דו"ח קק"ל: "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל"
סקר אקולוגי מקיף שערכה קרן קיימת לישראל ביערות סובב חריש מדגיש את חשיבות המרחב הפתוח לשמירה על עשרות מיני זוחלים, עופות ויונקים כמו גם עצים נדירים. אלה עלולים להיפגע אם התכניות להרחבת חריש צפונה ימומשו. פעילה סביבתית: "על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח”?
באוקטובר 2020, המליצה הוועדה הגאוגרפית חיפה להרחיב את תחום השיפוט של חריש בכ-50%. תוספת השטחים תאפשר לחריש לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה.
השטחים המומלצים לפיתוח ובנייה הם שטחי טבע ירוקים ופתוחים, 60% מהם הם יערות. סלילת תשתיות תעבורה, ובניית מגורים ותעשיה יבואו בהכרח על חשבון המרקם האקולוגי העדין המתקיים בשטחים אלה.
על מנת להניח בפני מקבלי ההחלטות פרמטר נוסף בבואם לבחון את חלופות ההתרחבות העתידית של חריש ערכה קרן קיימת לישראל סקר אקולוגי מקיף ביערות סובב חריש.
החשיבות של יער עירון
את הסקר שנערך בדצמבר 2020 ערכה חברת Ecology-Wise עבור קק"ל והוא, לדברי מחבריו, בעל חשיבות לאור יוזמות פיתוח רבות באזור ביניהן: תכניות להרחבת העיר חריש צפונה, הכפלת שטח מחצבת ורד, מעבר מסילת הרכבת המזרחית העתידית וסלילת כבישים חדשים.
"חריש נמצאת בעיצומם של תהליכים תכנוניים רבים לצורך הרחבתה. בתהליכים אלה קיימת סכנה להרס ופגיעה ביערות ובשטחים הפתוחים הנותרים הסובבים את העיר. מסיבה זו בוצע הסקר", מסבירים מחבריו.
עוד הם מזכירים כי העיר חריש הוקמה בליבו של רצף יערות גדול של אורנים וחורש טבעי ומציינים את ההשלכות האפשריות של המהלך על המרקם הסביבתי: "מיקומו הגיאוגרפי של יער עירון, מקנה לו חשיבות רבה עבור קישוריות אקולוגית של צומח ובעלי חיים בשדרת ההר של ישראל מצפון הארץ למרכזה וגם משדרת ההר לאזור השפלה והחוף.
"העיר חריש הוקמה בלב היער, הקטינה את שטחו ויצרה קיטוע משמעותי בין חלקיו הנותרים ויצרה צוואר בקבוק במסדרון האקולוגי המזרחי. ללא המסדרונות עשויות אוכלוסיות מינים מסוימים להיכחד מהעוגנים הטבעיים בטווח הזמן הארוך".
עופות, זוחלים ויונקים בסכנת הכחדה
בשונה מסקרי סביבה שבוצעו בעבר, סקר זה התמקד בנושא תפוצת בעלי החיים: יונקים, זוחלים ועופות ותכליתו לקבל תמונה רחבה ועדכנית ביחס למגוון האקולוגי במרחב הסובב לחריש. הסקר גם ביקש לבדוק האם יערות סובב חריש עדיין מתפקדים כעוגן טבעי חיוני במסדרון האקולוגי הארצי.
התשובה של מחברי הסקר נחרצת. "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל" נכתב בסקר. הוא מאופיין במגוון גבוה של תצורות צומח ובהיותו אזור המפגש הדרומי ביותר בעולם של שלושה מינים של עצי אלון.
בתא השטח הטבעי השתמר מגוון גבוה מאוד של בעלי חיים המאפיינים את המזרח התיכון לרבות קיומן של אוכלוסיות משמעותיות של מיני דגל ומינים בסכנת הכחדה, בעלי חשיבות ארצית גבוהה ביותר לשימור כגון צבאים, דלק הסלעים, צבועים וכן מיני עופות דורסים המוצאים במרחב הזה כראוי לקינון ולחיפוש ואיסוף מזון.
מתצפיות זאולוגיות שבוצעו על ידי מערכת הסייבר של רשות הטבע והגנים נמצאו במרחב העירוני סביב חריש 94 מיני בעל חיים מתוכם: 63 מיני עופות, 17 מיני זוחלים ו-14 מיני יונקים. "ריכוזי תצפיות גדולים נמצא בחלקו הדרומי של תחום הסקר, דרומית לחריש, בין מייסר לקו גבול הסקר המערבי ודרום מזרח חריש באזור נחל נרבתה. המינים שתועדו בתצלומים ובסרטונים הם: צבי ארצישראלי, חזיר בר, תן זהוב, שועל מצוי, דורבן הודי ונמייה מצויה".
לפי ממצאי הסקר מתקיימים במרחב היערות שמצפון לחריש, לפחות שלושה עדרים של צבאים שעדיין מתרבים ונעים במרחב הטבעי הזה.
להציל את החורש הצפוני
על סמך ממצאי הסקר קובעים מחבריו כי בחינת המשך פיתוח חריש חשוב שתיעשה תוך בדיקה מעמיקה של ההשפעות האקולוגיות הצפויות, ובמטרה למנוע הכחדה של אוכלוסיות מינים רבות. הסקר מתריע כי הרחבת העיר צפונה עשויה להכחיד מיני דגל חשובים לשמירת הטבע בישראל ולצמצם באופן ניכר אוכלוסיות של מינים נוספים.
"היערות הינם בעלי ערכיות גבוהה ביותר", מסכם הדו"ח, "הם בעלי חשיבות מכרעת לתפקוד המסדרונות האקולוגים ועל כן יש לשמור על מירב היערות באופן מיטבי להמשך תפקודם לרווחת יושבי הארץ – בני אדם, צמחים ובעלי חיים" .
במסגרת הניסיון להעלות את המודעות לחשיבות יער עירון ארגנה קק"ל בפסח סיורים באזור. היוזמה של קק"ל אינה היחידה.
רועי זך, תושב חריש ופעיל סביבתי ארגן גם הוא סיורי הכרות ביער עירון. זך מציין כי הבחירה לטייל בחורש הצפוני לחריש ולחשוף תושבים דווקא לאזור זה איננה מקרית "השטחים בדרום חריש מיועדים להרחבת הפיתוח של העיר וסלילת מערכת כבישים שתתפקד ככניסה נוספת לעיר. בדרום חריש התכניות כבר נקבעו ויהיה קשה לשנותן”, הוא מסביר.
“עם זאת, ישנן תכניות להרחיב את העיר חריש גם לכיוון צפון, אלה טרם נקבעו סופית. חשוב לי להציג לתושבים את הסביבה שבה אנו גרים ולגרום להם להבין על מה הם יאלצו לוותר לטובת הקמת שכונות נוספות ומרכזי תעשייה. אני מאמין שנדרשת בחריש אוכלוסייה מודעת ופעילה שנחשפת לתהליכים הסביבתיים כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות".
לשמור על הריאה הירוקה של חריש
גם יעל לביא אפרת, נציגת ארגוני הסביבה ב'וועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש', מציעה להנהגת העיר ולתושבי חריש להכיר בחשיבות השטחים כבר עתה, לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנייה לא מבוקרת. “המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב, שמשתמשים בו להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש הוא גם החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח”?
“לחריש אתגרים רבים לפניה, אני מציעה למנהיגי העיר ולתושביה לפעול לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמי, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות".
לקריאה נוספת: האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח?
חייבים להציל את החורש
החורש הטיבעי שמקיף את חריש הוא יחודי כחורש מקיף עיר. כביולוג, אני מדגיש את חשיבות חיי התושבים ליד חורש המשמש ריאה להחלפת האויר בנקי יותר, והמבטיח את בריאות התושבים!!