מחצבת ורד לאן: ריאה ירוקה או פרבר של חריש?

משרד השיכון בוחן אפשרות להקים על שטחה של מחצבת ורד רובע תעסוקה ומגורים לעיר חריש. אם החלטה זו תתקבל, תידרש מחצבת ורד לבצע חציבה מתונה יותר בשטח הקיים ולהתפרש על פני שטחים נוספים ביער עירון. התרחבות, אשר תפגע משמעותית באוכלוסיית החי והצומח וביישובים הקרובים. למען הדורות הבאים

מחצבת ורד כיום; צילומים: נווה נויפלד

"התכנית היא שהמחצבה בסוף ימיה תהפוך לאתר הטמנה של אשפה ועל הר הזבל יבנו את חריש", כך אומרת קרינה רוזנבאום (43) תושבת ברקאי ופעילה סביבתית שמנהלת בימים אלה מאבק על עתידה של מחצבת ורד. רוזנבאום מאמינה שהמחצבה הפעילה צריכה לעבור בסוף ימיה שיקום נופי ולשמש כריאה ירוקה לתושבי הסביבה כולה.

מנגד, יש מי שמתכנן תכניות אחרות לשטחה של אחת המחצבות הגדולות בארץ, המשתרעת על שטח של 2,000 דונם וממוקמת בתוך יער עירון, שטח עם אוכלוסיית בעלי חיים נדירים ומגוון רחב של עצים וצמחייה, נדירים לא פחות.

להפוך את המפגע לאיזור תעשיה

בדיון בקבינט הדיור שנערך בינואר 2018 הציע שר הבינוי והשיכון דאז, יואב גלנט, לקדם תכנית לשימוש בשטחי מחצבות להקמת שכונות מגורים ואזורי תעשייה. במהלך הדיון התייחס גלנט ספציפית למחצבת ורד הסמוכה לחריש והציע להקים על שטחה שכונת מגורים או אזור תעשייה שתאפשר לחריש להתרחב צפונה.

בבסיסה של הצעת גלנט עומד הרעיון כי כחלק מרישיון החציבה, יחויבו הזכיינים להחזיר את השטח לאחר סיום העבודות, למצב שיאפשר הקמת אזורי מגורים ותעשייה. “ההצעה תמנע היווצרות פצע פתוח בשטח, ותאפשר לנצל את האתרים לשימושים אשר יועילו לערים ולישובים במקום ליצור מפגעים”, ציין גלנט.

הצעתו של שר השיכון התקבלה ע”י קבינט הדיור. בספטמבר 2019 כבר הציג משרד השיכון ל'וועדת היגוי חריש' תכנית מתאר להרחבת העיר חריש בשנת 2040 המתייחסת למחצבת ורד.  התכניות הן אכן לעתיד הרחוק, אולם הכרעה צריכה להתקבל כבר עתה והסיבה היא ניהול חומרי החציבה במחצבת ורד בשנים הקרובות, בהתאם לייעודה.

פיתוח עירוני עתידי מחייב חציבה מתונה יותר

אם אכן תתקבל ההכרעה לפיה מחצבת ורד תהיה רובע נוסף של העיר חריש, יש לעצור את העמקת החציבה הקיימת ולחפש חומרי בנייה זמינים לטובת ענף הבנייה בשטחים נוספים אליהם תתפרש המחצבה. יעדי פיתוח עירוני מחייבים חציבה מתונה יותר.

לעומת זאת, אם תתקבל החלטה לשמור על מחצבת ורד כאזור פתוח וירוק בעתיד ולשקם אותה לטובת תושבי האזור, ניתן יהיה להעמיק את החציבה הקיימת, לנצל את המלאי הקיים של חומרי הבנייה במחצבה ולהתפרש, במידת הצורך, על פני שטחים מצומצמים יותר. כך גם הפגיעה בחי ובצומח בשטחי יער עירון הסמוכים למחצבה, תהיה קטנה יותר.

מחצבת ורד במרכזו של יער עירון, מתפרסת על פני כ-2,000 דונם והינה אחת מחמש המחצבות הגדולות בישראל. תוצרי הכרייה במחצבה מהווים מקור אספקה עיקרי באזור הצפון לענפי הבנייה והסלילה.

על פי התחזית לביקושי דירות והתחלות בנייה בין השנים 2020-2040 בכל שנה ייבנו עשרות אלפי דירות חדשות ברחבי ישראל. ביקוש גבוה זה מחייב שריון בהיקף גדול של עתודות חומרי גלם לבנייה. בהתאם, מחצבת ורד שרישיון החציבה שלה תקף עד שנת 2033 צריכה לספק חומרי גלם לבנייה בהיקף ניכר.

נזקי זיהום אוויר ופגיעה באיכות החיים

על מנת להמשיך ולספק את הביקוש ההולך וגדל מצד אחד, ולעצור את עומק החציבה מן הצד האחר, נשקלת האפשרות להרחיב את שטחי המחצבה הקיימים. על פי התכנית שנבחנת יורחב שטח המחצבה ב-750 דונם נוספים על חשבון יער עירון הסובב את המחצבה.

ארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה של החברה להגנת הטבע מסביר: "בנוגע להשפעות הסביבתיות של המחצבה והרחבתה אין צורך להרחיב והיא בוודאי תהווה מפגע סביבתי. עם זאת, החברה להגנת הטבע קיבלה את הצורך בהרחבת המחצבה ובמניעת פתיחת מחצבות חדשות באזורים שאינם פגועים כלל, מדובר בצורך בחומרי גלם למשק הבנייה והתשתיות", הוא מוסיף ומיד מסייג: "עם זאת, בכל הנוגע לפיתוח המחצבה, החברה להגנת הטבע סבורה כי יש לנצל עד תום את המשאבים במחצבה הקיימת היום והמאושרת, ולהימנע מהרחבה נוספת שלה לאזורים חדשים".

חשוב לזכור כי הרחבה של המחצבה, משמעותה גם צמצום המרחק מיישובי הסביבה. קציר, ברטעה, ערערה, אום אל קוטוף, ברקאי כפר קרע וחריש מצויים במרחק של מאות מטרים בלבד מהמחצבה שמייצרת, מטבע פעילותה, ענני אבק וזיהום סביבתי.

חלקיקי האבק במחצבה השטוחה מרחפים באוויר בהתאם למשטר הרוחות. ככל שהחציבה שטוחה יותר ורחוקה יותר מקונטור המחצבה המאושרת – הם יינשאו למרחק גדול יותר ויחריפו את זיהום האוויר. בריאות תושבי הסביבה מוטלת על הכף. בנוסף, שולי המחצבה המאובקים פוגעים גם בחי ובצומח בסביבת המחצבה. לנזקי זיהום האוויר יש להוסיף גם את רווחת ואיכות חיי התושבים. מכונות הגריסה והפיצוצים במחצבה מייצרים מטרדי רעש – לאדם וגם לטבע. ככל שפעילות המחצבה תתבצע בעומק, חלק מן המטרד ייבלע.

שיקום נופי או בניית עיר?

הניסיון המצטבר בארץ וגם בעולם מבוסס בעיקרו על שיקום סביבתי למחצבות קטנות. כך לדוגמה, בכרמיאל ובבאר שבע, עברו המחצבות, המתפרסות על שטחים של 90 דונם ו-50 דונם בהתאמה, שיקום נופי והן משמשות כיום את תושבי העיר כפארק מותאם לפנאי ונופש.

בשנים האחרונות החלו לצוץ תכניות שיקום למחצבות המציעות פיתוח מסחר, תעשייה ומבני ציבור. לראייה, בימים אלה מקודמת תכנית למחצבת חצור הגלילית במסגרתה יוקם על חצי מהשטח תיאטרון פתוח, אתר קמפינג, חניון לילה, מתקני ספורט אקטיביים ומסחר.

"ככלל, אין לנו התנגדות עקרונית לשימוש נוסף בשטחי החציבה לאחר תום החציבה, אך במקרה של מחצבת ורד, הכנסת ייעודי פיתוח עירוניים תצריך חציבה מתונה יותר, ועקב כך לא תאפשר לנצל את כל המשאבים במחצבה. כתוצאה מכך יהיה צורך בהרחבת המחצבה אל עבר השטחים הפתוחים הסובבים, ולכן אנו מתנגדים לכך", מסביר ארד. "החברה להגנת הטבע תדרוש שחומרי הגלם במחצבה ינוצלו עד תום, המחצבה לא תורחב והשטח ישוקם".

שטח מחצבת ורד הזהה בגודלו לרובע צפון תל אביב הישן, הוא שטח ענק ואין למתכנני ערים ואדריכלי נוף בארץ ובעולם ניסיון קודם בתחום. אם אכן יוחלט להפוך את שטח מחצבת ורד לחלק מגבולות העיר חריש, יצטרכו מתכנני העיר להתמודד עם בעיות תשתית סבוכות בתחום התחבורה, הניקוז והביוב, ולהתגבר על פער הגובה המשמעותי בין שני חלקי העיר והמרחק הגדול בין שני השטחים.

למען הדורות הבאים

ארד מאמין שההחלטה שצריכה להתקבל לטובת הדורות הבאים היא ברורה: "האזור שמצפון לחריש הוא הריאה הירוקה של העיר המתפתחת וכלל יישובי ותושבי האזור, לרבות ואדי ערה. זהו האזור שילדי חריש יכירו את הטבע המיוחד שלו, זהו האזור המהווה ליבה למסדרון האקולוגי שבו ניתן לגלות שלושה סוגי אלונים (תולע, תבור ומצוי) בסביבה מצומצמת אחת וצמחים רבים נוספים בחלקם נדירים". ארד מוסיף ומציין כי האזור גם משופע במינים של יונקים כמו צבאים, שועלים, ותנים, זוחלים כמו חרדון מצוי וזעמן המטבעות ומי שיסתכל מעלה יראה גם בזים ועקבים.

"אני קורא לתושבי חריש לפעול איתנו ביחד לשמירת השטחים הטבעיים והפתוחים שמצפון לחריש לטובת תושבי חריש והסביבה, לטובת שימור הטבע ומציאת מרחבי חיים מתאימים לבעלי החיים שעמנו ולמען הדורות הבאים", הוא מסכם.

חשוב לסייג ולהדגיש כי עד היום, לא עברה כל החלטה תכנונית תקפה המעבירה את שטחי מחצבת ורד הקיימים והעתידיים לטובת עתודות קרקע לחריש. למעשה, המלצות הועדה הגיאוגרפית מחוז חיפה לשינוי גבולות ישובים, שהתפרסמה לפני כחודש, לא כוללת המלצה להעביר את שטח המחצבה לחריש. עם זאת, תכנית משרד השיכון לטווח הארוך בהחלט מתייחסת לשטחי המחצבה כאל שטחים שעשויים לשמש את חריש בעתיד. האם שטח המחצבה יופנה לטובת הקמת רובע מגורים או תעשייה נוסף לעיר חריש או שהמתנגדים לתכניות הפיתוח יצליחו לשמור על מחצבת ורד כ"ריאה הירוקה" של חריש ותושבי הסביבה? ימים יגידו.