בעליות ובירידות: חריש בשביל האופניים
עד כמה ידידותית חריש לרוכבי האופניים, מהי רמת המודעות לרכיבה נכונה בעיר והאם ניתן להקל על עומס התנועה באמצעות שיפור רווחת רוכבי הדו-גלגלי? חברי הקבוצה "חריש בשביל האופניים" בראיון מתגלגל
שבוע הבטיחות בדרכים 2020, שחל השבוע, עומד בסימן מודל "עיר בטוחה" והפחתת מהירות הנהיגה במרחב העירוני. אחד מהפתרונות הפופולריים יותר להתמודדות עם עומס התנועה הוא עידוד השימוש באופניים ככלי תחבורה חלופי ומרכזי בערים.
"אופניים הם כלי תחבורה שאינו רק ספורטיבי וידידותי לסביבה, אלא הוא ממש בחזקת "צו השעה" בתקופת הקורונה" – כך לפחות מאמינים חברי קבוצת "חריש בשביל האופניים". התארגנות אזרחית זו הציבה לעצמה מטרה לקדם את הרכיבה על דו-גלגלי בעיר באמצעות שיפור תשתית נדרשת, הצבת מתקנים ייעודיים לאופניים, חינוך, הסברה ושינוי הרגלים.
שיפור זרימת התנועה בעיר
התשתית הרעיונית לקידום התחבורה הירוקה בעיר הוקמה על ידי בוגרי ההכשרה של 'המרכז לצדק חברתי' בחריש. אל היוזמה הצטרפו תושבים נוספים וכך התגבש צוות "חריש בשביל האופניים" המונה חמישה פעילים: מיכל אגמון, איציק לב, ענבל קומפל-גולדשטיין, יניב הכהן וינון בירן.
"ה'אני מאמין' שלי מתבסס על קיימות והפחתת זיהום האוויר. מעבר לספורט וההנאה מרכיבה, קיום תשתית ראויה לרוכבים יביא לשיפור זרימת התנועה בעיר ויגביר את בטיחות משתמשי הדרך", מסביר יניב הכהן, שגם משמש כפעיל בפורום תחבורה חריש, שפועל בשיתוף פעולה עם המועצה.
ינון בירן, מדריך לרכיבת אופניים ומקים 'מועדון אופניים חריש' מחזיק בדעה דומה: "אנו מנסים להביא לידיעת הרשות את התהליכים הקורים בתחום בעולם ובארץ, במיוחד בתקופת הקורונה בה אופניים הפכו לחלופה בריאה לתחבורה ציבורית, אשר מטבע הדברים, גורמת לחשיפה גבוהה יותר לאנשים. בתקופה כזו ישנה עדיפות ברורה לתחבורה דו-גלגלית".
זוג אחד, מענים מרובים
בירן והכהן מאמינים שקידום התחבורה הדו-גלגלית עשוי לתת מענה גם למצוקה אחרת המתהווה בעיר: "אני רואה באופניים אלטרנטיבה למצוקת עומסי התחבורה בעיר ומענה למחסור בתחבורה ציבורית פנימית. אם יהיו שבילים מסומנים ומסודרים אל מוסדות החינוך, ילדים רבים יוכלו לרכוב לבית הספר ולאפשר להורים לצאת בזמנם החופשי מן העיר, מה שעשוי לפזר את עומסי התנועה על טווח זמן רחב יותר", מסביר כהן.
עם זאת, השניים מציינים כי רכיבה בטוחה על אופניים, לילדים ולמבוגרים כאחד, דורשת תשתית מתאימה. התשתית המרכזית לרוכבי אופניים היא שבילי אופניים ייעודיים. פתרון זה חשוב במיוחד ברחובות או דרכים בהם המכוניות ושאר הרכב המנועי נוסעים במהירות של 50 קמ"ש ומעלה, ברחובות עם אוטובוסים או משאיות או שיש בהם תנועה רבה של מכוניות.
בירן מציין שנדרש גם מערך תומך רחב נוסף: "מעברי חציה מותאמים, מתקני קשירה ואף עמדות תיקון וניפוח זמינות לציבור". לדבריו, תשתיות אלה מקובלות מאוד בעולם אך טרם הגיעו לארץ. "אנו רוצים לייצר בחריש שבילים רציפים עבור רוכבי אופניים ואנחנו מאמינים שזה אפשרי", מוסיף הכהן.
מיתון תנועה כתכנית עולמית
חברי "חריש בשביל האופניים" מסתמכים בדבריהם על מגמות עולמיות. הכשרת שבילי אופניים למשתמשים, לדוגמה, היא חלק מתכנית "המערכת הבטוחה". תכנית זו נדונה בוועידת שטוקהולם, שהתכנסה בפברואר האחרון, בהשתתפות נציגים של כ-140 מדינות, והגדירה יעדים בינלאומיים בנושא בטיחות בדרכים, בין היתר הורדת ההרוגים והפצועים באורח קשה ב-50% עד 2030.
מטרת תכנית הבטיחות החדשה, שאמורה להיות מוגשת בחודשים הקרובים גם לאישור בארץ, היא ליצור "מערכת תחבורה שצופה ומקבלת טעויות אנוש ומונעת הרוגים ופציעות", כמו גם "תכנון סלחני שלא מטיל את האשמה על משתמש הדרך או הנהג".
ההצעה מבוססת על תפישה הוליסטית של מיתון תנועה. במסגרת התכנית, נתיבי התנועה הוצרו, המדרכות ושבילי האופניים הורחבו והמהירות המותרת ירדה ל-30 קמ"ש. חריש, יש להזכיר, נבנתה ותוכננה מראש במתכונת זו.
"לחריש יש פוטנציאל עצום"
כיום מסומנים בחריש שלושה שבילי אופניים בלבד: שדרת דרך ארץ, ציר רחוב תמר וציר רחוב ספיר. שבילי האופניים מסומנים ברחובות המרכזיים של העיר בהם מהירות הנהיגה המותרת היא 50 קמ"ש.
על פי תכניות העירייה שבילי אופניים נוספים יחברו גם את השכונות החדשות, הפרחים ומעו"ף למערך השבילים הקיים.
בשאר הרחובות, ברחובות ממותני התנועה, בהם המהירות המותרת היא עד 30 קמ"ש, צריכים רוכבי האופניים לרכוב על הכביש.
"זה בעייתי", בירן פוסק. הוא מתייחס בדבריו לעובדה כי בפועל, נוהגים תושבי חריש במהירות גבוהה יותר מן המותר. זה מתאפשר להם הן בשל האכלוס החלקי והן בשל חוסר אכיפה. עוד הוא מוסיף כי "אין ברחובות הללו עדות לתמרורים המעידים על אופיים ככבישים משולבים".
הכהן מוסיף: "גם אם היו תמרורים אני לא בטוח שהורים יסכימו שילדיהם ירכבו על כבישים משולבים כאלה, ובהיעדר נתיבים מסומנים בכביש, רבים מרוכבי הדו- גלגלי מעדיפים לרכוב על המדרכה".
"בנוסף, לא נלקחה בחשבון הטופוגרפיה של חריש", מדגיש בירן. "רכיבה בטיפוס מביאה לירידה במהירות של רוכבי אופניים. ברחובות הצרים הללו מדובר בסיכון של כלל משתמשי הדרך".
ביולי 2020 נפגשו חברי הקבוצה עם יניב מרכנתי, מ"מ מהנדס העיר, ודנו בשיפור התשתיות של שבילי האופניים הקיימים. "ביקשנו מהמועצה וגורמי ההנדסה להשלים, כקו ראשון, את סלילת וסימון השבילים הקיימים והצבת תמרורים מותאמים. בנוסף דרשנו לסמן מעברי חצייה לדו גלגלי – החסרים במספר מוקדים. כשלב ביניים הצענו לסמן 'שבילים טקטיים', צביעת מסלול לאופניים על חלקה של מדרכת אספלט עבור מסלול לאופניים. לטובת המשימה לא נדרש תקציב מיוחד או תכנון מקדים. מאז השיחה היתה צביעה של כמה מקומות. אך לא הכל הושלם", אומר בירן ומסכם: לחריש יש פוטנציאל עצום ומאידך, היא מתמודדת בשלב זה עם לא מעט בעיות ברמת התשתית".
"הרוב המוחלט רוכב ללא קסדות ובניגוד לחוק"
אחד הנושאים שהציבה הקבוצה בראש מעייניה הוא תחום ההסברה והחינוך. עם פתיחת שנת הלימודים יצאו החברים בפרסומים בקבוצות הפייסבוק המקומיות עם מספר המלצות לרכיבה בטוחה וקריאה לחבישת קסדה. "בחריש יש כמות עצומה של רוכבי אופניים. עם זאת, המודעות לבטיחות ברכיבה דו-גלגלית היא נמוכה מאוד", מציין בירן. "הרוב המוחלט רוכב ללא קסדות ובניגוד לחוק".
כהן תומך בדברי בירן: "יש בחריש ציבורים שלמים שלא התחנכו על חשיבותה של הקסדה. חשוב לבצע הסברה ולהשריש זאת. באוכלוסייה המקומית שכמעט מחציתה ילדים זה בגדר חובה בעיני. בזכות זה ניתן לבסס הליך חינוכי שמתחיל מלמטה בתהליך שיחלחל בכיוון הפוך ובו ילדים יחנכו את המבוגרים מהם".
קבוצת הרוכבים ממתינה כעת לפגישה עם מחלקת החינוך במועצה, בה יבקשו לקבל אישור לקיום הדרכות ושיעורי הסברה לרכיבה נכונה ובטוחה למורים ולתלמידים במוסדות החינוך. עוד מנסה לקבל הקבוצה בשיתוף חבר המועצה גיל פישר, תקציב להצבת מתקני אופניים בבתי הספר ברחבי העיר.
מעיריית חריש נמסר: "שבילי אופניים מופרדים בתשתית בלעדית מתוכננים רק ברחובות בהם מהירות הנסיעה המותרת היא 50 קמ"ש. שבילים אלו מתוכננים בעשרה רחובות ברחבי חריש. בקרוב צפויות להסתיים עבודות הסימון והתמרור של השבילים הייעודים, שמתוכננים בשכונות אבני חן והחורש. בשאר רחובות העיר שהינם רחובות מקומיים ממותני תנועה, שבהם מהירות הנסיעה המותרת 30 קמ"ש תנועת האופניים משולבת בכביש.
חריש מתאפיינת בטופוגרפיה גבעית, ובהליך התכנון של העיר תוכננו שיפועי הדרכים של עד 6% מתוך שיקול נוחות ההליכה והרכיבה על אופניים".
עוד בנושא: דיווש משפחתי: הורים וילדים רוכבים יחד בחריש
יוזמה מבורכת וכל הכבוד לפעילים .
לדעתי יש לדרוש מחברות הבניה להם תקציבים גדולים לשלב בתכנון השכונות שבילי אופניים. עיר שנבנית מאפס מן הראוי שהדרישה היתה מראש לעשות שבילי אופניים כמו שיש דרישה למדרכות.
בשכונת בצוותא אין אפילו שביל אופניים אחד וזה ממש חבל . להגיע מהדירה למרכז המסחרי בשכונה צריך לקחת אוטו ? מה ההיגיון?
אולי העריה יכולה לדרוש זאת בשכונות שעדיין לא הסתיימה הבניה שלהם?