הצעירים באים: "חריש מציעה לי אלטרנטיבה טובה"

הם שוכרים דירות לבד או עם שותפים, עושים את צעדיהם הראשונים בקריירה, חולמים על עסק בעיר החדשה ולא מתגעגעים ל"עיר הגדולה". יותר ויותר צעירים וצעירות משתקעים בחריש ומתכננים לצמוח עם העיר: "אני כאן לטווח הארוך"

"יש עליה משמעותית של חבר'ה צעירים שמגיעים הנה באופן עצמאי, בין אם מדובר בשותפים או ביחידים שבוחרים לשכור דירה בגפם", כך מעיד חן דואני (23), שמתגורר בחריש מספר שנים ומנהל את קבוצת הוואצאפ 'חריש 18-24'. דואני חש קשר ישיר בין העליה במספר הצעירים בעיר למשבר הכלכלי: "מאז תחילת תקופת הקורונה זרם המגיעים התגבר. אני לא יכול להעיד מפורשות על המשבר כגורם לכך, אבל עובדתית זה מורגש", מציין דואני ומשער כי הנהירה לעיר היא גם בזכות מחירי השכירות האטרקטיביים.

כך או אחרת התוצאה ניכרת בשטח. "פתאום יש קול והד לצעירים בחריש והמצטרפים החדשים מבינים כי ישנה כבר קבוצה גדולה של בני גילם בעיר. בקבוצת הוואצאפ של 18-24 חברים כבר למעלה מ-100 משתתפים ובחריש ישנם מעל 200 צעירים בקבוצת הגיל שלנו, שאני מכיר בדרך כזו או אחרת", אומר דואני ומוסיף: "רכזת הצעירים במועצה, תחיה ברונר, איתה אני נמצא בקשר רציף, מספרת שהיא קולטת לאחרונה יותר ויותר מצטרפים חדשים".

חריש ידועה כעיר של משפחות צעירות ואחוז הילדים בה הוא מהגבוהים בארץ. בעוד הגידול הטבעי בסקטור מרכזי זה נמשכת, מסתמנת לאחרונה מגמה הולכת וגוברת של צעירים וצעירות, חיילים משוחררים, שותפים ויחידים שבוחרים בחריש כנקודת המוצא לפרק העצמאי בחייהם. מה מושך אותם לחריש? האם מדובר בתנאי השכירות הנוחים, המיקום האסטרטגי או מודל של חיי חברה ייחודיים? נראה שכל התשובות נכונות.

"רואים שהמקום מתעורר לחיים"

שחר אבו (22) עשה את כל הדרך מאילת לחריש והוא מקווה להגשים בעיר החדשה שאיפות תעסוקתיות. ניר ויינפלד, אחיו של שחר, הוא סוכן נדל"ן שעובד בעיר מזה שנתיים והמליץ לאחיו  להכיר את העיר החדשה מקרוב: "שמעתי מניר על העיר והחלטתי שמתאים לי לעשות את השינוי הזה שגם הוא עשה". בימים אלו מתגורר אבו בדירתו של אחיו ובמקביל עסוק בחיפושים אחר דירה, אליה הוא מתכנן לעבור בקרוב עם שותף, חבר ילדות, שמתכוון אף הוא להגיע לחריש.

אבו הוא צלם שמעניק שירותים למגזר העסקי. "ראיתי בחריש הזדמנות ליצירת קשרי עבודה ענפים עם בעלי העסקים המקומיים. באילת הרגשתי חסום מבחינה עסקית", הוא מציין. אבו מאמין שחריש היא מקום שמתפתח. "יש כאן עסקים חדשים שנפתחים כל הזמן אז נראה לי כדאי ונכון להגיע לכאן".

החברים מסתלבטים: אין מדרכות בעיר

אבו שמח לגלות שגם המישור החברתי מוצלח מאוד: "הכרתי פה אחלה אנשים, בגיל שלי", משתף אבו ומציין כי קבוצת הוואצאפ '18-24' פעילה מאוד ומאפשרת חיבורים בצורה מאוד נעימה ונוחה לתושבים חדשים. "הקבוצה מאוד מזמינה, אפשר מהר מאוד להתחבר כאן והחברה המקומית מאוד מקבלת".

אבו גם מציין לטובה את האווירה בעיר: "האנשים פה מדהימים, יש אווירה מאוד חמה ואישית בעיר. שדרת דרך ארץ חיה ומתפתחת ורואים שהמקום מתעורר לחיים וזה כיף". הוא לא מציין חסרונות קיימים בעיר אבל מספר אנקדוטה קטנה: "חברים שמגיעים לבקר מסתלבטים עלי שאין כאן עדיין מדרכות. נכון שחריש צריכה עדיין להתפתח בתחומים שונים, ובעיקר בכל הקשור למקומות בילוי וחיי לילה. אבל אני אופטימי. לאחרונה נפתח כאן פאב חדש ואני צופה לעתיד טוב כאן".

משכנעת חברים לעבור לחריש

תמרי דניאלי (23) עברה ממודיעין לחריש לפני כחצי שנה. דניאלי עובדת בחברת כח אדם אך כבר שקועה עמוק בתכניות לפתיחת עסק מקומי בעיר. "אני כאן לטווח הארוך", היא מצהירה.

לחריש היא הגיעה בעקבות חברים טובים שעברו להתגורר בעיר. "הגעתי לשלב בחיים בו רציתי לצאת מהבית ולהתחיל בחיים עצמאיים, באתי להתארח בחריש וראיתי שיש דימיון רב בין חריש למודיעין, מעין תחושה של בית שגיליתי כאן מהר מאוד. הרגשתי שעשויה להיות לי פה נחיתה רכה", היא משתפת.

שבועיים בלבד חלפו מהביקור הראשון בחריש ועד שמצאה כאן דירה, אותה היא שוכרת לבד. "מחירי השכירות בחריש הם רבע מהמחיר הממוצע במרכז הארץ. חברים ומכרים רבים שואלים אותי מה יש לי לחפש בחריש, אך אני מוצאת שהעיר הזו ממש בשבילי".

דניאלי מרוצה מהיתרונות הכלכליים שחריש מציעה לצעירים: "במקום ללכת לבזבז את הכסף שלי בסביבה יקרה יותר ומשם לחזור להורים, חריש מציעה לי אלטרנטיבה טובה, חיים עצמאיים ועלויות מחיה נמוכות. אני רואה בחריש מקום להשתקע בו".

ברמה החברתית דניאלי חשה שיש מקום לשיפור: "לפעמים זה מרגיש לי שאני מהרווקות הצעירות הבודדות בחריש כשכולם מסביבי נשואים ועם ילדים אך זה לא מפריע לי. העיר ממש קוסמת לי", היא מוסיפה ומנבאת לחריש עתיד טוב. "אני מרגישה שחריש מתפתחת בקצב שיא ויש תחושה טובה לראות את העיר 'עפה גבוה' בשנה-שנתיים הקרובות. למי שלא מחפש את הרעש והבלאגן של תל אביב אני מאוד ממליצה על חריש. אפשר למצוא כאן איכות חיים שלא נמצאת במרכז, יש כאן שקט, פארקים בכל פינה ודירות גדולות וחדשות", היא מסכמת.

דניאלי רוצה לחלוק את הטוב גם עם חברים טובים: "בימים אלו ממש אני נמצאת בתהליכי שכנוע של כמה חברים שלי שאני אשמח שגם הם יעברו לכאן", היא מציינת ומוסיפה באותה נשימה, יחד עם זאת, גם הקשרים החברתיים בעיר נרקמים כאן די מהר".

היער קרוב, הים קרוב גם כן

ישי גדז' ( 23), גדל והתחנך באלעד וניהל בצעירותו אורח חיים דתי-חרדי. הוא עבר לחריש לפני מספר חודשים יחד עם מייק, חברו מהשירות הצבאי.

"תכננו לעבור לתל אביב ולעבוד שם ואז נכנסה הקורונה לחיינו. יצאתי לחל"ת וגם מייק, השותף שלי, חיפש את עצמו בתחום התעסוקה. חריש נשמעה לנו כמקום נחמד ונכון עבורנו", פוסק גדז' וממהר להוסיף: " נכון, מגוון מקורות התעסוקה כאן מצומצם יותר אבל אני לא רואה בזה קושי, כל זמן שהתחבורה הציבורית לערים הגדולות תפעל בצורה טובה ותאפשר הגעה למוקדי תעסוקה במרכז". גדז' גם מתרשם לטובה מההרכב האנושי בעיר: "יש אחלה אנשים, צעירים בני גילי בחריש, לא מדובר על ה"כמויות" שתמצא בתל אביב אבל למי שרוצה יש הרבה אפשרויות והזדמנויות לייצר קשרים". גדז' מעיד שתוך זמן קצר התהוותה קבוצת חברים שעורכת בקביעות מפגשים משותפים: "ארגנו לאחרונה מדורה ביער חריש, היער מאוד מרשים ונעים מאוד לטייל בו. גם הים קרוב לכאן.

"אני ממש התלהבתי ממה שיש לחריש להציע. אני מודע לעובדה שהיא לא מתאימה לכל אחד, במיוחד לאלו הצמאים לחיי לילה ומועדונים נון-סטופ. חריש מציעה חיים מעט שקטים יותר, רחוקים מהפקקים, והיא מתאימה לאלה ששואפים ליזום חברויות חדשות".