הצוערים של חריש: מחזקים את העיר, מתכננים את המחר

אילון ירחי, אור בן-חיים לוי ורועי ארגמן, בוגרי התכנית "צוערים לשלטון מקומי", בחרו לבצע את הכשרתם בחריש. השלושה, מועסקים בעיריית חריש, לוקחים חלק פעיל בבניית העיר ואוחזים בנקודת מבט ייחודית על המתרחש כאן: "יש לנו מבט השוואתי"

רבים מכירים את תכנית הצוערים של משרד החוץ, המכשירה את דור העתיד של הדיפלומטים הישראלים. בשבע השנים האחרונות משרד הפנים מפעיל תכנית צוערים יוקרתית משלו, "צוערים לשלטון המקומי". התכנית מכשירה אקדמאים לעבודה ברשויות המקומיות, על-מנת לחזק את הרשויות בכח עבודה צעיר ומשכיל. בתום תקופת הכשרה של שנתיים, הצוערים מתחייבים לעבוד ארבע שנים ברשות מקומית מהפריפריה החברתית או הגיאוגרפית.

חריש, שלצורך פיתוחה הממשלה הכריזה עליה כאיזור עדיפות לאומית, זכתה להיות בין הערים שקולטות את בוגרי התכנית. "אנחנו חלק ממהלך שנועד לחזק פריפריה, אך בחריש אנחנו לא מרגישים כך. חריש היא לא פריפריה גיאוגרפית ולא פריפריה חברתית, היא עיר חדשה בישראל, ולמשרד הפנים היה חשוב מאוד להכניס את חריש לתוך מעגל הרשויות שקולטות צוערים", מסביר אילון ירחי (36), ותיק הצוערים בעיריית חריש.

עיר עם אתגר

ירחי, בעל תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במינהל ומדיניות ציבורית, עובד במועצה כבר כ-3.5 שנים, והוא אחד מארבעה צוערים המוצבים כרגע מטעם משרד הפנים בעיר. רועי ארגמן (31), גם כן בוגר התכנית לתואר שני במנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, הגיע לחריש לפני שנתיים וחצי; אור בן-חיים לוי (29), בוגרת תכנית הצוערים לתכנון אורבני במסגרתה עשתה תואר שני בתכנון ערים בטכניון. בן-חיים לוי סיימה את הכשרתה לפני כחצי שנה ומאז היא בעיריית חריש.  איצקו שרעבי, מוותיקי הצוערים בחריש, משמש כמנהל היחידה הכלכלית ברשות.

ארבעתם אינם תושבי העיר, ובחרו להגיע אליה במסגרת תכנית הצוערים. "רבים מהחבר'ה בתכנית הצוערים מחפשים אתגרים, ופה יש אתגר שהוא מיוחד, שונה, ואליי זה דיבר. החליטו להפוך מועצה מקומית קטנה לעיר. אין דברים כאלה, לא יודע מתי יבנו עוד עיר בישראל. זה אירוע היסטורי, נחמד להיות חלק מדבר כזה", מספר ארגמן על הבחירה בחריש.

"יש פה הזדמנות מקצועית להיות חלק מתכנון והקמה של עיר חדשה. זה מה שהוביל אותי", מוסיפה בן-חיים לוי, שעובדת באגף הנדסה בעיר, ובמסגרת תפקידה עוסקת בתכנון עירוני ואסטרטגי ארוך טווח. "השאלות שמנחות אותי הן איך העיר הזו עונה לצרכים של התושבים באופן מיטבי מבחינת מבני ציבור או אספקטים נוספים, איך העיר תיראה בעוד חמש, עשר או עשרים שנה".

תהליכי עבודה מורכבים

לדברי ירחי, שהגיע לחריש כשעוד התגוררו בה פחות מ-1,500 תושבים, האתגר הגדול מתבטא בקצב העבודה ברשות שכל שנה מכפילה את מספר התושבים. "בגלל שחריש נבנית ומתפתחת, אי אפשר לזנוח או לעכב דברים, כי תושבים מגיעים כל הזמן".

בן-חיים לוי מציינת את האתגר התכנוני בתקופה שבה אין ממשלה בישראל: "נושא התחבורה נמצא כל הזמן על סדר היום, ויש שיח תמידי מול משרד התחבורה בנושאים כמו מחלף משמר הגבול, שבעוד שנתיים בקירוב תושלם הבנייה שלו. אני וגורמים אחרים ברשות מובילים מהלך לקדם תכנית אב לתחבורה ציבורית, שתעזור לנו לגבש מדיניות לטווח קצר, בינוני וארוך. אלו תהליכים שאנו מנהלים מול משרדי ממשלה, בתקופה שאין ממשלה מכהנת. אנחנו מכינים את הפרוייקטים ליום בו תקום ממשלה ונוכל לתת 'פוש' חזק בנושא הזה ובנושא מרכזי תעסוקה, כי אלו שני תהליכים שצריכים לקרות במקביל". וארגמן מוסיף: "משרד התחבורה הוא מאוד ריכוזי, כך המדינה בנויה. כרגע אין ממשלה, אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים".

למידה מרשויות אחרות

הקשרים שיצרו במסגרת התכנית של משרד הפנים מסייעים להם רבות במסגרת תפקידם ברשות המקומית. "אנחנו חלק מרשת עמיתים. כל אחד מאיתנו שייך למחזור הכולל כ-20-30 צוערים נוספים, שעובדים ברשויות מקומיות אחרות, ויש בינינו קשרים. אנחנו מתייעצים, שואלים, לומדים על המתרחש ברשויות אחרות, מבינים איך המודלים עובדים שם", מפרטת בן-חיים לוי, "אם אנחנו חושבים על רעיון ורוצים לדעת אם הוא עובד, מה המחיר וההיתכנות שלו, יש לנו מבט השוואתי. אני יכולה לכתוב לחברים שלי מהתכנית ומקבלת מידע או המלצות, נקודות לשיפור או לשימור".

ארגמן מסכים איתה: "אנחנו משתתפים בימי עיון מקצועיים והשתלמויות מטעם המדינה שמעשירים אותנו בידע וברישות עסקי שעוזר לקצר תהליכים. הצוערים בשירות המדינה, במשרדי ממשלה, יודעים שאנחנו פה, וגם להם יותר נוח לעבוד מולנו בגלל ההיכרות האישית, יש אחווה. זה עוזר לנו".

ירחי מספר כי צוערים מרשויות אחרות מעוניינים ללמוד ממה שקורה בחריש. "היו כאן בביקור מעירית שדרות, אור עקיבא ואור יהודה. רשויות רוצות להגיע וללמוד, לראות איך מקימים פיסית את העיר, לערוך סיור בשכונות, וגם לראות איך הרשות עובדת. בעיקר מסתקרנים ומבקשים ללמוד על מרכז קשרי תושבים ומרכז שירות לתושב, להבין מה זה צוות דאטה ועל מה עובד הצוות התכנוני. הרצון ללמידה מאיתנו רק עולה".

מתכננים היום את המחר

אחרי שנתיים וחצי באגף לתכנון ובקרה, ירחי השתתף במכרז וזכה בתפקיד סגן מנהל אגף קשרי תושבים, האגף שמתפעל את מרכז שירות לתושב, מוקד המים ומוקד 106. במסגרת תפקידו הוא חלק מהצוות שמוביל את תהליך הדיגיטציה של השירות לתושב, תהליך שעבורו זכתה העיר במקום שני בפרס החדשנות של המרכז לשלטון מקומי.

"אנחנו כל הזמן מנסים לפתח את הערוצים הדיגיטליים שדרכם נוכל לעבוד מול התושבים ולסייע להם לעבוד מולנו. למשל, שירותי הווצאפ של המועצה. בעיריות אחרות מפעילים צ'אטבוט, מחשב עונה לך. בחריש יושבת נציגה ומסתמסת איתך. אפשר לשלוח לה תמונה על מפגע ברחוב, והיא עונה ומגיבה, פותחת את הפניה במערכת פניות התושבים, ומעבירה לטיפול האגף המתאים. זו נוחות גדולה מאוד עבור התושב".

כמוהו, גם ארגמן כבר מסתכל קדימה על הפרוייקט הבא שלו בעירייה – צוות דאטה. "החזון הוא להקים מערכת שדומה בתפיסה למה שמקובל במגזר הפרטי. בהרבה חברות יש איסוף של מידע ומנתחים אותו, וגם הרשויות החזקות עושות את זה. מערכת ניהול פניות התושבים אוספת מידע, ואנחנו יכולים להפיק מהמידע הזה תובנות. השאיפה היא לעבור לכלים של בינה עסקית. לצורך זה אני לוקח קורס של אנליסטים, ומתחיל להטמיע כאן את המערכות האלו ולחבר אותן למאגרים". המערכת עדיין בשלבי הקמה, ובינתיים יודעת לספק תובנות בכל הקשור לתפעול השוטף של העיריה, לזהות היכן יש עובדים שזקוקים לעזרה או להכוונה מקצועית על מנת  לתת שירות טוב יותר לתושב. השאיפה היא שבעתיד המערכת תדע להפיק תובנות רחבות יותר, למשל באילו רחובות קיימת בעיית תשתית, או היכן צריך לתגבר את השיטור העירוני.

בן-חיים לוי, שלא מכבר נכנסה לתפקידה, מתכננת להתמקד בהמשך השירות ברשות בהקמת הועדה המקומית לתכנון ובנייה. "היום יש בחריש ועדה מיוחדת, שהחוק קבע שתפעל עד נובמבר 2021, ולאר מכן אמורה לקום ועדה מקומית. כדי שתקום ועדה מקומית לתו"ב צריך להכין עבורה תשתית. זה פרוייקט מאוד מאוד גדול, מבחינה מקצועית וגם עבורי אישית, שאני מתחילה לעסוק בו כעת".

בן-חיים לוי שרק החלה את עבודתה בחריש עוד לא יודעת לומר אם בעתיד תישאר בחריש. "כרגע זה עוד רחוק לי", מודה ארגמן, אבל ירחי אינו מהסס: "ברור שאני נשאר בחריש. אני מאוד נהנה לעבוד כאן, ומרגיש שהתקדמתי וצמחתי כאן", הוא מדגיש ומסיים: "אני מאמין בעיר ובעשיה שלנו".