"משפיעים ומושפעים": חניכי 'רקיע' גילו את המגוון האנושי הרחב בחריש

הם מאמינים שחריש היא עיר מדהימה ("יש פה שקיעות ונופים") והמגוון האנושי בה רחב ("לא תיארתי לעצמי עד כמה"). הם מתנדבים בעיר, לומדים בחברותא עם חרדים וחושבים שהאתגר בבניית עיר חדשה מעצב את אופיים. כך מצטיירת חריש בעיניהם של אלון בורג ואלמוג נחום, חניכי המכינה הקדם צבאית "רקיע" בחריש

חניכי המחזור השני של המכינה הקדם צבאית "רקיע" מתגוררים בחריש רק שלושה חודשים אך נדמה שהם מאיצים את הדופק של העיר עם מרץ נעורים.  14 בנות ו-14 בנים ממגזרים שונים בחברה הישראלית התקבלו למכינה שפועלת זו השנה השנייה בעיר. המכינה שהוקמה על ידי טייסי חיל האוויר, הציבה לעצמה מטרה לחנך את דור המנהיגות הבא.

28 חניכי מחזור ב' נבחרו מתוך 900 צעירים שהגישו מועמדות לרקיע. "אני מניח שהייתי פשוט אני", משיב אלון בורג (19) מגבעת ברנר לשאלה כיצד הוא הצליח להתקבל למכינה בסיומו של תהליך מיון ארוך: "מילאנו שאלון ראשוני, עברנו ראיון אישי בזום ודינמיקה קבוצתית בזום – זה היה אתגר אבל לא נורא כמו שזה נשמע. מאוד נהניתי במיון הזה.

"היו כמה דברים שגרמו לי לרצות דווקא את המכינה הזו", מוסיף בורג. "היה לי חשוב להגיע למקום שבו ניתן להשפיע ולשנות  – ואיפה אפשר לעשות את זה אם לא במכינה חדשה בעיר חדשה".

אח גדול: "עושים ביחד מה שעושה לו טוב"

סדר היום שלהם צפוף. את הבקרים הם מנצלים ללימודי כלכלה, פילוסופיה פוליטית, מנהיגות, מזרח תיכון שמתקיימים במבנה הייעודי של המכינה ברחוב גפן.  את ארוחות הבוקר והערב הם מכינים בתורנות, ואת ארוחת הצוהריים מספק קייטרינג. שלוש פעמים בשבוע הם מתחילים את היום כבר בשש בבוקר באימון ספורט עם מדריך מקצועי, כהכנה לגיוס לצה"ל ומספר פעמים בשבוע הם מקדישים לפעילות קהילתית בעיר.

כך לדוגמה, רבים מהם משתתפים בתכנית "אח בוגר", במסגרתה הם חונכים ילדים עם קשיים חברתיים ורגשיים או ילדים עולים חדשים. "זה מדהים", מעיד בורג על הקשר שלו עם תלמיד כיתה ה' שנרקם כעת. "אנחנו עושים ביחד מה שעושה לו טוב. שיחקנו כדורגל, פינג פונג ופלייסטיישן. ככל שיעבור הזמן הוא ירגיש יותר נוח להיפתח ולדבר".

בשעות היום מתנדבים חברי המכינה במספר גדול של בתי ספר בעיר ומשמשים ככוח עזר לסגל ההוראה. המתנדבים שלהם מוצבים בבתי הספר כנפי רוח בנים, כנפי רוח בנות, בצוותא ממ"ד, דרך הפרחים, רונה רמון, חטיבה עליונה ופרויקט הילה לקידום נוער.

נציג בוואצאפ של הבניין

הם מתגוררים בשדרת דרך ארץ: שתי דירות בבניין אחד לבנות, ושתי דירות בבניין סמוך לבנים. תנאי המגורים של החניכים בחריש מעוררים קנאה בקרב חבריהם: "התנאים שלנו מדהימים ביחס להרבה חברים שאני שומע עליהם במכינות אחרות", קובע בורג.

"יש לנו יחסים טובים עם השכנים. הם תמיד שואלים מה שלומנו ואיך הולך במכינה. אנחנו גם מכינות מדי שישי עוגיות לשכנים", משתפת אלמוג נחום (19) חניכה במחזור ב'.

"אנחנו משתדלים לשמור על יחסים טובים עם השכנים", אומר בחצי חיוך בורג. "בכל זאת, אנחנו הרבה חבר'ה ולפעמים אנחנו יושבים ומדברים ולא שמים לב לרעש. יש לנו נציג אחד מכל דירה בוואצאפ של הבניין שמחובר לשכנים ודואג להשתיק אותנו כשצריך".

"הסביבה שלי אף פעם לא היתה שונה ממני"

בורג ונחום מודים שלא היתה להם הכרות מוקדמת עם חריש. "שמעתי שזו עיר מאוד מגוונת אבל לא הבנתי על מה מדברים באמת, רק פה הבנתי שזה מורגש", מפרט בורג ונותן דוגמה: "אני מתנדב בכנפי רוח בנים. אני עובד עם ילד שהגיע מאמריקה ובהפסקה אפשר לשמוע ילדים שמדברים ספרדית באופן שוטף. הבנתי, שכל בנאדם שאתה פוגש בחריש יכול להגיע מרקע שונה לגמרי".

נחום שמעה על מחירי הדירות בעיר. "ההורים שלי התגרשו ואמא שלי חיפשה מקום לעבור אליו. היא בדקה את חריש שידוע שהדירות בה נמכרות במחירים נמוכים יותר, בזה הסתיים הידע שלי על העיר".

גם היא מציינת את המגוון האנושי הרחב כמאפיין של העיר: "מדהים כמה העיר הזו מגוונת. אנחנו גרים בבניין עם ערבים וחרדים. זה מאוד מיוחד לפגוש ביציאה שכן אחד ובחזרה הביתה שכן מרקע שונה לחלוטין. אני מגיעה ממקום בו כולם היו דומים לכולם". עוד היא מציינת שהרבגוניות באה לידי ביטוי גם במכינה עצמה הכוללת חילונים, דתיים ודרוזים.

בורג מציין גם את הקושי שנילווה לרבגוניות: "הלהיב אותי להגיע לעיר חדשה ומגוונת אבל זה לא פשוט. אני בא מרקע מאוד חילוני והסביבה שלי אף פעם לא היתה שונה ממני. אני מתנדב בכנפי רוח בנים, בית ספר דתי-תורני ויש מורכבות, זה לא פשוט. זה שונה מבית הספר ומהסגל שאני הייתי מורגל בו. זה דורש ממני להיות בסביבה שונה לחלוטין ואני צריך להתמודד עם המצב. זה אתגר".

הקשר היהודי: "שוברים סטיגמות"

כחלק מהחשיפה של חברי המכינה לעולמות שונים החליטה הנהלת המכינה על סדרה של שישה מפגשים בין חניכי המכינה לחרדים חרישאים. פרויקט "קשר יהודי" מפגיש בין חילונים לחרדים ללימוד משותף ולניפוץ סטיגמות.

"הפרויקט היה מדהים יצאתי בהרגשה ממש טובה מהמפגש הראשון, לא חשבתי שאיהנה כך", משתפת נחום. "אף פעם לא יצא לי לשבת "אחת על אחת" עם אישה חרדית שבאה מרקע שונה לחלוטין. הייתי בטוחה שיהיו לנו 'תקלים' אבל כשהתחלנו לדבר הבנו כמה אנחנו דומות. היא אמרה לי שהצלחתי להשפיע עליה. סיפרתי לה את סיפור חיי והיא ביקשה ממני טיפים איך לחנך את הילדים שלה כדי להתמודד היטב עם דברים שאני עברתי. זה מאוד ריגש אותי".

גם החוויה של בורג היתה טובה אם כי שונה: "בנו בער להתחיל את הפרויקט אז ישר עפנו על הלימוד בחברותא. ישבנו באותו חלל והם טענו שככל שמדברים חזק יותר -לומדים יותר טוב. בחמש הדקות הראשונות אתה נכנס לרעש מטורף ואז אתה מבין מה היתה הכוונה".

בורג מוסיף ומציין שלחברותא שלו, תושב העיר בן 23, היה חשוב לשבור סטיגמות והוא סיפר לו על אהבתו לכדורסל, תחביב משותף לשניהם.  "היה מאוד מצחיק איתו, ממש נחמד ובעיקר למדתי המון. יצאתי מהמפגש עם הרבה ידע חדש על חנוכה. זה לא הרקע שלי וכל מה ששמעתי על חרדים הגיע כמעט בלעדית מתוך החדשות. בדרך כלל הם מוצגים שם באור רע. תמיד היה לי ברור שזה לא הכול".

תמונת מראה של החברה הישראלית

מחזור ב' של מכינת רקיע ילמד, יתנדב ויתערה בחריש עד לסיום השנה בקיץ 2022. בפרק הזמן שעומד לרשותם מקווים חברי המכינה להעמיק את ההכרות עם העיר, אנשיה ולהטביע חותם. "העיר מקסימה ומדהימה בעיני. אני בא מקיבוץ וחששתי לעבור לעיר כי אני מת על הנופים המדהימים שיש לי בקיבוץ. הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שיש בחריש שקיעות מדהימות ומקומות יפים שרק צריך למצוא אותם", משתף בורג בהתלהבות.

"אני מקווה שנצליח להשאיר חותם בעיר. יש לנו מה לתת ואנחנו מאוד רוצים שתושבי העיר יהיו מחוברים אלינו. בשישי יש לנו ערבי שירה בציבור בגינה הקהילתית ברחוב תאנה ותושבי חריש מוזמנים. בפעם האחרונה היה מעולה, הגיעו רבים ונוצר מעגל קסום".

גם נחום מזמינה את תושבי העיר להכיר מקרוב את צעירי המכינה ומודה כי כמו שהם רוצים להשפיע על חריש, חריש משפיעה גם עליהם: "אנחנו חלק מחריש ולכן חווים יחד עם תושבים אחרים את הקושי של מקום חדש, אוכלוסיות מגוונת ובתי ספר שעדיין לא יציבים עד הסוף. אני מרגישה שצריכים אותנו ושאנחנו נחשפים לסיטואציות שלא חווינו בעבר. אפשר לומר שבחריש אפשר למצוא את ייצוג לרוב האוכלוסיות והקשיים של החברה הישראלית. במידה מסוימת, תהליך ההכרות עם המכינה ועם חריש גורם לי לעצב זהות חדשה, מחדד את הערכים שלי. לחיות כאן זה פשוט תהליך מעצב".

לקריאה נוספת: תושבי חריש משתפים: “הפינה שלי בחריש”