מועדון נעורים: "במקום לחפש מסיבה בחוץ, הם מגיעים למקום בטוח"  

חברי גרעין לביאה פועלים זו השנה השנייה בתיכון אתגרי העתיד ומייצרים פעילות פנאי ובילוי לבני הנוער בעיר. בשעות היום הם משמשים כחונכים לתלמידים ומעניקים אוזן קשבת למתבגרים. "התפקיד שלנו הוא לעזור להם בהתמודדות עם בעיות גיל ההתבגרות וללוות אותם מעמדה של מי שחווה את זה ממש לאחרונה, אבל בכל זאת נמצא כבר במקום אחר"

כבר חמישה חודשים שתשעה ש"ש (מתנדבים בשנת שירות) עושים את דרכם מדי בוקר מדירתם בשכונת בצוותא, לעוד יום שגרתי בתיכון אתגרי העתיד, בשכונת הפרחים.

חברי גרעין 'לביאה' שפועל בחריש זו השנה השנייה, נושמים חינוך, עוסקים בחינוך בלתי פורמלי ואוהבים כל רגע. התשעה פועלים בתיכון אתגרי העתיד בשכונת הפרחים מטעם תנועת השומר הצעיר. לעיתים, קשה להבחין מיהו חניך אתגרי העתיד ומי הש"ש, אחרי הכל, הם מבוגרים בשנה אחת בלבד מהשמיניסטים בתיכון, אבל הרצינות, האכפתיות והביטחון שהם משדרים, מבדילים אותם, בקלות.

רואים בנו אחים גדולים

"אנחנו משמשים כצוות חינוכי בבית הספר, אבל לא מוגדרים כמורים וגם לא רואים אותנו ככאלה. התלמידים בבית הספר רואים בנו אחים גדולים. התפקיד שלנו הוא להיות פה, לשים לב אליהם, לעזור להם מבחינה לימודית וחברתית, להיות עוד אדם שרואה אותם", מסבירה ליהיא הרשקוביץ (19) מיקנעם עילית.

אליה לביא (18.5) מפתח תקווה מפרט: "השכבות הבוגרות י'-יב' מקבלות 3 שינשינים שמלווים אותן באופן צמוד, ואילו שכבות חטיבת הביניים ז'-ט' מקבלות 2 שינשינים צמודים. כל צוות מתמקד בשכבה שלו ולכל אחד מאיתנו יש בנוסף גם חונכויות פרטיות של תלמידים בבית הספר".

"אנחנו לא מצליחים להגיע לכולם, כי יש הרבה תלמידים", מודה ליהיא ומוסיפה באותה נשימה: "אבל התפקיד שלנו הוא חשוב. אנחנו עובדים עם החניכים כדי לגבש את השכבה, לעזור להם בהתמודדות עם בעיות גיל ההתבגרות וללוות אותם מעמדה של מי שחווה את זה ממש לאחרונה, אבל בכל זאת נמצא כבר במקום אחר".

"נוער רגיל שמדבר על מה שקשה לו"

הפעילות של חברי הקומונה בבית הספר מתבצעת בשעות הלימודים אבל גם בשעות אחר הצוהריים. יעל תורן (19) מחולון מסבירה: "מדי יום החל משעה 14:00 מועדון הנעורים בבית הספר נפתח לאוכל ולפעילויות והוא פתוח בדרך כלל עד השעה 20:00". יעל מסבירה כי הפעילויות בבית הספר כוללות גם פעילות שגרתית לצד אירועים מיוחדים. "בדרך כלל, ימי חמישי מוקדשים לפעילות אלטרנטיבית, זהו יום שיא שמוקדש לשכבה אחת או לאירועים גדולים במיוחד כמו נובי גוד והאלווין".

איזה נוער פגשתם פה?

ליהיא: "יש ילדים עם בעיות כלכליות בבית, ילדים עם בעיות רגשיות ויש פה נוער שלא בהכרח חושף את הבעיות שהוא חווה או מרגיש. הנוער פה לא שונה ממקומות אחרים אבל הוא יודע שיש לו מענה הרבה יותר אישי מבתי ספר אחרים. יודע שמישהו יעזור לו עם מה שהוא ירגיש ולכן השיחות שלנו מגיעות הרבה פעמים למקומות עמוקים כמו 'בעיות עם ההורים' או תחושה והערכה עצמית. לא הייתי מגדירה את הנוער כמשהו מיוחד, אלא כנוער רגיל שמדבר על מה שקשה לו".

יעל: "ההבדלים בין האוכלוסיות מורגשים, חלקם מגיעים מפריפריה וחלקם ממרכז הארץ וההבדלים בולטים".

אליה: "מאוד חשוב בעיקר עם הנוער של היום, להיות סבלני, קשוב ואכפתי. לפעמים יש בני נוער שאנחנו מסתכלים עליהם מזווית קצת שופטת אבל לא יודעים מה עובר עליהם בבית. דווקא השיחות הקטנות של 'בוקר טוב' יכולות לפתוח מעגלי שיחה חשובים שיכולים להיות אפילו מצילי חיים".

לשחק סנוקר ולדבר

שלושתם מלאי התפעלות מעושר השיעורים וההתנסויות שבית הספר מציע לחניכיו. יעל: "בית ספר מאפשר שיעורי אקסטרה כמו מוזיקה, תיאטרון, לק ג'ל –  שממש מקנה מקצוע, בישול, נגרייה, ושיעורים אחרים נוספים שהם פריבילגיה ללמוד אותם. אלו שיעורי מתנה שמשולבים בשיעורי חובה והרעיון הוא לתת לתלמידים אפשרויות להצליח בכל מיני כיוונים".

אליה: "אני אישית מלמד נגינה על גיטרה. תלמידים מקבלים שיעור שבועי של שעה, שיעור שמחוץ לבית הספר יעלה להם בין 120-90 שקלים וכאן הם מקבלים אותו חינם ובאופן פרטני. זה לא מובן מאליו".

יעל: "הפעילות במועדון נעורים היא מאוד חשובה. חסרים בחריש מקומות בילוי לבני נוער, זו עיר שנמצאת בתחילת הדרך. במועדון הנעורים בני הנוער יכולים לשחק סנוקר ולמצוא אותנו, אנשים שהם יכולים לדבר איתם. במקום לחפש מסיבה בחוץ ולהגיע לכל מיני מקומות, הם מגיעים למקום בטוח שאפשר לבלות בו".

ליהיא: "זה מאוד מיוחד בעיני כי בית ספר ברגיל זה לא מקום שילדים אוהבים להישאר בו ואצלנו הם מתעקשים להישאר אחרי שעות הלימודים ונמצאים פה עד שעות הערב. זה מאוד מיוחד עבורי כש"ש וכאדם לגלות שאפשר לעשות את הדברים גם אחרת. בית ספר הוא מסגרת שמוכרת כמי שמקדמת לימודים, ציונים ובגרויות, אבל באתגרי העתיד, הדברים נעשים אחרת. "טוב לי עם התחושה שאני חלק ממערך שעוזר לתלמידים להרגיש טוב יותר בבית הספר. הרגשתי כל חיי שאני פה בשביל לעזור, זו תחושת יעוד שיש לי ומגיעה לידי ביטוי בשנה הזו. כל אחד מאיתנו לוקח את החוזקות שלו ומבטא את זה פה".

לגור ביחד

השליחות אותה מבצעים הש"ש אינה נגמרת עם סיום הפעילות בבית הספר. בשעות אחה"צ והערב הם שבים לקומונה בת 7 חדרים בשכונת בצוותא, שבה הם צריכים להתמודד עם חוויות מגורים משותפות, שהיו זרות להן קודם לכן ולעסוק בתורנויות כמו שטיפת כלים והכנת אוכל.

אליה: "לא היתה בינינו הכרות מוקדמת, החיים של 6 בנות ושלושה בנים באותו מקום יכולים להיות לפעמים עמוסים מאוד, במיוחד שאתה חוזר מיום פעילות לקומונה וצריך ספייס לעצמך אבל הנה כבר הגיע הזמן לתורנויות".

ליהיא: " אנחנו גרים ביחד, תשעה בני נוער עייפים, יש הרבה ריבים על מי שוטף כלים, מה מכינים לאכול, מי עורך קניות. כל אחד בא ממקום שונה ורגיל לדברים שונים וכל אחד פותר בעיות בצורה אחרת לגמרי. לפעמים זה מורכב. יצא לי לחוות מצבים רגשיים קשים, אתה צריך ספייס ולא יודע לאן ללכת. מצד שני, אנחנו 24/7 ביחד ויש בזה גם משהו טוב, מקרב ומחבר. כיף לנו האחד עם השני ואנו מבינים שהעשייה שלנו מאוד משמעותית בעיר".

לפתח מסורות חדשות

ומה הם חושבים על חריש? השלושה מודים שלא היתה להם הכרות מוקדמת עם העיר.

אליה: "ידעתי שזו עיר חדשה שהתשתיות בה, כמו אוטובוסים וחנויות, לא כל כך טובות ושמגיעות לפה הרבה משפחות בתקופות מעבר, מתגוררות פה שנה שנתיים בשכירות ואז ממשיכות הלאה. כיום אני חושב שחריש היא בסך הכל אחלה עיר, אבל עדיין התשתיות פה מאוד חסרות, בטח לגיל שלנו. להגיע למקום כזה, זה שונה מאוד".

יעל: "לי סיפרו שמדובר בעיר חרדית. אני מחבבת את העיר. יש בה די הרבה טבע כשמתרחקים קצת מהבניינים, מצאנו כל מיני שדות וכל מיני מקומות ביער. אני מבינה שזו עיר בהקמה ומגניב לראות את זה. כשההורים שלי עברו לחולון גם כמעט לא היה שם כלום. אני חושבת שהסביבה פה מקסימה ולא רחוקה מהמרכז".

מיטל שחר, מרכזת את הנעורים בתיכון אתגרי העתיד ומלווה את גרעין לביאה במשימה, מעניקה לפעילות של הש"ש בעיר זווית נוספת: "אין לי ספק שההשפעה של גרעין לביאה על תלמידי י"ב היא גדולה, זה פותח להם אפיקים חדשים והם מבינים שגם הם יכולים לצאת לעיר חדשה ולעשות שנת שירות משמעותית. עצם הנוכחות של גרעין לביאה פה פותח אופציות חדשות לבני הנוער בחריש. זו עיר חדשה ואין בה הרבה מסורות, הן רק מתחילות להשתרש, ואם אחת המסורות תהיה התנדבות, שליחות, שנת שירות ושירות צבאי, הרי שהתרומה של חברי גרעין לביאה מביאה ערך נוסף לחריש מעבר לתרומה הישירה בבית הספר".

לקריאה נוספת: "משפיעים ומושפעים": חניכי 'רקיע' גילו את המגוון האנושי הרחב בחריש