות! אמנם היא מצריכה קצת סבלנות, אבל התחושה שלנו אומרת שהסבלנות משתלמת. הכול חדש ונעים, ומהסיבובים האינסופיים שעשינו בחריש התגלו אנשים רבים מסבירי פנים".

מה שמעתם על העיר? איזו תדמית יש לה מבחוץ? "ברור שיש מי שמתאר את השלילי במגורים בעיר שנבנית – אז אומרים! לכל אדם יש דעה, ולנו חשוב לגבש את דעתנו שלנו מהניסיון האישי. כל אחד מגיב שונה לסביבה ולשכנים, החוכמה היא לראות מה יש".

מה אתם יודעים על החינוך בחריש? האם ילדיכם ילמדו כאן? באיזה בית ספר? "החינוך בחריש נמצא בחיתוליו, וחינוך זה תהליך – כלום לא קורה ברגע. אנחנו משערים שעם האכלוס המתקדם, יתפתח גם החינוך. זה מתבקש. במקרה שלנו, הילדים ימשיכו ללמוד בבתי הספר שלהם, נכון להיום. יואב, מסיים את לימודיו בעוד שנה, ולא נכון להעביר אותו בית ספר. נועה לומדת במגמה שאינה קיימת כרגע בחריש, ולכן היא בחרה לא לעבור בית ספר".

מהן הציפיות שלכם מהמעבר ומהמגורים בעיר שמתהווה? "אנחנו מאוד מתרגשים – בעוד חודש עוברים. אנחנו מאמינים שבניית עיר חדשה מצריכה סבלנות וסובלנות. כיף לנו לחשוב שהשכנים יהיו מגוונים באמונות שלהם, וגם לנו יש את שלנו, איך אומרים? 'מכל מלמדי אלמד'. אמנם חריש היא עיר מתהווה, אבל אנו בוחרים להסתכל על חצי הכוס המלאה. אין ספק שיצוצו בהתחלה וגם בהמשך, לא מעט לבטים, אנחנו מאמינים שנצליח להתמודד איתם כשיגיעו".

מה אתם מאחלים לעצמכם? "לעצמנו נאחל קודם כול בהצלחה בדרכנו החדשה, מלא אושר ושמחה והיכרות נפלאה עם אנשים חדשים. ובעיקר – שיהיה טוב".

מה אתם מאחלים לחריש? "לחריש אנחנו מאחלים להמשיך לצמוח ולפרוח, להיות מעניינת ומגוונת, שנחיה בשלום, כבוד, הבנה ושלווה זה לצד זה".

תודה למוטי וייס על הסיוע בהכנת הכתבה