בטחון בתפישה חכמה: ראיון עם מורדי בן שמעון על היערכות חריש לשעת חירום

"קשה למדוד הצלחה בביטחון. כשהכל שקט, אז חושבים שאתה בזבזן של כספים, אבל כשקורה אסון אומרים, למה לא ביקשת?" ראיון עם מורדי בן שמעון, מנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חריש, על תפקיד המחלקה, ההערכות לעתיד והקשר עם התושבים

בארבע השנים האחרונות מכהן מורדי בן שמעון (49), כמנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חריש. בן שמעון, יוצא פיקוד העורף וגמלאי צה"ל, מילא שלל תפקידים בעברו שהכשירו אותו לתפקיד המאתגר בחריש. ביניהם: סגן מפקד יחידת חילוץ ארצית, רמ"ד אימוני חילוץ בבה"ד 16 וראש ענף אוכלוסיה בפיקוד העורף, מחוז חיפה. "כשהגעתי לחריש לא היה כאן כלום. הייתי כאן לבדי. הקמתי את כל התחום מאפס", נזכר בן שמעון. "כיום המחלקה מונה ארבעה בעלי תפקידים בניהול, 15 מאבטחים במוסדות חינוך במשך היום וסיור לילה קבוע 24/7, עם שני שומרים".

בן שמעון מסביר כי התפקידים העיקריים של המחלקה הם פיקוח על אבטחת מוסדות החינוך בעיר הכוללים בתי ספר וגני ילדים, אבטחת מוסדות ואירועים עירוניים, תכנון והכנת העיר להתמודדות במצבי חירום שונים ומתן בטחון והגברת תחושת בטחון לתושבי העיר.

ביטחון בתפישה חכמה

המשרד של בן שמעון צמוד למוקד העירוני החדש אליו מתנקזות פניות התושבים בשלל נושאים, כולל הנושאים הבטיחותיים והבטחוניים. "כל פנייה שמתקבלת בנושאים אלו מטופלת אצלנו במהירות וביעילות", מציין בן שמעון ומוסיף: "מחלקת החירום והביטחון של חריש נבנית בהתאם לקווי המדיניות וההפעלה של עיר חכמה בחריש. אגף הביטחון הוא אחד הראשונים במועצה שאימץ ויישם את החזון העירוני בנושא זה".

כיצד זה בא לידי ביטוי?

"אחד מהם הוא רישות העיר במערך של מצלמות סיבים אופטיים. חריש מרושתת כיום במערך של 100 מצלמות, שמצלמות את המתרחש בחללים הציבוריים בעיר, על מנת לשמור על ביטחון התושבים. חלק מן המצלמות מוצבות ליד בריכות המים שמספקות מים לחריש, בצמוד לאום אל קוטוף ובסמוך לברטעה. בעתיד אנחנו מתכננים פרויקט נוסף של הצבת מצלמות בשכונת הפרחים".

זה גם קצת מדאיג לשמוע שקיימות 100 מצלמות, שמצלמות כל תזוזה בעיר

"המצלמות, לא פונות למרחב הפרטי אלא למרחב הציבורי בלבד. המצלמות הן מצלמות מתנייעות, שניתן להזיז אותן. אם הן מכוונות למרחב פרטי בבניין, מיד מופיע ריבוע כחול, שמסתיר את הנעשה בדירות ובמרחבים הפרטיים. כך נשמרת הפרטיות של תושבי חריש".

כיצד החיבור עם סלקום לפיתוח חריש כעיר חכמה יתרום למחלקת החירום והביטחון?

"במסגרת ההסכם עם החברה, לחצני המצוקה במוסדות החינוך, יהיו דו צדדיים. אם גננת בגן ילדים תלחץ על לחצן מצוקה, ניתן יהיה לדבר איתה וגם לראות אותה".

"בנוסף, יתווספו עוד כ-40 מצלמות במקומות חסרים, והדבר החשוב ביותר הוא שכל המערכות, כולל מערכות ההתראה, לחצני מצוקה ומצלמות ימומשקו למערכת שליטה ובקרה אחת, כאן במוקד".

איך אתה מגן על מערכת שליטה ובקרה מאיומי סייבר?

"נכון להיום המערכת היא לא אינטרנטית, היא אינטרה–נט והגישה אליה פתוחה רק לעובדי הארגון. ברגע שנכניס את המערכת לפעולה, נוודא שיש את כל הפיצ'רים המתאימים, כדי להבטיח שלא תהיה זליגת מידע".

חיים על קו התפר

אחד מהנושאים החשובים ביותר בישראל הוא ביטחון אישי ואיומי טרור. כיצד חריש נערכת לאיומים אלה?

"חריש מוגדרת כישוב קו תפר, והיא באחריות ביטחונית של המשרד לביטחון פנים, באמצעות משטרת ישראל. עם צמיחת העיר הוקמה נקודת משטרה בחריש הכוללת 14 שוטרים, שמתוכננת לגדול לתחנת משטרה גדולה עם 50 שוטרים".

"בנוסף, המועצה החליטה שכל מוסדות החינוך יאובטחו על ידי מאבטח. חשוב להבין שזה לא מצב רגיל. ברשויות אחרות הפועלות בקו התפר, גני ילדים לא מאובטחים על ידי מאבטח, אלא באמצעות מרכיבי ביטחון מחייבים כמו גדר, אינטרקום, שערי חירום, שערי כניסה ולחצן מצוקה. בחריש, גני הילדים מאובטחים באמצעים אלה ובנוסף התקבלה ההחלטה שאנחנו נאבטח גם באמצעות מאבטח מתקציב הרשות המקומית".

מדוע בעצם? מפחיד פה בחריש?

"ממש לא, לא היה פה אפילו אירוע פח"ע אחד (פעילות חבלנית עוינת). הרעיון הוא להעניק לתושבים שקט ותחושת ביטחון, במיוחד עבור תושבים חדשים שמגיעים מאזור המרכז ולא רגילים לסביבה".

"חשוב להבהיר, אנחנו לא מאבטחים בגלל ישובי ואדי עארה והישובים הערבים בסביבה, איתם אנו פועלים בשיתוף פעולה ומפתחים קשרי שכנות ומסחר. ההגנה שאנחנו נותנים, היא הגנה מפני איומים שקיימים במרחב שלנו; הסמיכות לקו התפר, פועלים זרים, פועלים פלסטינאים ושב"חים (שוהה בלתי חוקי) וזה מבוצע בתיאום עם משטרת ישראל".

"ישנם ישובי קו תפר שבוחרים להקים גדר היקפית אבל אנו רואים את החיים בחריש כחיים פתוחים והרמוניים עם השכנים. מצד שני, תושב שבא מהמרכז מחפש את תחושת הביטחון ותחושה זו אנו מקנים לו גם על בסיס דברים שנראים לעין".

"קשה למדוד הצלחה בביטחון. כשהכל שקט, אז חושבים שאתה בזבזן של כספים, אבל כשקורה אסון אומרים, למה לא ביקשת? זה המרווח שבו אנחנו חיים".

מרכז שליטה ובקרה לשעת חירום

אחד התפקידים החשובים של האגף הוא הערכות למקרי חירום, שמירה על תפקוד המועצה ומוכנות התושבים לתפקוד בזמן אסונות כדוגמת רעידות אדמה ואסונות טבע, מלחמה, ירי טילים ואסונות המוניים גדולים. בן שמעון מפרט על ההערכות של המחלקה:

"באתר האינטרנט מפורסמות הנחיות לתושבים כיצד להיערך לקראת חירום. בנוסף, אנחנו מתרגלים את עובדי המועצה המקומית, חברי וועדת מל"ח (משק לשעת חירום) בתרחישים שונים. התרגילים מבוצעים יחד עם פיקוד העורף, רשות חירום לאומית וארגוני החירום".

"לפני כחודשיים חנכנו בחריש מרכז הפעלה בנוכחות של אלוף פיקוד העורף, שהוא מתחם מוגן, בונקר, בו חברי המל"ח יוכלו לתת מענה בזמן חירום וישלטו משם במה שמתרחש בעיר במצב של חירום".

מה כולל מרכז ההפעלה?

"מרכז ההפעלה הוא מרכז שליטה ובקרה בו מתקבלות כל ההחלטות. המרכז מצויד בטלפוניה ומערכות קשר למשטרת ישראל, לפיקוד העורף, ומגובה במידע שזורם אליו באמצעות המצלמות והמערכות האינטרנטיות. חברי המל"ח חייבים להרגיש מוגנים על מנת שיוכלו לתפקד ולנהל את האירוע או המשבר".

"גם המוקד החדש וגם מרכז ההפעלה הם זמניים ויעברו, בסופו של דבר, למתחם החירום המתוכנן בשכונת מעו"ף".

מתי להערכתך מתחם החירום יוקם?

"אנחנו כרגע בשלבי איפיון צרכים ובניית התכניות והפרוגרמות של כל הגופים שישבו במתחם החירום: מגן דוד אדום, משטרה, מג"ב, כיבוי אש והצלה וגם הרשות המקומית, להערכתי, מתחם החירום יוקם תוך שלוש שנים".

מהו הערך המוסף של בניית מתחם חירום המאחד את כל הכוחות יחד תחת קורת גג אחת?

"זמן התגובה לאירוע מתקצר משמעותית".

הכשרות למתנדבי חריש

עד לפתיחתו העתידי של מרכז החירום, עומד בפני מחלקת הביטחון אתגר לא פשוט, להעניק מענה כולל לתושבי חריש עבור כל תרחיש אפשרי, באמצעים הקיימים. בן שמעון מפרט על ההערכות הקיימת:

"כאמור, בחריש פועלת נקודת משטרה ויש לנו מערך מתנדבים של המשמר האזרחי (משטרה) ושל מתמיד (מתנדבי מג"ב) שעוברים פה הכשרות".

מה לגבי עזרה ראשונה?

"קיימת בחריש נקודת הזנקה של מד"א עם אמבולנס. בנוסף, השקנו תכנית הכשרות של נאמני חיים, קורס חובשים ורפואת חירום ואיחוד הצלה. המתנדבים מצוידים בבתים שלהם עם תיקי עזרה ראשונה. ישנן גם הכשרות למתנדבים לקורס סע"ר (סיוע עצמי ראשוני). שעוברים הכשרה של חילוץ קל ומשמשים ככיתת כוננות יישובית לאירועים של רעידות אדמה למטרות חילוץ עד להגעתו של פיקוד העורף. 26 מתנדבים מחריש סיימו עד כה את ההכשרה הזו".

מה לגבי כיבוי אש?

"כיום השירות של כיבוי אש של חריש נסמך על תחנת חדרה ותחנת אום אל פאחם ויש כבאית הזנקה במועצה אזורית מנשה. במקביל, אנחנו מכשירים מתנדבים לכיבוי אש ובמחסנים שלנו יש ציוד לכיבוי אש. אני מקווה שבסוף תהליך ההכשרה תהיה לנו גם כבאית שתפעל בחריש".

מהו המסר המרכזי שאתה רוצה להעביר לתושבי חריש?

"חשוב שתושבי חריש ידעו שנושא הביטחון, בטיחות והיערכות לחירום, מעסיק אותנו יום– יום, שעה–שעה ואנו עושים הכל על מנת לשמור על תחושת הביטחון שלהם. אני קורא לתושבי חריש להמשיך ולהתנדב. ההיענות של התושבים עד היום היא מדהימה ואני חושב שנכונות לשיתוף פעולה ורצון להתנדב הם חשובים מאוד וניתן להשיג איתם הישגים גדולים שאפילו עם כסף לא ניתן".