"החיים שלי הפכו להיות כרוכים בחיי התושבים והתלמידים בחריש"

שלי קרן,  מנהלת אגף החינוך בחריש מסכמת שנה בתפקיד. מהם ההישגים המרכזיים של מערכת החינוך בחריש ומהם האתגרים המשמעותיים שעומדים לפתחה?

2,600 תלמידים מכיתות גן ועד כיתות ח' ילמדו בשנת הלימודים הקרובה במערכת החינוך של חריש. 42 גנים, הממוקמים ברחבי חריש, יקלטו כ-1,200 ילדי גן ובשישה בתי הספר בעיר בזרמים השונים ילמדו כ-1,400 תלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ח'.

רק לשם השוואה, בשנה הקודמת למדו בחריש 1,200 תלמידים בלבד מכיתות גן ועד כיתות ו'.

הגידול העצום במערכת החינוך של חריש דורש הערכות קפדנית, זאת לצד הבנייה של מערכת חדשה. נראה כי האתגרים הם גדולים ועצומים.

שלי קרן הגיעה לחריש לאחר שניהלה בית ספר מצליח ברמלה. על המעבר לחריש היא מספרת: "מבחינה רגשית, חוויתי מעבר כמו שרבים מתושבי העיר חווים. עזבתי בית ספר שהוא בית, וצוות שהוא משפחה, ותלמידים שהם הילדים שלי. במהלך השנה האחרונה, החיים שלי הפכו להיות כרוכים בחיי התושבים והתלמידים בחריש, באנשי הצוות החדשים שלי ובעובדי המועצה. אני שמחה לומר שאני מרגישה תחושה של שליחות, של שותפות גורל, תחושה של בית, וזו התחושה הטובה ביותר שיכולתי לאחל לעצמי בסיומה של שנה".

מהן תכניות העבודה שקידמת בשנה האחרונה?

"תכניות העבודה שלנו הן תכניות ארוכות טווח והן כוללות בניית תשתית פיסית כוללת למבני חינוך; בניית תשתית ארגונית המספקת שירותים לכלל התושבים ומוסדות החינוך; בניית תשתית רגשית – טיפולית רחבה; בניית תשתית פדגוגית יציבה וחדשנית; בניית תשתית חברתית-קהילתית וקליטה מיטבית ומתמדת של תלמידים לתוך מערכת החינוך במהלך כל השנה. אני יכולה לומר בשמחה שבכל הפרמטרים הנ"ל היתה התקדמות משמעותית".

"אגף החינוך התרחב וכולל שלוש מחלקות: מחלקת בתי ספר, מחלקת גנים ושפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי). השפ"ח שלנו התרחב ומונה חמש פסיכולוגיות ומספק מענה רגשי נרחב הכולל טיפולים אישיים וקבוצתיים ועובד בשיתוף פעולה צמוד עם צוותי החינוך, הרווחה, והביקור הסדיר".

"פיתחנו תהליכי קליטה עבור התלמידים, פיתחנו שגרות של קליטת תלמידים וצברנו ניסיון חשוב בתחום הקליטה המתמדת של תלמידים במהלך כל השנה. שנה שעברה נקלטו במהלך השנה כ-200 תלמידים ואנו צופים שגם השנה זה יקרה".

מהם האתגרים המרכזיים עימם חריש מתמודדת כעת?

"האתגרים המרכזיים הם הבנייה של תשתית חינוכית מיטבית וחדשנית בכל ההיבטים –  פיסי, ארגוני, רגשי, פדגוגי, וחברתי מתוך שיקול דעת ואחריות".

• פיסי – עבודה אל מול צפי אכלוס, הכנה של התשתית הפיסית של מוסדות החינוך עבור הקליטה של התלמידים כל שנה, ובמהלך השנה.
• ארגוני – טיוב של המערך הארגוני של האגף, על כלל עובדיו במועצה ובמוסדות החינוך, על מנת לתת את מירב ומיטב המענים עבור התושבים.
• רגשי – בניית מעטפת טיפולית – רגשית – בהובלת השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) היישובי, בחשיבה ייחודית לחריש על מגוון הקשיים הספציפיים קיימים ביישוב.
• פדגוגי – המשך עבודה על המתווה החינוכי הפדגוגי, והטמעתו במוסדות החינוך ביישוב והעמקת העבודה של מינהלת החינוך הייחודית של חריש המונה נציגים של גופים שונים (אגף החינוך ביישוב, אגף מו"פ, המכון לחינוך דמוקרטי, מחוז חיפה של משרד החינוך, אנשי החינוך בעיר, תושבים וילדים כאחד).
• חברתי – העמקה וטיוב של התהליך החינוך המקיץ והכולל המסתכל על התלמיד /ה לאורך כל שעות היממה, בשיתוף המחלקה לפנאי וקהילה, וגופי החינוך הבלתי פורמלי.

"בנוסף, המערכת שאנו בונים צריכה לבנות תשתית ארגונית כוללת למוסדות החינוך הקיימים והעתידיים, להטמיע מערך של קליטה מתמדת של מאות תלמידים מדי שנה ולקלוט בצורה מיטבית צוותי חינוך חדשים לתוך המערכת שמכפילה את עצמה כל שנה".

בשנה החולפת נשמעו תלונות של הורים על חילופים של צוותים חינוכיים. מה נעשה כדי לשמור על צוותי ההוראה?

"שיעור העזיבה של מורים בישראל לאחר חמש שנים עומד על קרוב ל- 30%. (נתונים: מכון מופת). בחריש אחוז הפורשים בהחלט נמוך מכך, (אחוז הגננות שהתחלפו למשל עומד על כ- 8%), על אף שרוב הצוותים החינוכיים שלנו הם חדשים, חלק מהם בעלי ניסיון בהוראה אבל חדשים בחריש, וחלק מהם חדשים גם בהוראה וגם בחריש. רק טבעי הוא שחלקם יגלו שעבודת החינוך דורשת מאמצים רבים ויחליטו לפרוש. התהליכים שאנו עושים עם הצוותים החינוכיים הם תהליכי עומק מקצועיים ומשמעותיים גם אם בסופם, דרכינו איתם נפרדות".

אילו אכזבות אישיות ומערכתיות חשת בשנה זו? 

"אני רואה בכל התמודדות וקושי – תהליך של למידה, וכך גם אנשי אגף החינוך. אנחנו משקיעים כל מאמץ לפתור כל בעיה קטנה כגדולה, עובדים באמינות, בשקיפות, ובחריצות רבה, גם אם התוצאה לא תמיד מצליחה להשביע את רצון כלל התושבים. ולכן, המילה אכזבה לא מתארת את התהליך שאנו עוברים. המילים שיכולות לתאר את התהליך הם הבנה, תהליך למידה, שיפור מתמיד והפקת לקחים".  

מהו החזון החינוכי שלך לאחר שנה בתפקיד?

"אני מאמינה שכל ילד הוא עולם ומלואו ובכל ילד גלום פוטנציאל עצום, שעל מערכת החינוך העירונית לגלות אותו, להעצים אותו, ולהעמיק אותו.  יחד עם זאת, חריש היא לא עוד עיר. חריש היא עיר חדשה, עיר שמזמנת הזדמנות נדירה, לייצר מערכת חינוכית מוטת עתיד, בהתייחס למגמות העתיד ומפתחת את המיומנויות הנדרשות, כבר מראשיתה. על מנת לבסס מערכת חינוך יציבה ומבוססת מחד, וחדשנית, ופורצת דרך מאידך, אנו משקיעים רבות בבניה ופיתוח של מתווה חינוכי עירוני ייחודי המבוסס על שלושה עקרונות:

למידה יזמית ופעילה: לילדים של היום יש גישה להמון ידע תיאורטי, אולם הם זקוקים ליידע איך לייצר דברים במציאות. זו הסיבה שאנו מאמנים את ילדי חריש ב- PBL (Project Based Learning). חשיבה פרוייקטלית, המבוססת על ביצוע בפועל של רעיונות, המסייעת לילדים לפתח מיומנויות שיעזרו להם להתמודד עם אתגרי החיים בעתיד.

העיר כמרחב למידה: בעולם המשתנה של ימינו, יש להקנות לילדים סביבה לימודית גמישה, בה החוויה חשובה לא פחות מהתוצאה. אנו גם מאמינים שכל מרחב בעיר, יכול לייצר הזדמנות ללמידה ושהלמידה והסקרנות לא מסתכמים בשעות בית הספר אלא מתקיימים בכל שעות היממה. לכן אנו פועלים בשותפות המחלקה לפדגוגיה מוטת עתיד באגף למו"פ של משרד החינוך, שאימצה את חריש כפרויקט ייחודי, לייצר בתוך בתי הספר מרחבי למידה חדשניים במסדרונות ובחדרים ייחודיים לפיתוח יזמות ויצירתיות, תוך למידה חווייתית ומתן מגוון אפשרויות לתהליכי למידה שונים ומגוונים.  לדוגמא, במה לתיאטרון במסדרון בית הספר, המאפשרת לתלמידים להעצים את יכולות העמידה שלהם מול קהל".

"במקביל, אנחנו מתחילים לבסס סביבות למידה חוץ בית ספריות, ברחבי העיר. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם אדריכלי הנוף בעיר, לתכנן את השטחים הפתוחים הציבוריים  על מנת לפתח כיתות חוץ בפארקים, עיצוב שילוט בעיר שמקנה ידע וכן הלאה".

פיתוח הקהילה והחוסן העירוני: "חריש מייצרת מרחב קהילתי ייחודי, דומה מאוד לימים שבהם אנו, דור ההורים, גדלנו, בשכנות הטובה, בדלת הפתוחה, וברצון להירתם ולסייע. לפעמים נדמה שבחריש מתחילים מחדש, כמו פעם. אנו מאמינים, שמערכת החינוך היא אינקובטור קהילתי משמעותי, בו מתגבשת הזהות והגאווה העירונית של הילדים. כמו כן, אנו מאמינים בתקשורת בין הקהילות לטובת יצירת מרחב עירוני ישראלי משתף ומכיל. התמקדות במיומנויות תקשורת אישיות וחברתיות, הן צורך חיוני לילדנו על מערכת החינוך העירונית להשקיע בנושא זה ולפתח מיומנויות אלו לטובת הפרט והקהילה".

"במהלך שנת הלימודים עבדנו בהובלת הילדים על מתווה חינוכי עירוני, תחת השם: חריש הסיפור שלי ושלנו, בהתייחס לעבר הווה ועתיד בסיפור המתהווה של העיר. עודדנו את הילדים לחקור וללמוד על ההיסטוריה של חריש, על הדרך שבה היא הפכה מישוב לעיר, ובעיקר לחלום מהזווית שלהם על תמונת העתיד שלה. בשנה הקרובה נעסוק בהטמעת המתווה  "קהילה בין קהילות" נמשיך בפיתוח הזהות האישית לצד הזהות החברתית והקהילתית והבין קהילתית ליצירת חוסן עירוני ותוך התמקדות במיומנויות תקשורתיות וחברתיות הנדרשות לשם פיתוח הקהילה והחברה העירונית".

מהן הפנטזיות החינוכיות שיש לך?

"שתי הפנטזיות שלי מבוססות על החזון. האחת, היא ליצור מתחמי פעילות משותפים לכל הקהילות יחד. אני מקווה שקהילות חריש ירגישו מספיק חסונים כדי לחלוק מתחם ללא חשש ועם הבנה שיש ערך מוסף לשיתוף פעולה ולאהבת לרעך כמוך – גם אם הוא לא כמוך".

"כשאני עובדת על בינוי גנים ובתי ספר, אני מתעקשת על יצירת מתחמים לפעילויות משותפות. הפנטזיה היא למעשה שמחריש תצא הבשורה שאפשר. שניתן לאפשר לכל אחד לחוש נינוח ובטוח במקום שלו ולהושיט יד לאחר".

"השנייה, שחריש תהיה עיר מרתקת שמזמנת למידה בכל מקום, ברחובות שלה, בגינות הציבוריות, בשילוט. אני רוצה שחריש תזמן הרפתקאות לילדים. למידה הרפתקנית זו אסכולה חדשה שאני מתחברת אליה. דמיינו, התחלה של סיפור במקום אחד והמשך במקום אחר בהתאם לבחירת התלמיד. אלו שתי פנטזיות גדולות שלי".

ובחזרה למציאות, האם את מודעת לדיונים בנושא החינוך שעולים בקבוצות הפייסבוק השונות בעיר?

"אני מודעת לשיח בפייסבוק, אבל אני גם ניזונה משיחות אישיות עם רבים מתושבי חריש. אולי לא נצליח להחזיק את זה לאורך זמן אבל בינתיים המענה שלי ושל איציק תייר, מנהל מחלקת הגנים, הוא זמין ונגיש לרבים בעיר".

הגעת לכאן כמורה וכמנהלת מנוסה מאוד. האם חריש הפתיעה אותך?

"חריש מפתיעה אותי באנושיות שלה, בפתיחות של כל המגזרים פה. בסופו של דבר, אדם מדבר עם אדם. אנו פועלים בפורומים עירוניים ומבצעים השתלמויות משותפות לכל המורים, מפגשים משותפים, פורומים משותפים לכל הסייעות, מפגשים משותפים לכל מנהלי בתי הספר, שחשוב להם לעשות פדגוגיה טובה ויש להם נכונות לשתף פעולה סביב הדברים היומיומיים שמטרידים כל אחד ואחת מאיתנו. אני מאמינה שבשנה החולפת הצלחנו 'להכשיר את הלבבות', להעניק כלים לכל קהילה לבנות את עצמה וגם לשתף פעולה עם קהילות אחרות".

מהן התכניות העתידיות למערכת החינוך של חריש?

"בשנה הקרובה נלווה את שנתה הראשונה של החטיבה הראשונה הממלכתית בחריש, נמשיך ללוות ולפתח מבחינה פדגוגית את כל בתי הספר ואת הגנים ונמשיך לפתח את מרחבי הלמידה הבית ספריים הפנימיים והחיצוניים, נמשיך ונרחיב את המענים של השירות הפסיכולוגי שלנו, נמשיך ונשפר את הצהרונים שלנו, ונעמיק את שיתופי הפעולה עם מחלקת פנאי וקהילה והחינוך הבלתי פורמלי. במקביל נעסוק בבינוי נוסף של גנים ובתי ספר חדשים בשיתוף עם אגף הנדסה, תיאום ובקרה והאדריכלים".

האם חריש ערוכה כראוי לפתיחת שנת הלימודים הבאה? 

"בהחלט. אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים בהיערכות שלנו לקראת שנת הלימודים וצופים פתיחה טובה של מוסדות החינוך בעיר.  אני מאוד מתרגשת.  זו שנה ראשונה שאני מתחילה עם בסיס תכניות העבודה שבנינו בשנה האחרונה. ההתרגשות הגדולה היא לראות איך זה קורם עור וגידים. איך הדברים מסתדרים במקומם".