בת הרב יצאה מהארון: "בתוך תוכי תמיד הרגשתי שזה לא אני"

חרדים ודתיים בעלי נטיות חד-מיניות אינם חדשות מרעישות בימינו, אך סיפורה של מושקא בלוי, בת למשפחה חב"דניקית מיוחסת, ומי ששימשה במשך שנים מנהיגה דתית ודמות ציבורית מוכרת, הוא סיפור חיים ייחודי. מזה חצי שנה שהיא מתגוררת בחריש יחד עם ילדיה ובת זוגה, ומנהלת חיים חדשים, שונים ורחוקים עד מאוד מהעולם בו גדלה

היא היתה מוכרת בחברה החרדית כבתו של הרב יעקב אריה שמולביץ, שליח חב"ד מוערך ואהוד בבית שאן,  וידועה גם בזכות המוניטין שבנתה לעצמה.  מושקא בלוי, מדריכה לענייני טהרה וזוגיות, עורכת טקסי הפרשות חלה ומרצה לנשים ונערות. לפני שנתיים עולמה התהפך. סוד שנשאה בקרבה מגיל צעיר יצא לאור וסלל עבורה מסלול חיים חדש בו היא צועדת כעת, בחריש.

המשיכה לנשים: "מחלה"

מושקא נולדה וגדלה בבית שאן, בבית הוריה התרכזה פעילות חב"ד המקומית ומושקא, שגדלה לתוך השליחות וחייה נקשרו בעבותות לעשייה הציבורית הרוחנית, לקחה חלק פעיל במשימת חייהם של הוריה, לצד 12 אחיה ואחיותיה.

היא החלה לשמש כמורה בתלמוד תורה, ניהלה פרויקטים מקומיים של הסניף והפכה לאשת ציבור ודמות מוכרת מאוד. אף אחד לא ידע שהיא מסתירה סוד גדול, שגילויו בעתיד יכה כגלי צונאמי בסביבתה.

"כבר בתיכון הרגשתי שאני נמשכת לנשים. היתה לי חברה ופשוט היינו זוג ונהנינו להיות יחד. לא ידענו שיש לזה שם ולא חשבנו בכלל שצריך להסתיר את הזה", נזכרת מושקא בתקופת לימודיה בבית הספר.

אז גם החלו הניסיונות לטפל בי. מפגשים עם פסיכולוגים, פסיכיאטרים, גרפולוגים ורבנים. אני זוכרת את מפקח בית הספר אומר לי: "תקשיבי, יש לך מחלה"".הטיפול במחלה כלל בידוד חברתי. מושקא לא הורשתה לקחת חלק בטיולים כיתתיים ובפעילויות. "בהסעה היה לי מקום משלי. היה שלב שאסרו עלי להשתמש בשירותים בבית הספר".

הוריה האמינו שהמצב הפיך ו"בר תיקון" ועם סיום לימודיה שידכו אותה לגבר חרדי. "חיתנו אותי כי זה היה המסלול. למי היה איכפת בכלל שאני לא רוצה לחיות עם גבר", היא מספרת.

במשך קרוב לעשור, חיה מושקא לצד בעלה. יחד הם הביאו לעולם ארבעה ילדים ובכל התקופה הזו היא חסמה, לדבריה, את כל מאווייה. "הייתי רבנית. מסרתי הפרשות חלה ושיעורי תורה. כלפי חוץ הייתי הכי חרדית שיש, אבל בתוך תוכי תמיד הרגשתי שזה לא אני".

להציל בנות מנטיות פסולות

לשאלה איך הצליחה במשך שנים לחיות חיים כפולים, היא משיבה שהתפקיד שנשאה היה מחייב: "הייתי דמות ציבורית, שימשתי כתובת להתייעצויות ושאלות של נשים. בנוסף, בדרך הזו שהלכתי בה, היו גם המון דברים שעדיין האמנתי בהם".

יתרה מכך, ארגון חב"ד הפך אותה לדוגמה וסמל לנערה שהתגברה על נטייתה המינית ה"פסולה", והפכה לאשת איש. היא ביקרה בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ ושיתפה את סיפורה: "באתי כביכול להציל בנות. מוסר ההשכל היה שאם לנערה חרדית יש מחשבות מהסוג שהיו לי בצעירותי אפשר להתגבר עליהן. אז המשכתי ללכת עם השמלה והפאה, וכלפי חוץ הראיתי לכולם ששום דבר לא השתנה בי".

 האמת יוצאת לאור

מאחורי הקלעים היתה מושקא כבר במקום אחר לחלוטין. היא הכירה את בת זוגתה כיום, והשתיים ניהלו מערכת יחסים בחשאי. היא התוודתה בפני בעלה על אהבתה והוא הסכים לשחרר אותה ועזב את הבית. למראית עין ובמשך תקופה לא מבוטלת המשיכו מושקא והפרוד שלה להתנהל כמשפחה: "היינו חייבים להסתיר את זה מכולם כי בחברה החרדית להתגרש זה הכתם הכי גדול שיש".

רגע השבר והיציאה מן הארון ארע לפני כשנתיים, כשמנהל בית הספר שבו עבדה, התקשר אליה, ימים ספורים לפני תחילת שנת הלימודים, והודיע לה שלאור שמועות על העדפתה המינית, הוא נאלץ לסיים את עבודתה.

"הבנתי שיש לי הזדמנות חד פעמית ונדירה לעשות את השינוי שכל החיים פחדתי ממנו", היא משתפת. עוד באותו השבוע פרסמה מושקא פוסט בו גוללה את סיפור חייה וחשפה את החיים שניהלה בחשאי במשך שנים ארוכות. הפוסט זכה לתהודה רבה מצד תומכים ומבקרים. "היה הלם מטורף. אנשים לא האמינו שמושקא, שדיברה איתם כל השנים על תורה, זוגיות וטהרה, חיה חיים אחרים לחלוטין".

מושקא זוכרת היטב את הסערה שיצרה: ""הבת של הרב יצאה מהארון" זה מה שכולם דיברו עליו.. זו היתה טראומה לבית שאן. אבא שלי היה אדם מפורסם בעיר ולאחר שנפטר הנציחו כיכר ומקווה על שמו, כך שבהחלט זו היתה טלטלה גדולה".

אפשר לדבר על זה

לטלטלה היו השלכות קשות על יחסיה של מושקא עם בני משפחתה אך היא בוחרת לראות את הדברים הטובים שקרו: "קיבלתי מאות הודעות מנשים דתיות וחרדיות שמתות לצאת מהארון ואין להן אומץ. זה קיים, מוסתר ומושתק.

"עם זאת, בזכות הפוסט שלי ארגון חב"ד קיים מפגש ארצי עם אנשי חינוך, שעסק בדרכי ההתייחסות ללסביות בחברה החרדית. אחרי שנים בהם ניסו לטאטא ולהשתיק את הנושא הזה הוא נידון באופן פומבי. אני בטוחה שאם בת תאמר בבית ספר כיום שהיא נמשכת לנשים –  היא לא תעבור את מה שאני עברתי, למרות כל הקושי הקיים במערכת לעכל את הנושא".

"אף אחד לא מסתכל עליך "עקום""

על אף הגירושים, לחריש הגיעה מושקא בעקבות בעלה לשעבר והיא מתגוררת בעיר עם לאה וילדיה מזה חצי שנה. "הגרוש שלי התחתן בשנית ועבר לגור בחריש. החלטתי שאני עוברת לכאן כדי להקל על הילדים לשמור על הקשר עם אביהם. הרגשתי טוב עם המעבר לאחר ששמעתי שבחריש יש קהילה להט"בית פעילה ושהיחס כלפי להט"בים מאוד סובלני בעיר. ואכן, אני מרגישה שהגעתי למקום שמכיל ומקבל כל אדם באשר הוא ואף אחד לא מסתכל עליך "עקום". התחושה הזו מגיעה אליי מכל מקום, מראש העיר למעלה ועד האנשים שאני פוגשת שנחשפים לסיפור שלי".

לא לחינם מזכירה מושקא את יצחק קשת. בחודש שעבר חגגה בתה הבכורה, דבורה-לאה, בת מצווה, מסיבה שלא היתה מתאפשרת ללא התגייסות מעוררת כבוד של תושבים בעיר, שהתנדבו לספק למשפחה קייטרינג כיד המלך, קינוחים, שירותי הנחיה, מוזיקה ועוד. גם ראש העיר הגיע לברך. "העובדה שראש העיר, אדם דתי-חרדי, עמד באירוע משפחתי של זוג לסביות ובירך היה מבחינתי רגע שיא. בקהילה החרדית הקודמת לא רצו לראות אותי ואת בת הזוג שלי באף אירוע ציבורי".

"הבת שלי היתה בעננים, היא לא חלמה על אירוע כזה, וכאן ההזדמנות לומר תודה גדולה לתושבי חריש שסייעו לי להרים את האירוע הזה. בלעדיהם זה לא היה קורה".

 "להשמיע את הקול השפוי"

מושקא ערה למתח המגזרי המתקיים סביב ציביונה של העיר אך היא אופטימית: "אני מאמינה שרוב התושבים בעיר שפויים ומסוגלים לכבד את הדעות של האחר ושאפשר לחיות פה בשלום. אדרבא, לדעתי כל מגזר יכול ליהנות מהשירותים של האחר. בעיני צריך להשמיע את הקול השפוי ומצד שני, לא לשתף ולתת במה לפעולות טיפשיות של אנשים קיצוניים".

עם זאת, בבחירות האישיות שהיא ביצעה, היא התרחקה מהדת והיא מסבירה מדוע: "אם בגלל הדת האחים שלי לא יכולים להכניס אותי לבית שלהם, עם הבת זוג שלי, אז אני לא רוצה להיות חלק מהדרך הזו ואני לא רוצה שהילדים שלי יגדלו בחברה כל כך שופטת ולא מכילה. אלו הדברים שהרחיקו אותי. אני עדיין מאמינה באלוהים ואני עדיין מאמינה בתורה וחושבת שיש בה המון דברים נפלאים. אם הייתי מתקבלת על ידי המשפחה שלי קרוב לוודאי שגם הייתי נשארת דתיה, הכעס והבדידות גרמו לי לחפש מקומות אחרים בהם יקבלו אותי".

החלום: עולם חברתי מכיל

עד המעבר לחריש ארבעת ילדיה של מושקא עדיין המשיכו להתחנך בבית ספר חרדיים אך עם המעבר היא החליטה, כי בשלה העת לחולל את השינוי גם עבורם. בתה הבכורה החלה ללמוד בחטיבת ביניים ממלכתית בחריש, אולם לדאבונה, בשל מחלוקות אישיות, לשאר ילדיה טרם נמצאה מסגרת חינוכית והיא מקווה שהסוגיות הללו יפתרו בקרוב.

"החלום שלי הוא שהעולם הדתי יהיה יותר מכיל ומקבל ושילדים לא יצטרכו להרגיש שונים בגלל הבית שהם באו ממנו, או עקב החלטות שההורים שלהם לקחו", משתפת מושקא ומסכמת בהעברת מסר ברור לנשים: "אם אתן נמצאות במקום שלא טוב לכן בו, בין אם מדובר בסביבה המשפחתית, הקריירה או הדת, תפסו אומץ ועשו את השינוי שאתן רוצות. להישאר במקום שלא טוב לנו בו הוא הדבר הקשה יותר".

לקריאה נוספת: "רעיון המגורים המשותפים בין דתים, חרדים וחילונים הצליח פה בגדול"