המכולת המיתולוגית של חריש נסגרת: "אני סמל של חריש הישנה ועכשיו רוצים למחוק אותו"

המכולת של רחמים, אחד משרידיו האחרונים של הישוב הישן, תסגור בסוף החודש הבא את שעריה לאחר 23 שנים. העסק שפעל במהלך כל התקופה בקרוואן של עיריית חריש ועל שטח ציבורי, נדרש להתפנות. "מבחינה חוקית אין לי כל יכולת להתנגד", מודה רחמים ידיגרוב ודואג לגורל לקוחותיו: "באים הנה אנשים מעוטי יכולת ואני מאפשר להם לקנות ולשלם בהקפה. איפה הם יקבלו יחס כזה אם אני אסגור כאן?"

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, בסוף חודש מרץ 2022 תיסגר חנות המכולת המיתולוגית של רחמים לאחר 23 שנות פעילות. זו לא עוד מכולת אחת מיני רבות. המכולת של ידיגרוב ברחוב גמלא פועלת משנת 1999, עוד מהתקופה בה כל חריש הסתכמה ברחוב אחד. במשך שנים ארוכות שימשה המכולת של רחמים כנקודת מפגש חברתי וכמקום היחידי בישוב הקטנטן בו ניתן לרכוש מצרכי מזון ובמוצרים שונים.

מכולות, סופרים וסניפי רשתות שיווק ארציות שהגיעו לעיר המתפתחת בשנים האחרונות, לא ערערו את מקומה של המכולת הצנועה והוותיקה שהמשיכה לפעול באותה מתכונת בדיוק, כולל ההפסקה לתנומת הצוהריים המפורסמת של ידיגורוב, וגרעין הלקוחות הוותיק של רחמים נותר נאמן לו.

"אנחנו מאמינים ביחס אישי וחם, לא כמו בסופרים הגדולים שבהם הודעה מוקלטת מברכת את הלקוחות ב'תודה שקניתם אצלנו'", סיפר ידיגרוב בראיון שהתפרסם ביוני 2019. כשנשאל אז כיצד הוא מצליח לשרוד אל מול תנופת הפיתוח העסקית בעיר והתחרות ההולכת וגוברת, השיב בכנות: "זה לא קל, אבל פרנסה יש ואני לא מתלונן. תושבים ותיקים מציעים לי לשדרג את העסק ולשפץ אותו, אבל טוב לי ככה".

השטח: ציבורי, הפעילות: עסקית

מפעל חייו של ידיגרוב לא מסתכם רק בתחום הקמעונאות בעיר. במקביל למכולת הוותיקה שאותה לא זנח ליום אחד מאז שנפתחה, כיהן ידיגרוב בעברו כחבר מועצת קציר-חריש בשתי קדנציות ושימש כחבר בוועדת התכנון המקומית. בשנת 2018 התמודד ידיגרוב בבחירות לרשות המקומית בראש רשימת "לב חריש" אך לא הצליח לקבל מספיק די קולות, ושב להתמקד בכור מחצבתו – המכולת המקומית.

הקראוון בו פועלת המכולת שייך לעיריית חריש והוא מוצב על שטח חום – קרקע ציבורית. באותה חלקת קרקע (רחוב גמלא פינת אורן) פועלים גם שני בתי כנסת. בשנים האחרונות שילם ידיגרוב דמי שכירות לעירייה אולם זו החליטה שלא לחדש איתו את הסכם השכירות והמכולת הוותיקה נדרשת להתפנות.

"כל השנים הכל היה בסדר. אבל פתאום, לפני חצי שנה הגיע אלי מכתב המורה לי לפנות את השטח", מספר ידיגורוב. "אפילו לא הסבירו לנו מה סיבת הפינוי. כל שנאמר לי הוא שעקב העובדה שהעסק נמצא בשטח ציבורי ואני מקיים בו פעילות עסקית, אני צריך לפנות את המכולת, זהו. ניסיתי לקיים פגישות עם אנשים בעירייה אך זה לא עזר. עורך הדין הודה בפני, כי מבחינה חוקית אין לי כל יכולת להתנגד ואני כנראה אהיה פה עד סוף חודש מרץ ואסגור".

"הליך משפטי שלפנים משורת הדין נדחה עד עתה"

ידיגרוב משער כי העיתוי על פינוי המכולת נעוץ בכוונות הפיתוח העתידיות של המרכז המסחרי בבעלות קבוצת "MORE", הצפוי לקום בקרוב בסמוך אליו ותוכניותה של העירייה לפתח את השטח הציבורי הסמוך למרכז החדש. עוד הוא מספר כי בניגוד אליו, שני בתי הכנסת שפועלים אף הם במשך שנים על אותו מגרש "חום", לא נדרשו להתפנות. "הסבירו לי שבית כנסת הוא מבנה ציבורי בעוד אני גוף עסקי-מסחרי ולכן ההוראה מופנית רק כלפיי".

גורם בעיריית חריש המעורה בפרטים מסביר כי עם כל הצער שבדבר, הסגירה של המכולת שמנהלת פעילות עסקית על שטח ציבורי היא מחויבת המציאות. "זהו שטח ציבורי והוא אמור למלא את ייעודו. אסור לעיריית חריש לנהל שם פעילות עסקית. באותה מידה, אפשר לשאול מדוע אנו מרשים לידיגרוב להשתמש בשטח ציבורי ולא מתירים זאת לבעלי עסקים נוספים. היועץ המשפטי העיר למועצה על זה ואין למועצה ברירה אלא לעבוד על פי חוק. מדובר בהליך משפטי שלפנים משורת הדין נדחה עד עתה".

ידיגרוב מתייחס בכניעה והשלמה לגזירה וניכר כי כעת הוא מודאג יותר עבור לקוחותיו מאשר מפרנסתו שלו: "אני לא כמו כל סופר אחר בעיר, אני ידוע כמקום שמאפשר גם למעוטי יכולת, לאלו שאין בידם כסף באותו רגע, לקנות ולשלם בהקפה. איפה הם יקבלו יחס כזה אם אני אסגור כאן? אני סמל של חריש הישנה ועכשיו רוצים למחוק אותו".

"רחמים לא נחת שם מכוכב אחר"

"אם צריך הפגנה – נעשה. חבל, אנחנו פה שנים והתרגלנו לקנות כאן", מציינת בצער לטיפה, לקוחה קבועה במכולת ותושבת חריש מזה 22 שנה. "הילדים שלי נולדו כאן והתחתנו כאן. חוץ מהמכולת של רחמים, לא היה כאן כלום. בקושי היו פה אנשים. אנחנו כמו משפחה, עברנו כאן הרבה ביחד", מספרת לטיפה.

"יש משפחה שלמה שמתפרנסת מהמכולת הזו", מציינת מישל אן, לקוחה קבועה במכולת מזה חמש שנים. "עצוב שאחרי 20 ומשהו שנה סוגרים להם את הדלתות ומשאירים אותם בלי פרנסה". אן מספרת שהיא מבקרת אצל רחמים שלוש פעמים בשבוע: "המכולת של רחמים היא בהחלט חלק מסדר היום שלי. כיף לקנות אצלו ויש אצלו מוצרים שלא מוצאים במקומות אחרים", היא משתפת. "אם אכן הוא יסגור בהחלט חסרונו יורגש".

"לרחמים יש מקום של כבוד בארכיון של חריש כנבחר ציבור, עוד מהימים שפעלה כאן המועצה מקומית קציר-חריש", מספר רמי אלבז, תושב ותיק בחריש ובעל היכרות רבת שנים עם ידגורוב. בעבר, השניים מילאו יחד תפקיד כחברי מועצה. "בעיני הוא דמות מופת בכל הקשור לניקיון כפיים וטוהר המידות. נכון הוא שהמכולת ממוקמת על שטח ציבורי, אך רחמים לא נחת שם מכוכב אחר. אני חושב שזה מסוג מהמקרים שצריך למצוא להם פתרון בדרך כזו או אחרת ולעשות את המאמצים הכי גדולים כדי לסייע לו".

ומה יעשה ידיגרוב מעתה ואילך? בשלב זה אין לו תשובות, אך הוא אינו נשמע מוטרד: "זה פרק משמעותי בחיים שלי. אמצא כיוון אחר. ברוך השם איני נכה ומעולם לא פקדתי את לשכת העבודה. אני עשרות שנים עובד מ-7:00 בבוקר ועד 21:00 בערב בכל יום ומשרת את הציבור, נראה מה יהיה".

---