חריש מתגייסת בכח מלא למאבק במפחמות

ראש המועצה יצחק קשת: הבעיה קיימת ואנו מודעים לה, אמשיך לפעול בכל האמצעים הנדרשים להביא לפתרון במהירות האפשרית. חריש היא פרוייקט של מדינת ישראל ולא ייתכן שתתאפשר פגיעה בהמשך התפתחותה של העיר

בצילום: ישיבת ועדת המנכ"לים לקידום חריש שהתקיימה השבוע בירושלים בהשתתפות נציגי תושבי חריש החדשים

בחודש אפריל השנה החל האיכלוס של חריש. עם הצטרפותן של משפחות חדשות לעיר, חלה עלייה ברמת המודעות למטרד המפחמות בקרב תושבי העיר הנוכחיים והעתידיים. חריש צפויה לאכלס בשנים הקרובות עשרות אלפי תושבים חדשים מכל רחבי הארץ ולאור כך קיימת חשיבות רבה מאוד במציאת פתרון קבוע וסופי לנושא. סוגיית המפחמות היא הזדמנות לשפוך אור על האופן הייחודי שבה מתמודדת העיר החדשה עם אתגרים שונים ועל שיתוף הפעולה הנרקם עוד בימיה הראשונים של העיר, בין התושבים החדשים לבין עצמם ובינם לבין מועצת העיר.

מהו מפגע המפחמות וכיצד הוא משפיע על חריש?

מפגע המפחמות, שמקורן בכפרים בשטחי הרשות הפלסטינית פוגע מזה שנים ארוכות ביישובי צפון השרון. לאורך השנים מתנהל מאבק של תושבי היישובים לסגירת המפחמות או לכל הפחות להרחקתן מריכוזי אוכלוסין. בעקבות עתירה שהגישו יישובי האזור, קבע בג”ץ בחודש יוני 2015, כי על הממשלה להגביר את פעולתה לפתרון הבעיה ואף הציע כי ימונה צוות שיעסוק בנושא. בהמשך לכך התקבלה החלטת ממשלה 534 בחודש ספטמבר 2015 שעיקרה הקמת צוות בינמשרדי שיוביל את הטיפול במפגע המפחמות. בחודש ינואר 2016 הציג הצוות את המלצותיו, וביניהן המלצה על הוצאת צו שיתיר הובלת גדמי עצים מסוג אבוקדו והדרים בשטחי ישראל רק למי שינתן לו רשיון ייעודי לכך ולאתרים מורשים בלבד. טיוטת הצו פורסמה להערות הציבור בתחילת יוני 2016 והוא אמור היה להיות מופעל תוך 45 ימים ממועד פרסומו הסופי, קרי בחודש יולי השנה. עם זאת, נמנע עד כה משרד החקלאות ברשות השר אורי אריאל לחתום על הצו ולהביא ליישומו.

לאחרונה, בעקבות ביקור שערך בחריש השר להגנת הסביבה לשעבר, אבי גבאי, בחודש מרץ, הוצבה ניידת ניטור ייעודית בפאתי חריש, באזור של בסיס מג”ב בכניסה המזרחית של העיר, במטרה לנטר באופן רציף את איכות האוויר ולזהות כיצד משפיעות המפחמות על איכות האוויר בעיר. בחודש יולי פירסם המשרד להגנת הסביבה את תוצאות דו”ח הניטור שהצביעו על כך שבאופן כללי איכות האוויר בחריש הינה מהטובות בישראל, בדומה לזו הקיימת באזורים כפריים ברחבי הארץ. עם זאת, לא ניתן להתעלם מדיווחי תושבים על ריחות שריפה באוויר, בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות בהן מדי פעם שוררת רוח מזרחית.

תושבי חריש החדשים: חריש בראש מעיינינו, אך יש לפעול בכל האמצעים למציאת פתרון מיידי לבעיה

ביום חמישי האחרון (8.9.16) התקיים מפגש בו השתתפו כ-30 מתושבי חריש בהווה ובעתיד, ראש המועצה יצחק קשת, מנכ”ל המועצה יעקב נתניהו ונציגי מועצה נוספים. ראש המועצה, על אף היותו תושב חריש מזה שנים, ביקש לשמוע ממקור ראשון את תחושות התושבים החדשים והוותיקים בכל הקשור לנושא המפחמות. המפגש החל בסבב התייחסויות של הנוכחים שתיארו כל אחד בתורו, את חוויותיהם האישיות והדרכים בהן מציעים לפעול לפתרון הבעיה. לזכותו של קשת ייאמר כי בתחילת המפגש, עוד בטרם אמר את דבריו, ישב והקשיב בסבלנות רבה במשך למעלה משעה לדברי כל אחד ואחד מהנוכחים.

כפי שניכר מדברי התושבים, עבור רבים מהם, החיבור לחריש הוא רגשי ואת רובם מלווה התחושה המתמדת שהם חלק ממשהו גדול שקורה בישראל. לא כל יום מוקמת עיר חדשה וההזדמנות להיות חלוצים ולקחת חלק בהקמה של עיר שלמה מאפס יוצרת חיבור והזדהות של התושבים עם העיר שלהם, באופן שלרוב לא קיים בערים אחרות בארץ. לאורך כל המפגש חזר ועלה המתח שקיים בין חשש התושבים מפגיעה תדמיתית בעיר ועצירת הפיתוח שלה, לבין הדרישה הברורה והמוצדקת לפעולה נחרצת בכל האמצעים להשגת פתרון באופן מיידי.

“הגעתי לחריש עם משפחתי, כאדם נורמטיבי שבא לקשור את עתידו עם העיר החדשה, עם הרבה תקוות וגם קצת תחושת ציונות. לקחנו מראש בחשבון שיהיה אבק, ושיהיה חוסר נוחות בתחילת הדרך, אך לא לקחנו בחשבון זיהום אוויר שעשוי לסכן את בריאותנו. לעניין הזה לא ניתן לגלות סובלנות וחייבים לפתור את זה כמה שיותר מהר” ציין אחד מהתושבים שעבר לא מזמן להתגורר בחריש.

תושבת אחרת סיפרה: “אני גרה בחריש כבר שבועיים ורואה איך השקיעו ועדיין משקיעים כאן את המקסימום בכל התחומים – חינוך, תחבורה, תשתיות… אך איך קורה שבנושא המפחמות לא מטפלים? לא ייתכן שעברתי לבית חדש ואני נאלצת לישון כל לילה עם חלונות סגורים”.

תושב נוסף ציין – “באתי לחריש כי אני מאמין בה ואני חייב להגיד שמה שנעשה פה הוא מדהים, אין מילה אחרת לתאר זאת. לעיר הזאת יש קסם ואני מאושר על ההחלטה שלנו לעבור לכאן, אבל בתחום הזה שנוגע לבריאות אסור לנו ליפול, צריך לנקוט בכל האמצעים ולהגיע לפתרון”.

במהלך המפגש נערך דיון ועלו מספר רב של רעיונות להתמודדות עם הבעיה. מצד אחד ישנה החלטת ממשלה המגדירה מתווה לפתרון הבעיה ואף תקציב כולל בסך של 45 מיליון ש”ח לטובת העניין. מצד שני, קצב יישום הפתרונות אינו מספק והתושבים דורשים, ובצדק, פתרון מיידי. בין הרעיונות שעלו להתמודדות בטווח המיידי עלתה גם הדרישה לערב את משרד הבטחון באופן של פעילות בטחונית יזומה וישירה לעצירת פעילות המפחמות. לדברי ראש המועצה יצחק קשת, גם אם תיעצר לחלוטין העברת הגזם מהחקלאים בישראל לשטחי הרשות (כפי שאמור היה להורות הצו שמשרד החקלאות מעכב את יישומו), יש בידי מפעילי המפחמות מצבורי גזם שעשויים להספיק אף לשנתיים קדימה. לכן ברור שכל פתרון חייב לכלול גם פעילות ישירה ומיידית כנגד המפחמות.

רעיונות נוספים שעלו הם מינוי רפרנט במועצה שתפקידו יהיה לרכז את הפעילות בנושא, הקמת ועד פעולה מטעם התושבים וכן חבירה לגופים השונים ביישובי הסביבה המנהלים מזה שנים את המאבק במפחמות. ראש המועצה הציע לקיים מפגש ישיר בין נציגי התושבים לבין שר החקלאות ומנכ”ל משרדו, וכן מפגש עם יו”ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. בנוסף הזמין קשת את התושבים, להצטרף אליו לישיבה הקרובה בירושלים של ועדת המנכ”לים (של משרדי הממשלה השונים) הפועלת לקידום חריש. כמו-כן, ביקשו התושבים לקיים מפגש עם נציגי המרכז הארצי לניטור אוויר לקבלת הסברים מפורטים לגבי תוצאות הניטור שבוצע בחריש בחודשים האחרונים והדו”ח שפורסם.

מנכ”ל משרד השיכון: אי אפשר להתעלם מתלונות התושבים, נפעל באופן מיידי

אתמול (12.9.16), התכנסה בירושלים ועדת המנכ”לים של משרדי הממשלה לישיבתה החודשית. מדובר בוועדה מיוחדת המורכבת ממנכ"לי משרדי הממשלה השונים הפועלת מכח החלטת הממשלה לקידומה של חריש. בפגישה השתתפו גם שניים מתושבי חריש שהצטרפו לראש המועצה על מנת להציג ממקור ראשון את זווית התושבים ואת תחושותיהם הקשות באשר לאוזלת ידה של הממשלה בטיפול בבעיה. ראש המועצה, יצחק קשת, העלה את נושא הטיפול במפחמות לסדר היום וביקש לתת את רשות הדיבור לנציגי התושבים. ניכר כי הנוכחים בחדר לא נותרו אדישים לעדויות התושבים וכי המסר, באשר למשמעויות כבדות המשקל שעשויות להיות על המשך פיתוחה של העיר, הועבר.

בסיום הפגישה, ולאחר ששמע את עדויות התושבים, ציין מנכ”ל משרד השיכון, מר אשל ארמוני, כי “לא ניתן להתעלם מתלונות התושבים. הבעיה אמיתית ויש לטפל בה”. בסיכום הישיבה הוחלט לכנס לישיבה דחופה בהשתתפות מנכ”לי משרד השיכון, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וכן נציג ממשרד הביטחון על מנת לפרוס את כל הדרכים האפשריות לטיפול בבעיה הן בטווח הקצר והמיידי והן בטווח הארוך.