10 מפלגות יתחרו על 15 כסאות: המרוץ למליאת מועצת חריש נפתח
חמישה מועמדים לראשות העיר ועשר מפלגות מתמודדים על קולותיהם של כ-20 אלף בעלי זכות בחירה בעיר. לא פחות מ-800 קולות נדרשים כדי להכניס נציג אחד למועצה והפיצול הגדול בין הרשימות עלול לגרום לבזבוז קולות משווע. האם תושבי חריש יצביעו אסטרטגית למפלגה שתעבור לתפישתם את אחוז החסימה ומהי האחריות של ראשי המפלגות?
אמש הסתיים הליך ההרשמה של המועמדים לראשות העיר ושל כלל המפלגות שמתמודדות בבחירות המקומיות בחריש. הפרסום הרשמי של הרשימות צפוי להתרחש רק ביום חמישי ה-12 באוקטובר, לאחר בדיקתן. (קבלו הצצה לרשימת המפלגות המעודכנות עד כה).
10 מפלגות וסיעות מתמודדות, על קולותיהם של החרישאים, בדומה למספר המפלגות בבחירות 2018 – זאת למרות שחריש שינתה את פניה ללא היכר. הצמיחה המשמעותית היא מכ-3,500 בעלי זכות בחירה דאז לכ-20 אלף בבחירות הנוכחיות.
אבל עוד דבר נותר כפי שהיה: גם הפעם, הפוליטיקאים המקומיים לא הביאו בשורה של איחוד, אלא בחרו בפוליטיקה המקדשת פיצול וריבוי מפלגות עם הבדלים קטנים.
הריצה הנפרדת של המפלגות והתחרות העזה על קולות המצביעים עלולה לגרום ל"זריקת קולות לפח". כיצד ניתן אם כן להבטיח שהבחירה הדמוקרטית שלנו בבחירות לא תלך לאיבוד?
20 אלף בעלי זכות בחירה, 15 נציגים
בעוד 40 יום יתקיימו הבחירות והחרישאים יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע בשני פתקים, האחד (צהוב), למועמד לראשות העיר והשני (לבן), למפלגה שתייצג אותם במועצת העיר.
גם מליאת המועצה תשנה את פניה ותכלול 15 נציגים, במקום ה-9 שכיהנו בקדנציה הנוכחית. מספר המצביעים הנדרשים כדי להכניס נציג אחד למועצה הוא בין 800 ל-900 בוחרים (חישוב בהמשך).
מספר לא מבוטל, במיוחד אם משווים זאת לבחירות 2018, אז 588 קולות הספיקו למפלגת הליברלים, שזכתה במירב הקולות, להכניס שלושה נציגים למועצה.
אם אחוז ההצבעה בבחירות הקרובות יהיה דומה לשיעור ההצבעה בבחירות האחרונות לכנסת בנובמבר 2022, שיעור שהסתכם בלמעלה מ-70% אחוזים, הרי שמספר המצביעים בפועל יסתכם בכ-14 אלף תושבים (70 אחוזים מתוך 20 אלף בעלי זכות בחירה).
אם נחלק מספר זה ל-15 מספר הנציגים שנקבע, הרי שכל מנדט שווה לכ-900 קולות. אם שיעור ההצבעה יהיה נמוך יותר ויעמוד על 60% בלבד, בדומה למתרחש ברוב הערים בישראל, "שווי" כל מנדט יהיה כ-800 קולות בלבד.
מה יהיה שיעור ההצבעה בחריש?
עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון מדגיש בראש וראשונה את חשיבות ההצבעה: "ההצבעה בבחירות המקומיות היא הרבה יותר חשובה לחיי היומיום של התושבים מאשר ההצבעה לבחירות לכנסת.
"בסופו של דבר, עם כל הכבוד ל"כן ביבי, לא ביבי", מי שמנהל את החיים שלך, את החינוך, את התברואה, מי שקובע איך הרחובות נראים ואם התשתיות מתוחזקות, זו הרשות המקומית".
"אנחנו רואים אחוזי הצבעה נמוכים בבחירות המקומיות שנעים ב-20 השנים האחרונות בין 55-60 אחוזים.
"מי ששובר בדרך כלל את האחוז הזה הן ערים שבהן יש מתח מאוד גבוה בין אוכלוסיות כדוגמת בית שמש, שמתמודדת עם מאבק בין חילונים לחרדים, שם אחוז ההצבעה עמד על 85 אחוזים. אני לא יודע מה המצב בחריש. סביר להניח ששיעור ההצבעה בעיר יהיה צמוד לאחוז הארצי הכללי. מצד שני, אני שומע שיש מאבק בין חילונים לחרדים בעיר, אז מסורתית אפשר לומר שזה קונפליקט שמוציא את המצביעים החוצה להצביע".
הקרב על הקול
אם אכן המצביעים בחריש ינהרו לקלפיות, הם יוכלו לבחור בין 5 מועמדים לראשות העיר ועשר מפלגות וסיעות שונות המייצגות שלל אינטרסים וקהילות שונות.
בניגוד לאיחוד שהתקיים ברמה הארצית בין מפלגת הציונות הדתית לעוצמה יהודית, בחריש הקול מפוצל. שלוש מפלגות מתמודדות על הקול הדתי-לאומי בחריש: מפלגת עוצמה לחריש בראשותו של משה בן זיקרי, המגובה על ידי מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, מפלגת מאמינים בחריש בראשותו של יוחאי פרג'י וסיעת בית טוב בראשות שלמה קליין.
כזכור, פרג'י וקליין רצו בבחירות 2018 יחדיו וכיהנו כחברי מועצה מטעם אותה סיעה עד לקרע שנוצר בעקבות חוק השבת. ניסיונות איחוד בין השניים לא צלחו והם יתחרו על קול הדתי-לאומי בעיר המוערך בכ-30% מכלל בעלי זכות הבחירה.
גם יצחק קשת, המוביל את מפלגת הליכוד בעיר, יתמודד על הקול הדתי-לאומי, אם כי הוא הרכיב נבחרת מועמדים הפונה בעיקרה לציבור החילוני ומתכנן לזכות בקולות הציבור הרחב בעיר.
בבחירות 2018 מפלגתו של קשת יחד עם ינטוב שייצגה את ישראל ביתנו זכתה בשני מנדטים בלבד. נראה כי רוב המצביעים דאז פיצלו את הצבעתם, ולמרות שקשת זכה ברוב גדול של 70 אחוזים כמועמד לראשות העיר, לתיבת הקלפי שלשלו המצביעים פתק הצבעה למפלגה שמתאימה להם יותר.
הפיצול מאפיין גם את ההתנהלות בקרב המפלגות החילוניות שלא השכילו לייצר חזית אחידה ובחרו לרוץ בנפרד. ארבע מפלגות מתמודדות על הקולות: חריש ביתנו בראשות עידית ינטוב המתמודדת לראשות העיר ומגובה על ידי מפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן.
דרך ארץ בראשות איציק לב, המתמודד גם הוא על ראשות העיר ומגובה על ידי המחנה הממלכתי.
הליברלים בחריש בראשות שני גרינברג, ואפשר אחרת, בראשות שלומי כהן – שתי מפלגות עצמאיות שפונות בעיקר לבייס החילוני אם כי שתיהן מנסות להשיג מצביעים גם בקרב הציבור הדתי-ליברלי.
בלוק טכני במגזר החרדי
מפלגת ש"ס מתכננת לשלש את כוחה ולהכניס למועצה הקרובה 3 נציגים לכל הפחות. בראש הרשימה ימשיך לעמוד שלמה פרץ, שבקדנציה הקודמת שימש כתובת לכלל הקהילות החרדיות בעיר. ראובן זיגדון הוא מספר 2 ברשימה והשניים רצים יחד במסגרת בלוק טכני.
המקום השלישי ברשימה שוריין לנציג אגודת ישראל ואילו המקום הרביעי שוריין לנציג קהילת הליטאים משכונת החורש.
אבל גם במגזר החרדי חל פיצול קל. דוד פינקל (25) נציג מפלגת דגל התורה שקל אם להצטרף לש"ס והחליט לייצג את הקהילה הליטאית אשכנזית בעיר במסגרת ריצה נפרדת. מספר 2 ברשימתו, מפלגת אחדות ומסורת, הוא משה שץ מהקהילות הספרדיות בעיר.
פינקל מעריך כי הוא יעבור את אחוז החסימה ללא בעיה במיוחד בזכות החיבור עם קהילות וציבורים נוספים: "בבחירות הארציות בנובמבר האחרון מפלגת דגל התורה קיבלה 442 קולות. מבחינתנו לפי הפילוחים שלנו גדלנו מאז".
"הציבור החילוני מרשה לעצמו לזלזל בבחירות"
הבלוק הטכני שהקימה ש"ס והחיבורים עם קהילות חרדיות נוספות לא הפתיע את נאור. "מסורתית, בכל הארץ, הציבור החרדי ממקסם את הכוח מעבר לחלקו היחסי באוכלוסייה והציבור החילוני בדיוק להפך", הוא מדגיש.
"זה קורה משתי סיבות עיקריות, יכולת התארגנות מאוד גבוהה גם בקרב הפוליטיקאים וגם בקרב הציבור. ניתן לראות הרבה יותר חיבורים בין מפלגות חרדיות ובלוקים. זו חשיבה של מיעוט ששואף למקסם את הכוח שלו".
נאור מציין כי הסיבה השנייה היא המשמעת של הציבור. "אמירה ידועה היא שחרדי לא בוחר הוא מצביע, בהתאם למה שנאמר לו ובצורה מאורגנת. אצל החילונים זה בדיוק ההפך. ישנם הרבה פיצולים, הרבה אגו, אין כמעט בלוקים והציבור החילוני מרשה לעצמו לזלזל בבחירות".
נאור מציין כי הריצה הנפרדת היא פרדוקסלית, בעיקר בשל העובדה שב-90 אחוזים מהרשויות בארץ באופן מסורתי אין אופוזיציה. "ביום שלמחרת הבחירות, רוב הרשויות פועלות עם קואליציה רחבה, ואם יש אופוזיציה היא של אדם אחד בלבד.
"יש הרבה סיבות למצב הלא בריא הזה, כמו העובדה שחברי מועצה הם מתנדבים ולא מקבלים תשלום על הפעילות שלהם. היחידים שמקבלים שכר כתגמול של כוח הם סגני ראש העיר, ולכן רוב הסיעות רוצות להכניס סגן רא"ע ולהיות קרובות למוקד העשייה.
"ברור שכל מפלגה וסיעה מנסה לבדל את עצמה לפני הבחירות, אבל גם כך, תעבדו יחד בסוף, אז למה לא לרוץ יחד כבלוק טכני, גוף מאוחד, רוטציה"?
למרות הפסימיות, נאור גם מצביע על שינוי. "אני חושב שהציבור הליברלי, אולי בהקשר הרפורמה והבחירות האחרונות לכנסת, הבין שבזמן שהוא היה עסוק בעוד אקזיט או במשהו אחר, יש פה גורמים שהבינו איך המשחק הדמוקרטי עובד ופשוט השתלטו על עוד ועוד מוקדי כוח. זה ניצול מדהים של הדמוקרטיה הישראלית וזה קרה כי בצד הליברלי היו עסוקים בלריב על שטויות. כמו שראינו עלייה מדהימה באחוזי ההצבעה לבחירות ללשכת עורכי הדין, אני מעריך שבבחירות המקומיות קרובות נראה עלייה באחוזי ההצבעה".
הסכם עודפים נגד בזבוז קולות
ב-18 באוקטובר, שבועיים לפני היום הקובע, יחלו המפלגות לחתום על הסכמי עודפים. זהו המהלך האחרון שעשוי למנוע איבוד של מאות קולות.
גם כאן מעורבים שיקולים פוליטיים קרים (חתימה עם מפלגות שעוברות בוודאות את אחוז החסימה, אחרת להסכם העודפים אין ערך) לצד שיקולי יוקרה ואגו.
השבוע ראינו את הקריאה של יוחאי פרג'י לאחדות עם מפלגת בית טוב לחריש שנועדה לדבריו למקסם את הכוח של הציבור הדתי-ציוני בעיר. החיבור בין שתי המפלגות לא צלח, אבל פרג'י הדגיש בדבריו כי לכל הפחות הוא מציע לחתום על הסכם עודפים כדי למנוע בזבוז קולות ופגיעה בציבור הדתי-לאומי בחריש.
גם המפלגות החרדיות נערכות לקראת המהלך. גורם בכיר בש"ס ציין: "בבחירות הארציות הבאנו כל החרדים יחד בחריש 17-18 אחוזים מכלל הקולות בעיר. בבנק הבוחרים עם הליטאים יש כ-3,000 מצביעים. אנחנו מדברים על 3 מנדטים ועם הסכם עודפים טוב מקווים להביא את המנדט הרביעי. ש"ס תנחה אותנו עם מי לחתום, אילו דברים שנסגרים בדרגים היותר גבוהים".
ומה לגבי המפלגות החילוניות? עו"ד אמיר סלע, המתמודד ברשימת חריש ביתנו ציין כי הוא מקווה שהצד החילוני יתעלה הפעם ולא תישאר רשימה ללא הסכם עודפים: "זה המעט שאפשר לעשות ליצירת חזית מאוחדת. אם האגו טריפ לא איפשר חיבור של ממש, אסור לאפשר מצב שקול חילוני הולך לפח, יהיה זה חוסר אחריות משווע. אני מעריך שהנציגים הדתיים, אשר יש ללמוד מהם הרבה מהקדנציה האחרונה, ישכילו להגיש הסכמי עודפים אף הם. הם לא פראיירים והציבור שלהם מאורגן היטב-היטב".
לקריאה נוספת: רשימת המפלגות המתמודדות בחריש בבחירות 2023
