סגנית ראש העיר: "החינוך הוא ה'להיות או לחדול' של חריש"
השקעה במגוון החינוכי בעיר, מערכת עירונית שקשובה לתושב, קידום הקאנטרי והרחבת המענים לציבור הליברלי בעיר. לשני גרינברג, סגנית ראש העיר, יש תוכנית סדורה לקדנציה הקרובה. "אני רוצה לבוא בעוד ארבע שנים ולומר 'זה השיפור שעשיתי או לא עשיתי – תשפטו אותי'"
שני גרינברג, יו"ר מפלגת הליברלים, היתה הראשונה שתמכה ביצחק קשת בהתמודדות לראשות העיר בסבב ב' מול יוחאי פרג'י. גרינברג הטילה את מלוא כובד משקלה וקראה לציבור החילוני שהתלבט בין שני מועמדים דתיים, לבחור במועמד שירחיב, לתפישתה, את המענים החילוניים בעיר.
ההימור של גרינברג השתלם, קשת נבחר לראשות העיר והיא מונתה לסגנית וממלאת מקום ראש העיר. כרגע, היא עדיין מתנדבת. אישור הסגנות שלה טרם אושר על ידי משרד הפנים. זו הקדנציה השנייה שלה כחברת מועצה ויחד איתה מכהן כחבר מליאה יפתח שטיין. השניים מייצגים לפי תפישתם, את הציבור הליברלי בעיר שגדלה, ואוכלוסייתה מונה כ-40 אלף תושבים.
בחמש השנים האחרונות הרכב האוכלוסייה בעיר שמר על יציבות יחסית. כיום כ-40% מתושבי העיר משתייכים לזרם החילוני. כ-40% לציבור הדתי-לאומי ו-כ20% לציבור החרדי.
"יש אמירה רווחת שחריש היא עיר התלונות. בפועל, רוב האנשים שמגיעים לכאן בסך הכול די מרוצים"
לשאלה כיצד ניתן להסביר את היציבות בעיר קולטת הגירה משיבה גרינברג: "יש לי הסבר סוציולוגי שלא מגובה במחקר, שלמרות שיש אמירה רווחת שחריש היא עיר התלונות. בפועל, רוב האנשים שמגיעים לכאן בסך הכול די מרוצים. הם מושכים לכאן משפחה, חברים ומכרים. כך נוצר גידול דומה בכל המגזרים".
קאנטרי: "עובדים על זה ממש עכשיו"
אחד הנושאים שתושבי חריש ממשיכים להתלונן עליו הוא העיכוב הממושך בקידום 'הקאנטרי' אחת מהבטחות הבחירות 2018 של קשת .
"הקאנטרי הוא אירוע מורכב שהסתבך גם בגלל התנאים המקרו-כלכליים. המכרז הראשון נכשל לפני שנתיים. היתה ידיעה שהולכת לגשת לפחות חברה אחת למכרז והיא לא ניגשה בסופו של דבר. ההסבר היה שהעלויות גבוהות יותר באופן משמעותי והם רצו לוודא שיהיה להם מינימום של מנויים, אך לא היה להם אמון שהם יצליחו".
אז מה יהיה? התנאים המקרו כלכליים לא השתפרו ובינתיים העיר גדלה. יש פה כ-17 אלף ילדים ובני נוער
"יכול להיות שצריך לשנות כיוון. מאוד היינו רוצים להקים קאנטרי שנותן מענה כולל לספורט. הוא פעיל כל השנה, עוזר לפתח את ענף השחייה ורמת התחזוקה שלו טובה יותר משמעותית מזו של בריכה עונתית.
"עם זאת, ההבנה שלנו היא, שכנראה שלב א' צריך להיות הרבה יותר מצומק ויכול להיות שאפילו צריך להחליט שהעירייה תבנה בריכה ותתן זיכיון להפעלה שלה".
מתי תתקבל החלטה?
"עובדים על זה ממש עכשיו. זה אחד הדברים שראש העיר סימן אותם ואמר שמבחינתו זה קרדינלי. זה קורה עכשיו כי מן הסתם הוא מסתכל קדימה ויודע שפרויקט כזה לוקח כמה שנים גם ברמת הרישוי".
כלומר, הוא רוצה שתהיה בריכה בחריש לפני הבחירות הבאות.
"אני לא יודעת אם הוא רוצה לצאת עם בריכה, אבל בסוף, זה מה שמונח על השולחן: האם להשיג עכשיו את הבריכה ולשחרר מכל יתר החלומות הגדולים או האם קיימת באמת היתכנות כלכלית לקאנטרי בצורה אחרת? לדוגמה, להבטיח איקס מכירת כרטיסים לזכיין".
פעילות במבני ציבור בשבת: אין התנגדות עקרונית
ללא קאנטרי, התושבים החילונים בעיר מחפשים מענים אחרים לפעילות בשבתות. בקדנציה הקודמת טיפלה גרינברג בנושא התרבות בעיר וניסתה לקדם פעילות גם בסופי השבוע. "הצלחנו להביא לזה שהתפישה הליברלית תיתפס כדבר שהוא אפשרי לקדם בעיר. גם בתחום של שימוש במבני ציבור בשבת: אנשים היום מסתכלים על זה, אומרים 'בסדר, זה רגיל'. שום דבר לא רגיל. יש רשויות שבהן לא פותחים שום דבר בשבת".
לפעילות של עמותת 'חריש חופשית' בשבתות היא מתייחסת כאל הצלחה ומציינת כי העמותה פעלה בדומה לקהילות דתיות "שעובדות בשביל זה" וזכתה בשל כך לקבל מבנה.
מה עם הצגות ילדים בשבת בבוקר?
"שריינו לזה תקציב ויהיה קול קורא. יש מחשבות על שירותים נוספים שאפשר להנגיש. יש עם זה אתגרים, כמו הנושא של העסקת עובדים בשבת, שצריך לפתור אותם, אבל יש רשויות שהצליחו ואנחנו נלמד מהן איך עושים את זה.
"יש נכונות, הרבה-הרבה יותר גדולה מפעם. אני חושבת שזה המפתח לשינוי, שבגללו גם בסופו של דבר נתנו את התמיכה שלנו ליצחק. הנחת העבודה שלנו, שגם עוגנה בהסכם, היא שהחסמים שהיו קודם לכן, הרבה מהם יוסרו כל עוד נמצא פתרונות ברי קיימה ברמת העובדים ואחריות העירייה, שיאפשרו לה לפעול חוקית. ברגע שאני פותרת את הבעיות האלה – אין התנגדות עקרונית לזה שמבני ציבור יפעלו בשבת".
"אין התנגדות עקרונית לזה שמבני ציבור יפעלו בשבת"
את חלק מקואליציה עם דוד פינקל ועם בן זיקרי – תפישת העולם שלהם שונה מהעולם הליברלי. זה לא יפריע לך לקדם נושאים שחשובים לציבור הליברלי בעיר?
"אני לא רואה בזה אתגר. אנחנו היינו הראשונים שחתמנו על הסכמים קואליציוניים, כלומר, הם ידעו לאן הם נכנסים. הכול היה על השולחן וידוע מראש. אני גם חווה אותם כאנשים די פרגמטיים. הם לא באים להילחם עם הציבור הליברלי, הם יותר נלחמים עבור מה שהציבור שלהם זקוק לו, ואני מאוד תומכת בגישה הזו.
"גם אם הם יביעו את מחאתם באופן פנימי בתוך הקואליציה הם לא יעשו עם זה שום דבר. הם יכולים גם מצידי להגיד את זה בחוץ – זה לא באמת מעניין אותי כל עוד הדברים קורים".
חינוך טוב – זה עוגן חזק
בקדנציה הנוכחית בחרה גרינברג לקחת על עצמה את תיק החינוך. "הייתה לי הבנה שהלכה והתחדדה שהחינוך הוא ה'להיות או לחדול' של העיר, בטח של הציבור הליברלי. חינוך טוב – זה עוגן חזק. אם יש חינוך טוב, אתה לא קם ועוזב את העיר.
"חינוך הוא שדה מורכב כי יש אתגרים ברמת המדינה והשליטה של משרד החינוך גדולה, אבל עדיין, רשויות שרוצות לעבוד בזה מצליחות להגיע להישגים יפים".
מה את מתכננת לקדם?
"דבר ראשון, לטפל בנושא הגיוון. חריש היא עיר סופר-מגוונת אבל זה לא בא לידי ביטוי במוסדות החינוך שלנו. הגיוון הוא מה שמושך הורים לרשויות אחרות. לדוגמה, חינוך דתי-חילוני משולב הוא קלאסי לחריש. איפה זה? זה לא קיים בעיר.
"כשאני מסתכלת על הציבור החילוני שלומד בזרם הדתי-לאומי, אני מבינה שהוא רוצה יותר מסורת – איפה הפתרון לציבור הזה? איפה הפתרונות לציבור שנמשך לעולמות של דמוקרטיה? כל העולמות של למידה שהיא אחרת, גם בצד הדתי, אין להם מענה כיום בתוך העיר.
"ההסתכלות היום היא מאוד-מאוד צרה ומתמקדת בעיקר במינימום הנדרש. אנחנו מעוניינים להרחיב את זה. לתת לתושבים את העוגן של חינוך מצוין. זה כיוון שהוא קריטי עבור התושבים".
לראות את התושב בקצה
גרינברג גם מציינת שינוי חיוני נוסף שנדרש לתפישתה במערכת החינוך: "בחמש השנים האחרונות, המערכת היתה עסוקה בבנייה של תשתית ולא היה לה זמן לעסוק בתושב היחיד. לא מספיק שמערכת החינוך תהיה טובה במאקרו, ותאמר 'צמצמתי את הערעורים על השיבוצים לגני הילדים מ-22% ל-5% בלבד'. אני רוצה לראות מערכת שיודעת להקשיב ליחיד. איך הוא חווה את זה, כמה אנחנו נגישים לו?
"זה תחום שתושבים חד משמעית משקפים בו אתגר. הם אומרים 'אני מרגיש שלא מקשיבים לי כשאני מתקשר לעירייה'. אם תושב חווה אטימות במערכת או חוסר מענה – אז לא עשיתי את העבודה שלי מספיק טוב. אנחנו רוצים לתקן את זה ולתת שירות טוב לתושבים".
"אני מסמנת לעצמי כמטרה לקדם את השירות העירוני שיתבסס על שקיפות ואמינות. אני גם משתדלת גם לתת דוגמה אישית, פרסמתי לציבור את חמשת יעדי הליבה בחינוך שאני מתכוונת לקדם בעיר. אני רוצה לבוא בעוד ארבע שנים ולומר, אתם יכולים למדוד אותי. זה השיפור שעשיתי או לא עשיתי – תשפוט אותי על פי זה".
"אין לי מלחמה ספציפית בצופרים"
אחד הנושאים שהסעירו את הציבור הליברלי בקדנציה הקודמת היה המאבק על המרחב הציבורי, הן בריסוס שלטי נשים והן בהתקנת צופרי שבת פיראטיים.
"אני לא יכולה להבטיח שלא יהיו דברים מהסוג הזה גם בקדנציה הנוכחית, אבל זו לא מדיניות עירונית. העירייה יצאה נגד זה בכל הכלים שהיו לרשותה כולל הגשת תלונות במשטרה כדי לנסות לעצור את התופעה.
"הניסיון של העירייה לעסוק בזה דרך התקנות של מניעת רעש התגלה כלא אפקטיבי. היה ניסיון להסדיר את הצופרים דרך העירייה ואני התנגדתי. אני לא חושבת שתפקידה של העירייה הוא להתקין צופרים כדי שכולם ישמעו שהשבת נכנסת.
"יכול להיות שיש פתרונות מחוץ לקופסה. שמעתי שיש כפרים בצפון שביטלו את קריאת המואזין במרחב הציבורי בעזרת מנגנון שבו מי שרוצה לשמוע בבית, מחובר למערכת המרכזית. יכול להיות שבדיאלוג ובהסברה אפשר להגיע לזה.
"עדיף לי להשקיע במערכת חינוך טובה יותר, באפשרויות תרבות מגוונות יותר ובעסקים פתוחים בשבת, מאשר לנסות להילחם בצופרים"
"אנחנו צריכים להתאמץ לצמצם את הרעש לכל סוגיו ולכן אין לי מלחמה ספציפית בצופרים. זה דורש הרבה-הרבה מאמצים ואין לי אפשרות באמת לאכוף את זה.
"עדיף לי להשקיע במערכת חינוך טובה יותר, באפשרויות תרבות מגוונות יותר ובעסקים פתוחים בשבת, כדי שהציבור הליברלי ירגיש שהוא מקבל את המענים שלו, מאשר לנסות להילחם בצופרים. זה לא אומר שאני לא אנסה, אבל זה כן אומר, שבסדר העדיפויות שלי ברור מה בא לפני מה".
עירוניות אחרת
מה יתחדש בחריש בקדנציה הקרובה? איזה שינוי משמעותי נראה בעיר?
"אני חושבת שאנחנו נראה התחזקות כלכלית של העיר. הרבה תוכניות שיזמנו בקדנציה הקודמת יגיעו להבשלה. לדוגמה, התוכנית שאישרנו במעו"ף היא תוכנית די משמעותית עם הרבה שטחים שאמורים להניב ארנונה לקופת העירייה אבל מעבר לזה, גם אמורה לאפשר הרבה שימושים שעדיין אין להם מקום בעיר כמו עוד סופר גדול, כיכר עירונית משמעותית שיש בה מקום לבתי קפה וחנויות פופ-אפ".
"זו עירוניות אחרת שעוד לא קיימת במופע הזה ואנחנו צופים שתהיה לזה הצלחה גדולה. זה מן הסתם יתרום גם לכלכלת העיר.
אין ספק שגם מהלכי מאקרו שיקרו עוד עשור, כמו הרכבת, יגבירו את האטרקטיביות של חריש ויביאו יותר יזמים להשקיע בחריש. התושבים יחושו את השינוי".
"הבדל שני שהתושבים ירגישו הוא שיפור ברמת השירות לתושב. כיום הרשות יותר פנויה לעשות תהליכים כאלה. אנחנו סיימנו את הקפיצות המטורפות באוכלוסייה שגרמו למערכת להיות עסוקה סביב הזנב של עצמה".
"אנחנו גם נעשה עבודה הרבה יותר טובה עם נוער חריש. הן מבחינת כוח אדם ותקינה והן מבחינת מועדוני נוער, תנועות נוער, ארגוני נוער, ומגוון מענים נוספים. ההסתכלות תהיה גם בתחום של מוסדות חינוך פורמליים וגם בבלתי פורמליים, בתרבות ובפנאי של הנוער כדי שהוא יוכל ליהנות כאן בתוך העיר. הבילוי בתל אביב יהיה האקסטרה שהוא רוצה לעשות מדי פעם, אבל רוב הזמן יהיה לנוער מה לעשות פה בחריש".
לקריאה נוספת: 100 ימים לאופוזיציה בחריש: "אנחנו כאן כדי להישאר"
